דירוג אשראי
דירוג אשראי הוא ציון הניתן לאנשים פרטיים, חברות או מדינות, ומגדיר את יכולתם לפרוע הלוואות (באנגלית משמש המונח Credit rating לדירוג אשראי לחברות או מדינות, ו-Credit score לאנשים פרטיים). חישוב הדירוג מסתמך על היסטוריה פיננסית, מצב הנכסים וההון העצמי, והיקף ההתחייבויות שיש לגוף המוערך. דירוג האשראי משמש משקיעים לצורך הערכת סיכונים בנוגע ליכולת הפירעון של הגוף הלווה. ככלל ניתן לומר שככל שדירוג האשראי של גוף לווה גבוה יותר, כך התשואה שעליו להעניק למשקיעים נמוכה יותר, משום שהתשואה הנדרשת נמצאת ביחס הפוך לסיכון.
דירוג אשראי אישי בישראל
נושא דירוג האשראי האישי מוסדר בישראל על ידי חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002, שאושר בכנסת ב-17 בינואר 2002 ויישומו החל במרץ 2004. חוק זה מאפשר לגופים המלווים להעריך את מידת הסיכון שיש בהתקשרות עם אדם פרטי על ידי גישה למאגרי מידע האוספים מידע כלכלי על אנשים פרטיים. איסוף המידע מתבצע על ידי גופים פרטיים שקיבלו רישיון מיוחד לצורך כך. המידע הנאסף נחלק לשני סוגים:
- מידע שלילי - מידע הכולל נתונים על אי עמידה בתשלום חובות.
- מידע חיובי - מידע הכולל נתונים על הלוואות שנלקחו ונפרעו.
המידע נאסף ממקורות המוגדרים בחוק כגון כונס הנכסים הרשמי, ההוצאה לפועל, בנק ישראל, בתי משפט והבנקים. החוק מסדיר את נושא הפרטיות בנוגע לגישה למידע הנאסף. המידע הנאסף משמש את הגוף המלווה לצורך דירוג האשראי של הלקוח. אין בישראל דירוג רשמי. ניתוח המידע ואופן השימוש בו תלוי בגוף המלווה. מעלות ומידרוג הן שתי החברות שמדרגות גופים הנסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, לפי הזמנה מהגוף המדורג.
החוק נחקק במהלך כהונת הכנסת החמש עשרה, ואושר בינואר 2002, לאחר שעבר בהצבעה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית[1]. הצעת החוק הוגשה על ידי משרד המשפטים ב-1997, אך אישור החוק התעכב בגלל מחלוקת על סוגי המידע שחברות יכלו לאסוף על יכולת הפירעון של מבקשי אשראי ומוסר התשלומים שלהם. ועקב התנגדות עקרונית נגד פגיעה בפרטיות של האזרחים והסכנה שחוק יפגע בשכבות החלשות, שיקבלו דירוג אשראי נמוך ויתקשה לקבל שירותים פיננסים[2][3]. מנגד טענו תומכי החוק כי יאפשר לקבל אשראי זול יותר ויאפשר להתגונן ביתר יעילות נגד סרבני תשלום[4]. גורם מרכזי בפעילות לחקיקת החוק הייתה משפחת פריצקר, שהייתה בעלת לשכת נתוני האשראי בארצות הברית וביקשה להקים בישראל חברה לנתוני אשראי[5]. החוק שנחקק לבסוף יצר רשימה שחורה רק של לווים בעייתיים. בעיקר אנשים שחשבונותיהם הבנקאיים מוגבלים לאחר שלא פרעו את חובותיהם באופן שיטתי[6]. לרשימה היה אפשר להכניס רק נתונים שליליים, כך שהמידע התייחס רק לחלק קטן מאוד מהאוכלוסייה הוא לא הביא לתחרות גדולה יותר בשוק האשראי. החוק נכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2004[7]. בעקבות חקיקת החוק הוקמו שתי לשכות נתוני האשראי, המופעלות על ידי חברות פרטיות: BDI ודן אנד ברדסטריט.
