שיחה:פירוש רבינו חננאל
תזכורת לעצמי
א. לחפש בתפר"ש שר"ח הולך כשיטת הרמב"ם. ב. המסכתות שנדפסו בש"ס וילנא. ג. לחפש את דברי התוס' בב"ב שכל דבריו של ר"ח דברי קבלה (@ממוני גבך מוכר לך כזה תוס'?) שבלי הלקט ~ שיחה ~ בואו לעזור! י"א בטבת ה'תשפ"ו 19:27, 31 בדצמבר 2025 (IST)
- תוס' בדף י: מביא מר"ח קבלה רב מפי רב, ובדף לה. הוא מביא בשם ר"ח "קבלה בידינו", אבל אני לא מכיר שהוא כותב שכל מה שהוא אומר זה קבלה ממוני גבך (שיחה) 19:39, 31 בדצמבר 2025 (IST)
כתמורה מצאתי לך במסגרת כתיבת הערך פירוש ר"ח למסכת בבא בתרא :) שבלי הלקט ~ שיחה ~ בואו לעזור! י"א בטבת ה'תשפ"ו 19:41, 31 בדצמבר 2025 (IST)
- אני לא מאמין! יש פירוש ר"ח על ב"ב?! לא ידעתי! (הוא לא נמצא על הדף רק לפעמים תוס' מביא אותו) ממוני גבך (שיחה) 19:44, 31 בדצמבר 2025 (IST)
- יש הרבה מסכתות בהם ר"ח אינו נדפס על הדף, יש גם חלקים מהפירוש שאבדו, כשיהיה ערך בעז"ה תקבל רשימה מלאה! שבלי הלקט ~ שיחה ~ בואו לעזור! י"א בטבת ה'תשפ"ו 19:46, 31 בדצמבר 2025 (IST)
- ועכשיו אני מגלה גם רבינו חננאל על קידושין!!!
שבלי הלקט ~ שיחה ~ בואו לעזור! י"א בטבת ה'תשפ"ו 19:47, 31 בדצמבר 2025 (IST)
- ועכשיו אני מגלה גם רבינו חננאל על קידושין!!!
- אגב, ראיתי שכתבת שלקחו למעשה להלכה שכל דבריו הם קבלה, זה מעניין כי התוס' בדף ל"ה שמביא את ר"ח בשם "קבלה מרבותינו" חולק עליו ממוני גבך (שיחה) 19:46, 31 בדצמבר 2025 (IST)
- מן הסתם זה לא כלל ללא יוצא מן הכלל, אך למעשה מכוח כלל זה הש"ך בחו"מ סי' מב והביאור הלכה בסי' תמו פוסקים הלכה למשה (אולי זה רק להחמיר ולא להקל) שבלי הלקט ~ שיחה ~ בואו לעזור! י"א בטבת ה'תשפ"ו 19:51, 31 בדצמבר 2025 (IST)
- אצטט לך את לשון הביה"ל: ”ולמעשה בודאי אין להקל בתוך הפסח כנגד הר"ח שכל דבריו הם דברי קבלה” שבלי הלקט ~ שיחה ~ בואו לעזור! י"א בטבת ה'תשפ"ו 19:55, 31 בדצמבר 2025 (IST)
- שכוייח! טוב להוסיף ידיעות ממוני גבך (שיחה) 19:56, 31 בדצמבר 2025 (IST)
- עכשיו מצאתי שזה יד מלאכי, עדכנתי ממוני גבך (שיחה) 21:43, 31 בדצמבר 2025 (IST)
- שכוייח! טוב להוסיף ידיעות ממוני גבך (שיחה) 19:56, 31 בדצמבר 2025 (IST)
- אצטט לך את לשון הביה"ל: ”ולמעשה בודאי אין להקל בתוך הפסח כנגד הר"ח שכל דבריו הם דברי קבלה” שבלי הלקט ~ שיחה ~ בואו לעזור! י"א בטבת ה'תשפ"ו 19:55, 31 בדצמבר 2025 (IST)
- מן הסתם זה לא כלל ללא יוצא מן הכלל, אך למעשה מכוח כלל זה הש"ך בחו"מ סי' מב והביאור הלכה בסי' תמו פוסקים הלכה למשה (אולי זה רק להחמיר ולא להקל) שבלי הלקט ~ שיחה ~ בואו לעזור! י"א בטבת ה'תשפ"ו 19:51, 31 בדצמבר 2025 (IST)
- יש הרבה מסכתות בהם ר"ח אינו נדפס על הדף, יש גם חלקים מהפירוש שאבדו, כשיהיה ערך בעז"ה תקבל רשימה מלאה! שבלי הלקט ~ שיחה ~ בואו לעזור! י"א בטבת ה'תשפ"ו 19:46, 31 בדצמבר 2025 (IST)
- אני לא מאמין! יש פירוש ר"ח על ב"ב?! לא ידעתי! (הוא לא נמצא על הדף רק לפעמים תוס' מביא אותו) ממוני גבך (שיחה) 19:44, 31 בדצמבר 2025 (IST)
ההדפסה הראשונה
לכאורה יש לציין את ההדפסה הראשונה, אם יש, ולא רק אם זה נדפס בווילנא. ספרא - שיחה 20:04, 3 בינואר 2026 (IST)
- בטיפול... שבלי הלקט (שיחה) ט"ו בטבת ה'תשפ"ו 20:07, 3 בינואר 2026 (IST)
- @ספרא ציינתי בפנים הערך, זה מספיק? שבלי הלקט (שיחה) ט"ו בטבת ה'תשפ"ו 22:15, 3 בינואר 2026 (IST)
