משפט ההדחה השני של דונלד טראמפ
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
משפט ההדחה השני של דונלד טראמפ הוא השלב השני בהליך ההדחה השני של הנשיא טראמפ, לאחר שבית הנבחרים של ארצות הברית הדיח אותו ב-13 בינואר 2021, 7 ימים לפני תום מועד כהונתו[1]. בית הנבחרים בשליטה של המפלגה הדמוקרטית אימץ נגד טראמפ, בהליך חסר תקדים במהירותו, שנמשך יום אחד בלבד, סעיף הדחה בודד: הסתה להתקוממות. הוא נשיא ארצות הברית היחיד שהודח פעמיים על ידי בית הנבחרים. טראמפ הועמד להדחה לאחר ניסיונותיו החוזרים ונשנים לערער על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020 (כולל טענותיו להונאת בחירות ומאמציו לכאורה להפעיל לחץ על פקידי מערך הבחירות בג'ורג'יה), והצהרותיו בפני תומכיו, אשר חלקם לאחר מכן הסתערו של הקפיטול בוושינגטון הבירה, בשעה ששני בתי הקונגרס של ארצות הברית התכנסו לשם ספירת קולות חבר האלקטורים ובכך למסד את ניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות[2].
לו היה הסנאט מרשיע את טראמפ טרם סיום כהונתו ב-20 בינואר 2021, טראמפ היה מסולק מידית מתפקידו וסגן נשיא ארצות הברית מייק פנס ומתמנה לנשיאהּ ה-46 של ארצות הברית. על פי חוקת ארצות הברית:
- אם טראמפ יתפטר מתפקידו, סגן הנשיא מייק פנס יהפוך לנשיא ה-46 של ארצות הברית, רק מספר ימים לפני מועד השבעתו של ג'ו ביידן, 20 בינואר 2021.
- אם יופעל סעיף 4 בתיקון ה-25 לחוקה האמריקאית, טראמפ ימשיך להחזיק בתואר "הנשיא" אך פנס יהפוך לנשיא ארצות הברית בפועל, וייטול לידיו את כל סמכויותיו. זו תהיה הפעם הראשונה בה יופעל סעיף זה[3][4].
- אם הליך הדחה יושלם ולאחר מכן טראמפ יורשע, טראמפ יהיה לנשיא הראשון בהיסטוריה של ארצות הברית שהורשע במשפט שכזה. אם טראמפ יעמוד בפני הליך הדחה (ללא קשר להרשעה, זיכוי או אף אחד מהם), זה יהפוך אותו לנשיא הראשון בהיסטוריה של ארצות הברית שמועמד להדחה פעמיים (הליך ההדחה הראשון של טראמפ הסתיים ב-5 בפברואר 2020 בזיכויו). אם טראמפ יזוכה, הוא יהיה הנשיא הראשון והיחיד שזוכה פעמיים במשפטי הדחה.
למרות ההדחה, יושבת ראש בית הנבחרים, ננסי פלוסי מעכבת את העברת מסמכי ההדחה לסנאט, כפי שעשתה לאחר ההדחה הראשונה של טראמפ.
טראמפ הודח לראשונה על ידי בית הנבחרים ב-18 בדצמבר 2019, באשמת שימוש לרעה בסמכותו ובשיבוש עבודת הקונגרס, על רקע פרשת טראמפ–אוקראינה. עם זאת, הוא זוכה משני סעיפי ההדחה בידי הסנאט של ארצות הברית ב-5 בפברואר 2020.
