רבי אברהם יהושע השיל מאפטא
 | |||
| לידה |
1748 תק"ח ז'מיגריד | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
ה' בניסן תקפ"ה (בגיל 77 בערך) מז'יבוז' | ||
| מקום קבורה | מז'יבוז' | ||
| מקום מגורים | ז'מיגריד, קולבסוב, אפטא, יאסי, מז'יבוז' | ||
| מקום פעילות | קולבשובה, אפטא, יאסי, מז'יבוז' | ||
| רבותיו | יחיאל מיכל מזלוטשוב, אלימלך מליז'נסק | ||
| חיבוריו | "אוהב ישראל", "תורת אמת" | ||
| אב | רבי שמואל אב"ד ניישטאט, מגדולי רבני פולין | ||
| אם | מרת רחל מרגלית ע"ה | ||
|
| |||
רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא (נקרא גם הרבי מאפטא, ולפי זה כונה ביידיש: אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל, על שם ספרו; תק"ח, 1748 – ה' בניסן תקפ"ה, 1825) היה אדמו"ר. אבי שושלות אפטא-זינקוב (מז'יבוז') וקופיטשניץ.
תולדותיו
נולד בשנת תק"ח לרבי שמואל. חתנו של רבי יעקב מטורטשין[1] ומגדולי תלמידיו של רבי אלימלך מליז'נסק. כיהן כרב ואדמו"ר בקולבסוף בגאליציה, באפטא הפולנית, ביאסי שבמולדביה ובמז'יבוז' שבפודוליה (אוקראינה). בשנותיו האחרונות היה זקן האדמו"רים בדורו ודעתו הייתה נחשבת בקרב כל החסידים.
הרבי מאפטא היה נצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו, ואביו, רבי שמואל, שכיהן כראב"ד ניישטאט ("עיר חדש"), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו הפגין יכולות מבטיחות. וכבר בצעירותו נודע כבקי גדול בתלמוד ופוסקים בדרכי עבודת ה' ופנימיות התורה השתלם אצל הרבי רבי אלימלך מליז'נסק. את הנהגתו הרבנית החל כרב העיירה קולבסוב (Kolbuszowa) בפולין, ובתק"ס הסכים להתמנות לרב באפטא (Opatów). בתקס"ח הוזמן להיות רב ביאשי, נסיכות מולדובה, על ידי הבנקאי החסיד יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית שבו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו תורה.
מעמדו בקרב תנועת החסידות בדורו, היה בין הבולטים ביותר ורבים מהמנהיגים היו כפופים לדרכו והוראותיו. התנגד לכמה הדפסות של חצרות חסידים אחרות: המקובל הוא שהתנגד בעיקר לחסידות חב"ד וברסלב, הוא חלק על דרכו של רבי צבי הירש מזידיטשוב והתנגד ליוזמתו להדפסה והפצה מחודשת להמון העם של ספר הזוהר מתוך חשש למסירת סודות התורה בצורה שטחית לעמי הארץ, שיובילו לכפירה והגשמה[2], וכן התנגד (ואף נאמר שקילל) למי שביקש להדפיס את ספר סיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב מהסיבה שהדברים עמוקים והמשלים בהם תמוהים ועלולים לגרום זילות בדמותו של המחבר הקדוש[3].
בה'תקע"ג[4], לאחר פטירת האדמו"ר של מז'יבוז'[דרושה הבהרה] ולאחר מחלוקות בקהילת יאשי, עזב והתיישב במז'יבוז', עירו של הבעש"ט וערש החסידות, שם היו בקרבתו חסידים רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה, ונקרא לעיתים לפתור בעיות הלכתיות שהתעוררו שם. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לעם היהודי.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
'נושא: חסידות' אינו ערך חוקי [דרוש מקור]
נקבר במז'יבוז בסמוך לקבר הבעש"ט, בתוך האוהל שעל ציונו. אגדה חסידית מספרת שמלאכים נשאו את גופתו וקברוה בבית הקברות בטבריה, שם מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאסי הוקם בית כנסת על שמו. בית כנסת נוסף על שמו נוסד לאחר קום המדינה בחיפה (רחוב עבאס), על ידי אחד מצאצאיו.
צאצאיו
- רבי יצחק מאיר מז'ינקוב, נפטר א' באדר תרט"ו בגיל 79, לו נולד בן אחד:
- רבי משולם זוסיא מז'ינקוב, נפטר ג' באלול תרכ"ד בגיל 52.
- חתנו הרב שמואל אשכנזי, חותנו של רבי יהושע רוקח מבעלז.
- רבי יוסף משה ממעז'בוז'[5], נפטר ט"ו בחשון תרט"ז בגיל 75.
- הרבנית יוכבד אשר התחתנה עם רבי דן יונגרלייב בנו של יצחק מראדוויל (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב), להם היו שתי בנות ושלושה בנים:
- בנו רבי לוי (משה יהודה) מראדוויל. נינו היה האדמו"ר מבראד-קלויזנבורג רבי יחיאל מיכל מיכלוביץ' הי"ד.
