יכיני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־16:41, 24 ביוני 2018 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (גרסה אחת יובאה: ייבוא מוויקיפדיה העברית: ראה רשימת התורמים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יכיני
שלט הכניסה למושב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית שער הנגב
גובה ממוצע[1] ‎129 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 780 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 741 תושבי ישראל
31°28′58″N 34°35′59″E / 31.4827922584926°N 34.5997381085903°E / 31.4827922584926; 34.5997381085903
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
7 מתוך 10

יָכִינִי הוא מושב עובדים בצפון הנגב ליד העיר שדרות השייך למועצה אזורית שער הנגב. התנועה המיישבת שלו היא תנועת המושבים. אוכלוסייתו מסורתית בחלקה אך אין הוא מוגדר כמושב דתי. המושב נמצא בגובה מאה ועשרים מטר מעל פני הים וכחמישה קילומטרים מצפון לעיר נתיבות. ביישוב כשבע מאות תושבים. במושב קיימים 78 משקים.

שם המושב

היישוב יושב בשטח נחלת שבט שמעון על פי התנ"ך. שמו כשם אחד מבני שמעון: ”בְּנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם לִנְמוּאֵל מִשְׁפַּחַת הַנְּמוּאֵלִי לְיָמִין מִשְׁפַּחַת הַיָּמִינִי לְיָכִין מִשְׁפַּחַת הַיָּכִינִי”[3].

היסטוריה

המושב הוקם ב-25 ביולי 1950, תחת השם הזמני "מוחרקה ב'", בגלל קרבתו לכפר הערבי אל-מוח'רקה, שתושביו גורשו[4] במהלך מלחמת העצמאות. ביום העלייה למקום הובאו אליו 174 עולים מפרס וכורדיסטן ששהו במחנה העולים בפרדס חנה. עם הגעתם למקום התברר שלא היו מספיק אוהלים עבורם ואף לא מים ואוכל. רק לאחר מספר ימים קיבלו העולים לחם ואוכל והמקום חובר לרשת המים[5].

עקב הקשיים הרבים עזבו חלק מהתושבים את היישוב. המושב סבל מסכסוכים פנימיים קשים, ועקב כך החליטה הסוכנות היהודית לפרק את המושב ביוני 1952[6].

בשנת 1952 יושבו במקום עולים מתימן שעלו ארצה במבצע מרבד הקסמים והתאכסנו עד אז במעברות עין שמר וצמח. בינואר 1952 היו במושב 100 משפחות מעולי תימן מלוא הקיבולת המתוכננת של המושב[7].

בנובמבר 1953 נותק המושב בגלל גשמים והוצנחה לו אספקה מהאוויר[8].

בנובמבר 2006 נחנך ביישוב כפר סטודנטים של תלמידים ממכללת ספיר. המושב סובל, ביחד עם שאר יישובי הנגב המערבי, ממתקפות של טילי קסאם.

כלכלת היישוב

עד לשנות השבעים עסקו מרבית תושבי המושב בענפי החקלאות ובמיוחד בגידול סלק סוכר. עקב המשבר בענף החקלאות עברו חלק מתושבי המושב למצוא את פרנסתם מחוץ למושב. המושב נמצא באזור עדיפות לאומית א'.

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יוני 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק י"ב
  4. Palestinian Refugee Problem Revisited Cambridge University Press, מסת"ב 0-521-00967-7 pp 258
  5. ק. שבתאי, אזור אזור וענייניו, דבר, 10 באוגוסט 1950
  6. לפי אנציקלופדיה 'מפה'
  7. יצחק קורן, האמת על התיישבות התימנים, דבר, 23 בינואר 1952
  8. כך קבלנו את הגשם הראשון, דבר, 27 בנובמבר 1953