רקע
ההדחה של בית הנבחרים
ערך מורחב – הליך ההדחה של דונלד טראמפ (2021)
ב-11 בינואר 2021 הציגו חברי בית הנבחרים דייוויד סיסליני, ג'יימי רסקין וטד ליאו את סעיף ההדחה נגד טראמפ. טראמפ הואשם ב"הסתה להתקוממות" בשל קריאתו לתומכיו לצעוד אל עבר הקפיטול, מה שהוביל להסתערות על מתחם הקפיטול. בסעיף נאמר כי טראמפ ביצע "פשעים גבוהים ועוונות" כשסיפק הצהרות אחדות ש"עודדו והביאו לכאורה לביצוע פעולות לא-חוקיות" אשר הפריעו לחובתו החוקתית של הקונגרס לאשר את קולות חבר האלקטורים, ונקבע כי טראמפ "איים על שלמות המערכת הדמוקרטית בכך שהתערב במעבר שקט של השלטון וערער על הרשות המחוקקת, ועשה זאת בצורה שהפכה אותו לאיום על הביטחון הלאומי, הדמוקרטיה והחוקה אם ישלים את כהונתו כנשיא"[5]. בסך הכול, 218 מתוך 222 הדמוקרטים בבית הנבחרים תמכו במאמר ההדחה והבטיחו את מעברו אל מליאת בית הנבחרים[6].
ב-13 בינואר 2021 הדיח בית הנבחרים את טראמפ, ברוב של 232 תומכים מול 197 מתנגדים[7]. כל 222 הדמוקרטים בבית הנבחרים הצביעו פה אחד בעד ההדחה, ואליהם חברו עשרה רפובליקנים (בהם יו"ר הסיעה הרפובליקנית ליז צ'ייני)[8]. ארבעה רפובליקנים לא הצביעו, ויתר 197 הרפובליקנים הצביעו נגד ההדחה[9]. עם זאת, חרף ההחלטה הדו-מפלגתית להדיח את טראמפ, יושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי החליטה לעכב את העברת מסמכי ההדחה לסנאט, ובכך את פתיחת המשפט. צעד זה הזכיר פעולה דומה שביצעה פלוסי בינואר 2020, כאשר המתינה כמעט חודש ימים בהעברת ההליך לסנאט לאחר שבית הנבחרים הדיח את טראמפ לראשונה, בשל פרשת אוקראינה-טראמפ[10]. בהליך ההדחה השני, עם זאת, הדמוקרטים בשני בתי הקונגרס המעורים בהליך ההדחה אמרו כי הם מצפים שהעיכוב יהא קצר יותר. פלוסי יכלה להעביר את סעיפי ההדחה לסנאט לכל המוקדם כבר ב-18 בינואר 2021, מה שיוביל לפתיחת משפט ההדחה מיד עם תחילת נשיאותו של ג'ו ביידן[11].
הגורם לעיכוב של העברת מסמכי ההדחה לסנאט היה הגעה לעמק השווה במסגרת המשא ומתן בין הדמוקרטים בסנאט לבין עמיתיהם הרפובליקנים על צורתו של הליך יוצא דופן זה[11]. על רקע השתלטות כפולה של הדמוקרטים על הקונגרס ועל הבית הלבן כאחד, פעלו הדמוקרטים לנסח כללים שיאפשרו לסנאט לפעול במסלולים כפולים כדי לאשרר את מינוי מועמדיו של ביידן לקבינט של ארצות הברית ומיסוד האג'נדה שלו, בו בזמן עם ניהול משפט ההדחה. בניגוד להליך ההדחה הראשון, כאשר ביקש להשתמש בכללי המשפט כדי לחתור תחת התביעה, נדמה כי הסנאטור מיץ' מקונל, מנהיג הרפובליקנים בסנאט, מצדיק את עצם הליך ההדחה השני והביע נכונות לעבוד בשיתוף פעולה עם הדמוקרטים[11].
ההכנות להעברת הליך ההדחה אל הסנאט
הסנטור מיץ' מקונל מקנטקי, מנהיג הרוב בסנאט, טען כי הסנאט נמצא במושב "פְּרוֹ-פוֹרְמָה" עד 19 בינואר 2021, ואינו יכול לנקוט בשום פעולה ללא הסכמה פה אחד של חברי הסנאט של ארצות הברית. על פי כללי ההדחה בסנאט, ברגע שסעיפי ההדחה של בית הנבחרים מוצגים בפני הסנאט, על משפט ההדחה להתחיל לכל המאוחר כיממה אחר כך. משפטו של טראמפ עשוי אפוא להתחיל ביום ההשבעה של ג'ו ביידן לנשיאות ארצות הברית[12].
