הרצל שפיר

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ תקופת שירות, תפקידים צבאיים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ עלה לישראל, מלחמות וקרבות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרצל שפיר

הרצל שפיר במלחמת ששת הימים
הרצל שפיר במלחמת ששת הימים
לידה	10 ביוני 1929 (גיל: 96) תל אביב, ארץ ישראל
השתייכות	פלמ"ח צבא הגנה לישראל משטרת ישראל
דרגה	אלוף (צה"ל)   רב ניצב (משטרה)
תפקידים אזרחיים
מפכ"ל, יו"ר ועדות ציבוריות

שפיר כמפקד מחלקה בפלמ"ח

הרצל שפיר (נולד ב-10 ביולי 1929) הוא אלוף צה"ל בדימוס והמפכ"ל ה-7 של משטרת ישראל.

נעוריו ושירותו בצה"ל

הרצל שפיר (במקור: שכטרמן) נולד בתל אביב, למד בבית הספר תחכמוני במקווה ישראל ובבית הספר ימי שליד הטכניון בחיפה. שפיר התגייס לפלמ"ח בשנת 1947 ולקח חלק בשורה ארוכה של פעולות במסגרת הגדוד השלישי. בין השאר, עמד בראש המסתערים על משטרת נבי יושע. לאחר גיוסו לצה"ל סיים קורס קצינים ושירת כמדריך בבית הספר לקצינים. ב-1950 שוחרר משירות סדיר בצה"ל, והחל לשמש מפקד פלוגת חי"ר במילואים. באותה השנה, בגיל 21, היה לאיש המילואים הראשון שסיים קורס מג"דים. לאחר זמן-מה חזר לשירות קבע, ומונה לתפקיד קצין אג"ם בחטיבת מילואים. בשנים 1951–1952 שירת כקצין המבצעים של פיקוד הדרום ומפקד פלוגת סיור. לאחר שעבר הסבה לשריון החל לשמש כמפקד פלוגת טנקים, קצין אג"ם במפקדת גייסות השריון ובמלחמת סיני היה קצין אג"ם של אוגדה 77.

בשנת 1959 נשלח שפיר לבית הספר לפיקוד ומטה בקמברלי ואחרי שסיים ושב לישראל מונה למפקד בית הספר לשריון, מפקד חטיבה 7 וסגן מפקד גייסות השריון. יצא ללימודי תואר ראשון בגאוגרפיה ובכלכלה באוניברסיטה העברית. לקראת מלחמת ששת הימים מונה לסגן מפקד וראש מטהו של ישראל טל באוגדה 84. לאחר המלחמה שירת כראש מטה פיקוד המרכז וב-1969 מונה לעוזר ראש אג"ם. ב-1972 היה במינוי חירום מפקד עוצבת עמוד האש. בספטמבר 1972 מונה לראש אגף כוח האדם והועלה לדרגת אלוף. הוא שירת בתפקיד זה במהלך מלחמת יום הכיפורים באפריל 1974 מונה לראש אגף המטה הכללי ובמרץ 1976 למפקד פיקוד הדרום. לקראת סיום שירותו בצה"ל יצא בשנת 1978 לחופשת לימודים בארצות הברית.

כהונתו כמפכ"ל משטרת ישראל

ב-1 בינואר 1980 מונה שפיר לתפקיד המפכ"ל ה-7 של משטרת ישראל. שפיר הכניס למשטרת ישראל שיטות טיפול בכוח אדם שהיו מקובלות בצה"ל, במטרה לשפר את איכות המשרתים במשטרה. בין השאר, פורסם בדבר שהוא עובר על תיקיהם של כל המועמדים לתפקידים בכירים ואינו מסתפק, כמו קודמיו, בהמלצות שקיבל מפקודיו. בתאריך 31 בדצמבר 1980 שפיר הודח מתפקידו, על ידי שר הפנים והמשטרה, יוסף בורג, אשר טען כי לא דווח אמת. לטענת שפיר, הפיטורים בוצעו על רקע טיפול המשטרה בשחיתויות של נבחרי ציבור ממפלגתו של שר הפנים והמשטרה ובעיקר מה שידוע כפרשת תיק אפרסק שעסק בבורג עצמו. "תיק אפרסק" מעולם לא הבשיל לכדי האשמות ספציפיות, ויש המייחסים זאת לפיטורי המפכ"ל הרצל שפיר.

תפקידיו הציבוריים

מאז פרישתו מהשירות במשטרה שימש שפיר כיו"ר וחבר במספר ועדות ציבוריות, בהן:

• ועדת שפיר שמינה הרמטכ"ל אהוד ברק ב-1992, לבחינת ניצול מיטבי של כוח האדם בצה"ל במגמה להמליץ על דרכי פעולה לצמצום ימי שירות המילואים הפעיל וקיצור שירות החובה בעתיד.
• ועדת שפיר שמינה השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא לבחינת ההיערכות והטיפול בחומרים מסוכנים ברגיעה ובשעת-חירום.

לקראת הבחירות לכנסת ה-10 שובץ במקום החמישי ברשימת מפלגת תל"ם בראשות משה דיין לכנסת, אך המפלגה קיבלה רק שני מנדטים ושפיר נשאר מחוץ לכנסת.

משפחתו

שפיר הוא אחיו הצעיר של חבר הכנסת לשעבר אברהם שכטרמן. נישא לאורה (1931–1977). אב לשלושה ילדים. בנו, צבי, נפצע באורח קשה במלחמת יום הכיפורים ונפטר ב-1997.

קישורים חיצוניים

• הרצל שפיר באתר משטרת ישראל
• הרצל שפיר באתר חדשות מחלקה ראשונה
• הרצל שפיר, מינוי גל הירש: רקע לא מתאים, הכנה לקויה, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2015.
• אמיר אורן‏, הבן שנפצע והכעס על המטכ"ל: מלחמת יום כיפור של האלוף שתיעד הכל, באתר וואלה‏, 18 באפריל 2018.