רבי שלום שכנא מפראהבישט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי שלום שכנא מפראהבישט (ה'תקכ"ט - י"ג בתשרי ה'תקס"ג) הנודע גם בכינויו רבי שלום הגדול (=דער גרויסער רבי שלום), היה בנו של רבי אברהם המלאך (בן המגיד ממעזריטש) ואביו של רבי ישראל מרוז'ין.

תולדותיו

נולד במזריטש שבאוקראינה לרבי אברהם המלאך, בנו של רבי דב בער ממזריטש. נקרא על שם אבי סבתו רבי שלום שכנא מטורטשין.

בהיותו בן שמונה נפטר אביו (בי"ב בתשרי ה'תקל"ז). היתום הצעיר ואחיו הגדול רבי ישראל חיים נשלחו על ידי אמם - שבחרה שלא להינשא בשנית - לביתו של ידיד בעלה ותלמיד חמיה, רבי שלמה מקרלין, על מנת שיגדלם ויחנכם בדרכי התורה והחסידות, בראותה בו המוכשר ביותר מבין ידידי בעלה לתפקיד זה.

בגיל צעיר מאד נישא לרבנית חוה, נכדתו של רבי מנחם נחום מטשרנוביל בעל ה'מאור עיניים' (שהתגורר באותה תקופה בפוהרבישצ'ה או 'פראהבישט' בעגה היידישאית, פלך קייב שבאוקראינה), בת בתו הרבנית מלכה אשת רבי אברהם מקאריסטשוב, כשחלק גדול מחינוכו ספג בבית סבו.

לאחר שעבר חמיו זקנו - רבי מנחם נחום - לכהן כמגיד בעיר טשרנוביל, הוענק תפקיד המגיד בעיירה פראהבישט לרבי שלום שכנא. גדלותו העצומה הביאה אליו תלמידים מכל רחבי אוקראינה, ביניהם נמנו רבי נתן מברסלב שאף מציין זאת בכתביו, גיסו (אחי אשתו) רבי ישראל מבהאפולי וגיסו בזיווג ראשון (חתן חמיו) רבי אריה לייב מבענדר (אחיו של רבי משה צבי מסאווראן).

יחס גדולי הדור אליו

גדולי דורו התייחסו אליו בהערכה רבה, הן עקב יחוסו הגדול והן מצד גדלותו בתורה בחסידות ובמידות. הסבא משפאלי התבטא כלפיו: "אביו היה מלאך (- רבי אברהם המלאך), אם כך אמו הייתה מלאכית, לא פלא שנולד להם בן כזה". רבי נחמן מברסלב התבטא לאחר פטירתו: "בפראהבישט היה אור גדול שכבה, והותיר אחריו חשכה עצומה".

גיסו, רבי ישראל מבהאפולי, מחבר הספר "עטרת תפארת ישראל", מצטט רבות את רבי שלום שכנא ומתארו בתארים מופלגים: "צדיק יסוד עולם, אדוני מורי ורבי גיסי" ועוד.

עד היום נוהגים בקרב חסידי רוז'ין ובחסידויות נוספות, להזכיר את שמו בסילודין בליל שישי (יום חמישי בערב), באמירה "בזכות רבי שלום הגדול", כסגולה לשבת טובה. המקור לכך הוא אמרתו של רבי שלום שכנא עצמו כי אם מדברים על צדיקים בליל שישי זוהי סגולה לשבת טובה (א גוט שבת), "והסגולה תועיל גם אם ידברו ממני, ואף אם יזכירו את השולחנות או הספסלים שלי"[1].

צאצאיו

תורתו

רבי שלום שכנא, לא הותיר אחריו דברי תורה בכתובים. גיסו הביא מדבריו בספרו "עטרת תפארת ישראל" וכן הובאו מדבריו בספרים: "משמיע שלום", "דרכי שלום" ו"נר ישראל".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • חסידים פירשו, כי שולחנות הכוונה לעריכת השולחן (=טיש), וספסלים הכוונה לכיסופים ותשוקה להקב"ה, היות ששניהם מתורגמים באידיש: בענק.