מנהיג המיעוט בסנאט, הסנאטור צ'אק שומר ממדינת ניו יורק, קרא למקונל להשיב במידית את הסנאט למושב רגיל לאחר שבית הנבחרים יעביר את סעיפי ההדחה לסנאט, ולקדם את תהליך אשרור מינוי מועמדיו של הנשיא הנבחר ביידן לקבינט, כך שהקבינט יחל לפעול כבר ביום הראשון לנשיאות ביידן[13]. מנהיגים אחרים בקונגרס, בהם מצליף הרוב בבית הנבחרים ג'ים קלייבורן, הציעו תחילה כי בית הנבחרים עשוי להעביר את סעיפי ההדחה לסנאט במועד מאוחר יותר (אולי לאחר 100 הימים הראשונים לנשיאות ביידן), ובכך יינתן לסנאט זמן דיו למסד את סדר היום של הבית הלבן החדש ולאשרר את מועמדיו של ביידן לקבינט[14]. עם זאת, דמוקרטים בבית הנבחרים התנגדו לעיכוב, וקבעו כי טראמפ הוא "סכנה" כל אימת שהוא מכהן כנשיא, ומנהיג הרוב הדמוקרטי, סטני הוייר, הצהיר ב-14 בינואר סעיפי ההדחה יועברו לסנאט ללא דיחוי[15].
לאחר שבית הנבחרים הדיח את טראמפ, הצהיר הנשיא הנבחר ביידן: ”כולי תקווה שהנהגת הסנאט תמצא דרך להתמודד עם האחריות החוקתית שלהם בנושא ההדחה, תוך כדי עבודה על העסקים הדחופים של האומה הזו[16].” ביידן הוסיף ואמר כי בראש סדר העדיפויות נמצאת חקיקת חוק תמריצים חדש ובניית המשק האמריקאי מחדש. הוא דן עם מקונל באפשרות "לפצל" את לוח השנה של הסנאט, כדי לאפשר את המשך משפט ההדחה תוך מתן אפשרות לאג'נדות אחרות (כמו חקיקת חוקים ומינויים לקבינט) להתקדם ללא הרף. על פי תוכנית זו, יכול הסנאט לחלק את ימיו בין משפט ההדחה לפעולות אחרות, במקום לבזבז את כל משאביו על משפט הדחה מרוכז[17]. אלן פרומין (אנ'), לשעבר הפרלמנטר הראשי של הסנאט, אישר כי אכן הסנאט יכול להתנהל במתכונת שכזו. מקונל אמר לביידן כי הוא יתייעץ עם הפרלמנטרית הנוכחית של הסנאט, אליזבת מקדאנה (אנ'), על אודות התנהלות במתכונת מקבילה זו. צ'אק שומר, שיחליף את מקונל כמנהיג הרוב בסנאט, אמר כי משפט ההדחה עשוי להתחיל מידית עם כניסתו לתפקיד.
רונלד קרוטוצ'ינסקי (Krotoszynski), פרופסור למשפטים באוניברסיטת אלבמה, כתב באתר "פוליטיקו" כי ביכולת הסנאט לזרז את משפט ההדחה (להשלים את התהליך בימים אחדים, ולא במספר שבועות) באמצעות תהליך הדומה לפסק דין בהליך מקוצר. פעולה זו מותרת לפי חוקת ארצות הברית, הקובעת כי על הסנאט "לשפוט" את סעיפי ההדחה ולהצביע על הרשעה והדחתו הסופית של הנשיא ברוב בן שני שלישים, אך באותה נשימה מאפשרת לסנאט לקבוע כללי משפט או נהלים עצמאיים משלו, כפי שאישר בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק דין "ניקסון נגד ארצות הברית (1993)"[18].
