גימטריה

ערכי האותיות בגימטריה
אות	ערך
א	1
ב	2
ג	3
ד	4
ה	5
ו	6
ז	7
ח	8
ט	9
י	10
כ	20
ל	30
מ	40
נ	50
ס	60
ע	70
פ	80
צ	90
ק	100
ר	200
ש	300
ת	400
ת"ק או ך	500
ת"ר או ם	600
ת"ש או ן	700
ת"ת או ף	800
תת"ק או ץ	900
תת"ר או א'	1000

גִּימַטְרִיָה (מיוונית: גאו = אדמה, מטריה = מדידה כלומר: "מדידת האדמה") היא סכום ערכו המספרי של טקסט לפי ערכן המספרי של האותיות. לאחר שהומרו למספרים, ניתן להשוות מילים זו לזו ולמצוא קווי דמיון. הגימטריא היא אחת מל"ב המידות שהתורה נדרשת בהם, ובלשון המשנה היא מכונה "פרפראות לחכמה".

משמעות השם

בעולם העתיק, שימשה מדידת האדמה, כבסיס לחישוב מיסים, והמונח גימטריה (מדידת האדמה ביוונית) היה ביטוי מכליל למקצוע החשבונאות. בתקופות מאוחרות יותר, נותר השימוש בביטוי, ככינוי לחישוב ערכן המספרי של אותיות בלבד.

הגימטריה באלפבית העברי

אותיות האלפבית העברי משמשות לכתיבת ספרות עבריות, לפי ערכן המספרי של האותיות המופיע בטבלה שמשמאל. יש שנותנים ערך נפרד לאותיות מנצפ"ך (כלומר האותיות הסופיות): ך=500, ם=600, ן=700, ף=800, ץ=900.

דוגמאות

• "גימטריה": 3 + 10 + 40 + 9 + 200 + 10 + 5 = 277.
• ההבדל בין רצוי (306) ל-מצוי (146) זה כסף (160).
• ההבדל בין שקר (600) ל-אמת (441) הוא קטן (159).
• המילים: יפה ופיה שוות כלומר: יפה=פיה=95 מפני שמתבצע בין מילים אילו תהליך של חילוף אותיות.

גימטריה בספרות התלמודית

הגימטריה כדרך לקבלת רמז להבנת הכתוב וככלי פרשני שולי נמצאת בשימוש בדברי התנאים ובתלמוד במדרשים - באגדה בלבד, אך אין לומדים הלכות מגימטריה (אלא אם כן הן מקובלות במסורת כהלכה למשה מסיני) (חוץ מלעיתים נדירות- נזיר ה א "סתם נזירות 30 יום יהיה בגימטריה תלתין הוה". שבת ע א "דברים הדברים אלה הדברים אלו ל"ט מלאכות שנאמרו למשה בסיני"). בברייתא של ר' אליעזר הגלילי היא נמנית עם המידות שהתורה נדרשת בהן באגדה. בפרקי אבות, לעומת זאת, מודגש ערכה השולי של הגימטריה: "ר' אלעזר חסמא אומר: קינין ופתחי נידה הן גופי הלכות, תקופות וגימטריאות - פרפראות לחכמה".

דוגמאות לגימטריה:

• על הפסוק (בראשית, י"ד, י"ד): "וישמע אברם, כי נשבה בן אחיו; וירק את חניכיו ילידי ביתו, שמונה עשר ושלש מאות, וירדוף, עד-דן" נאמר בברייתא כי 318 חניכיו ילידי ביתו אינם אלא אליעזר עבד אברהם לבדו, שהרי אליעזר = 318 בגימטריה. בפירושו לפסוק זה אברהם אבן עזרא מותח ביקורת על פרשנות זו ומציין: "וחשבון אותיות אליעזר דרך דרש, כי אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול יוכל הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע, רק השם כמשמעו".

• מהפסוק (במדבר, ו', ה'): "עד מלאת הימים אשר יזיר לה', קדוש יהיה" נלמדת ההלכה (מסכת נזיר, ה/א) שנזירות שלא נקבע אורכה נמשכת 30 יום, כערכה של המילה "יהיה". הרא"ש, בפירושו שם, מזכיר את העובדה שפרט זה הוא הלכה למשה מסיני, ורק נסמך על הפסוק כרמז.

• הביטוי "נכנס יין יצא סוד" מופיע במסכת עירובין (דף סה/א) ושם מוסבר כי בנוסף להשפעתו המשחררת לשון של היין, תכונה זו שלו נרמזת גם בגימטריה: יין = 70 = סוד.

