רשפית פלגים

רשפית פלגים
	זכר נקבה
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
שם מדעי
	Chalcolestes parvidens

רִשְׁפִּית פְּלָגִים (שם מדעי: Chalcolestes parvidens) היא מין של שפרירית ממשפחת השביביתיים. יש לה גוף בעל גוון ירוק מתכתי; ובניגוד למרבית השפריריות, היא מחזיקה את כנפיה במנוחה הרחק מגופה.^[1] בישראל הרשפית נפוצה מצפון הארץ עד למרכזה, ופרטים בוגרים נצפים גם בחורף.

תיאור

מידות: אורך 44–50 מ"מ (מתוכם הבטן 34–39 מ"מ), אורך הכנף האחורית 22–26 מ"מ.^[2]

קשה להבדיל בשטח באופן מהימן בין רשפית פלגים לבין המין האחר בסוג, C. viridis. לשתי הרשפיות גוף בצבע ירוק מתכתי, בדומה לשביביות, אך הן גדולות וכהות יותר, אין להן את הגוון הכחול-אבקתי הנפוץ אצל שביביות, ועיניהן חומות-ירוקות כהות. עם הגיל צבע הגוף מתכהה לברונזה. הפטרוסטיגמות בצבע חום בהיר (בהירות יותר משביביות, כהות יותר מ-C. viridis) ובעלות קווי מתאר שחורים. בצידי החזה פסי כתף צהובים דקים ופס צהוב רחב יותר מעל קו כהה דק מכל צד; כשהשפה העליונה של הפס אינה חלקה, ויוצא ממנה סימון בולט דמוי קוץ. שני הזוויגים דומים בצבעיהם, אך צורת התוספתנים בקצה הבטן שונה באופן בולט, והבטן של הנקבה קצרה ועבה משל הזכר.^[3]

הבדלה ממינים דומים

כאמור, קשה להבדיל בינה לבין בת סוגה C. viridis. ההבדלים אצל שני הזוויגים מתבטאים בתוספתנים: לזכר של רשפית פלגים גוון שנהבי לצידי כל ההיקף של הזוג העליון המעוקל, כשרק הקצוות כהים, ולתחתונים שן מעוקלת בחדות מעלה (אצל C. viridis הגוון הכהה מצוי על כל ההיקף, והשן בתוספתנים התחתונים יותר משוטחת). אצל הנקבות יש 6–8 שיניים על השפה החיצונית של איבר ההטלה, לעומת 10–14 אצל C. viridis. פרטים בעלי מאפייני ביניים נצפים באזורי החפיפה של המינים.^[2]^[3]

אקולוגיה

תפוצה

רשפית הפלגים מצויה במזרח ומרכז אירופה, בקרואטיה, בולגריה, יוון, איטליה, סוריה, ירדן, ישראל וטורקיה. היא נמצאת באיים במזרח הים התיכון; בקפריסין, קורסיקה, כרתים וסיציליה.^[1]

באיטליה ובבלקן נצפים שני מיני הרשפיות יחדיו; רק ב-20 השנים האחרונות חוקרי השפיראים הפרידו ביניהם, כך שחלק מהתצפיות הישנות יותר עבור מין אחד שייכות כנראה לשני.

בית גידול

חולקת את אותם בתי גידול כמו בת סוגה. חובבת כמעט כל סוג של מים עומדים או מים בעלי זרימה איטית הגובלים בעצים או שיחים. בניגוד למיני שביביות, אינה מעדיפה גופי מים זמניים.^[1]^[2]

התנהגות ורבייה

עונת תעופת הרשפיות הבוגרות היא בדרך כלל ממאי עד נובמבר. בקפריסין, עונת התעופה היא מתחילת אפריל ועד ינואר.^[4] נוהגות להיטלות עם כנפיים פרושות בצל עצים, ונן נצפות לעיתים קרובות בחורשות; לאו דווקא בקרבת גופי מים.

