בן עמי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בן עמי
Ben ami.jpg
רחוב במושב בן עמי
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מטה אשר
גובה ממוצע[1] ‎28 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 768 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-2.2% בשנה
33°00′20″N 35°07′25″E / 33.0055833993257°N 35.1236489949957°E / 33.0055833993257; 35.1236489949957
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
8 מתוך 10

בֶּן עַמִּי הוא מושב בצפון ישראל ליד נהריה השייך לתנועת המושבים ונמצא בתחום מועצה אזורית מטה אשר. היישוב הוקם בשנת 1949 ושמו ניתן לו לזכרו של בן עמי פכטר שהיה מג"ד בחטיבת כרמלי במלחמת העצמאות ושנפל בקרב של שיירת יחיעם. היישוב הוקם על אדמות הכפרים הערביים "א-תל", "אום אל פרג'" ו"א-נהר" על ידי קבוצת חיילים משוחררים.

במושב 65 משקים חקלאים. כמו כן הרחבה לבנים המונה 65 יחידות של חצי דונם. המושב מפורסם במטעי האבוקדו הרבים, בצימרים לתיירות ובעסקים תיירותיים אחרים כגון מחלבה לגבינות עיזים. בן עמי ממוקם מול בית החולים לגליל המערבי - נהריה בסמוך לכביש נהריה - מעלות-תרשיחא. שטחו של המושב כ-3000 דונם.

תולדות היישוב

המושב הוקם באוגוסט 1949 על ידי גרעין שהתגבש מפקודים של בן עמי פכטר, יוצאי גדוד 1 של הפלמ"ח וחבורה של בוגרי עליית הנוער שיחד מנו כ-90 צעיר וצעירה. לגרעין המושב הוקצו 3000 דונם של אדמות נפקדים, בהם אדמות הכפר אום אל פרג', אשר לטענת האפוטרופוס על נכסי נפקדים היה נטוש לגמרי בעת המפקד הקובע ב-1948. בעת העלייה על הקרקע נכנסו כ-40 המתיישבים הראשונים לצריפי פח ששימשו למגורים ארעיים[3].

ערביי אום אל פרג' ניסו לפחות מפברואר 1949 להאחז בכפרם, אך גורשו ממנה בפברואר 1949 ושוב בספטמבר 1949 כדי לאפשר את הקמת המושב[4]. בנובמבר 1949 שבו והתיישבו במרכז המושב כ-30 ערבים מאום אל פרג' אשר טענו שהם היו במקום מאז כיבושו באוקטובר 1948 וכלל אינם נפקדים. כסימוכין הביאו הערבים מכתב מהמושל הצבאי. במשך הזמן התפתחו עימותים רבים בין אנשי המושב אשר בקשו לנהוג בעלות באדמות שהוקצו להם והערבים אשר בקשו לשמור על האדמות שטענו שהם שלהם[5]. לשיא הגיע העימות בעת שהערבים ניסו למנוע מחברי המושב קטיף מישמיש מעצים שבמחלוקת ובתגובה נורה אחד הערבים ונפצע. כח משטרתי הוצב במושב למשך 3 שבועות כדי למנוע עימותים נוספים. הסכסוך נדון בבתי משפט שונים[6], בין השאר בבית המשפט המחוזי בחיפה בפני השופט משה לנדוי, אשר קבע שהערבים היו נפקדים ועל כן האדמות שייכות למושב[7]. במרץ 1953 קבע בית המשפט העליון סופית שהערבים היו נפקדים ועליהם לפנות את האדמות לטובת אנשי המושב[3]. אולם הפינוי התעכב בגלל דרישת הערבים לאדמה חלופית אחרת משהציעו להם, שנתמכה על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים. באוגוסט 1953 ניסו אנשי בן עמי לפנות את הערבים בעזרת בולדוזר, אולם הדבר לא עלה בידם[8]. ב-14 בספטמבר 1953 הועברו הערבים על ידי המשטרה לאדמות חלופיות במזרעה[9].

אתרים בקרבת היישוב

  • תל א-נהר - תל יישוב קדום הנמצא בסמוך ליישוב הנוכחי, עליו נמצאו כלי צור מתקופת האבן התיכונה והחדשה וחרסים רבים מהתקופה הכנעניות הקדומה והתיכונה והתקופה הישראלית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בן עמי בוויקישיתוף

הערות שוליים