בשנת 2013 יזם המפקח על הבנקים תקנה המחייבת את הבנקים להעביר לכל לקוח "תעודת זהות בנקאית", מסמך בו הבנקים יחשפו בפני הלקוחות שלהם את דירוג האשראי שלהם בבנק. הדירוג שהיה כבר קיים במערכות הבנקים, לא היה מוצג ללקוח. הרעיון מאחרי המהלך היה שהלקוח יוכל להציג מסמך זה לבנקים אחרים ויכול לקבל הלוואות בתנאים תחרותיים[8][9].
בשנת 2016 נחקק חוק נתוני אשראי החדש שהחליף את החוק מ-2002. על פי החוק החדש ישמר גם מידע חיובי, מידע הכולל נתונים על הלוואות שנלקחו ונפרעו. מערכת נתוני אשראי החדשה, שבאחריות בנק ישראל, החל לפעול באפריל 2019[10].
דירוג אשראי של חברות ומדינות
ערך מורחב – דירוג אג"ח
חברות ומדינות נוהגות ללוות כספים מציבור המשקיעים באמצעות הנפקה של איגרות חוב. דירוג האשראי של חברות ומדינות מתבצע בעיקר בהקשר של הערכת יכולת לפרוע איגרות חוב. דירוג האשראי מתבצע על ידי חברות המתמחות בניתוח כלכלי של חברות ומדינות. מנקודת המבט של משקיע, יש דמיון רב בין חברה למדינה, שכן לשתיהן מערכות כלכליות דומות מאוד מבחינת הפרמטרים הנמדדים:
- היסטוריה כלכלית
- התחייבויות
- תחזיות צמיחה / רווחים
- התנהלות כלכלית
קיימות מספר חברות בעלות מוניטין, העוסקות בקביעת דירוג אשראי של חברות ומדינות, ובהן סטנדרד אנד פורס, מודי'ס ופיץ'. החברות משתמשות בסולמות המגדירים את רמת הסיכון. בסולם, המיוצג על ידי אותיות ומספרים, קיימות דרגות שונות של מנפיקים. הדירוגים שנותנות שלוש החברות הללו דומים מאוד, בדרך כלל. מלבדן קיימות חברות דירוג אחרות במדינות שונות, אשר הערכותיהן יכולות להיות שונות בתכלית. כך, למשל, חברת הדירוג דגונג גלובל הסינית נותנת לארצות הברית דירוג של AA, ולגרמניה AA-.
הדירוג הגבוה ביותר לפי סולם סטנדרד אנד פורס ופיץ' הוא AAA, המייצג יכולת מעולה לפרוע את התשלומים בגין ההתחייבות בהשוואה למנפיקים אחרים. AA משמעו שיכולת המנפיק לפרוע את התשלומים היא הרבה מעבר לממוצע, וכן הלאה. בנוסף לדירוג עצמו, מקובל גם לפרסם "אופק" לדירוג. נתון זה חוזה שינוי של הדירוג בעתיד. אופק "שלילי" מהווה מעין "כרטיס צהוב", המציף בעיות ונותן הזדמנות לתיקון. אופק "יציב" מעיד כי לא צפוי שינוי בדירוג בעתיד הקרוב. אופק "חיובי" מראה כי יש אפשרות לשיפור הדירוג. ה"אופק" יכול להינתן לתקופה מוגבלת, ובתום התקופה הדירוג משתנה בהתאם.
דירוג פיץ'
|
|
|
דירוג מודי'ס
- Aaa: חברה/מדינה איכותית ביותר. סיכון אפסי.
- Aa1, Aa2, Aa3: חברה/מדינה איכותית מאד. סיכון קטן מאד.
- A1, A2, A3: חברה/מדינה במעמד גבוה. סיכון נמוך.
- Baa1, Baa2, Baa3: חברה/מדינה במעמד בינוני. סיכון מתון. השקעה עם מידה מסוימת של אלמנטים ספקולטיבים.
- Ba1, Ba2, Ba3: חברה/מדינה במעמד בינוני שהשקעה בה מוגדרת ספקולטיבית.
- B1, B2, B3: חברה/מדינה שהשקעה בה נחשבת ספקולטיבית בסיכון גבוה.
- Caa1, Caa2, Caa3: חברה/מדינה הנחשבת למסוכנת והשקעה בה נחשבת לבעלת סיכון גבוה מאד.
