ליל שישי
ליל שישי, ליל שישי הוא הלילה שבין יום חמישי ליום שישי, ללילה זה מיחסים סגולות מיוחדות במיוחד על פי הקבלה, ועם כן נהוגים בו מנהגים שונים, בהם יש הנוהגים לעסוק בפעילות רוחנית במשך כל הלילה, כהכנה ליום השבת.
טעם ומקורות
על פי הקבלה קיימות שבעה ספירות בהם מונהג העולם, הספירה השישית היא ספירת היסוד, מקובלים הקבילו את הספרות לימי השבוע ויום השישי מקביל למידת יסוד המידה השישית, הפעולות והתיקונים הנעשות בלילה זה מתקנים מידה זו.
מידת יסוד מסמלת את החיבור בין החול לקדושה, ועל כן מעצם הימצאותה ביום שישי בין ימי המעשה לשבת, היא מחברת ומקשרת ביניהם, בין ימי מעשה – החולין, לקדושה - ליום השבת, "כי היסוד מכין למלכות והוא מוכן מכל הימים לקבל קדושת השבת"[1]. ולפיכך מקובל שההנהגות ליל זה מהוות הכנה ליום השבת. "...כי הא מכין לשבת והרחמים מתגברים ..." .[2] רבי אהרן מבעלזא מסר בשם אביו רבי ישכר דב: "מי שעוסק בתורה וחסידות בליל שישי הוא יכול לטעום טעם שבת"[3]., במקומות רבים נהגו להיות נעורים בלילה זה שהוקדש ללימוד התורה .
עדויות להנהגות בדורות הקודמים
על החיד"א מסופר שבהיותו בליוורנו הקים חבורה בשם "חדשים לבקרים" שהיו עוסקים בליל שישי בתורת הח"ן[4], כן מסופר על רבי שמואל ויטאל בנו של רבי חיים שמידי ליל שישי ישבו בביתו ועסקו בחכמת הקבלה,
ובספר אור צדיקים למהר"ם פאפירש מתאר: נהגו בכל ארץ ישראל להיות נעורים כל ליל שישי, החת"ם סופר נהג לקיים את מנהג תיקון חצות עם בני הישיבה בליל שישי, הנהגה זו רווחה ברבים מישיבות הונגריה שם עסקו ראשי הישיבה בלימוד עם התלמידים עד אור הבוקר. בדורות האחרונים ידועה הייתה הנהגתו של רבי אליהו לופיאן (ועוד רבים) לעסוק בתורה כל הלילה.
אזכורים בספרות התורנית אודות ההנהגה בליל שישי
בספר יסוד ושורש העבודה נמצאת התייחסות ברורה לליל שישי : שער עליון פרק א' "... בנשף ליל שישי והכינו תיקון גדול בלילה ההוא נדדה שנת העובד את ה' בלב שלם ובנפש חפצה להיות ניעור ללמוד כל הלילה עד הבוקר לתיקון פגם הברית נימצא כתוב כן בכתבי האר"י ז"ל ובשאר ספרי מקובלים שהלימוד כל הלילה בליל שישי הוא תיקון גדול ונפלא..."
בעל התניא באגרת התשובה פרק י' ממליץ לערוך תיקון חצות לפחות בליל שישי: ... "ומי שאי אפשר לו כל לילה עכ"פ לא יפחות מפעם אחת בשבוע לפני יום השבת כנודע ליודעים שהשבת היא בחי' תשובה... בלקוטי תורה לרבי מרדכי מטשרנוביל כתב: "...צריך לשוב באמת על חטאת נעורים ולהיות ניעור כל ליל שישי וללמוד באותו הלילה תנך משנה גמרא זוהר ראשית חכמה...
בנו המגיד מטריסק כתב: ההכנה של שבת קודש מתחיל מיום ו' .. לכן צריך לנדד שינה מעיניו כל הלילה של יום ו' ויעסוק בתורה כל הלילה, ושקשה לו ללמוד יעיין בספרי מוסר ויהרהר בתשובה...
ובמקום אחר בספרו : "וכשקשה לו ללמוד כל הלילה יוכל לדבר סיפורי מעשיות של צדיקים". כדי לתקן את פגם הדיבור כותב בספר גדולת מרדכי:... לכן צריך לנדד שינה מעיניו כל ליל ה' ולעסוק בתורה כל הלילה ואם יגבר עליו השינה ידבר ויספר מצדיקים .
מהות הלימוד
דגש מיוחד ניתן למהות הלימוד, אם בישיבות עסקו בלימודים הקבועים ושיננו את חומר הלימוד השבועי, עסקו חכמי הקבלה דווקא בלימוד תורת הנסתר לימוד הזהר וכדומה, רבים מהחכמים בעיקר מעדות המזרח שלימוד תורת הנגלה היה לחם חוקם הקדישו גם הם לילה זה ללימוד תורת הנסתר.
בישיבת המקובלים הרש"ש קיים סדר לימוד שסידר בעל חמדת הימים המכונה: "סדר הלימוד ליום ו'" הנקרא "סדר ליל שישי" וגם הגאון החיד"א מציין בספרו הוד הברית את סדר לימוד זה.
