שומריה (קיבוץ)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־07:28, 11 ביוני 2018 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (גרסה אחת של הדף wikipedia:he:שומריה_(קיבוץ) יובאה: ייבוא כמותי. ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שומריה
בית הכנסת הקודם של היישוב שומריה, כיום משמש כמעודון הקיבוץ 2006

(במקור יועד המבנה לחדר האוכל של הקיבוץ)

מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית בני שמעון
גובה ממוצע[1] ‎380 מטר
תאריך ייסוד 1984
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים בהקמת הקיבוץ: השומר הצעיר,

במצבו הנוכחי: בעיקר תושבי עצמונה

נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 865 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 846 תושבי ישראל
31°25′56″N 34°53′01″E / 31.4322327264805°N 34.8837391309649°E / 31.4322327264805; 34.8837391309649
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
3 מתוך 10

שׁוֹמְרִיָּה הוא קיבוץ צפונית-מזרחית ליישוב להבים, בצפון הנגב. הקיבוץ שייך למועצה אזורית בני שמעון. בשנת 2006 פינו המשפחות המעטות שנותרו במקום את הקיבוץ תמורת פיצויים, ובמקומן גרים בו כיום מפוני היישוב עצמונה בגוש קטיף.

היסטוריה

שומריה הוקם כהיאחזות נח"ל בשנת 1985 ואוזרח מאוחר יותר על ידי תנועת השומר הצעיר. שם היישוב "שומריה" נבחר כיוון שהוקם בשנה שבה צוינו 70 שנה לתחילת פעילותה של "השומר הצעיר".

בפברואר 2006 קיבלו חברי הקיבוץ הקטן, שמנה 23 חברים (11 משפחות), את הצעת מנהלת סל"ע לפנות את היישוב תמורת פיצויים של 1.75 מיליון שקל למשפחה[3], כדי שישמש לקליטת המפונים מגוש קטיף, ובפרט מהיישוב עצמונה, במסגרת תוכנית ההתנתקות.

לקיבוץ עברו לאחר ההסכם עם תושבי שומריה תושבי "עיר האמונה" - מפוני עצמונה (השם הרשמי הוא בני עצמון) שהקימו מאהל מחאה ומחנה מגורים מאולתר בנתיבות במטרה לשמור על המסגרת הקהילתית ולמחות על הזנחתם. בתאריך 12 במרץ 2006 מסרו תושבי שומריה את הקיבוץ למפונים בטקס חגיגי. בדצמבר 2012 התחילו התושבים לעבור מהקרווילות הזמניות לבתי הקבע.

כרם שומריה

ב-2007 ניטע מטע זיתים גדול ליד היישוב עומר. ב-2008 ניטע כרם יין גדול בצמוד לקיבוץ (כארבעים אלף שתילים). היישוב מגדל ירקות בחממות. ברפת הקיבוץ כמאתיים וחמישים פרות חולבות ומכון חליבה.

משנת תשס"ה ועד שנת תשע"ד כיהן הרב גבריאל קדוש כרב היישוב. החל מתשע"ה רב הקיבוץ הוא הרב שמשון בריד, מתלמידי הרב צבי טאו.

מוסדות ציבור ביישוב

בשנת 2011 גרו בשומריה כמאה משפחות ובשנת הלימודים תשע"א עברו תלמוד תורה עצמונה ובית הספר לבנות עצמונה מקרוונים זמניים שהובאו ליישוב, למבנה קבע חדש. בשנת הלימודים תשס"ט הוקמה ישיבה לצעירים בראשות הרב ראובן נתנאל ובה כמאה תלמידים[4]. בשנת הלימודים תשע"ט מתוכננת לקום ישיבה גבוהה בשם "נתיבות נריה" על שמו של הרב משה צבי נריה, גם היא בראשות הרב נתנאל[5].

בשנת 2015 עברו מפוני כפר דרום משומריה ליישוב הקבע נטע. מאז משמש מתחם המגורים שלהם את הישיבה לצעירים וכן בית הארחה.

ראו גם

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שומריה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יוני 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. בג"ץ 1682/08
  4. אתר הישיבה
  5. ערוץ 7, ישיבה גבוהה חדשה בשומריה, באתר ערוץ 7, 29 במאי 2018