אחיהוד
 רחוב במושב אחיהוד
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מטה אשר |
| גובה ממוצע[1] | 49 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 925 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.0% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   אֲחִיהוּד | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
6 מתוך 10 |
| http://www.ahihud.co.il | |
אֲחִיהוּד הוא מושב עובדים בגליל המערבי, הממוקם במרחק של כ-9 ק"מ מזרחית לעכו. נוסד בשנת 1950 על ידי עולים מתימן. משתייך לתנועת בני עקיבא ונכלל במועצה האזורית מטה אשר. מושב אחיהוד הוא בעל צביון דתי-לאומי.
מקור שמו של המושב במקורות תנ"ך: מהפסוק:
ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלומי
.
ההחלטה להקים את המושב התקבלה לאחר שנתגלו באזור מקורות מים המאפשרים הקמת יישוב חקלאי. לצידו של המושב נוסד הקיבוץ יסעור. שני היישובים נמצאים בקרבת מקום בו היה הכפר אל-בירווה. שטחו של המושב עומד על כ-1800 דונם, ומרבית תושביו הם עולים מתימן. מיקומו בקרבת צומת אחיהוד - על כביש 85 וכביש 70 מושך שוכרים חיצוניים.
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במושב מתגוררים 771 נפש נכון ל-2011[3] בכ-170 משפחות רובן בבתים צמודי קרקע. בחלוף השנים אופיו של המושב הופך פחות חקלאי ויותר תעשייתי-מודרני.
המושב מתנהל על ידי אגודה שיתופית. כיום ישנם 150 חברי אגודה. רק בעלי הנחלות (בעל נחלה - אדם בעל משק, שדה או מטע) הם חברי האגודה בעלי זכות בחירה אחת לשנתיים.
היסטוריה
בשנת 1950[4] הגיעו למושב כ-70 משפחות וכל משפחה קיבלה חלקת אדמה ו-2 פרות. לאחר תקופה, האוכלוסייה הידלדלה מעט ונכון ל-2014 במושב 59 משפחות בעלי אדמות. רוב משפחות הגרעין המייסד הגיעו מאזור שרעב בתימן, בין השאר מהכפרים עות'מא, תעז ומנצורה. בעבר, ילדי המושב למדו בבית הספר "נר ישראל" אשר נסגר בשנות ה-80 בשל מיעוט תלמידים. בשנים 2002-2008 כיהן כרב המושב הרב נחמיה הלוי[5].כעת מכהן הרב חניאל דמתי כ"מרא דאתרא".
בנייה
מאז שהוקם המושב, התשתיות שופרו, כבישים חדשים נסללו, נבנו גני משחקים, המחלבה הפכה לבית כנסת אשר משמש גם כ"כולל נצר שלום" והמבנה ששימש כמאגר המזון לבעלי החיים במושב הפך לאולם. בתחילת שנות ה-2000 נבנו כ-55 יחידות דיור, ומשנת 2012 מבוצעות עבודות תשתית ל-40 יחידות דיור נוספות.
תעסוקה
בעידודו של המשרד להגנת הסביבה כדי להתאים את אמצעי ייצור החלב לתקופה, ולמנוע זיהום מי תהום משפכים של רפתות הוצאו הרפתות מתחומי המושב והוקם פארק חלב בגבעה שליד המושב כאשר כשלושה ארבעה משקים מתאחדים ומקימים רפת גדולה.
כיום, פארק החלב מונה כ- 8 רפתות גדולות, אחת מהן רפת רובוטית, והיא הרפת הרובוטית היחידה בגליל המערבי ואחת מ-70 במדינת ישראל.
פיתוח
מע"צ מרחיבה את כבישים 75 ו-80 בסמוך למושב. בספטמבר 2017 נפתחה לציבור תחנת הרכבת אחיהוד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ http://my.ynet.co.il/pic/news/09.7.12.pdf
- ^ ראו: (אולם ייתכן שיש בלבול בשמות)ברכה חבס, שני כפרים, דבר, 21 ביולי 1950
ברכה חבס, לסגנון הלבוש, דבר, 25 ביולי 1950 - ^ http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3982175,00.html
| ||||||||||||||||||