הדחת נשיא לשעבר
ישנו תקדים להדחה בדיעבד ולהעמדה לדין של נושא משרה פדרלית שכבר עזב את תפקידו ("הדחה מאוחרת")[19]. בשנת 1797 הדיח בית הנבחרים את הסנאטור ויליאם בלאונט (אנ') מטנסי בגין קשירת קשר. הסנאט שפט אותו, אף על פי שכבר סילק אותו מתפקידו מוקדם יותר[20]. ב-1876 התפטר ויליאם בלקנאפ, מזכיר המלחמה של ארצות הברית, לאחר שערוריית עמדת המסחר בה היה מעורב. ובכל זאת, הוא הודח בידי בית הנבחרים ועמד למשפט בידי הסנאט. במשך כמה שבועות התדיינו הסנאטורים בשאלה אם רשאי הסנאט לדון בתביעה לאור העובדה שבלקנאפ כבר התפטר מתפקידו במרץ. צוות ניהול ההגנה של בלקנאפ טען שלסנאט אין כל סמכות שיפוטית. ברוב של 37 תומכים מול 29 מתנגדים החליט הסנאט כי הסמכות השיפוטית במקרה מוקנית לו. בלקנאפ הואשם בחמישה סעיפי הדחה והסנאט האזין ליותר מ-40 עדים. להרשעה היה דרוש רוב של 40 תומכים ובתוצאות הצבעה נמנו 35 תומכים מול 25 מתנגדים ונמנע אחד, וכך זוכה בלקנאפ בשל אי ההגעה לרוב מיוחס של שני שלישים. כל הסנאטורים הסכימו שבלקנאפ קיבל כספים ממארש, אך 23 מהסנאטורים שהצביעו בעד האמינו שלא הייתה לסנאט סמכות שיפוטית במקרה.
במהלך הליך הדחתו של סמואל קנט, שופט בבית המשפט המחוזי הפדרלי בדרום טקסס, חברי קונגרס רבים נקטו בעמדה לפיה התפטרותו של קנט לא תמנע ממנו לעמוד למשפט בפני הסנאט[19].
הפרופסורים למשפטים לורנס ה. טרייב מבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד וסטיבן ולאדק מאוניברסיטת טקסס באוסטין טוענים כי מכיוון שהדחה סופית מתפקיד היא רק נגזרת אחת משתי אפשרויות של הרשעה בסנאט (השנייה היא פסילה עתידית לכהונה בתפקיד ציבורי נוסף), תכלית המשפט אינה בטלה לו הנידון הוא אדם שלא מאייש משרה פדרלית[21][22]. גרג נונזיאטה (Nunziata), לשעבר משפטן רפובליקני בוועדת המשפט של הסנאט, ציין גם הוא באופן דומה כי משום שסמכות ההדחה כוללת את הכוח לפסול את האדם משירות פדרלי לכל החיים (Disqualification), מה שמאפשר לנושאי משרה להתחמק מכך על ידי התפטרות גרידא, "יעניק לעונש חשוב זה אינות".
קייט שו, פרופסורית למשפט חוקתי בבית הספר למשפטים של ישיבה יוניברסיטי, טוענת כי "ניתוח ההיסטוריה, רעיון ההדחה כשלעצמו ועיצוב חוקתי בסיסי מצביעים בבירור על החוקתיות של משפט הדחה עבור נשיא לשעבר". המלומד המשפטי בריאן קאלט (אנ'), שפרסם מחקרים על הדחות שבדיעבד, קבע כי "במקרים רבים, בית הנבחרים והסנאט המשיכו בהליך ההדחה כאילו הם יכולים להטיל דופי ולשפוט אנשים שכבר עזבו את תפקידם, ובמקרה אחד הסנאט קיים הצבעה ספציפית כהדחה שבדיעבד[19]. לעומת זאת, השופט הדימוס ג'ון מייקל לוטיג מבית המשפט הפדרלי הרביעי לערעורים של ארצות הברית והסנאטור טום קוטון מארקנסו טענו כי אין לסנאט הסמכות החוקתית לנהל משפט הדחה כשהמושא הוא נשיא לשעבר[23][24].
