לדלג לתוכן

שיחה:פירוש רבינו חננאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
תגובה אחרונה: לפני חודש מאת שמואל תירוש בנושא מכון 'לב שמח'

תזכורת לעצמי

א. לחפש בתפר"ש שר"ח הולך כשיטת הרמב"ם. ב. המסכתות שנדפסו בש"ס וילנא. ג. לחפש את דברי התוס' בב"ב שכל דבריו של ר"ח דברי קבלה (@ממוני גבך מוכר לך כזה תוס'?) שבלי הלקט ~ שיחה ~ בואו לעזור! י"א בטבת ה'תשפ"ו 19:27, 31 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

תוס' בדף י: מביא מר"ח קבלה רב מפי רב, ובדף לה. הוא מביא בשם ר"ח "קבלה בידינו", אבל אני לא מכיר שהוא כותב שכל מה שהוא אומר זה קבלה ממוני גבך (שיחה) 19:39, 31 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
תודה כתמורה מצאתי לך במסגרת כתיבת הערך פירוש ר"ח למסכת בבא בתרא :) שבלי הלקט ~ שיחה ~ בואו לעזור! י"א בטבת ה'תשפ"ו 19:41, 31 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אני לא מאמין! יש פירוש ר"ח על ב"ב?! לא ידעתי! (הוא לא נמצא על הדף רק לפעמים תוס' מביא אותו) ממוני גבך (שיחה) 19:44, 31 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
יש הרבה מסכתות בהם ר"ח אינו נדפס על הדף, יש גם חלקים מהפירוש שאבדו, כשיהיה ערך בעז"ה תקבל רשימה מלאה! שבלי הלקט ~ שיחה ~ בואו לעזור! י"א בטבת ה'תשפ"ו 19:46, 31 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
ועכשיו אני מגלה גם רבינו חננאל על קידושין!!! שמחה שבלי הלקט ~ שיחה ~ בואו לעזור! י"א בטבת ה'תשפ"ו 19:47, 31 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אגב, ראיתי שכתבת שלקחו למעשה להלכה שכל דבריו הם קבלה, זה מעניין כי התוס' בדף ל"ה שמביא את ר"ח בשם "קבלה מרבותינו" חולק עליו ממוני גבך (שיחה) 19:46, 31 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
מן הסתם זה לא כלל ללא יוצא מן הכלל, אך למעשה מכוח כלל זה הש"ך בחו"מ סי' מב והביאור הלכה בסי' תמו פוסקים הלכה למשה (אולי זה רק להחמיר ולא להקל) שבלי הלקט ~ שיחה ~ בואו לעזור! י"א בטבת ה'תשפ"ו 19:51, 31 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
אצטט לך את לשון הביה"ל: ”ולמעשה בודאי אין להקל בתוך הפסח כנגד הר"ח שכל דבריו הם דברי קבלה” שבלי הלקט ~ שיחה ~ בואו לעזור! י"א בטבת ה'תשפ"ו 19:55, 31 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
שכוייח! טוב להוסיף ידיעות ממוני גבך (שיחה) 19:56, 31 בדצמבר 2025 (IST)תגובה
עכשיו מצאתי שזה יד מלאכי, עדכנתי ממוני גבך (שיחה) 21:43, 31 בדצמבר 2025 (IST)תגובה

ההדפסה הראשונה

לכאורה יש לציין את ההדפסה הראשונה, אם יש, ולא רק אם זה נדפס בווילנא. ספרא - שיחה 20:04, 3 בינואר 2026 (IST)תגובה

