אסרו חג
אסרו חג הוא יום החול שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. יש הנוהגים להרבות באסרו חג באכילה ושתייה וממשיכים בהם מעט משמחת החג היוצא.
בארץ ישראל תאריכי אסרו חג הם:
בחו"ל אסרו חג חל לאחר יום טוב שני של גלויות:
מקור השם
מקור השם הוא מהפסוק: "אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ" (ספר תהילים, פרק קי"ח, פסוק כ"ז), לפי הפשט, פירושו הוא - קישרו את קרבן החג בחבלים והביאוהו אל המזבח. בתלמוד[1] דרשו פסוק זה בצורה אחרת לפיה פירושו: אגדו את החג לימי החול באכילת מאכלים מכובדים ויחשב לכם כאילו הקרבתם קרבן על המזבח.
"אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי, ורבי יוחנן משום רבי שמעון המחוזי משום רבי יוחנן המכותי: "כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה - מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּח"
בתלמוד הירושלמי[2] קראו לאיסרו חג "בריה דמועדא" – שפירושו הוא: "בנו של המועד".
מנהג להרבות קצת באכילה ושתיה
הרמ"א[3] כתב: נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ובשתייה. חז"ל דרשו על הפסוק "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג באכילה ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ה עמוד ב').
ר' ישראל אנקווה בספרו מנורת המאור הביא שני טעמים למנהג האכילה והשתייה באסרו חג:
- א. "כדי שלא יראה את עצמו כאלו קץ בהוצאה שהוציא במועד".
- ב. שייאסר אותו ויקשרנו בעבותות אהבה, "כדי שיתערב וכדי שלא ילך לו מיד".
איסור תענית
נוהגים שלא להתענות באסרו חג ואין אומרים בו תחנון. בתלמוד הירושלמי (מסכת עבודה זרה פרק א סוף הלכה א), לומדים זאת מעזרא ונחמיה בהכרזתם על צום וחגירת (לבישת) שק בכ"ד בתשרי (נחמיה, ט', א'), ולא יום קודם, בכ"ג תשרי, אסרו חג שמיני עצרת.
ברמ"א[4] מובא שנוהגים להרבות קצת באכילה ביום זה.
ראו גם
- סעודת מלווה מלכה
- מימונה
- חול המועד
לקריאה נוספת
- חיים יצחק פרוש, אסרו חג, ישורון, חלק כו (תשע"ב), עמ' תרצ"ג-תש"ג.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אסרו חג |
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ה עמוד ב' ורש"י שם
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק א', הלכה א'.
- ^ על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכ"ט, סעיף ב'
- ^ או"ח תכט:ב.
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים מהתורה | ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • שמיני עצרת • ערב פסח • פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • חול המועד |  |
| חגים מדרבנן או מסורת | אסרו חג • הושענא רבה • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים • ל"ג בעומר • ט"ו באב | |
| ימים מיוחדים | שבת • ראש חודש • חודש אלול • עשרת ימי תשובה • פורים קטן • ראש השנה למלכים ולרגלים • ספירת העומר • בין המצרים | |
| תעניות חובה | צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב | |
| תעניות אחרות | יום כיפור קטן • תענית בכורות • כ' בסיוון • שובבי"ם • תענית בה"ב • תעניות גשמים • ז' באדר | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו | |
| מועדי עדות | יום שמחת כהן • סיגד • י"ט כסלו • פורים שני • בסיסה • סהרנה • מימונה • תענית כ' בסיוון | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
30170818אסרו חג