הנפשות הפועלות
הפקיד הממונה
סעיף 6 בפסקה השלישית של פרק 1 לחוקת ארצות הברית קובע כי ”אם נשיא ארצות הברית הוא הנאשם, יכהן השופט העליון כיושב-ראש; ולא יורשע אדם בדין אלא בהסכמת שני שלישים של החברים הנוכחיים[25].” משפט הדחה זה הוא ייחודי, משום שמושא ההדחה אינו נושא משרה מכהן, לכן לא ברור האם על נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית לנהל את המשפט במקרה של נשיא לשעבר[26]. ראש החוג למדע המדינה באוניברסיטת פרינסטון, קית' ויטינגטון, ציין כי הנושא "מעורער, לחלוטין ללא תקדים, ולא מובחן בכללי ותקדימי הסנאט הקיימים". מייקל גרהרדט, מומחה להליכי הדחה ופרופסור למשפטים באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, הצהיר כי הוא מאמין שאם משפט ההדחה יתחיל לאחר שטראמפ יסיים את תפיקדו, בראש המשפט תעמוד סגנית הנשיא קמלה האריס, ולא נשיא ביהמ"ש העליון ג'ון רוברטס, מתוקף תפקידה כנשיאת הסנאט להלכה, משום שהחוקה קובעת כי רק אם הנאשם הוא נשיא מכהן — מנהל המשפט הוא נשיא ביהמ"ש העליון.
לעומת זאת, סטיב ולדאק, פרופסור למשפטים באוניברסיטת טקסס באוסטין, גורס כי "השאלה צריכה להיות האם מושא ההדחה היה נשיא ארצות הברית בזמן המשפט" ולכן רוברטס צריך להוביל את משפטו של טראמפ גם לאחר תום נשיאותו[27]. ולאדק הוסיף ואמר כי "אם טראמפ יתפטר (או כהונתו הסתיימה) באמצע המשפט, יהיה זה תמוה אם נשיא בית המשפט העליון יפנה את מקומו לסגנית הנשיא[28]. השקפתו של ניל קינפוף (Kinkopf), פרופסור למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'יה, היא ש"משפט של נשיא (אפילו של נשיא לשעבר) הוא אירוע מכונן, לכן נשיא בית המשפט העליון עשוי להיות דמות מכובדת ליותר לאירוע זה". ייתכן גם שהסנאטור פטריק לייהי ממדינת ורמונט יכול להוביל את המשפט, כיוון שהוא הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית[28].
מנהלי בית הנבחרים
ב-12 בינואר 2021, יום לפני ההצבעה על הדחת טראמפ במליאת בית הנבחרים, מינתה יושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי תשעה דמוקרטים ל"מנהלי בית הנבחרים" במשפט ההדחה של טראמפ בסנאט: ג'יימי רסקין (המנהל הראשי), דיאנה דיגט, דייוויד סיסליני, חואקין קסטרו, אריק סוולוול, טד ליאו, ג'ו נאגוס, מדליין דין וסטייסי פלסקט[29]. עד אז חתמו 218 חברים בסיעה הדמוקרטית (המונה 222 חברים) על סעיפי ההדחה, ובכך הבטיחו את העברתו אל מליאת בית הנבחרים. המנהלים נבחרו בשל מומחיותם במשפט חוקתי, זכויות אזרח ודין פלילי. רסקין, ראש מנהלי ההדחה, הוא פרופסור למשפט חוקתי לשעבר באמריקן יוניברסיטי. ליאו הוא תובע צבאי לשעבר בחיל האוויר של ארצות הברית, סיסליני הוא לשעבר סנגור ציבורי, סוולוול היה תובע פלילי בקליפורניה, ודיגט הייתה עורכת דין שהתמחתה בזכויות האזרח. היתר — קסטרו, נגוס, דין ופלסקט — היו עורכי דין במשרדים פרטיים[30]. "מנהלי בית הנבחרים" הם למעשה התביעה במשפט, כאשר הסנאטורים הם חבר המושבעים.