- Ca: השקעה שיש סיכוי מסוים שלא תהיה אבודה.
- C: השקעה שיש סיכוי קטן מאד שלא תהיה אבודה.
- WR: דירוג מבוטל או מוקפא
- NR: לא דורג
- P: דירוג מושעה או בתהליך בדיקה
דירוג האשראי של ישראל
מדינת ישראל מנפיקה איגרות חוב, ובשל כך נבדקת על ידי חברות דירוג האשראי. בשנים האחרונות הביאה הכלכלה הצומחת של ישראל לעלייה משמעותית בדירוג האשראי של ישראל.
להלן דירוג האשראי של ישראל על פי חברות דירוג האשראי השונות (נכון למאי 2020):[11][12]
- מודי'ס: A1
- סטנדרד אנד פורס: -AA
- פיץ': +A
דירוג האשראי של מדינת ישראל קובע את יכולתה לקבל הלוואות ואת הריבית שעליה לשלם עבור הלוואות אלו.
בשנת 2002 נחתם הסכם בין ממשלת ארצות הברית לממשלת ישראל, המעניק לישראל ערבות של הממשלה האמריקאית להלוואות בסך של 9 מיליארד דולר. הסכם זה איפשר למעשה לישראל לקבל הלוואה כאילו הייתה בדירוג AAA, ובכך לשלם ריבית הנמוכה בכ-1.5% מהריבית שהייתה אמורה לשלם ללא ערבויות אלו. החיסכון נמדד בעשרות מיליוני דולרים בשנה.
בשנת 1988 סיכון האשראי של מדינת ישראל על חוב חיצוני לטווח ארוך דורג לראשונה על ידי חברת S&P כ- "-BBB". רמת הדירוג הנמוכה ביותר בקבוצת הדירוג של ההשקעות הסולידיות (Investment Grade).
דירוג האשראי של ישראל על החוב החיצוני מ-1988 ועד היום
- בינואר 1993 הועלה דירוג המדינה ל- "BBB".
- בספטמבר 1993, על רקע שינויים פוליטיים, הועלה הדירוג פעם נוספת ל- "+BBB".
- בשנת 1995, על רקע שיפור במצב הכלכלי של המשק נקבע דירוג האשראי של המדינה ל- "-A" (A3 אצל Moody's) על ידי שלוש החברות.
- בשנת 2000 העלתה Moody's את דירוג האשראי של המדינה ל-"A2".
- בנובמבר 2007 העלתה S&P את דירוג האשראי של המדינה ל-"A".
- בפברואר 2008 העלתה Fitch את דירוג האשראי של המדינה ל-"A".
- באפריל 2008 העלתה חברת הדירוג Moody's את דירוג האשראי של מדינת ישראל ל-"A1".
- באוקטובר 2008 אשררה חברת הדירוג S&P את דירוג האשראי של ישראל. תחזית הדירוג של ישראל שונתה ל-"יציבה".
- בספטמבר 2011 העלתה חברת הדירוג S&P את דירוג האשראי של ישראל לרמה של "+A", בעוד חברות הדירוג Moody's ו-Fitch אשררו במהלך 2011 את דירוג האשראי של המדינה ברמה של A1 יציבה ב-Moody's, ו A יציבה ב-Fitch.·
- בנובמבר 2013 העלתה חברת הדירוג Fitch את תחזית הדירוג של ישראל מתחזית דירוג יציבה, לתחזית דירוג חיובית. בנובמבר 2014 הורידה את התחזית ליציבה,[13] באפריל 2016 שוב העלתה לחיובית,[14] ובנובמבר העלתה את הדירוג מ-"A" ל-"+A".
- באוגוסט 2018 העלתה חברת הדירוג S&P את דירוג האשראי של ישראל לרמה הגבוהה מאז ומעולם, "-AA".[12]
- במאי 2020, בעצם משבר הקורונה, אישררה חברת הדירוג S&P את דירוג האשראי של ישראל "-AA", בניגוד למודיס שהורידה את הדירוג ל"יציבה".[12]
דירוג של מדינות נבחרות
להלן טבלת דירוג סטנדרט אנד פורס של מספר מדינות נבחרות. הנתונים נכונים לאוגוסט 2018.