בטיפול... שבלי הלקט (שיחה) ט"ו בטבת ה'תשפ"ו 20:07, 3 בינואר 2026 (IST)תגובה
@ספרא ציינתי בפנים הערך, זה מספיק? שבלי הלקט (שיחה) ט"ו בטבת ה'תשפ"ו 22:15, 3 בינואר 2026 (IST)תגובה
לא הבחנתי. ככלל כדאי להשוות את זה עם חידושי הרמב"ן, בתוכן ובסגנון הערך. ספרא - שיחה 22:33, 3 בינואר 2026 (IST)תגובה
ככה טוב? שבלי הלקט (שיחה) ט"ו בטבת ה'תשפ"ו 23:05, 3 בינואר 2026 (IST)תגובה
קשור להערותיי למעלה?! ספרא - שיחה 23:30, 3 בינואר 2026 (IST)תגובה
קשור להשוואה עם חי' הרמב"ן  • שבלי הלקט • שיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"ו 23:31, 3 בינואר 2026 (IST)תגובה
אז לא, לא ממש. יש כאן יותר פסקאות בנות שורה אחת, למשל. ספרא - שיחה 00:00, 4 בינואר 2026 (IST)תגובה
ואולי עכשיו? שבלי הלקט • שיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"ו •  10:34, 4 בינואר 2026 (IST)תגובה
כן! וכן בפרק הנוסף שסידרתי. ספרא - שיחה 12:57, 4 בינואר 2026 (IST)תגובה
ובקיצור, כבר אפשר להעבירו למרחב? שבלי הלקט • שיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"ו •  14:37, 4 בינואר 2026 (IST)תגובה

פרמטרים

@נעם1 ידוע לך אולי למה הדף נמצא בקטגוריה:דפים שמשתמשים בפרמטרים כפולים בקריאות לתבניות לניקוי מיידי? שבלי הלקט • שיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"ו •  14:37, 4 בינואר 2026 (IST)תגובה

בוצע תוקן הבעיה הייתה בתבנית:מפרשי הש"ס. • נעם1שיחהרימון הרמטית• ט"ו בטבת ה'תשפ"ו • למניינם: 15:38, 4 בינואר 2026 (IST)תגובה
ייש"כ שבלי הלקט • שיחה • ט"ו בטבת ה'תשפ"ו •  15:38, 4 בינואר 2026 (IST)תגובה

חזון איש

כמדומה שיש דיון בכוונתו המבקר (שיחה) 18:47, 8 בינואר 2026 (IST)תגובה

איזה דיון? הוא כותב מפורש עיי"ש שבלי הלקטשיחה • י"ח בטבת ה'תשפ"ו 07:34 (IDT) 07:34, 7 בינואר 2026 (IST) 21:55, 8 בינואר 2026 (IST)תגובה
מעיון בלשונו בפנים אני מבין שכוונתו היא שלמרות שרבינו חננאל ככל חכמינו ז"ל חידש דברים מסברא עכ"ז כאשר אנו רואים בו חידושים מיוחדים יש לנו לדעת שהיות ובשימוש שלו לפני החכמים היתה ייחודיות על כן יש סמכות מיוחדת לדברים הללו אע"פ שייתכן שבהשקפה ראשונה אין הם מתקבלים מספיק. העיר ממזרח (שיחה) 22:01, 10 בינואר 2026 (IST)תגובה
לפי הבנתי, לחזו"א הוקשה מה הפשט שכל דבריו של ר"ח דברי קבלה, הרי כל הראשונים לא כתבו את חדושיהם, אלא רק מה ששמעו מרבותיהם והם מרבותיהם וכו' אלא שרבנו חננאל שימש וכו' שבלי הלקטשיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 22:08, 10 בינואר 2026 (IST)תגובה
ואיך אתה מבין את לשונו שם וכי לא אמר ר"ח דבר מסברא רק מה שקיבל וכן רבו וכל רבותיהם עד רבינא ורב אשי לא אמרו דבר מסברא רק מה שקיבלו, הלא ודאי כולם קבלו מה שקבלו וחידשו מה שחידשו כמו כל רבותינו הראשונים ז"ל, עכ"ל.
בברכה העיר ממזרח (שיחה) 22:11, 10 בינואר 2026 (IST)תגובה
צודק, פשלה שלי, תיקנתי. ייש"כ על ההארה. שבלי הלקטשיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 22:21, 10 בינואר 2026 (IST)תגובה
ייש"כ שמחתי לעזור העיר ממזרח (שיחה) 22:22, 10 בינואר 2026 (IST)תגובה

רבנו או רבינו

שבלי הלקט למה רבינו ולא רבנו כמו רבנו חננאל. גם בתוך הערך השתמשת בשני המופעים ללא סדר ברור. מקוהשיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 08:03 (IDT) 08:03, 11 בינואר 2026 (IST)תגובה