חבורות ליל שישי, ועדים
במקומות רבים בעיקר בחצרות חסידיות ובישיבות חסידיות נהוג להתקבץ ברבים או בקבוצות קטנות שמכונות "חבורות" ולעסוק בלימוד משותף (ולאו דווקא למשך כל הלילה) לשוחח בענייני עבודת ה', הלימוד מלווה בדרך כלל בשירי התעוררות ורגש שירי שבת ואמירת לחיים. בחסידיות: ווהלין, רוזין, בויאן, סדיגורא, בוהוש, רחמיסטריווקא, טשרנוביל, וקרלין, הקפידו על לימוד בספר אור החיים על פרשת השבוע, בישיבות ויזניץ מתכנסות חבורת עוסקת בספרי חסידות שונים כגון קדושת לוי נועם אלימלך, בישיבות חב"ד עוסקים בליל שישי בלמוד ליקוטי שיחות, ולעיתים מתוועדים בלילות שישי משפיעי הישיבות.
בישיבות יוצאי ליטא יש רבים המקדישים את הלילה ללימוד תורה לימוד זה מכונה "משמר", כמו כן מקובל בישיבות ליטא להתכנס עם המשגיח ולשמוע שיעור מוסר עיוני בספר כוזרי ושאר ספרי השקפה ומחשבה, בהזדמנויות אלו מוצא המשגיח לנכון להעיר על דברים הטעונים תיקון בענייני בין אדם לחברו ובענייני הישיבה, התכנסויות אלו קרואים וועד או וועדים בלשון רבים (להבדיל מהתוועדות או התוועדויות בהגייה החבדית). בחצרות רוז'ין מקובלת סגולה[5] מעניינת לזכות לשבת שמחה לספר על רבי שלום שכנא מפראהביטש, (אביו של רבי ישראל מרוז'ין ) ולפחות להזכיר את שמו.
תיקון כרת
בשם האריז"ל ידוע כי אדם שחטא בחטא שעונשו כרת ידיר שינה מעיניו לילה שלם ויכופר לו, ורבים הנוהגים בכך מקיימים מנהג זה בליל שישי.
ליל שישי בתקופות השנה
שובבי"ם
בתקופת שובבי"ם מקבל הליל שישי משנה תוקף בפרט לאור תורת הקבלה, מקובלים ואנשי מעשה מרבים בתפילות ועריכת תיקונים, בחסידיות צאנז וטשרנוביל נהוג לסיים אז את ספר התהילים, גם ישיבות שלא מקיימות פעילות מיוחדת בליל שישי במשך השנה יקיימו בתקופת שובבי"ם סדרי לימוד ארוכים, מפורסמת ההנהגה הנהוגה בישיבת סלונים לימוד רציף של חמש שעות שנפוצה לישיבות נוספות.
ספירת העומר
גם לליל שישי שחל בימי הספירה מודעת חשיבות מיוחדת, כתב רבי חיים פלאג'י בספרו תוכחת חיים בז' שבועות בימי הספירה בכול לליל שישי שהוא בחינת היסוד ילמד בתורה כל הלילה ובזה יעלה לרצון מאשר חטא... ובליל שישי בשבוע השישי הוא יסוד שביסוד.
ביקורת
קיימות גם מעט הסתייגויות על הנהגות אלו,שכן אדם שלא נתן תנומה לעיניו במשך הלילה בהכרח שישפיע עליו הדבר ויגרום לו לא לתפקד כראוי ביום שלמחרת , בתוכחת חיים כתב: "... וצר לי על העושין תקון כרת ומתפללין בבוקר ונופלת עליהם שינה וכו' ומזרז שם שלא יצא שכרו בהפסדו.
האדמו"ר מתולדות אהרון סיפר[6]: כשבאתי לחותני האדמו"ר משומרי אמונים אמר לי: שמעתי שאתה ניעור בכל הליל שישי אמנם לא טוב הדבר ...גורם חולשת המח רק מפעם לפעם... רק באופן הזה לישן בשעה שמונה ולקום בשעה אחד ואז ילמד עד אור הבוקר וירוויח יותר ויהיה לו מח צלול גם בליל שבת.
יש לציין כי הבן איש חי שממליץ בספרו [7]לישון מידי לילה "שש שעות לבריאות נפשו ולא לפחות מכך" אך בליל שישי כשייפחות משש שעות מבטיח כי: "לא יארע לו נזק בטח לא יחסר כלום בזה לבריאות נפשו".
ליל שישי בהלכה
על פי ההלכה יש להימנע מלימוד מקרא בלילה, יוצא מהכלל הוא ליל שישי בו הותר לימוד תורה שבכתב, וקיימות דיעות שונות האם הותר לימוד זה עוד לפני חצות הלילה או רק מאחריו.
ליל שישי ברחוב החרדי
מושג זה השתרש מאד בציבור החרדי, וחנויות רבות מפרסמות מבצעים על מאכלי שבת במיוחד לליל שישי, שאז רבים הבחורים האוכלים בזמן זה, לפני או אחרי ה"משמר".
פעילות מיוחדת מתקיימת מידי ליל שישי במתחם קבר דוד המלך הכוללת לימוד ואמירת פרקי תהילים עד אור הבוקר.
כן מתקיימות באופן קבוע התוועדויות שונות, עצרות, ודרשות מרבנים ומשפיעים ידועים לכלל הציבור, מידי ליל שישי בירושלים, בני ברק ומקומות נוספים.
קישורים חיצוניים
- צביקה קליין ומנדי גרוזמן, יצאנו לבדוק: מהו הטשולנט הכי טוב בירושלים?, באתר nrg
- יאיר שרקי, כתב לענייני דתות, צ'ולנט בחצות: תרבות החמין בי-ם, באתר מאקו, 28 במרץ 2017
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] ליל שישי23703153