שימוש בגימטריה נעשה גם בספרות רבנית בתר-תלמודית, ולהלן דוגמאות אחדות:

• על דברי יעקב אבינו: "עם לבן גרתי" (בראשית, ל"ב, ה') אומר רש"י: "גרתי בגימטריא תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי". פירוש זה מיוחס לרבי משה הדרשן.
• על דברי אחשוורוש להמן במגילת אסתר: "הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך", מפרשים התוספות (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג עמוד ב'): "גימטריא דהכסף עולה הע"ץ, רמז לו שיתלה עליו" (כלומר כסף = 160 = עץ). פירוש זה מצוי כבר במדרשי האגדה למגילת אסתר (אסתר רבה ז:כא; אבא גוריון פרשה ג עמ' טו)
• אחת ממצוות חג הפורים היא סעודת פורים, ובה יש (לטענת חלק מהפוסקים) לשתות לשוכרה במידה כזו או אחרת: "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז' עמוד ב'). בגימטריה מתקיים: "ארור המן" = 502 = "ברוך מרדכי".

אצל הפרשן רש"י הפרשנות באמצעות גימטריה הינה בצמצום, ובפרשנותו לכל התנ"ך יש רק כעשרה מקומות, בהם הוא עושה שימוש בגימטריה. הרמב"ן פעל לצמצום השימוש בגימטריה ככלי לפרשנות, וקבע "אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריות ולהוציא מהן עניין עלה בדעתו".

לעומתם רבי יעקב בן אשר בספר פרשנותו לתורה - "בעל הטורים" עושה שימוש נרחב בגימטריה, ונמצאו בו למעלה מ-600 מקומות, שבהם הוא מפרש באמצעות גימטריה. המחבר מתאר פרשנות זו כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב" והיא משמשת כמבוא לפרשנותו המקיפה לתורה.

גם המהר"ל מפראג ופרשנים חסידיים השתמשו בגימטריה.

גימטריה בקבלה

השימוש בגימטריה כחלק מהקבלה החל להתפתח במאה ה-12 ואילך, בהתאם לגישה שהעולם נברא באמצעות צירופים שונים של האלפבית העברי. הגימטריה שימשה כדרך להביא אסמכתא נוספת לחיזוקו של רעיון שיש לו מקורות אחרים, וכאמצעי עזר לזיכרון. שימוש נרחב בגימטריה כדרך לפענח את הכוונות הנסתרות שבתפילה וככלי לפרשנות המקרא מופיע בכתביהם של רבי אלעזר מוורמס ותלמידיו. שימוש נרחב ביותר בגימטריה מופיע בכתביו של רבי אברהם אבולעפיה. דרשה ידועה היא הקשר בין עמלק = ספק = אל אחר = רם (240) שמופיעה בספר "מבוא לחכמת הקבלה".

גרשם שלום, חוקר הקבלה הנודע, מציין:

"בהמשך התפתחות הקבלה מצטיירות שתי מגמות: של חובבי הגימטריה ושל הממעטים להשתמש בה. בדרך כלל ניתן לומר, שרעיונות חדשים נתפתחו תמיד מעבר לתחום הגימטריה, אולם תמיד נמצאו חכמים שמצאו להם ביסוסים או הקשרים רחבים בדרך הגימטריה, ובלי ספק ייחסו להם ערך ממשי העולה על זה של אסמכתא בעלמא".

במאה ה-17 יצא לאור הספר "מגלה עמוקות" של רבי נתן נטע שפירא ובו שימוש נרחב ומעמיק בגימטריה כדרך להגות ולפרשנות. לספר זה הייתה השפעה ניכרת על הבאים אחריו. השבתאים השתמשו בגימטריה כדי להוכיח את משיחיותו של שבתי צבי, ומתנגדיהם השתמשו בטכניקה זו כדי להוכיח את ההיפך (למשל באמצעות הגימטריה שבתי צבי = 814 = רוח שקר).

גימטריה בימינו

יש פרשנים המשתמשים בגימטריה ככלי להבנה והארה של מושגים וטקסטים, כך למשל אחד = 13 = אהבה, או אשה = 306 = דבש.

בחוגים דתיים משמשת הגימטריה להפיכת מספרה של השנה העברית למילים בעלות משמעות מעודדת. דוגמה לכך מופיעה בתחילת סיפורו של ש"י עגנון, "הסימן" שבה נאמר: "שנת תרפ"ט, שגימטריא שלה נצח ישראל".

שיטות גימטריה נוספות

בנוסף לשיטת הגימטריה הבסיסית, שבה ניתן לכל אות ערך מספרי, התפתחו שיטות גימטריה נוספות, המאפשרות להגיע לשוויונות שאינם נוצרים בשיטה הבסיסית. אחדות מהן מופיעות בספרו של רבי משה קורדובירו, "פרדס רימונים", ובהן:

• מספר מעוגל, שאינו מביא בחשבון את האפסים בעשרות ובמאות, ולכן, למשל, ל = 3, ק = 1. שיטה זו נקראת גם "מספר קטן".
• מספר מרובע, שבצד אחד של המשוואה נלקחים ערכים הריבועים של מספרי האותיות. דוגמה: דוד = 4² + 6² + 4² = 68 = חכם.
• מספר קדמי, שבו ערכה של אות שווה לסכום ערכי כל האותיות החל מהאות א ועד לאות הנתונה. דוגמה: ג = 1 + 2 + 3 = 6.

