תקיפת ארצות הברית את מתקני הגרעין באיראן
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
| חלק מהמשבר במזרח התיכון והסכסוך האיראני-ישראלי | |
|---|---|
 | |
| טראמפ וסגנו ג'יי. די. ואנס מפקחים על ניהול המתקפה בחדר המצב שבבית הלבן, 21 ביוני 2025 | |
| תאריך | 22 ביוני 2025 |
| מקום |
 איראן |
| סוג | תקיפה אווירית |
| תוקף | |
| יעדים |
מתקן פורדו להעשרה גרעינית המתקן הגרעיני בנתנז מרכז המחקר והטכנולוגיה הגרעינית באספהאן |
| תוצאות | השמדת תוכנית הגרעין האיראנית במידה רבה |
| אמצעי תקיפה | B-2 ספיריט ופצצות GBU-57, כ-30 טילי BGM-109 טומהוק |
תקיפת ארצות הברית את מתקני הגרעין באיראן (באופן רשמי: מבצע פטיש חצות; באנגלית: Operation Midnight Hammer) היא תקיפה שביצע חיל האוויר של ארצות הברית ב-22 ביוני 2025 באיראן. על פי הודעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, החיל תקף בהצלחה שלושה אתרים של תוכנית הגרעין האיראנית: בפורדו, בנתנז ובאספהאן. התקיפה בוצעה בסביבות השעה 2:10 לפנות בוקר ביום ראשון לפי שעון איראן. תקיפה זו מהווה כניסה של ארצות הברית למלחמה עם איראן[1].
רקע
ערכים מורחבים – מבצע עם כלביא, ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית
ב־13 ביוני 2025 פתחה ישראל במבצע עם כלביא[2], שמטרתו הייתה השמדת תשתיות הגרעין האיראניות[3][4]. ואולם, ארסנל חיל האוויר הישראלי אינו כולל חימוש המסוגל לחדור ולהשמיד את מתקן פורדו – אתר העשרת אורניום מבוצר, החצוב בעומק של עשרות מטרים בהר סמוך לעיר קום. האתר תוכנן במיוחד כדי לשרוד תקיפה קונבנציונלית, והשמדתו מחייבת שימוש בפצצה חודרת בונקרים שאינה מצויה בידי ישראל. עם זאת, ישראל הצליחה לסלול את הדרך למפציצים האמריקאיים. באמצעות טילים מדויקים כדוגמת רוקס ורמפייג' ופצצות מונחות ספייס, תקף חיל האוויר הישראלי את מערכות ההגנה האווירית האיראניות ויצר "מסדרון אווירי בטוח" לביצוע המשימה. מערכות אלו, הנשלטות על ידי מערכות ניווט וביות מתקדמות, אפשרו גם למל"טים לתקוף מתקנים תעשייתיים וגרעיניים נוספים בשטח איראן.
הפצצה היחידה הידועה כבעלת יכולת מבצעית מוכחת לחדירה כזו היא GBU-57 מפצחת הבונקרים (Massive Ordnance Penetrator). פצצה זו שוקלת כמעט 14 טון ומתוכננת להתפוצץ רק לאחר שחדרה לעומק של כ־60 מטרים[5]. היא נישאת על ידי מפציצי B-2 של חיל האוויר של ארצות הברית. כלים אלו אינם ברשותה של ישראל, ולפיכך ללא מעורבות אמריקאית תקיפת פורדו הייתה אתגר מורכב עבורה. ב-21 ביוני דווח כי מפציצים מסוג B-2 המריאו מארצות הברית לבסיס חיל האוויר אנדרסן (אנ') שבאי גואם[6].
בימים שקדמו לתקיפה האמריקנית, הועברו מסרים סותרים לגבי האפשרות שארצות הברית תצטרף למתקפה הישראלית. מזכיר המדינה מרקו רוביו הצהיר: "אנחנו לא מעורבים בתקיפות נגד איראן, והעדיפות העליונה שלנו היא הגנה על כוחותינו", אולם טראמפ איים על המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי ח'אמנאי, בהתנקשות, והזהיר כי "הסבלנות שלנו הולכת ואוזלת" ודרש "כניעה ללא תנאי!"[7].