- בנו רבי אברהם מאיר מביאלוברזיג (נפטר בה'תרי"ב), חתן רבי יצחק מוורקא.
- בנו רבי שמואל יחיאל מבוטושאן, ממלא מקום אביו.
- הרבנית בלומה רייזל אשר השתדכה עם רבי שלום יוסף פרידמן בנו הבכור של הרוז'ינר.
- בת נוספת אשר הייתה נשואה לרבי יצחק מסקווירא (שושלת טשרנוביל).
- חתנו רבי ישראל מליטשניץ[6].
- חתנו רבי מרדכי אורנשטיין
- רבי יעקב יואל, חתנו של רבי משה מקוז'ניץ[7]..
מתלמידיו
רבי אברהם יהושע העשיל היה בסוף ימיו לזקן צדיקי הדור והשפעתו הייתה עצומה במזרח אירופה. רוב אדמור"י החסידות שחיו אחריו היו מתלמידיו.
- רבי אריה לייבוש מלאנצהוט מחבר ספר חומת אריאל.
- רבי קלונימוס קלמן הלוי מקראקא מחבר ספר מאור ושמש.
- רבי פייבוש מהיבנוב.
- רבי משה טייטלבוים (הראשון)
- רבי מאיר הלוי מאפטא
- רבי נפתלי צבי מרופשיץ
- רבי צבי הירש מזידיטשוב
- רבי אברהם דב מאבריטש
- רבי ישכר דב מרדושיץ
- רבי אברהם מרדכי מפינטשוב
- רבי שמחה בונים מפשיסחא
- רבי משה צבי מסאווראן
- רבי אשר ישעיה רובין
- רבי שמואל מקאמינקא
- רבי יוסף מטומשוב יאריטשוב.
- רבי צבי אלימלך מדינוב
- רבי שלום מבעלז
- רבי יצחק מנשכיז
- רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)
- רבי צבי יעקב קאפל מגוואדזיץ
- רבי ישראל מרוזין
- רבי חיים מצאנז
- "החידושי הרי"ם " מגור.
- רבי אהרן מקרלין (השני)
- רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב.
- רבי יצחק אייזיק ספרין מקומרנא.
- רבי דוד טברסקי מטולנה
חיבוריו
- "תורת אמת" (לבוב תרי"א) ו"אוהב ישראל" (ז'יטומיר תרכ"ה), שעל שמו כונה ה"אוהב ישראל". מהדורה מוערת מפוסקת ומנוקדת יצא לאור בתשע"ד בהוצאת פאר מקדושים.
- אגרות האוהב ישראל, בהוצאת מכון שפתי צדיקים, ירושלים תש"ס.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, הרב מאפטא בעל אוהב ישראל, "תולדותיו, קורות חייו, אמרותיו, בניו וצאצאיו", בהוצאת מכון שפתי צדיקים, ירושלים תשמ"א.
- רבי שלום חיים פרוש, "רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא", בתוך: אור יקרות, חלק שני עמ' פג-קב, ירושלים תשנ"ח.
- חיים יהודה ברל, רבי אברהם יהושע השיל הרב מאפטא: חייו, הליכותיו, סיפוריו ותורתו, מוסד הרב קוק, 1984. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אברהם יהושע השיל מאפטא |
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם יהושע העשיל", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 12, באתר HebrewBooks
- רבי אברהם יהושע השיל מאפטא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי אברהם יהושע העשיל מאפטה בעל האוהב ישראל, באתר אהלי צדיקים
- ישראל מרדכי טייטלבוים, שלשלת היוחסין, סדר היחוס של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, באתר HebrewBooks
- אברהם יהושע השל בן שמואל (1748-1825), מאפטה, דף שער בספרייה הלאומית
- מידע על אברהם יהושע השל בן שמואל בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- כתביו
- ספרו "אוהב ישראל" באתר היברובוקס.
- ספרו "תורת אמת" באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ נפטר בי"ט בסיוון תקמ"ה.
- ^ דור דעה, עמ' רעב
- ^ אמר: "הייתכן שסודות התורה יצאו לאור בלשון של ילדים קטנים ונשים ובסגנונם" - א. מ. הברמן, קבוצי יחד (ירושלים תש"מ) עמ' 134
- ^ אוהב ישראל הוצאת 'פאר מקדושים', תולדות, עמ' 44.
- ^ חותנו של רבי מנחם מנדל מסטאנוב, נכדו של רבי יוסף מיאמפולה.
- ^ בנו היה רבי יוסף מטיברוב (חותן רבי משה צבי מסטנוביץ) וחתנו היה רבי נחום מלויעב בן רבי אהרן מצ'רנוביל.
- ^ הוא אביו של רבי ישראל אביו של רבי אברהם יהושע העשיל ממוגלניצא.
| הקודם: - |
אדמו"רי אפטא-זינקוב | הבא: רבי יצחק מאיר השיל (ז'ינקוב) |