| מנהלי בית הנבחרים | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנהל המוביל | דיאנה דיגט | דייוויד סיסליני | חואקין קסטרו | אריק סוולוול | מדליין דין | ג'ו נאגוס | טד ליאו | סטפני פלסקט |
 |
.jpg) |
.jpg) |
.jpg) |
.jpg) |
.jpg) |
|||
צוות ההגנה המשפטית של טראמפ
רודי ג'וליאני, עורך דינו האישי ויד ימינו של טראמפ, היה צפוי לייצג אותו במהלך משפט ההדחה[31]. עם זאת, על פי דיווחים שונים בעיתונות האמריקאית הוא מודר משיחות מוקדמות על אודות בניית ההגנה המשפטית של הנשיא, וטראמפ הורה לעוזריו להפסיק לשלם לג'וליאני[32]. המשפטן ג'ון איסטמן, שהצטרף לג'וליאני על הבמה בעצרת "הצילו את אמריקה" ב-6 בינואר, נחשב גם הוא לחבר פוטנציאלי בצוות ההגנה המשפטית של טראמפ[33].
היועץ המשפטי של הבית הלבן, פט סיפולוני (אנ'), שסייע להוביל את ההגנה המשפטית של טראמפ במהלך ההדחה הראשונה, לא צפוי להשתתף בהדחה השנייה. סיפולוני יעזוב את תפקידו ב-20 בינואר, מיד עם ההשבעה של ג'ו ביידן לנשיאות ארצות הברית. ג'יי סקולוב, עורך דין אישי נוסף של טראמפ שמילא תפקיד במהלך ההדחה הראשונה, גם הוא אינו צפוי להגן על טראמפ במשפט ההדחה[33]. עורכי דין אחרים שהגנו על טראמפ במהלך משפט ההדחה הראשון שלו, בהם התובעת הכללית של פלורידה לשעבר, פאם בונדי, מארק קסוביץ', סגן היועמ"ש של הבית הלבן פטריק פילבין והמשפטן אריק הרשמן, אינם מעוניינים להצטרף לצוות פרקליטיו של טראמפ. יתרה מכך, חלק מעורכי הדין שמיאנו להצטרף לצוות ההגנה המשפטית של טראמפ הסבירו כי מעשיו של טראמפ אינם ניתנים להגנה[34]. משרדי עורכי דין בולטים רבים סירבו לייצג את טראמפ בהקשר לניסיונותיו לערער על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020. קבוצת החשיבה "The Lincoln Project" לחצה בפומבי על משרדי עורכי דין שלא לייצג את טראמפ[34].
אלן דרשוביץ, פרופסור אמריוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד שייצג את טראמפ במשפט ההדחה הראשון, אינו צפוי גם הוא לשוב אל צוות ההגנה המשפטית של טראמפ, אם כי טען כי הוא מאמין שדבריו של טראמפ בפני הפורעים בקפיטול מוגנים במסגרת פסק הדין של בית המשפט העליון של ארצות הברית בתיק "ברנדנבורג נגד אוהיו" (אנ'), ושהחוקה אינה מעניקה לסנאט את הסמכות להדיח נשיא שכבר עזב את תפקידו.
בשל קשייו בהרכבת ייצוג משפטי, טראמפ והרפובליקנים בקונגרס שוקלים לייצגו במהלך משפט ההדחה בידי חברי בית הנבחרים ג'ים ג'ורדן ואליס סטפניק, המנמים בין תומכיו הנאמנים ביותר של טראמפ בקונגרס של ארצות הברית. שניהם הצביעו בעד דחיית קולות חבר האלקטורים של ביידן, גם לאחר שתומכי הנשיא הסתערו על הקפיטול ב-6 בינואר במהלך ספירת הקולות. עם זאת, הן ג'ורדן והן סטפניק עורכי דין מוסמכים. ג'ורדן אמנם השלים את לימודי המשפטים שלו באוניברסיטת קפיטול שבאוהיו ב-2001, אך מעולם לא התקבל ללשכת עורכי הדין של מדינת אוהיו, בעוד שלסטפניק אין הכשרה משפטית רשמית[35].