המתקפה
שלושת האתרים שהותקפו כללו את שני מרכזי העשרת האורניום המרכזיים של איראן: המתקן ההררי בפורדו והמתקן הגדול יותר בנתנז, אשר הותקף כמה ימים קודם לכן על ידי ישראל בנשק קל יותר.
במהלך שנועד להטעות את האיראנים, הודלפה כמה ימים לפני התקיפה "שיחה קשה" שנערכה בין נתניהו לאנשי ממשל טראמפ, שבה כביכול הביע מחאה על מסגרת הזמנים של שבועיים שהציב לפני הפעולה. בנוסף, עם תחילת המבצע, דווח כי מפציצי B-2 המריאו לכיוון האי גואם באוקיינוס השקט, הנמצא במרחק של כ-6,500 ק"מ מאיראן. במקביל, המריאו באופן חשאי שישה מפציצים נוספים, שלא התגלו, היישר לכיוון איראן.[8]
המתקפה כללה שימוש במפציצי B-2 חמקניים שהמריאו מבסיסים אמריקניים בארצות הברית. מטוסי ה-B-2 נושאים את הפצצה החודרת (MOP) מסוג GBU-57, שמשקלה 13.6 טון ומיועדת לחדור בונקרים תת-קרקעיים בעומק של עשרות מטרים – חימוש שמיועד ספציפית לתקיפה של מתקנים כמו פורדו החפור בהר, שלגביו הצהיר טראמפ שהושמד כליל.[9]. בנוסף שיגרו צוללות אמריקניות שלושים טילי טומהוק שפגעו במתקנים בנתנז ובאספהאן.[10]
לפי מקור איראני, מרבית האורניום המועשר לרמה גבוהה שהיה מאוחסן בפורדו הועבר למיקום לא מוכרז טרם התקיפה האמריקנית ומספר אנשי הצוות בפורדו צומצם למינימום.[10]
הערכת נזקים
במערכת הביטחון בישראל הוערך שהאתר הגרעיני בנתנז הושמד לחלוטין בתקיפה האמריקנית, וכי רוב האורניום המועשר באיראן אוחסן בו ובאיספהאן – לא הוברח קודם לתקיפה ולכן הושמד. בישראל סבורים כי אמנם נותר בידי איראן אורניום מועשר ל-60%, אך היא מתקשה מאוד להעשירו ל-90% הדרוש לנשק גרעיני[11].
הארגון לאנרגיה אטומית של איראן (AEOI) מסר כי "אין סימנים לזיהום קרינתי" באזורים הסמוכים לאתרים שהותקפו, וכי "אין סכנה לתושבים סביב אתרים אלה". הטענה אומתה על ידי גורמים חיצוניים, כמו הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), אשר גם היא דיווחה כי לא נרשמה עלייה ברמות הקרינה מחוץ לאתרים המותקפים, וזאת בהתבסס על הנתונים הזמינים להם.
תגובות
בארצות הברית
דונלד טראמפ הכריז שהתקיפות על מתקני הגרעין האיראניים פורדו, נתנז ואספהאן היו "הצלחה צבאית מסחררת" והשמידו לחלוטין את יכולת ההעשרה הגרעינית של איראן, דרש מאיראן לעשות שלום. סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי.די ואנס, הצהיר כי ארצות הברית איננה במלחמה עם איראן אלא עם תוכנית הגרעין שלה והוסיף כי הוא רואה במהלך הזדמנות ל"איפוס היחסים ולחידוש השיחות עם איראן".[12] ראש המטות המשולבים של ארצות הברית, דן קיין, אמר כי נגרם נזק כבד לשלושת אתרי הגרעין, מוקדם מדי להעריך את היקף הנזק ולדעת האם איראן הצליחה לשמר את יכולותיה הגרעיניות.[13]
באיראן
המנהיג העליון עלי ח'אמנאי לא הגיב לתקיפה מייד, וכלי תקשורת רשמיים באיראן הכחישו את פיצוץ המתקנים מראש. לאחר מכן הודו כי "חלק מהמתקן" נפגע בתקיפה, ויצאה הוראת פינוי של כלל תושבי העיר קום, הממוקמת כ-32 ק"מ ממתקן הגרעין פורדו. באיראן טענו במשטר כי האתר בפורדו פונה מראש מחומרים גרעיניים מחשש למתקפה. הדי מוחמדי, יועץ יושב ראש הפרלמנט האיראני, טען כי שלושת האתרים הגרעיניים לא ספגו נזק בלתי הפיך בתקיפה האמריקנית.