זכרים בוגרים מגנים על טריטוריות בשיחים ובעצים קטנים, שם הם תופסים ומזדווגים עם נקבות בגלגל זיווג, והטלת הביצים מתרחשת כאשר הזוג מצומד. באופן יוצא דופן לשפיראים באזור, הביצים מוטלות לתוך חתכים שנעשים על-ידי הנקבה (באמצעות שיניים קטנות המצויות בצידו החיצוני של איבר ההטלה) בקליפת ענפים תלויים של צמחים חיים, ולא לתוך צמחייה שקועה כפי שקורה אצל שפריריות רבות. חתכים אלו עלולים להשאיר פצעים אליפטיים בקליפת העץ למשך שנים. הביצים מתפתחות במהירות במשך מספר שבועות ולאחר מכן נכנסות למצב דיאפאוזה, בו התפתחות הביצים איטית מאוד, ולמעשה הן חורפות. באביב שלאחר מכן הביצים בוקעות, הנימפות נופלות למים ומתחילות להתפתח. הגדילה מהירה והבוגרים יכולים להגיח תוך מספר חודשים. לאחר ההגחה הבוגרים מתרחקים מהמים כדי לסיים את התבגרותם. בשלב זה של מחזור חייהם, שהוא ארוך למדי במין זה, הרשפיות התת-בוגרות אינן יכולות להתרבות; הן זקוקות לפרק זמן עד שאיברי הרבייה שלהן יתפתחו, ותקופה זו של אי-רבייה מונעת מהבוגרות להתרבות מוקדם מדי בעונה. אם הנקבות מטילות ביצים מוקדם בשנה, הביצים יתפתחו כאשר יהיה חם מדי מכדי שהן יוכלו להיכנס למצב של דיאפאוזה, והן עשויות לבקוע לפני החורף; ואז הנימפה שבקעה תמות כאשר הטמפרטורות הנמוכות של החורף יגיעו. כשהם בוגרים לחלוטין, הבוגרים חוזרים למים ומתחילים את הרבייה.

טקסונומיה

נחשבה זמן רב לתת-מין של C. viridis, ובחלק מהרשימות בעבר מוקמה בסוג שביבית תחת השם Lestes parvidens.

גלריה

זכר מהצד, ניתן להבחין בדגם החזה האופייני
נקבה מהצד
גלגל זיווג בהטלה על ענף עץ. הרשפיות ייחודיות בכך שהן מטילות ביצים בעצים חיים.
מבט מהצד על תוספתני הזכר: ניתן להבחין שהשפה החיצונית של העליונים בהירה למעט הקצה, ושלתחתונים שן מעוקלת מעלה בחדות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רשפית פלגים בוויקישיתוף

רשפית פלגים, באתר NCBI (באנגלית)
רשפית פלגים, באתר GBIF (באנגלית)

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 ^1.2 רשפית פלגים, באתר הרשימה האדומה של IUCN
^ ^2.0 ^2.1 ^2.2 Dijkstra, K.-D.B., A. Schröter & R. Lewington, Field guide to the Dragonflies of Britain and Europe: including western Turkey and north-western Afrika, Second edition, London Oxford New York New Delhi Sydney: Bloomsbury Wildlife, 2020, Bloomsbury nature guides, עמ' 79, מסת"ב 978-1-4729-4399-6
^ ^3.0 ^3.1 David Smallshire, Andy Swash, Europe's dragonflies: a field guide to the damselflies and dragonflies, Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 2020, Wild guides, עמ' 32–33, מסת"ב 978-0-691-16895-1
↑ Sparrow, David J; Sparrow, Rosalyn & De Knijf, Geert (2016). Sparrow, David J. & John, Eddie (eds.). An Introduction to the Wildlife of Cyprus. Terra Cypria. ISBN 978-9963-601-45-5.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רשפית פלגים42107014Q2397666

[:1-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 רשפית פלגים, באתר הרשימה האדומה של IUCN

[:02-2] 2.0 ^2.1 ^2.2 Dijkstra, K.-D.B., A. Schröter & R. Lewington, Field guide to the Dragonflies of Britain and Europe: including western Turkey and north-western Afrika, Second edition, London Oxford New York New Delhi Sydney: Bloomsbury Wildlife, 2020, Bloomsbury nature guides, עמ' 79, מסת"ב 978-1-4729-4399-6

[:0-3] 3.0 ^3.1 David Smallshire, Andy Swash, Europe's dragonflies: a field guide to the damselflies and dragonflies, Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 2020, Wild guides, עמ' 32–33, מסת"ב 978-0-691-16895-1

[4] Sparrow, David J; Sparrow, Rosalyn & De Knijf, Geert (2016). Sparrow, David J. & John, Eddie (eds.). An Introduction to the Wildlife of Cyprus. Terra Cypria. ISBN 978-9963-601-45-5.

[1]

[2]

[3]

[4]