הסנאטורים
חברי הסיעה הדמוקרטית בסנאט תומכים פה אחד בהרשעתו של טראמפ, וקובעים כי הראיות ברורות וצלולות. למשל, הסנאטור ריצ'רד בלומנטל מקונטיקט אמר: "הראיות הן דבריו של טראמפ עצמו, שהוקלטו בווידאו. השאלה היא האם הרפובליקנים רוצים לעלות מדרגה ולהתמודד עם ההיסטוריה"[36]. הסנאטורית קיקירסטן ג'יליברנד מניו יורק הצטרפלה לבלומנטל וטענה כי "האשמה פשוטה: מדובר בהסתה להתקוממות, והיינו יכולים לנהל משפט בפרק זמן תמציתי משום שהריאיות הדרושות הן ישירות"[37].
בהנחה שכל הסנאטורים הדמוקרטים (ושני הסנאטורים העצמאיים שבשיטתיות חוברים אליהם, ברני סנדרס ואנגוס קינג) יצביעו בעד הרשעת טראמפ, יצטרכו 17 סנאטורים רפובליקנים לחבור אליהם כדי להבטיח העברת ההרשעה ברוב של שני שלישים (67 סנאטורים). אם טראמפ יורשע, הסנאט יוכל לפסול אותו מלמלא כל משרה פדרלית בעתיד באמצעות רוב פשוט בן 51 סנאטורים. באמצע ינואר 2021 הביעו חמישה סנאטורים רפובליקנים את נכונותם להרשיע את טראמפ, והם ליסה מרקאוסקי, סוזן קולינס, מיט רומני, פט טומי ובן סאס. לעומת זאת, הסנאטור לינדזי גרהאם מקרוליינה הדרומית פעל לשכנוע עמיתיו הרפובליקנים להצביע נגד ההרשעה. מנהיג הסיעה הרפובליקנית בסנאט, מיץ' מקונל, אמר לעמיתיו כי ההחלטה אם להרשיע את הנשיא היוצא תהיה "הצבעת מצפון", והוסיף כי הוא עצמו עדיין מתלבט האם להצביע בעד ההרשעה או נגדה[38].
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל ארצות הברית | ||
קישורים חיצוניים
Article of Impeachment against Donald J. Trump (2021), סעיפי ההדחה נגד דונלד ג'. טראמפ (2021), באתר ויקיטקסטהערות שוליים
- ↑ רועי ברק, עכשיו זה רשמי: בית הנבחרים הצביע בעד להדיח את טראמפ בשנית, באתר גלובס, 13 בינואר 2021
- ↑ ניקולס פנדוס, Trump Impeached for Inciting Insurrection, באתר הניו יורק טיימס, 13 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ Bomboy, Scott (12 באוקטובר 2017). "Can the Cabinet "remove" a President using the 25th amendment? - National Constitution Center". National Constitution Center – constitutioncenter.org (באנגלית). נבדק ב-8 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ↑ Moneymaker, Anna (2021-01-07). "Calls to replace Trump via the 25th Amendment are growing. Here's why it's never happened before". History & Culture (באנגלית). נבדק ב-2021-01-08.