בתקשורת המקומית נשמעו איומים כלפי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. בטלוויזיה האיראנית נמסר: "טראמפ, אתה התחלת – אנחנו נסיים", וכן הוסיפו כי "כל אזרח אמריקאי באזור יהפוך מעתה למטרה לגיטימית". איראן, שנמנעה מתקיפות ישירות על חיילים ואינטרסים אמריקניים במזרח התיכון, הזהירה כי מעורבות אמריקנית ישירה במלחמה תגרור תגובה. אזהרה זו הגבירה את החששות מפני הידרדרות לעימות אזורי רחב, שיכלול מתקפה על בסיסים אמריקאים בכוויית, קטר, בחריין, עיראק ואיחוד האמירויות, בהם שוהים כארבעים אלף חיילים אמריקאים. בחשבון הטוויטר של משמרות המהפכה פרסמו כי "המלחמה החלה רשמית"[14].
בבוקר אותו יום שיגרה איראן לעבר ישראל כ-35 טילים בליסטיים, רובם יורטו אך גם היו נפילות בחיפה, באר יעקב, נס ציונה ותל אביב. המרחב האווירי של ישראל נסגר וטיסות חילוץ בוטלו, אך הוא נפתח שוב ל-6 שעות[15].
בישראל
בעקבות ההתקפה החמיר פיקוד העורף הישראלי את מדיניות ההתגוננות למדרג פעילות הכרחית בלבד. הוחלט על איסור על פעילויות חינוכיות, התקהלויות ומקומות עבודה, למעט משק חיוני בכל רחבי הארץ[16]. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הודה לטראמפ על התקיפה[17].
בעולם
האו"ם – מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הצהיר על דאגתו מההסלמה "בעקבות השימוש בכוח של ארצות הברית נגד איראן", אשר לדבריו "מסכן את השלום והביטחון הבינלאומי"[18].
חות'ים – חבר הלשכה המדינית חזאם אל-אסד הצהיר: "וושינגטון חייבת לשאת בתוצאות"[19].
הרפובליקה העממית של סין – משרד החוץ הסיני גינה בחומרה את התקיפות כ"הפרה חמורה של אמנת האו"ם והחוק הבינלאומי"[20].
רוסיה – משרד החוץ הרוסי גינה בחריפות את התקיפות האמריקניות על מתקני הגרעין באיראן, וכינה אותן הפרה של החוק הבינלאומי שמסכנת את היציבות האזורית. סגן יו"ר המועצה לביטחון לאומי ברוסיה, דמיטרי מדבדב, טען שהתקיפות לא פגעו משמעותית בתשתיות הגרעין, העשרת האורניות תימשך – ולפי הודאתו גם ייצור נשק גרעיני – ומדינות מסוימות אף מוכנות לספק לאיראן ראשי קרב גרעיניים[21].
צרפת – שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו הביע דאגה מהצטרפות ארצות הברית ללחימה, הדגיש כי צרפת לא הייתה מעורבת, וציין כי הסדרת הסוגיה דורשת פתרון באמצעות משא ומתן.
הממלכה המאוחדת – ראש הממשלה סטארמר אמר כי "אי אפשר לאפשר לאיראן לפתח נשק גרעיני" וקרא לאיראן לשוב למשא ומתן. כמו כן הודגש כי בריטניה לא השתתפה במתקפה ולא נעשה שימוש בבסיס דייגו גרסיה.
