שיחה:רבי יוסף חיים זוננפלד/ארכיון

תכליתי משה מ ספרא סליחה על הטרטור, איני יודע איך מקשרים לעריכה מסוימת, אך הרקע לכל הויכוח אתמול היה, לאחר שבעבר ערכתי בקטע כאן שהגרי"ח כינהו ציס"ע וכו', שיש מספיק מפקפקים בזה, וכתבתי ש"יש מספרים", אך למעשה שינו את זה ל"מסופר", בטענה שיש מקור. מה דעתכם

דעתי שצריך לכתוב ש'יש טוענים' כפי שקיבלתי מאחד מרבותי פה במכלול שכשיש דבר מפוקפק אפילו שיש על זה מקור, כותבים 'יש אומרים' או 'יש מספרים', כי מקור שאחד כותב לטבתו ג"כ לא צריך להיות אמין, אבל אנחנו נצמדים למקורות, אז כשיש מקור ואם זה מפוקפק או יש חולקים, כותבים 'יש טוענים' וכדו' ומביאים מקור, וכן היא לגבי רבי אברהם שלמה בידרמן לגבי מה שאביו זצ"ל אמר.

תכליתי אכן. אז תתקן כאן (על שם הבנתי). לי יכתבו מלחמת עריכה

לא בדקתי, אבל תלוי איזה מקור.

מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏, אשמח אם תוכלו להוסיף מידע (כמובן ב2 מילים) על בניו של הגרי"ח, במצב הנוכחי הם צריכים להימחק כולם.

רבי יעקב מאיר, מן הסתם הוא סבו של הרב של רכסים רבי יעקב מאיר זוננפלד. הוא נולד בשנת ה'תר"מ נפטר בי"ב בתמוז ה'תש"ח ונקבר בהר הזיתים, נכתב על קברו הרב העניו הצדיק. מכתב שחתימתו מתנוססת עליו נמכר ב45 $.

להמשיך?

כן, מי הוא? מה הוא היה/עשה?

מתאר לעצמי שאם נמשיך לחפור נמצא.

אשמח, לכן ביקשתי עזרה.

תחפש מישהו עם אוצר החכמה / פורום אוצר החכמה / האיש על החומה וכדו'.

כאן וכאן תוכל לראות שיש לו חתומת מכובדת כמנהג רבנים.

ולגבי מה שדיברנו בדף השיחה שלך, אצל בנו שנפטר, ציינו את תאריך הפטירה כאן.

אמת, אבל הפסקה כולה לא עומדת בכללים, קשה קצת להוכיח מכאן, אם כי הרבה פעמים מוסיפים בערך מידע הקשור לטרגדיות של נשוא הערך, שזה ממש לא דומה לפטירה של אב.

בנו אליהו מרדכי הצטרף אליו למסע הרבנים, ונראה שהיה פעיל בעסקי ציבור

יש יותר?

וחי בהם, מי הקריא את החרם על נסים בכר בבית הכנסת החורבה? ומי חטף על כך מכות? ומי התבטא על סימני המכות "אותות כבוד"? מי לחם את מלחמתו של המהרי"ל דיסקין נגד מיכל פינס?

שמא היו הציונים בימי המהרי"ל דיסקין?! תמהני עליך.

בודאי שהיו ציונים בימי המהריל דיסקין.

גם מיכל פינס היה ציוני.

כמי שקרא כ5 ספרים שלמים על הגרי"ח, אני יכול לציין שמלחמתו העיקרית הייתה בתנועת הציונות החילונית, ולא בתנועת ההשכלה.

לא זוכר אף ביטוי יחיד מהמהרי"ל דיסקין על הציונות.

אצטט לך מתוך ערכו של פינס, ותבין לבד מדוע לחמו נגדו, אם בשל הציונות שהיתה בחיתוליה, אם בשל ההשכלה שהיתה אז בשיא פריחתה:

לאחר שפינס תמך בבית היתומים של ד"ר זאב וילהלם הרצברג, בו לימדו שפות זרות, בניגוד לחרם שלא ללמד שפות זרות בירושלים, הוציאו אנשים מקנאי ירושלים חרם כנגד פינס. כשנה לאחר מכן, כאשר הקים פינס מוסד ששילב לימודי מלאכה ותורה הוצא כנגד פינס חרם שני, והפעם הרב דיסקין השתתף בעצמו בהטלת החרם.

