נחל עוז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחל עוז
Nahal Oz (479032693).jpg
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית שער הנגב
גובה ממוצע[1] ‎70 מטר
תאריך ייסוד 1951
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 479 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.9% בשנה
31°28′22″N 34°29′51″E / 31.4727983550584°N 34.4975227761107°E / 31.4727983550584; 34.4975227761107
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
http://nahaloz.org.il

נַחַל עוֹז הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, ליד הערים שדרות ונתיבות וליד רצועת עזה. זהו היישוב הדרומי והמערבי ביותר בתחומי המועצה האזורית שער הנגב.

היסטוריה

הקמת היישוב

היישוב הוקם ב-26 ביולי 1951 כהיאחזות הנח"ל הראשונה בישראל, בשם "נחלאים א' - מול עזה", על אדמות קיבוץ בארות יצחק הישן, שתושביו העדיפו לעזוב אותו לאחר קרב הבלימה והגבורה שלהם מול הצבא המצרי במלחמת העצמאות. בשנת 1953 אוזרח על ידי גרעין נח"ל של התנועה המאוחדת כקיבוץ במסגרת איחוד הקבוצות והקיבוצים ושמו נגזר משם ההיאחזות. בשדות נחל עוז נמצא אתר ההנצחה לבארות יצחק הישן ולנופלים בקרבות מלחמת העצמאות.

מקום היישוב נקבע בהתאם לצורכי הביטחון של אותה תקופה בסמוך לגבול על כביש עזה-באר שבע, מאות מטרים מגבול רצועת עזה, מול שכונת שג'אעיה שבמזרח עזה. המוטו הציוני "הגבול יעבור במקום בו יסתיים התלם החרוש האחרון" יושם הלכה למעשה בשדות נחל עוז. לא הייתה גדר סביב רצועת עזה וגם לא כביש מערכת. הסימון היחידי לגבול עם מצרים לאורך רצועת עזה, מצידו המזרחי, היה קו התלם - חריץ באדמה שחרשו חקלאי האזור על קו הגבול. מצידו המערבי של התלם בהפרש של 500 מטר זו מזו היו עמדות של האו"ם.

התקפות על היישוב

בשנותיו הראשונות סבל הקיבוץ מהתקפות פידאיון ומפגזים שנחתו בשטחו. בשנות ה-50 ושנות ה-60 של המאה העשרים נפלו ארבעה חברי משק בתקריות על הגבול עם רצועת עזה. הידועה שבהן אירעה בשנת 1956, כאשר חיילים סודאנים ששירתו בצבא מצרים ברצועת עזה רצחו את מא"ז הקיבוץ (רכז הביטחון) רועי רוטברג, בעת שסייר על סוסתו בשדות, והתעללו בגופתו. ההספד שנשא הרמטכ"ל, משה דיין על קברו הותיר רושם עז והוא נחשב עד היום לנאום היסטורי.

בין מבצע קדש לבין מלחמת ששת הימים לא אירעו מעשי טרור באזור, אך אחרי מלחמת ששת הימים הפכו שדות נחל עוז ליעד של פעולות מיקוש על ידי מחבלים מרצועת עזה. במאי 1968 נהרגו שני חברי הקיבוץ וחמישה נפצעו, כאשר רכב שיצא לכבות אש שהוצתה בשדה על גבול הרצועה עלה על מוקש[3]. הקיבוץ היה מטרה לירי מרגמות. מעשי האיבה פסקו לאחר שיחידת רימון בפיקוד מאיר דגן הצליחה לחסל את תשתית הטרור בעזה.

