רבי שלום ספרין
 | |
| לידה |
כ"ד בתמוז ה'תרע"ו בוריסלוב גליציה |
|---|---|
| פטירה | י"ג בתשרי ה'תשנ"ח (בגיל 81) |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | חסידות |
| תחומי עיסוק | אדמו"ר |
| רבותיו | רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, רבי אהרן רוקח מבעלזא, אבו רבי חיים יעקב ספרין מקומרנה, זקינו רבי אברהם מרדכי מקומרנה, חותנו רבי ישראל יצחק רייזמן |
| חיבוריו | מעשה שלום, נפש שלום, נשמת שלום |
| בת זוג | גולדה לאה |
| שם השושלת | קומרנה |
| אב | רבי חיים יעקב |
| אם | חיה |
רבי שלום ספרין (כ"ד בתמוז ה'תרע"ו - י"ג בתשרי ה'תשנ"ח) היה אדמו"ר מקומרנה. דור השישי למייסד השושלת.
ביוגרפיה
נולד בבוריסלב בגליציה לרבי חיים יעקב ספרין מקומרנה ולחיה[1], בתו של רבי יצחק פלאם אב"ד קארטשין ודיין בלבוב.
נקרא על שם סבו רבי שלום רוקח. בימי מלחמת העולם הראשונה שהה עם אביו רבי חיים יעקב וסבו רבי אברהם מרדכי באונגוואר בצ'כוסלובקיה, התייתם מאמו בגיל 3 לאחר שנפטרה ממגיפה קטלנית.
גדל אצל סבו רבי אברהם מרדכי מקומרנה שלימדו תורה וקבלה, כן למד אצל דודיו רבי יעקב משה מקומרנה ורבי פנחס נתן מרידיק.
למד בישיבתו של רבי לוי יצחק גרינוולד מצעהלים, בישיבת רבי שלמה זלמן פרידמן מראחוב ואב"ד לוגאנו ובישיבת רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש שהעריכו מאד, ואף ביקשו לסייע לו בעריכת ספרו 'תיקון עולם' נגד אגודת ישראל[2].
הוסמך לרבנות על ידי רבי דוד שליסל ראב"ד מונקאטש ובית דינו, רבי יוסף אלימלך כהנא אב"ד אונגוואר ומחותנו בזיווג ראשון, רבי בן ציון ווייס אב"ד רסביגף (ראסוויגעף)[3].
בבחרותו היה מקורב לרבי ישראל הגר בעל 'אהבת ישראל' מויזניץ, ובעת שהותו בעיר טיטארף התקרב לרבי אהרן רוקח מבעלזא.
נשא את צפורה יוטא בת רבי בן ציון ווייס אב"ד ראסוויגעף.
בארץ ישראל
בשנת ה'ת"ש בתחילת מלחמת העולם השניה, עלה לארץ בעלייה לא חוקית, ונלקח למעצר בעתלית על ידי האנגלים, שם באחד הצריפים הקים בית מדרש ורבים התאגדו סביבו.
לאחר חצי שנה שוחרר והתיישב בירושלים בבית סבתו אשת רבי יצחק פלאם.
בארץ נישא שנית לגולדה לאה, בתו של רבי ישראל יצחק רייזמן ראב"ד קהל חסידים וחבר ביד"ץ העדה החרדית בירושלים, שהוסמך על ידו לפסיקת הלכה. כן למד את תורת הקבלה אצל רבי חיים שאול דוויק. כן התיידד עם רבי יצחק יעקב וייס[4].
בשנת ה'תשכ"ב עלה אביו רבי חיים יעקב לארץ והקים את בית מדרשו קומרנה בגאולה עד לפטירתו בה' בסיון ה'תשכ"ט. עם פטירתו הוכתר בנו רבי שלום לממלא מקומו באדמו"רות, הוא הקים את בית מדרשו בשכונת שערי חסד.
נפטר בי"ג תשרי ה'תשנ"ח ונקבר בהר המנוחות. בהלוויה הכתיר רבי סנדר פריד מאנטוורפן בשם החסידים את בנו בכורו הרב נתנאל לממלא מקום אביו באדמו"רות קומרנה.
דברי תורתו נדפסו בספרי 'מעשה שלום', 'נפש שלום' ו'נשמת שלום'.
בניו
- הרב נתנאל האדמו"ר מקומרנה, חתן רבי יהודה אריה דייטש ראש מוסדות 'אנשי מעמד' בירושלים
- הרב אברהם מרדכי, מחבר ספר "הלכה אחרונה" על מצות אבר מן החי
- הרב אליעזר צבי, האדמו"ר מקומרנה בית שמש, חתן רבי שמואל עוזר קאף חתן רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב
- חוה סימה אשת רבי יששכר שטוקהמר האדמו"ר מקומרנה רמת-שלמה
ספריו
כן מובאים דברי תורתו בגליונות 'עטרת שלום' שעל ידי מוסדות קומרנה בארה"ק.
לקריאה נוספת
- ספר מעשה שלום, תולדות המחבר, בהוצאת בנו הרב נתנאל, ירושלים ה'תשע"ח.
- ספר שלשלת קאמרנא, עמוד תקלז.
- אשכול אודתיו באתר פורום אוצר החכמה.
- פניני הצדיקים | פרשת האזינו | י"ב תשרי תשפ"ג, עמוד 3.
- ימי הילולה של צדיקים - ברית יוסף יצחק, עמוד 110.
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ^ לאחר 100 שנים: התגלה קבר הרבנית מקאמרנא - בחדרי חרדים
- ^ הרב משה גולדשטיין, ואלו ראויין לברכה, תיקון עולם, מונקאטש, תרצ"ו, באתר אוצר החכמה
- ^ מעשה שלום, הקדמה לספר, תשע"ח
- ^ הרב אברהם מרדכי ספרין, הלכה אחרונה, הסכמת הרב יצחק יעקב וייס, ה'תש"מ
- ^ שמות הספרים נקבעו על ידי רבי שלום בעצמו. ספר מעשה שלום, תשע"ח, פתח הדבר