מיתר (יישוב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־08:11, 24 באפריל 2018 מאת עידו (שיחה | תרומות) (גרסה אחת של הדף wikipedia:he:מיתר_(יישוב) יובאה: ייבוא מוויקיפדיה העברית: ראה רשימת התורמים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיתר
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אבנר בן גרא
גובה ממוצע[1] ‎457 מטר
תאריך ייסוד 1984
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2025 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 11,708 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 11,640 תושבי ישראל
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 167
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+0.4% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 486 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 187
תחום שיפוט[2] 24,110 דונם
    - דירוג ארצי 74
31°19′33″N 34°56′22″E / 31.325846505929°N 34.9394694885797°E / 31.325846505929; 34.9394694885797
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3]
9 מתוך 10
    - דירוג ארצי 15
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4393
    - דירוג ארצי 61
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 6.9%
גילאי 5 - 9 11.3%
גילאי 10 - 14 12.3%
גילאי 15 - 19 8.7%
גילאי 20 - 29 11.6%
גילאי 30 - 44 18.5%
גילאי 45 - 59 17.8%
גילאי 60 - 64 3.5%
גילאי 65 ומעלה 9.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 3
תלמידים 3,225
 –  יסודי 1,875
 –  על-יסודי 1,350
מספר כיתות 108
ממוצע תלמידים לכיתה 27.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מיתר נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
http://www.metar.muni.il
הכניסה ליישוב

מֵיתָר היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל. היא שוכנת בשיפוליו הדרומיים של הר חברון, כ-18 קילומטרים צפונית-מזרחית לבאר שבע, צפונית ליישוב הבדואי חורה ומזרחית לכביש 60. מיתר הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1987.

גאוגרפיה ואקלים

מיתר שוכנת על גדותיו של נחל חברון, בין אזור צפון הנגב להר חברון, בגובה 400-450 מטר מעל פני הים. האקלים במיתר הוא צחיח למחצה, כמות המשקעים השנתית הממוצעת במיתר היא כ-300 מ"מ. בסמוך ליישוב, צפונית-מזרחית ממנו, נמצאת חורבת צלית ובה שרידי מבנים מן התקופה הרומית ומחילות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא. בסמוך ליישוב עובר תוואי נחל אשתמוע. מצפון ליישוב נמצא יער מיתר, המהווה חלק מיער יתיר. היישוב נושק לקטע משביל ישראל.

היסטוריה

מיתר החלה כיוזמה של בצלאל גבר, ראש מועצת עומר דאז, יצחק לבנון ובנימין חופשי, שגיבשו את הרעיון להקמתו של יישוב קהילתי באזור צומת שוקת על כביש 60. כוונת המייסדים הייתה הגברת ההתיישבות היהודית בין אזור דרום הר חברון לבין אזור באר שבע.

במסמך הייסוד מ-27 באוגוסט 1979 נאמר כי המטרה היא הקמת יישוב עירוני בנחל חברון בשם "עומר ב'". לשם כך הוקמה אגודה בשם "אגודת מתיישבי נחל חברון - 1980" שמטרתה הייתה הקמת יישוב כפרי בנגב ביוזמה ובניהול עצמאי של חבריה. מיתר היה היישוב הראשון בארץ שהוקם ביוזמה, ניהול ומימון עצמאיים, ללא מעורבות של גוף ממסדי וללא תמיכה תקציבית ותכנונית של גוף ממסדי כמו הסוכנות היהודית. הממשלה החליטה על הקמת היישוב במרץ 1980[4].

בסקרים שנעשו באזור נמצא כי האתר המוצע יתאים לקליטת כ-2,500 משפחות. ועד העמותה היה אחראי לתכנון והקמת התשתיות. בשלב הראשון הוגרלו בין חברי העמותה כ-1000 מגרשים (בשטח של 500 - 1000 מטרים רבועים כל אחד). הבניה הפרטית נעשתה על ידי החברים בשיטת "בנה ביתך".

