עמקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמקה
Amka December 2015.jpg
הכניסה לעמקה, חנוכה 2015
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מטה אשר
גובה ממוצע[1] ‎81 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 833 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.3% בשנה
32°58′45″N 35°09′43″E / 32.979183473433°N 35.1619716181763°E / 32.979183473433; 35.1619716181763
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
6 מתוך 10

עַמְקָה הוא מושב בגליל המערבי ליד הערים נהריה ועכו השייך למועצה אזורית מטה אשר. היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מתימן.

שמו של המושב ניתן לו על שם הכפר היהודי מימי המשנה והתלמוד שהתקיים במקום - כפר עמיקו[3][3].

היסטוריה

לפי הסברה[דרוש מקור], מקור השם התלמודי הוא בשמה של העיר המקראית בית העמק שבנחלת שבט אשר[4], אשר מקומה בתל מימאס השוכן בין עמקה ובין קיבוץ בית העמק[5].

מושב עמקה הוקם ככפר עבודה בנובמבר 1949, על בסיס הבתים של הכפר הערבי הנטוש עמקא ששימר את שם הכפר היהודי הקדום[6][7][8][9][10][11], ובכך היה ליישוב העולים הראשון באזור[12]. בכפר הוקם בית ספר של הפשט הדתי ולצידו בית ספר של אגודת ישראל בשם "אחיעזר". על פי טענת תושבי המקום, מדריכי הכפר שלא היו מרוצים מקיום בית הספר ה"מפלגתי" של אגודת ישראל, איימו על 64 משפחות מבין העולים מתימן, שעמדו על כך שבניהם יקבלו חינוך חרדי, שהם לא יקבלו עבודה, טיפול רפואי או יכולת לרכוש מזון בצרכנייה. כן נטען שנעשה ירי הפחדה כלפי מורים ותלמידים[13]. ועדת בדיקה של משרד החינוך חקר את העניין אך לא פרסם את מסקנותיו. כ-20 משפחות עולים שהתעקשו על חינוך חרדי גורשו מהמושב בתחילת מאי 1950[14]. תלונות ההורים עלו במאי 1950 בכנסת[15]. ראש הממשלה ענה ביוני 1950 שתושבי הכפר עייפו מהמאבק בין שני בתי ספר דתיים ובקשו למנות מורים תימנים משלהם. בבית הספר של הפשט הדתי הסכימו לכך ובבית הספר של אגודת ישראל סירבו[16]. על כך כתבו בשערים שרוב תושבי הכפר נענו לאיומים בדלית ברירה[17]. אולם הסכסוך לא שכך ושוב בנובמבר 1950 עלתה זעקת ההורים על שמונעים מהם חינוך חרדי[18]. בינואר 1951 נחתם הסכם על פינוי המשפחות המעוניינות בחינוך חרדי מעמקא והעברתם למקום אחר[19].

בעבר, מרבית חברי המושב לקחו חלק בענף החקלאות. עם השנים, ובדומה למושבים אחרים, גם חברי עמקה עזבו מעט את עבודת האדמה ויצאו לעבוד מחוץ למושב. רבים מתושבי המושב משתמשים באופיו התיירותי של המקום ובפופולריות שלו בקרב ישראלים ותיירים מחו"ל. במושב ניתן למצוא חדרי אירוח וצימרים, מרכז מורשת יהדות תימן ולהקת מחול ייצוגית. בנוסף ישנם מטעים שונים כמו אבוקדו ובתי עסק רבים.

בעמקה גם פועל בית הספר היסודי והתיכון המקצועי "שיח" ובו מתחנכים ילדים מיישובי וקיבוצי הסביבה.

כיום במושב עמקה מתקיימים חיי קהילה עשירים ופוריים המשלבים בין דתיים וחילונים.

חפירות ארכאולוגיות במושב עמקה 2015

חפירות ארכאולוגיות

בשנת 2015 במהלך חפירת בדיקה שבוצעה לקראת הרחבת שטח המגורים של המושב, התגלו שרידים ארכאולוגים שונים. החפירה נעשתה מטעם רשות העתיקות ובמימון המתיישבים החדשים ובמהלכה נחשפו שרידי יישובים מתקופות שונות. הקדום שבהם מתוארך על ידי ארכיאולוגים לתקופה הנאוליתית. אז, השתמשו התושבים בכלי צור קטנטנים כסכינים וראשי חיצים. להפתעת החופרים, התגלו במקום שרידי יישובים נוספים, קדומים מעט פחות, מהתקופה ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והצלבנית. רשות העתיקות והמועצה האזורית מטה אשר הזמינו את הציבור לבקר ביום סיור במהלכו ניתן היה להתרשם מהממצאים החדשים-הישנים שנחשפו, ולשמוע הסבר אודותיהם רגע לפני הקמת השכונה החדשה ביישוב.

יום סיור לקהל הרחב בחפירות ארכאולוגיות במושב עמקה מאי 2015

מוסדות ציבוריים במושב

  • מרפאה אזורית של קופת חולים כללית
  • ארבעה בתי כנסת
  • מקווה
  • מרכז י.ה.ל לתושבים ותיקים של מטה אשר

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ 3.0 3.1 תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"א עמוד א'.
  4. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק כ"ז.
  5. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', עמ' 96.
  6. ^ עמקה באתר תנועת העבודה הישראלית
  7. ^ עמקה באתר מועצה אזורית מטה אשר
  8. ^ סיבוב במסגד הנטוש בעמקה באתר חלון אחורי
  9. ^ Benny Morris, The Birth of the Palestinian Refugee Problem Revisited, Cambridge University Press, 2004, p. xx
  10. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, מטח, 2010, עמ' 104,767
  11. ^ עורך: זאב ענר, כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, עמ' 259
  12. ^ ירמיהו שמואלי, וותיקים וחדשים בגעתון, על המשמר, 11 בדצמבר 1950
  13. ^ פרשת עמקא נדונה בכנסת, הצופה, 8 ביוני 1950; המשך
  14. ^ אריה דיין, גירוש והעמקה, הארץ, 31 במרץ 2002
  15. ^ "ציד הנפשות" עבר לגליל, הבוקר, 4 במאי 1950
  16. ^ בל נסכסך את התימנים, הארץ, 15 ביוני 1950
  17. ^ פרשת עמקא, שערים, 22 ביוני 1950
  18. ^ מברק לראש הממשלה, הבוקר, 16 בנובמבר 1950
  19. ^ פינוי כפר עמקא, הצופה, 5 בינואר 1951; המשך


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0