יכול להיות שאתה צודק.

איני בקי כ"כ בתולדות מהרי"ל, אבל בתולדות הגרי"ח אני בקי, ובכל כתבי תולדותיו המשכילים כמעט לא תופסים מקום, לעומת הציונים [ויצמן הרצל ועוד] שתופסים מקום מרכזי.

סתם נתונים: פינס הגיע לירושלים בתרל"ח, ועידת קטוביץ היתה בתרמ"ה, ייסוד הקונגרס הציוני היה בתרנ"ז. המהרי"ל דיסקין נפטר בתרנ"ח.

תולדות המהרי"ל שזורים בתולדות הגרי"ח, לאחר שלא זזה ידו מתחת ידו.

להאיש על החומה יש גם חלק א', ממנו אתה ממעט לציין. ראה שם בארוכה.

בתור תלמיד של המהרי"ל דיסקין הוא נלחם גם בתנועות ההשכלה שהגיעו לי-ם, אבל ברור שמלחמתו העיקרית הייתה בציונות.

הוא אכן נלחם בעיקר בציונות, היות ובתקופת הציונות הוא עמד בראש.

אך אין זה ממעט את מלחמתו במשכילים, לאחר שהוא היה מראשי נושאי הדגל, והיות והמהרי"ל דיסקין ביצע את מהלכיו הציבוריים רק באמצעותו.

רבי ספרא, ברור שהגרי"ח מתוייג כלוחם נגד הציונות ולא כלוחם נגד ההשכלה, וכמו שכתבו כל אלו שקדמוני כאן. אם כי ברור שכתלמיד הכתב סופר נלחם גם הוא בהשכלה (ולא דווקא מפני הקשר שלו עם המהרי"ל דיסקין).

למעשה אין לי התנגדות שתוסיף פסקה על הענין. רק מ"מ א"א לעשות כותרת בלבד ולגרום שהערך יראה חסר, בזמן שמדובר בדבר שאין חובה בכלל להזכירו, ולכן מחקתי את הכותרת.

בהצלחה!

ספרא עברתי כעת שוב על ח"א של האיש על החומה, מובא שם על המערכה על טהרת החינוך ששם אכן היה מלחמה עם המשכילים, וכן מלחמה נגד המסיון.

אבל שתי אלו היו מערכות של המהרי"ל כשהגרי"ח מסייע בעדו.

לכן נראה לי שעיקר מקומו בערך על המהרי"ל [בקרוב אשתדל לעשות שם סדר].

בערך על הגרי"ח יש מקום להוסיף משפט אחד, ואוסיפנו כעת.

חסר ה'ברחל בתך הקטנה' על תנועת ההשכלה. במחצית הראשונה של חייו הציונות לא הייתה דומיננטית. רק ההשכלה.

לכן מוזר בעיני להקדיש פיסקאות שלמות על החיבת הארץ ורב קוק ודמותו הדו-פרצופית ביחס לציונות ומייצגיה (כמעט בכל קטע יש 'מאידך' 'מצד שני'), בעוד שההשכלה, שהסעירה את ירושלים כמה עשורים בחייו, לא מוזכרת כמעט.

בערך מורחב ומשובח כל כך יש צורך להרחיב על כל חלקי חייו, לא רק על שנותיו בהנהגה.

גם על היחסים עם הוועד הכללי אין פסקה מורחבת (בכלל, אין ערך על הוועד הכללי!), כשזה מרכיב חשוב מאוד בתולדותיו.

בקיצור הערך מורחב בקטעים של ארץ ישראל וציונות, וכמעט מתעלם מפעילותו הציבורית בשאר ההיבטים.

אני כתבתי לפי המקורות שעמדו לנגד עיני.

מטבע הדברים הערך על מנהיג יעסוק בעיקר בתקופת הנהגתו, ולא בתקופה ששימש כעוזר למנהיג הקודם.

אשתדל למצוא מידע לגבי שאר החלקים [בנוגע לועד הכללי אתה צודק לחלוטין] אולם אשמח שיעזרו לי.

יחיד ורבים, לתשומת ליבך הגרי"ח לא ישן ברחוב אלא בחצר מאד מסוימת שעד היום ידוע היכן היא.

תוקן