- לא הבחנתי. ככלל כדאי להשוות את זה עם חידושי הרמב"ן, בתוכן ובסגנון הערך. ספרא - שיחה 22:33, 3 בינואר 2026 (IST)
- ככה טוב? שבלי הלקט (שיחה) ט"ו בטבת ה'תשפ"ו 23:05, 3 בינואר 2026 (IST)
- קשור להערותיי למעלה?! ספרא - שיחה 23:30, 3 בינואר 2026 (IST)
- קשור להשוואה עם חי' הרמב"ן • שבלי הלקט • שיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"ו 23:31, 3 בינואר 2026 (IST)
- אז לא, לא ממש. יש כאן יותר פסקאות בנות שורה אחת, למשל. ספרא - שיחה 00:00, 4 בינואר 2026 (IST)
- ואולי עכשיו? שבלי הלקט • שיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"ו • 10:34, 4 בינואר 2026 (IST)
- כן! וכן בפרק הנוסף שסידרתי. ספרא - שיחה 12:57, 4 בינואר 2026 (IST)
- ובקיצור, כבר אפשר להעבירו למרחב? שבלי הלקט • שיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"ו • 14:37, 4 בינואר 2026 (IST)
- כן! וכן בפרק הנוסף שסידרתי. ספרא - שיחה 12:57, 4 בינואר 2026 (IST)
- ואולי עכשיו? שבלי הלקט • שיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"ו • 10:34, 4 בינואר 2026 (IST)
- אז לא, לא ממש. יש כאן יותר פסקאות בנות שורה אחת, למשל. ספרא - שיחה 00:00, 4 בינואר 2026 (IST)
- קשור להשוואה עם חי' הרמב"ן • שבלי הלקט • שיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"ו 23:31, 3 בינואר 2026 (IST)
- קשור להערותיי למעלה?! ספרא - שיחה 23:30, 3 בינואר 2026 (IST)
- ככה טוב? שבלי הלקט (שיחה) ט"ו בטבת ה'תשפ"ו 23:05, 3 בינואר 2026 (IST)
- לא הבחנתי. ככלל כדאי להשוות את זה עם חידושי הרמב"ן, בתוכן ובסגנון הערך. ספרא - שיחה 22:33, 3 בינואר 2026 (IST)
- @ספרא ציינתי בפנים הערך, זה מספיק? שבלי הלקט (שיחה) ט"ו בטבת ה'תשפ"ו 22:15, 3 בינואר 2026 (IST)
פרמטרים
@נעם1 ידוע לך אולי למה הדף נמצא בקטגוריה:דפים שמשתמשים בפרמטרים כפולים בקריאות לתבניות לניקוי מיידי? שבלי הלקט • שיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"ו • 14:37, 4 בינואר 2026 (IST)
תוקן הבעיה הייתה בתבנית:מפרשי הש"ס. • נעם1 • שיחה •רימון הרמטית• ט"ו בטבת ה'תשפ"ו • למניינם: 15:38, 4 בינואר 2026 (IST)
- ייש"כ שבלי הלקט • שיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"ו • 15:38, 4 בינואר 2026 (IST)
חזון איש
כמדומה שיש דיון בכוונתו המבקר (שיחה) 18:47, 8 בינואר 2026 (IST)
- איזה דיון? הוא כותב מפורש עיי"ש שבלי הלקט • שיחה • י"ח בטבת ה'תשפ"ו 07:34 (IDT) 21:55, 8 בינואר 2026 (IST)
- מעיון בלשונו בפנים אני מבין שכוונתו היא שלמרות שרבינו חננאל ככל חכמינו ז"ל חידש דברים מסברא עכ"ז כאשר אנו רואים בו חידושים מיוחדים יש לנו לדעת שהיות ובשימוש שלו לפני החכמים היתה ייחודיות על כן יש סמכות מיוחדת לדברים הללו אע"פ שייתכן שבהשקפה ראשונה אין הם מתקבלים מספיק. העיר ממזרח (שיחה) 22:01, 10 בינואר 2026 (IST)
- לפי הבנתי, לחזו"א הוקשה מה הפשט שכל דבריו של ר"ח דברי קבלה, הרי כל הראשונים לא כתבו את חדושיהם, אלא רק מה ששמעו מרבותיהם והם מרבותיהם וכו' אלא שרבנו חננאל שימש וכו' שבלי הלקט • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 22:08, 10 בינואר 2026 (IST)
- ואיך אתה מבין את לשונו שם וכי לא אמר ר"ח דבר מסברא רק מה שקיבל וכן רבו וכל רבותיהם עד רבינא ורב אשי לא אמרו דבר מסברא רק מה שקיבלו, הלא ודאי כולם קבלו מה שקבלו וחידשו מה שחידשו כמו כל רבותינו הראשונים ז"ל, עכ"ל.