דוגמה נוספת: כ = 10+20+... +1+2+3 = 75.

• מילוי אותיות: ערכה של אות שווה לערך השם המלא של האות, כלומר אם נפתח את כל אחת מן האותיות במילה לכדי מילה בפני עצמה, לדוגמה א תהיה "אלף", ב תהיה "בית", נוכל לחשב את הערך הגימטרי של כל אחת מן האותיות. הסכום הכולל של כל האותיות נקרא גימטריה במילוי אותיות. למשל, האות ח שנכתבת "חית" תהיה בעלת ערך גימטרי 418.
• אותיות פנימיות: כל מילה מורכבת ממספר אותיות, וכל אות בפני עצמה יכולה להיכתב כמילה שלמה לדוגמה ס "סמך". בגימטריה רגילה אנחנו מחשבים רק את הערך הגימטרי של האות הראשונה של מילת האות. אמנם ניתן לחשב את ערכן של כל אותיות מילת האות (מילוי אותיות). וכן ניתן לחשב רק את האותיות הפנימיות, כלומר הסופיות ללא האות הראשונה.
• עם הכולל: הוספת המילה עצמה כמספר אחד לערך הגימטריה.
• עם האותיות: הוספת מספר האותיות שבמילה לערכה של המילה, דוגמה: המילה "דוגמה" ערכה 54 ועם האותיות ערכה 59.
• אותיות שלפני: הפיכת כל אות לאות שלפניה (א' נהפכת לת') ואז גימטריה רגילה, דוגמה: המילה "בית" נהפכת לביטוי "אטש" שערכו הוא 310.
• אותיות שאחרי: הפיכת כל אות לאות שלאחריה (ת' נהפכת לא') ואז גימטריה רגילה, דוגמה: המילה "שלום" נהפכת לביטוי "תמזנ" שערכו הוא 497.

גימטריה קטנה

צורה נפוצה פחות של שימוש בגימטריה נקראת גימטריה קטנה וקרויה גם חשבון קטן. בגימטריה קטנה, חישוב האותיות אינו לפי סדר עולה לכל הא"ב, אלא במחזור של 1 עד 9. למעשה די להוריד את האפסים מערכי האותיות בחישוב הרגיל. לדוגמה: האות צ' ערכה 90. בגימטריה קטנה יהיה ערכה 9. הדבר שקול לגימטריה מודולו 9, כאשר במקום 0 משתמשים ב-9.

לעוסקים בנומרולוגיה מאפשרת הגימטריה הקטנה לקשר בין הערך הגימטרי של המילים לבין המשמעות הנומרולוגית של התוצאה.

השימוש הנפוץ בגימטריה, אשר בו לא מסכמים את ספרות התוצאה, נקרא בהתאמה, גימטריה גדולה.

גימטריה של ניקוד

גם לנקודות יש גימטריה הגימטריה נקבעת על פי הנחה שכל נקודה היא כמו י' וכל קו כמו ו' לכן קמץ הוא 16 וסגול 30. וכן הלאה.

תוכנה לגימטריה

יש מספר תוכנות שעוזרות למצוא התאמות בגימטריה. בתוכנת האיחזור של פרויקט השו"ת, ותוכנת תורת אמת למשל, יש מודול של חיפוש פסוקים וחלקי פסוקים בתנ"ך שיש להם גימטריה ששווה למחרוזת מסוימת. תוכנה כזו היא כלי עבודה בידי המחפשים רמזי גימטריה בתנ"ך, ומאפשרת להגיע לתוצאה מותאמת לרצון המשתמש. גימטריה - מחשבון המספק צרופי גימטריה מקבילים ומתעדכן על פי חיפושי הגולשים.

גימרטיה בשפות נוספות

איסופספיה

איסופספיה (מיוונית איסוס משמעו "שווה", פּסֶפְוֹס משמעו "חלוק נחל") היא המקבילה היוונית לגימטריה.

עד שאומצו באירופה הספרות הודיות-ערביות בעקבות פרסום "ספר החשבונייה" של פיבונאצ'י, רווח השימוש באותיות כאמצעי לכימות מספרי. למשל, ביוון העתיקה סימולי הספרות הגיעו מהאותיות.

קישורים חיצוניים

• מחשבון גימטריה 2014 אפליקציה שמבצעת חישובים לפי שלל שיטות הגימטריה עם כלים לשם השוואות וחיפוש.
• מחשבון גימטריה המציג התאמות מול פסוקים מהתנ״ך.
• אשכול גימטריות בפורום לתורה
• Gemaṭriel, מחשבון גימטריה + Leningrad Codex (Codex Leningradensis).

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0