תפילת שווא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תפלת שווא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תפילת שווא
(מקורות עיקריים)
משנה משנה, מסכת ברכות, פרק ט', משנה ג'
תלמוד בבלי מסכת ברכות, דף ס'  ; מסכת שבת, דף ל"ב  ; מסכת תענית, דף ח' עמוד ב' ו-דף כ"ד וכה ; מסכת בבא מציעא, דף מ"ב
שולחן ערוך אורח חיים, סימן כ"ה, סעיף א' אורח חיים, סימן ר"ל, סעיפים א'–ב'

תפילת שווא הוא מונח שמקורו במשנה, המתאר תפילה על דבר שכבר נעשה ואין אפשרות לשנותו, שאין בה תועלת.

מקור המונח

ההולך למוד את גורנו

מקור המונח במשנה במסכת ברכות: ”הצועק לשעבר, הרי זו תפילת שוא. כיצד? היתה אשתו מעברת, ואמר, יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זו תפילת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר, ואמר, יהי רצון שלא יהיו אלו בני ביתי, הרי זו תפילת שוא”[1].

דוגמה נוספת מובאת בתלמוד[2]: ”ההולך למוד את גורנו, אומר: יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתשלח ברכה במעשה ידינו. התחיל למוד, אומר: ברוך השולח ברכה בכרי הזה. מדד ואחר כך בירך - הרי זה תפילת שוא”. אך שם מובא טעם אחר לחוסר התועלת בתפילת שווא: ”לפי שאין הברכה מצוייה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי, אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך”. בפירוש משנת יעקב על הרמב"ם[3] כתב שמדובר בטעם זהה מאחר שאין הברכה שרויה בדבר הנמדד, נמצא שאין הברכה יכולה לחול בכרי משעה שנמדד, ולכן נחשבת תפלתו כתפלת שווא.

בהלכה

בשולחן ערוך[4] מבואר שכל תפילה על העבר נחשבת כתפילת שווא, ומובאות שם שלש דוגמאות:

  1. המתפלל שיתחלף מין העובר שבמעי אשתו[5] (למרות שלאה התפללה שדינה תהפך לבת כדי שיהיו בנים לרחל, כיון שהיה זה בתוך ארבעים יום ליצירת העובר[6]).
  2. הנכנס לעיר ושמע צעקות ומתפלל שלא תהיינה מביתו.
  3. המתפלל על תבואתו שתתברך לאחר שמדד את כמותה, היות ואין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, ולאחר המדידה תבואתו אינה נחשבת כסמויה מן העין.

תפילת שווא ותפילה לנס

תפילה שיתכן ותתגשם על ידי נס נחשבת כתפילת שווא. הגמרא במסכת ברכות[7] קובעת שני הבדלים שבין תפילת שווא לתפילה לנס:

  1. תפילה על העבר מוגדרת כתפילת שווא, כיון שתפילה כתיקנה היא תפילה שיכולה להתגשם בדרך הטבע בלבד[8].
  2. גם תפילה על העתיד, שאינה יכולה להענות בדרך הטבע נחשבת תפילת שווא[9].

לאור הכלל שכל תפילה על נס נחשבת כתפילת שווא, מבאר רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק את חילוקי הנהגת התפילה של האבות, שבעוד שבפרשת תולדות מתוארת תפילת יצחק אבינו לילדים, הרי שבאברהם אבינו, שהיה חשוך בנים גם הוא, לא מצאנו זאת; כיון ששרה אמנו היתה נטולת רחם, ולכן תפילה שתיפקד תיחשב כתפילת שווא[10].

האם ישנו איסור להתפלל תפילת שווא ותפילה לנס

דיון הלכתי רחב קיים בשאלה האם ישנו איסור הלכתי להתפלל תפילת שווא.

מלשון המשנה והשולחן ערוך[11] שאמרו "הרי זו תפילת שווא" ולא אמרו "לא יתפלל" וכו', משמע שאין בדבר איסור, אלא שאין תועלת בתפילה כזו[דרוש מקור]. אולם רבי חיים בן עטר כותב בספרו "חפץ השם"[12] שיש איסור בדבר, וכך כתב גם הרב חיים פנחס שיינברג[13], שדימה את דין תפילת שווא לעניית אמן יתירה שנאסרה.

תפילה לנס לעומת זאת נאסרה לדברי הכל, וכפי המסופר בתלמוד[14] על רבא שהתפלל שיירד גשם בחודש תמוז, וכמעט שנהרג באותו לילה משום שהטריח את ה' לשנות מסדרי הטבע. עוד מסופר שם[15] על בנו של רבי יוסי דמן יוקרת שאמר "תאנה תאנה הוציאי פירותייך ויאכלו פועלי אבא". וכששמע זאת אביו, אמר לבנו שגרם לנס: "אתה הטרחת את קונך להוציא תאנה פירותיה שלא בזמנה, ייאסף שלא בזמנו". ועל סמך מקרים אלו כתב בספר חסידים: ”אל יתפלל אדם תפילה שאי אפשר לעשות בקשתו. אף על פי שהיכולת ביד הקדוש ברוך הוא, אין לבקש דבר שאין נעשה (כפי הטבע)... אסור לבקש דבר שאינו ראוי לומר כגון יהי רצון שתלד אשתי לח' חודשים ויחיה הולד. ואסור להתפלל שיעשה לו הקדוש ברוך הוא נס בשינוי העולם, שאם יש לו אילן שיוציא פירות קודם זמנו כמעשה דר' יוסי בן אבין וכר' יוסי דמן יוקרת בתענית”[16]. בספר ישועות יעקב[17] כתב שטעם האיסור הוא שמא ינכו לו מזכויותיו, כנאמר בתלמוד[18] ”אם עושין לו נס – מנכין לו מזכיותיו”.