מראשית המאה ה-21, לאחר שנים של שקט, שוב היה הקיבוץ מדי פעם מטרה לירי פצמ"רים ורקטות קסאם מרצועת עזה. במהלך מבצע צוק איתן סבל היישוב באופן יומיומי ממטחים כבדים של ירי רקטות ופצמ"רים. מקצת התושבים עזבו, ועם התארכות המבצע, ולאחר שדניאל טרגרמן בן הארבע נהרג מירי פצמ"ר ב-22 באוגוסט 2014, היישוב פונה ממשפחות עם ילדים ובקיבוץ נותרו רק 90 חברים מתוך כ-360 חברים ותושבים[4]. אחרי תום מבצע צוק איתן חזרו לנחל עוז כמעט כל המפונים, והיישוב המשיך לקלוט משפחות חדשות, למרות חידוש ירי הקסאמים והפצמ"רים על יישובי "עוטף עזה". נכון ל-2020 מתגוררים בו כ-470 תושבים.

הטבח בנחל עוז

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הטבח בנחל עוז

ב-7 באוקטובר 2023 במתקפת הפתע על ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל הקיבוץ נכבש על ידי מחבלים פלסטינים שהסתובבו בו במשך שעות רבות ורצחו רבים מבין אזרחיו בהם גם מייסדיו ומקימיו ונשים וילדים[5].

חשיבות היישוב

בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים היה נחל עוז סמל ההתיישבות החקלאית הביטחונית אחרי קום המדינה. ראשי המדינה והצבא (ובהם דוד בן-גוריון, משה דיין ואריאל שרון) נהגו לבקר בו. בין ראשוני הקיבוץ, מייסדיו וחבריו היו לימים שרים וחברי כנסת (בייגה שוחט, אברהם כץ עוז), אנשי תקשורת בולטים (יצחק לבני, ד"ר מרדכי נאור) אנשי אקדמיה וספר (חנוך גוטפרוינד, אפרים יער, איתן ברגלס, אורי מרינוב (שהיה גם מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה), שוש מלאת (ראש מכללת אחווה לשעבר), לאה נאור, מאיה ערד, וכן גם במוזיקה (גל פרמן - להקת טיפקס), ועד משבר הקיבוצים בשנות ה-80 נמנו דרך קבע נציגים מהקיבוץ עם הנהגת איחוד הקבוצות והקיבוצים.

בקיבוץ התגוררו חיים ילין, חבר הכנסת העשרים, אנשי התקשורת אמיר תיבון, מנשה רז ורון טוביה, וכדורגלנית נבחרת ישראל קרין רחמים.

תעסוקה

ענפי הייצור הראשיים הם חקלאיים: גידולי שדה, רפת ולול.

בשנת 1997 עבר הקיבוץ תהליך הפרטה מקיף, לאחר שבתקופת משבר הקיבוצים, בשנות ה-80 של המאה ה-20, הידרדר מצבו מאחד הקיבוצים המבוססים והמובילים בתנועה הקיבוצית לקיבוץ במשבר עמוק.

היום נמצא נחל עוז במעמד של "קיבוץ מתחדש", והוא קולט חברים חדשים.

בקיבוץ נחל עוז גרות כ־120 משפחות, היישוב מונה כ-400 נפש.

מכינת נחל עוז

ב-2014 נוסדה בקיבוץ מכינה קדם-צבאית חד-שנתית מעורבת לבנות ובנים, חילוניים ודתיים, של רשת "מיתרים"[6].

גלריית תמונות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ 2 חברי נחל עוז נהרגו במיקוש, 5 נפצעו, 22 במאי 1968, מעריב, 22 במאי 1968
  4. ^ איתי בלומנטל ומתן צורי, אף משפחה לא נותרה בנחל עוז: "יש גבול לכוח העמידה של אמהות וילדים מול פצמ"רים", באתר ynet, 23 באוגוסט 2014
  5. ^ אמיר תיבון, היינו נצורים שעות. אבא שלי, בן 62, נלחם במחבלים כדי לחלץ אותנו. המדינה נכשלה, הארץ, 8 באוקטובר 2023
  6. ^ שלוחת נחל עוז, באתר מיתרים לכיש


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0