שיחה:רבי אבנר כתבן/ארכיון

מכלולאים פעילים‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‏‌‏‌‌‏‌‌‌‌‌‌‏‌‏

רבי

הרב הוא נראה ציוני

לא משנים תואר בגלל דעותיו של רב.

הסיבה היחידה לשנות להרב, זה רבני הציונות הדתית, מהערך לא נראה שהיה לו קשר לציונות הדתית.

זה נראה שהיה לו קשר לציונות

תקרא טוב את הערך

זה בדיוק מה שהסברתי.

התואר לא נמדד על פי דעותיו של הרב.

גם אם יהיה רב ציוני גמור שאומר הלל ביום העצמאות, אם הוא לא מרבני הציונות הדתית, הוא מקבל תואר רגיל.

מהערך לא עולה שהוא היה מרבני הציונות הדתית, גם אם דעותיו היו ציוניות.

חרדי גמור לא נראה שהיה ראה

הרב כתבן היה חבר נכבד בתנועת חיבת ציון ברומניה והשתתף כציר בקונגרס פוקשאן, שם נשא נאום שהרשים מאד את מאזיניו. הוא פרסם מאמרים ספרותיים והלכתיים בכתבי עת יהודים ברומניה ומחוצה לה - ב"המגיד", ב"השחר", ב"העברי", ב"חבצלת" וב"הלבנון". בכתב העת "האחווה" (Fraternitatea, ברומנית), בשנים 1880–1888, פרסם ביוגרפיות של הרבנים שכיהנו ברומניה. הוא היה חבר ב"חברה ההיסטורית ע"ש ד"ר יוליו באראש" ופרסם מסמכים היסטוריים, בין היתר על השבתאות, וספרי שאלות ותשובות. לאחר מותו של משה מונטפיורי ב-1885, פרסם חוברת המוקדשת לו: "קונטרס אבל משה", שכל ההכנסות ממכירתה הוקדשו לחברה ליישוב ארץ ישראל.

הרב כתבן היה אדם בעל השכלה רחבה, כשבנוסף להשכלתו ההלכתית היה בקיא בספרות היוונית-רומנית, גרמנית וצרפתית ולמד מכתבי לייבניץ, שפינוזה, קאנט ודקארט. כתבן נאבק יחד עם הרב יצחק איזיק טאובס נגד שבועת היהודים ברומניה.

לא רלוונטי

ראה לדוגמא רבי עקיבה יוסף שלזינגר