מאידך, במדרש רבה[19] מסופר על רבי שמעון בר יוחאי שהתפלל על נס, ואמר 'בקעה בקעה המלאי דינרים', ומשמע שהדבר מותר. יש מתרצים שבמקרה הזה רשב"י לא התפלל ממש על הנס, אלא בטח בה' שיעשה זאת, ולכן הדבר מותר, ואין זה כבקשת בנו של רבי יוסי על עץ התאנה[20].

מתי מותר להתפלל על נס

ישנם מספר אופנים בהם מותר להתפלל על נס:

א. עבור צרכי רבים, כיון שאין חשש ניכוי זכויות לרבים. כך כתב בשערי תשובה בשם הבכור שור, ומדייק זאת מדברי הרמ"א[21] שמתיר לומר בברכת המזון 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו'".

ב. על ישועה שניתנת להסבר בדרכי הטבע, כגון במלחמת החשמונאים בה התרחש נס במסגרת מלחמתית, מותר להתפלל[22].

ג. על נס שייעשה בפרהסיא. בספר ישועות יעקב[23] כתב שמותר להתפלל שיקרה נס בפרסום, כגון מלחמת החשמונאים בחנוכה, כיון שמעלת קידוש השם בפרסום הנס עדיפה על החסרון שבנס -ניכוי הזכויות[24].

ד. על ניסים שהובטחו שיבואו בעתיד, בספר עיניים למשפט[25] כתב הסבר אחר להיתר להתפלל על נס כניסי חנוכה, כיון שמותר להתפלל על ניסים שהובטחו שיקרו.

ה. לצדיק מותר להתפלל על נס, האור החיים הקדוש[דרוש מקור] והבכור שור כתבו, שאמנם לאדם רגיל אין להתפלל על שינוי סדרי עולם, אך לצדיק מותר[26].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ משנה, מסכת ברכות, פרק ט', משנה ג'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף מ"ב עמוד א', וכן בתלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ח' עמוד ב'.
  3. ^ מכיון שאין הברכה שרויה על דבר הנמדד, לכן הוי תפלת שווא, באתר היברובוקס
  4. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ל, סעיפים א'–ב'
  5. ^ כל "השווא" שיש בתפילה על חילוף מין העובר הוא דווקא במתפלל לאחר שנקבעה צורת הולד, שזה נקבע לאחר ארבעים יום מיצירת הוולד. אך קודם לכך - יכול להתפלל, היות וטרם נקבע אם יהיה נקבה או זכר (על פי הגמ' שם, בתירוצה הראשון לגבי תפילת לאה בהריונה על לאה שהתפלל שתיהפך לבת. וכן פסק השו"ע שם).
  6. ^ מסכת ברכות דף ס' עמוד א'
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס' עמוד א'
  8. ^ ע"פ הגמ' שם בתירוצה השני.
  9. ^ ראו שערי תשובה, אורח חיים סימן קפ"ז על דברי הרמ"א שם סעיף ד' שביאר כך על פי תירוצה השני של הגמרא
  10. ^ טללי אורות פרשת תולדות בשמו
  11. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ל, סעיף א'
  12. ^ על מסכת ברכות דף ס'
  13. ^ 'חידושי בתרא' מסכת ברכות, הובא גם במשנה ברורה מהדורת 'דרשו' שם הערה 1
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ד עמוד ב'.
  15. ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ד עמוד א'.
  16. ^ ספר חסידים (בולוניא) סימן תשצד
  17. ^ תרפב, ב
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ב עמוד א'.
  19. ^ פקודי, נ"ב ג'
  20. ^ כן תירץ רבי אברהם דוד מבוטשאטש בהגהות "מילי דחסידותא" על ספר חסידים. וראו שם עוד תירוצו בשם רבי משה יהודה לייב מסאסוב.
  21. ^ שולחן ערוך אורח חיים סימן קפ"ז סעיף ב'
  22. ^ בכור שור הנ"ל, בתירוצו השני
  23. ^ או"ח תרפב' סק"ב
  24. ^ "אמר ר' ינאי, לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושים לי נס, שמא אין עושים לו נס, ואם תמצא לומר עושים לו נס, מנכים לו מזכויותיו" (תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ' עמוד ב').
  25. ^ ברכות דף ס. ד"ה אין
  26. ^ ולפי"ז מיישבים את הגמ' תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ה עמוד א' שרבי חנינא בן דוסא התפלל כמה פעמים על ניסים.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.