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ↑ Text of Trump impeachment: A threat to security, democracy, and the Constitution, באתר The Times of Israel, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ קייל צ'ייני, House to vote Wednesday as Pelosi gets the votes to impeach Trump, באתר פוליטיקו, 11 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ כתבי כאן חדשות, שבוע להשבעת ביידן: בית הנבחרים אישר את הדחת טראמפ, הדיון עובר לסנאט, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 בינואר 2021
- ↑ סוכנויות הידיעות, The 10 Republicans who voted to impeach Donald Trump, באתר הגרדיאן, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ How Democrats and Republicans Voted on The Second Impeachment of Donald J. Trump, באתר הניו יורק טיימס, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ ליסה מסקרו, Analysis: Pelosi’s delay tests public opinion on impeachment, באתר AP, 11 בינואר 2020 (באנגלית)
- ^ 11.0 11.1 11.2 ניקולס פנדוס, Pelosi Holds Back Impeachment Article as House Builds Case, באתר הניו יורק טיימס, 15 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ ליסה מסקרו, Trump impeachment trial to focus on his attacks on election, באתר AP, 15 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ מריאן לוין, Schumer pledges to confirm Biden’s Cabinet, press for more Covid relief amid impeachment, באתר פוליטיקו, 12 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ אלן סמית', Clyburn says Trump impeachment trial could be delayed until after Biden's first 100 days, באתר NBC News, 10 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ ג'נט הוק, House impeaches Trump a second time – with 10 Republicans on board, באתר לוס אנג'לס טיימס, 13 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ Biden says he hopes Senate leadership will work on other business during impeachment, באתר רויטרס, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ סאונג מין קים ואחרים, House barrels toward impeachment, and Biden scrambles to ensure it doesn’t hamper his agenda, באתר וושינגטון פוסט, 12 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ רונלד קרוטוצ'ינסקי, How the Senate Could Speed Up the Impeachment Trial, באתר פוליטיקו, 13 בינואר 2021 (באנגלית)
- ^ 19.0 19.1 19.2 גרג סטוהר, Trump Impeachment Trial After Term Ends Is Backed by History, באתר בלומברג, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ ג'יליאן ברוקל, The Founding Father who was impeached after leaving the Senate in shame, באתר וושינגטון פוסט, 13 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ סטיבן ולאדק, Why Trump Can Be Convicted Even as an Ex-President, באתר הניו יורק טיימס, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ לורנס ה. טרייב, The Senate can constitutionally hold an impeachment trial after Trump leaves office, באתר וושינגטון פוסט, 13 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ ג'ון מייקל לוטיג, Once Trump leaves office, the Senate can’t hold an impeachment trial, באתר וושינגטון פוסט, 13 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ הצהרה לעיתונות, COTTON STATEMENT ON SENATE IMPEACHMENT PROCEEDINGS, באתר הרשמי של הסנאטור טום קוטון, 13 בינואר (באנגלית)
- ↑ חוקת ארצות הברית מתורגמת לעברית, עמוד מס' 4
- ↑ ג'ואן ביסקופיק, John Roberts can't escape the shadow of Donald Trump, באתר CNN, 11 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ טוד ראגר, Will Chief Justice Roberts preside at Trump’s impeachment trial? Maybe, באתר Roll Call, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
- ^ 28.0 28.1 מארק שרמן, Unclear who presides at Trump trial if he’s out of office, באתר AP, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ כריסטינה מרקוס, Pelosi names 9 impeachment managers, באתר The Hill, 12 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ לוק ברודווטר ואמילי קוקריין, Pelosi names nine Democrats to lead the impeachment effort., באתר הניו יורק טיימס, 12 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ פמלה בראון, ג'יימי גנגל וקייטלין קולינס, Trump has told staff not to pay Rudy Giuliani over irritation at being impeached again, באתר CNN, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ ניסן צור, טראמפ ורודי ג'וליאני על מסלול התנגשות, באתר ערוץ 7, 14 בינואר 2021
- ^ 33.0 33.1 קארן פרפילד, Exclusive: Trump considering lawyer who spoke at rally for impeachment defense - sources, באתר רויטרס, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
- ^ 34.0 34.1 טום שונברג, ג'ניפר ג'ייקובס ואחרים, Trump Struggles to Find Lawyers as Impeachment Trial Nears, באתר בלומברג, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ ג'רמי לאמב, With Real Lawyers Steering Clear, Trump May Have to Settle For Rep. Jim Jordan as Impeachment ‘Attorney’, באתר Law & Crime, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ ניקולס פנדוס וקייטי אדמונדסון, Senate Plans Trial for Trump as G.O.P. Weighs Risks of Convicting, באתר הניו יורק טיימס, 14 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ פליסיה סומז ומייק דבוניז, Senate Democrats signal hope for bipartisan Trump impeachment trial, באתר וושינגטון פוסט, 15 בינואר 2021 (באנגלית)
- ↑ דארטונורו קלארק וקייסי האנט, McConnell remains undecided on convicting Trump in Senate trial, באתר NBC News, 13 בינואר 2021 (באנגלית)
משפט ההדחה השני של דונלד טראמפ30423473