העולם הערבי – מדינות העולם הערבי הגיבו לתקיפה האמריקנית באיראן במתינות, תוך ניסיון לשמור על ניטרליות אסטרטגית ולמנוע את הידרדרות האזור למלחמה כוללת[22].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ U.S. Enters War With Iran, Bombing Key Nuclear Sites: Live Updates, The New York Times, 21 ביוני 2025
- ↑ רז צימט, המערכה מול איראן: תמונת מצב, דילמות ומשמעויות, מבט על, גיליון 1996, 16 ביוני 2025, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ↑ אביהו מרום, הערכת ביניים לפעולות ישראל נגד תכנית הגרעין האיראנית, יוני 2025, זרקור, 19 ביוני 2025, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ↑ מורן דיטש, עידית שפרן גיטלמן, ענת שפירא , אביר גיטלין, ניצן פרייזלר, הציבור הישראלי והמערכה נגד איראן: ממצאי סקר יוני 2025, סקר, 17 ביוני 2025, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ↑ יובל אזולאי, תיקוב הפצצה את ההר: פורדו ממתין למכה האמריקאית, באתר כלכליסט, 21 ביוני 2025
- ↑ ניר דבורי, בארה"ב מאשרים: "מפציצים מסוג B-2 המריאו מארה"ב לאי גואם", באתר מאקו, 21 ביוני 2025
- ↑ יואב קרני, וושינגטון, למה טראמפ מתכוון כשהוא אומר לאיראן "כניעה ללא תנאי", ומי עשה זאת לפניו?, באתר גלובס, 18 ביוני 2025
- ↑ איתמר אייכנר, הדלפות, פייק וטיסה פומבית של מפציצים: כך ניסו ארה"ב וישראל להרדים את איראן, באתר Ynet, 22 ליוני 2025
- ↑ מעריב אונליין, טראמפ מצייץ מחדש: "פורדו איננו", באתר מעריב אונליין, 22 ביוני 2025
- ^ 10.0 10.1 דיווח: בתקיפה האמריקנית באיראן נעשה שימוש בטילי טומהוק מצוללות אמריקניות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
- ↑ עמית סגל, בישראל מעריכים: האתר הגרעיני בנתנז הושמד לחלוטין, באתר מאקו, 22 ביוני 2025
- ↑ נתן גוטמן, טראמפ בנאום לאומה: "המתקנים הושמדו, אם לא יהיה שלום נמשיך לתקוף", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 ביוני 2025
- ↑
בן סמואלס, ראש המטות המשולבים: מוקדם לדעת אם איראן שמרה על יכולותיה הגרעיניות, באתר הארץ, 22 ביוני 2025
- ↑ משמרות המהפכה: "המלחמה החלה רשמית", המחדש, 22 ביוני 2025
- ↑ סהר אברהמי, אורי רודריגז-גרסיא, כעבור שעות של סגירת השמיים: המרחב האווירי ייפתח, באתר ישראל היום, 22 ביוני 2025
- ↑ יואב זיתון, פיקוד העורף משנה את ההנחיות: אין לימודים בכל הארץ, אסורה התקהלות, באתר ynet, 22 ביוני 2025
- ↑ בישראל מברכים את טראמפ על תקיפת מתקני הגרעין באיראן: "שלום דרך עוצמה" - וואלה חדשות, באתר וואלה, 2025-06-22
- ↑ António Guterres, אני מודאג עמוקות משימוש הכוח של ארצות הברית נגד איראן היום, באתר X (טוויטר), 21 ביוני 2025 (באנגלית)
- ↑ ליאור בן ארי, בכיר החות'ים: "וושינגטון חייבת לשאת בתוצאות", באתר ynet, 22 ביוני 2025
- ↑ ליטל סמט, סין ורוסיה מגנות התקיפה האמריקאית, באירופה קוראים לחזור למו"מ, החות'ים מאיימים, באתר כלכליסט, 22 ביוני 2025
- ↑ ציוץ של מדבדב ברשת X
- ↑ ספיר ליפקין, העולם הערבי מגיב לתקיפה האמריקנית באיראן: לבנון מתרחקת, החות'ים מאיימים להסלים, באתר מאקו, 22 ביוני 2025
תקיפת ארצות הברית את מתקני הגרעין באיראן41285436Q135005864