רבי כרוספדאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי כרוספדאי
רבי כרוספדאי 2.JPG
קבר רבי כרוספדאי
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות דור שלישי לאמוראי ארץ ישראל
רבותיו רבי יוחנן

רבי כרוספדאי היה אמורא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי, בנו של רבי שבתאי. מתלמידי רבי יוחנן, שהביא דברים בשמו. מוזכר פעמים בודדות בתלמוד הבבלי ועשרות פעמים בתלמוד הירושלמי, שם שמו: רבי קריספא.[1] גדולי האמוראים בדור הרביעי, רבי יונה ורבי יוסי, מוסרים מאמרים בשמו. נפטר בחיי רבי אמי.[2]

באגדה מפורסמים הדברים שאמר לגבי ראש השנה:

אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים - תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו – נכתבין לחיים, לא זכו – נכתבין למיתה.

בהלכה נקבעה הלכה כמותו שבן סורר ומורה נידון רק בתקופת זמן של שלושה חודשים בלבד, החל מזמן ההתבגרות ("הביא שתי שערות").[3]

מקור השם כנראה מהמילה κράσπεδα (קרַספֶּדַה) ביוונית עתיקה, שפירושה ציצית, בדומה לשמות כמו "בן ציצית" שהיו נפוצים בתקופת המשנה ותקופת התלמוד.[4]

ציון קברו נמצא בסמוך לכביש 89, מכיוון מירון לצפת, מימין לדרך העולה לקיומה, במערה שמול ציון רבי יוסי דמן יוקרת[5].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הזיהוי בין שני האישים מוכח, מלבד הדמיון בשם והיותם תלמידי רבי יוחנן, ממאמרו שיובא להלן, המובא גם בתלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ג' בשם רבי קריספא.
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מועד קטן, פרק ג', הלכה ט'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף סט עמוד א; רמב"ם הלכות ממרים פרק ז' הלכה ו'
  4. ^ תלמוד בבלי מהדורת הרב שטיינזלץ, מסכת סנהדרין, דף ס"ט ע"ב.
  5. ^ בהסתעפות בחניון עין הוזים פונים בדרך השמאלית, בתחילתה לימין הדרך בתוך היער במעלה ההר ציון ר' כרוספדאי האמורא.
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0