- בברכה העיר ממזרח (שיחה) 22:11, 10 בינואר 2026 (IST)
- צודק, פשלה שלי, תיקנתי. ייש"כ על ההארה. שבלי הלקט • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 22:21, 10 בינואר 2026 (IST)
- ייש"כ שמחתי לעזור העיר ממזרח (שיחה) 22:22, 10 בינואר 2026 (IST)
- צודק, פשלה שלי, תיקנתי. ייש"כ על ההארה. שבלי הלקט • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 22:21, 10 בינואר 2026 (IST)
- לפי הבנתי, לחזו"א הוקשה מה הפשט שכל דבריו של ר"ח דברי קבלה, הרי כל הראשונים לא כתבו את חדושיהם, אלא רק מה ששמעו מרבותיהם והם מרבותיהם וכו' אלא שרבנו חננאל שימש וכו' שבלי הלקט • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 22:08, 10 בינואר 2026 (IST)
- מעיון בלשונו בפנים אני מבין שכוונתו היא שלמרות שרבינו חננאל ככל חכמינו ז"ל חידש דברים מסברא עכ"ז כאשר אנו רואים בו חידושים מיוחדים יש לנו לדעת שהיות ובשימוש שלו לפני החכמים היתה ייחודיות על כן יש סמכות מיוחדת לדברים הללו אע"פ שייתכן שבהשקפה ראשונה אין הם מתקבלים מספיק. העיר ממזרח (שיחה) 22:01, 10 בינואר 2026 (IST)
רבנו או רבינו
שבלי הלקט למה רבינו ולא רבנו כמו רבנו חננאל. גם בתוך הערך השתמשת בשני המופעים ללא סדר ברור. מקוה • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 08:03 (IDT)
- סליחה שלך דוקא הוספתי יו"ד. מקוה • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 08:04 (IDT)
- יש להעביר, שגיאה. המבקר (שיחה) 15:06, 11 בינואר 2026 (IST)
- לא מוכרח, אין בזה מדיניות קבועה, לדוג' רבינו גרשום, רבינו אפרים מרגנסבורג, רבינו ירוחם בן משולם, רבינו בחיי אבן פקודה, רבינו בחיי בן אשר, רבינו הלל בן אליקים ועוד שבלי הלקט • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 15:11, 11 בינואר 2026 (IST)
- על פי ההחלטה כאן רבינו הוא הנכון. צריך אם כך לתקן את רבנו חננאל. מקוה • שיחה • כ"ג בטבת ה'תשפ"ו 19:15 (IDT)
- אם כך יש להעביר גם את רבנו תם ורבנו פרץ שבלי הלקט • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 19:18, 11 בינואר 2026 (IST)
- החלטה מוזרה בעיני, לא תקין דקדוקית להבנתי. המבקר (שיחה) 20:08, 11 בינואר 2026 (IST)
- רבינו = רבי שלנו, רבנו = רב שלנו. שניהם תקינים. שמש מרפא (שיחה) 03:18, 6 בפברואר 2026 (IST)
- כבר דובר על כך. להבנתי, לא היה דבר כזה 'רבי של X' קודם השפעת היידיש (כשם שלא כתבו 'הרבי' ביידוע). רבינו הוא כתיב מלא של רבנו, ותו לא. איש הישראלי (שיחה) 00:45, 11 בפברואר 2026 (IST)
- ה"רבינו" נפוץ גם במקומות וזמנים שהכתיב המלא לא היה קיים, ולהיפך - גם בסגנונות כתיב חסרים מאד, כך שהאפשרות הזו לא סבירה בעיני. לצערי לא מצאתי מקורות איכותיים שעוסקים בכך. שמש מרפא (שיחה) 01:12, 11 בפברואר 2026 (IST)