לכנס המועמדים הראשון, שהתקיים באצטדיון באר שבע, הגיעו 3,000 משפחות אשר שילמו דמי כניסה. אף על פי שאליהו נאווי, ראש עיריית באר שבע דאז, לא עודד יציאה נוספת מבאר שבע ליישוב לוויין נוסף, מצאו משפחות רבות מבאר שבע את היישוב החדש כמתאים עבורן. המועמדים להתיישבות רואיינו על ידי ועדת החברים שפעלה בכפוף לתקנון האגודה, שקבעה מספר קריטריונים לקבלה, ביניהם היות המועמד יוצא-צבא. רוב חבריה הראשונים היו עובדי התעשייה האווירית, עובדי קמ"ג, עובדי מפעלי ים המלח והתעשיות הכימיות, וכן קבוצה דתית ששקלה הקמת ישוב דתי והחליטה להצטרף למיתר. ראשוני התושבים נכנסו לבתיהם בשנת 1984.

מבנה היישוב

ביישוב מצויים רק בתים צמודי-קרקע. במרכזו של היישוב נמצאים רוב מרכזי התרבות והפנאי הכוללים ספרייה ציבורית, בריכות שחייה, אולם ספורט מקורה, מגרשי ספורט, מרכז מסחרי, מרפאות, בית תרבות, אמפיתיאטרון, מועדון נוער,מוסדות חינוך ותנועות הנוער הנוער העובד והלומד, הצופים העבריים ובני עקיבא.

היישוב מורכב משש שכונות ואחת נוספת בהקמה-

  • שכונה צפונית
  • שכונה דרומית
  • שלב ב'
  • שכונת רבין
  • שכונת הכלניות
  • שכונת נווה יעלים
  • שכונה גדולה בהקמה (נקראת לרוב "כלניות החדשה")

כיום משווקים על ידי מנהלת המגורים בצה"ל בתים צמודי קרקע עבור אוכלוסיית אנשי הקבע, וכן אוכלוסיות נוספות הכפופות למשרד הביטחון.

ממזרח ליישוב, בתוך תחומי השיפוט של המועצה המקומית, נמצאת חוות בודדים בשם "חוות שם", בה חי שי דרומי.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2025 (אומדן), מתגוררים במיתר 11,708 תושבים, מתוכם 11,640 תושבי ישראל (מקום 167 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎+0.4% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 93.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 17,014 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[5]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

מערכת החינוך

במיתר מערכת חינוך הכוללת כ-10 גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים חילוניים ('פסגות' ו'עמית') ובית-ספר יסודי ממלכתי-דתי ('חמדת'), וכן חטיבת ביניים 'מיתרים' שהפכה בשנת הלימודים ה'תשע"ה לתיכון, כך שהתלמידים שעלו לכיתה י' המשיכו ללמוד במיתר שלא כמו בעבר שהתלמידים עברו ללמוד בתיכונים מחוץ למיתר, בעיקר בתיכון ביישוב עומר ובתיכון וכפר הנוער אשל הנשיא.

על פי השנתון הסטטיסטי של הלמ"ס לשנת 2007, 31.5% מבני ה-20-29 לומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות, נתון המציב את היישוב במקום השני בארץ, בפער של חצי אחוז מהמקום הראשון.

ביישוב פועלות חמש תנועות נוער- שבט "צחור" של תנועת הצופים, "סניף מיתר" בני עקיבא, קן "מיתר" של תנועת הנוער העובד והלומד, תנועת של"ח, וחוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע.

השלטון המקומי

המועצה במיתר מורכבת מ-9 חברי מועצה. בראש המועצה עומד, החל משנת 2009, אבנר בן גרא איש סיעת "קהילה".

ראשי המועצה לדורותיה:

שירותי דת

במיתר קהילה דתית גדולה (כ-20% מכלל האוכלוסייה). ביישוב קיימים אחד-עשר בתי כנסת (עשרה אורתודוקסיים, ואחד של התנועה המסורתית בישראל). כמו כן, פועל ביישוב סניף של תנועת בני עקיבא. את שירותי הדת ביישוב מספקת המועצה הדתית בראשותו של ציון חדד, והם כוללים מערכת כשרות, מקווה טהרה ועוד. רב היישוב הוא הרב משה ביגל.

ספורט

כדורסל

במיתר פועל מועדון הכדורסל "הפועל מיתר", אשר לו קבוצת נוער וקבוצת ילדים.

שחייה

במיתר מתגוררת אלופת ישראל בשחייה ענבר מארק.

ערים תאומות

למיתר יש עיר תאומה אחת:

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יוני 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  4. יוקמו שני ישובים חדשים - תימרת בגליל ועומר ב' בנגב, דבר, 24 במרץ 1980
  5. פרופיל מיתר באתר הלמ"ס