סליחה שלך דוקא הוספתי יו"ד. מקוהשיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 08:04 (IDT) 08:04, 11 בינואר 2026 (IST)תגובה
יש להעביר, שגיאה. המבקר (שיחה) 15:06, 11 בינואר 2026 (IST)תגובה
לא מוכרח, אין בזה מדיניות קבועה, לדוג' רבינו גרשום, רבינו אפרים מרגנסבורג, רבינו ירוחם בן משולם, רבינו בחיי אבן פקודה, רבינו בחיי בן אשר, רבינו הלל בן אליקים ועוד שבלי הלקטשיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 15:11, 11 בינואר 2026 (IST)תגובה
על פי ההחלטה כאן רבינו הוא הנכון. צריך אם כך לתקן את רבנו חננאל. מקוהשיחה • כ"ג בטבת ה'תשפ"ו 19:15 (IDT) 19:15, 11 בינואר 2026 (IST)תגובה
אם כך יש להעביר גם את רבנו תם ורבנו פרץ שבלי הלקטשיחה • כ"ב בטבת ה'תשפ"ו 19:18, 11 בינואר 2026 (IST)תגובה
החלטה מוזרה בעיני, לא תקין דקדוקית להבנתי. המבקר (שיחה) 20:08, 11 בינואר 2026 (IST)תגובה
רבינו = רבי שלנו, רבנו = רב שלנו. שניהם תקינים. שמש מרפא (שיחה) 03:18, 6 בפברואר 2026 (IST)תגובה
כבר דובר על כך. להבנתי, לא היה דבר כזה 'רבי של X' קודם השפעת היידיש (כשם שלא כתבו 'הרבי' ביידוע). רבינו הוא כתיב מלא של רבנו, ותו לא. איש הישראלי (שיחה) 00:45, 11 בפברואר 2026 (IST)תגובה
ה"רבינו" נפוץ גם במקומות וזמנים שהכתיב המלא לא היה קיים, ולהיפך - גם בסגנונות כתיב חסרים מאד, כך שהאפשרות הזו לא סבירה בעיני. לצערי לא מצאתי מקורות איכותיים שעוסקים בכך. שמש מרפא (שיחה) 01:12, 11 בפברואר 2026 (IST)תגובה
בהטיה הזו, כתיב מלא קיים גם בתקופות מאוחרות. אדונינו, אבינו מלכינו, מושיעינו וכיו"ב. איש הישראלי (שיחה) 21:42, 11 בפברואר 2026 (IST)תגובה

מכון 'לב שמח'

אני מתפלא על ההתעלמות הכמעט מוחלטת מעבודתו של מכון 'לב שמח' -וגשל, שהוא העוסק היסודי ביותר בפירוש ר"ח בדור האחרון, (ואם יש ביקורת על דרך עבודתו, ויודעני שיש, מ"מ ראוי להזכירו ולהזכירה עם הזכרתו), אגב יש להם כרך של מבוא שכתב פרופ' אברמסון שיכול לעזור להשביח את הערך.

גם ראויה לציון עבודתו של ר' בנימין מנשה לוין, שכמדומני היה הנחשון בדורינו בכינוס תורת ר"ח. שמואל תירוש (שיחה) 01:08, 23 בפברואר 2026 (IST)תגובה

אל יתפלא כבודו, הפירוש שהוהדר לראשונה ע"י מכון לב שמח הוזכר בערך, גבי הביקורת לא מצאתי, אתה מוזמן להוסיף בעצמך. גבי המבוא, השתמשתי במבואות שבתחילת הפירוש, לא מצאתי מבוא נוסף. גבי ר' בנימין מנשה לוין לא ידוע לי, אתה מוזמן להוסיף בעצמך שבלי הלקטשיחה • ו' באדר ה'תשפ"ו 18:56, 23 בפברואר 2026 (IST)תגובה
מכון לב שמח לא ההדיר רק את מסכת ברכות אלא גם את הר"ח על כל סדר מועד כמעט וכן ב"ק וב"מ במהדורות מוערות. יש כרך נפרד של מבוא של אברמסון. ר' בנימין מנשה לוין הוא המו"ל של אוצר הגאונים ושם כינס לראשונה בעמל רב את תורת ר"ח להרבה מסכתות, הכלים שעמדו לרשותו היו דלים מאד ובכ"ז תנובתו גדולה. ראה לדוגמא על ברכות כאן. על הביקורת ראה כאן שמואל תירוש (שיחה) 01:01, 8 במרץ 2026 (IST)תגובה