- בהטיה הזו, כתיב מלא קיים גם בתקופות מאוחרות. אדונינו, אבינו מלכינו, מושיעינו וכיו"ב. איש הישראלי (שיחה) 21:42, 11 בפברואר 2026 (IST)
- ה"רבינו" נפוץ גם במקומות וזמנים שהכתיב המלא לא היה קיים, ולהיפך - גם בסגנונות כתיב חסרים מאד, כך שהאפשרות הזו לא סבירה בעיני. לצערי לא מצאתי מקורות איכותיים שעוסקים בכך. שמש מרפא (שיחה) 01:12, 11 בפברואר 2026 (IST)
- כבר דובר על כך. להבנתי, לא היה דבר כזה 'רבי של X' קודם השפעת היידיש (כשם שלא כתבו 'הרבי' ביידוע). רבינו הוא כתיב מלא של רבנו, ותו לא. איש הישראלי (שיחה) 00:45, 11 בפברואר 2026 (IST)
- רבינו = רבי שלנו, רבנו = רב שלנו. שניהם תקינים. שמש מרפא (שיחה) 03:18, 6 בפברואר 2026 (IST)
- החלטה מוזרה בעיני, לא תקין דקדוקית להבנתי. המבקר (שיחה) 20:08, 11 בינואר 2026 (IST)
- אם כך יש להעביר גם את רבנו תם ורבנו פרץ שבלי הלקט • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 19:18, 11 בינואר 2026 (IST)
- על פי ההחלטה כאן רבינו הוא הנכון. צריך אם כך לתקן את רבנו חננאל. מקוה • שיחה • כ"ג בטבת ה'תשפ"ו 19:15 (IDT)
- לא מוכרח, אין בזה מדיניות קבועה, לדוג' רבינו גרשום, רבינו אפרים מרגנסבורג, רבינו ירוחם בן משולם, רבינו בחיי אבן פקודה, רבינו בחיי בן אשר, רבינו הלל בן אליקים ועוד שבלי הלקט • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 15:11, 11 בינואר 2026 (IST)
- יש להעביר, שגיאה. המבקר (שיחה) 15:06, 11 בינואר 2026 (IST)
מכון 'לב שמח'
אני מתפלא על ההתעלמות הכמעט מוחלטת מעבודתו של מכון 'לב שמח' -וגשל, שהוא העוסק היסודי ביותר בפירוש ר"ח בדור האחרון, (ואם יש ביקורת על דרך עבודתו, ויודעני שיש, מ"מ ראוי להזכירו ולהזכירה עם הזכרתו), אגב יש להם כרך של מבוא שכתב פרופ' אברמסון שיכול לעזור להשביח את הערך.
גם ראויה לציון עבודתו של ר' בנימין מנשה לוין, שכמדומני היה הנחשון בדורינו בכינוס תורת ר"ח. שמואל תירוש (שיחה) 01:08, 23 בפברואר 2026 (IST)
- אל יתפלא כבודו, הפירוש שהוהדר לראשונה ע"י מכון לב שמח הוזכר בערך, גבי הביקורת לא מצאתי, אתה מוזמן להוסיף בעצמך. גבי המבוא, השתמשתי במבואות שבתחילת הפירוש, לא מצאתי מבוא נוסף. גבי ר' בנימין מנשה לוין לא ידוע לי, אתה מוזמן להוסיף בעצמך שבלי הלקט • שיחה • ו' באדר ה'תשפ"ו 18:56, 23 בפברואר 2026 (IST)
- מכון לב שמח לא ההדיר רק את מסכת ברכות אלא גם את הר"ח על כל סדר מועד כמעט וכן ב"ק וב"מ במהדורות מוערות. יש כרך נפרד של מבוא של אברמסון. ר' בנימין מנשה לוין הוא המו"ל של אוצר הגאונים ושם כינס לראשונה בעמל רב את תורת ר"ח להרבה מסכתות, הכלים שעמדו לרשותו היו דלים מאד ובכ"ז תנובתו גדולה. ראה לדוגמא על ברכות כאן. על הביקורת ראה כאן שמואל תירוש (שיחה) 01:01, 8 במרץ 2026 (IST)