קישורים חיצוניים
חוק שירות נתוני אשראי, התשס״ב–2002, בספר החוקים הפתוח- חוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016, בספר החוקים הפתוח
- מפת דירוג אשראי - מפת דירוג אשראי ע"פ ארצות של שלוש החברות הגדולות
- אדריאן פילוט, "כלכליסט", מודי'ס העלתה את דירוג האשראי של ישראל ל-A1, באתר ynet, 17 באפריל 2008
- עמי גינזבורג, Rating, באתר TheMarker, 3 באוקטובר 2010
- מירב ארלוזורוב, מהפכת אשראי בדרך: כמה ריבית תחסכו?, באתר TheMarker, 17 במאי 2015
אבי וקסמן ויסמין גואטה, להיכנס לראש של האנשים שיחליטו אם כלכלת ישראל תעלה ליגה מחר, באתר TheMarker, 2 באוגוסט 2018- גיא רולניק, אנשי ה-AA הישראלים: 10,000 איש עם 50–100 אלף שקל בחודש וקביעות לכל החיים, באתר TheMarker, 10 באוגוסט 2018
- אמיר עוז, החל מהחודש: דירוג אשראי לכל תושב בישראל, באתר "אנשים ומחשבים", 31 במרץ 2019(הקישור אינו פעיל, 17.5.2020)
- אבי וקסמן וג'ניה וולינסקי, מדריך: איך תשפרו את דירוג האשראי האישי שקיבלתם - ומה ישפיע עליו לרעה?, באתר TheMarker, 14 באפריל 2019
הערות שוליים
- ^ צבי לביא, הכנסת אישרה סופית חוק נתוני האשראי; יוקם מאגר מידע על לקוחות בעייתיים, באתר גלובס, 15 בינואר 2002
- ^ אריה כספי, האח הגדול יודע הכל, באתר הארץ, 18 ביולי 2001
- ^ צבי לביא, בישראל עומדים לאשר את חוק נתוני האשראי - בעוד שבארה"ב מגבילים אותו, באתר גלובס, 10 ביוני 2001
- ^ אברהם פורז, השמירה על הפרטיות אינה ערך עליון, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2001
- ^ דפנה צוקר, משפחת פריצקר האמריקנית מעוניינת להקים בארץ חברה לנתוני אשראי, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2001
- ^ המפקח על הבנקים לחייב את הבנקים להעביר לכל לקוח תעודת זהות בנקאית - מסמך בו הבנקים יחשפו בפני הלקוחות בפעם הראשונה את דירוג האשראי שלהם בבנק. הדירוג אמנם קיים כבר היום במערכות הבנקים, אך אינו מוצג ללקוח.
- ^ אושרו התקנות שיאפשרו הפעלת חוק שירות נתוני אשראי; בתוקף מאוגוסט, באתר גלובס, 23 במרץ 2004
- ^ סיון איזסקו, "המידע כבר קיים במסך של פקיד הבנק - אנחנו רק נסובב אותו", באתר TheMarker, 18 בנובמבר 2013
- ^ עירית אבישר, מנכ"ל BDI: "באף מקום בעולם אין מודל של ת.ז בנקאית כמו שבנק ישראל מקדם", באתר גלובס, 18 בנובמבר 2013
- ^ אבי וקסמן, ג'ניה וולינסקי, מאז יום שישי, יש לכל ישראלי דירוג אשראי - איך תשפרו אותו?, באתר TheMarker, 14 באפריל 2019
- ^ דירוג האשראי של ישראל, באתר משרד האוצר
- ^ 12.0 12.1 12.2 הישג לישראל: דירוג האשראי מטפס לרמתו הגבוהה ביותר מעולם, באתר דה-מרקר
- ^ מוטי בסוק, כרטיס צהוב לכלכלה המקומית: פיץ' הורידה את תחזית האשראי של ישראל, באתר TheMarker, 22 בנובמבר 2014
- ^ Fitch Revises Israel's Outlook to Positive
| ניירות ערך והשקעות בשוק ההון | ||
|---|---|---|
| ניירות ערך הוניים | הון מניות • מניה • מניה רגילה • כתב אופציה • כתב זכויות • מניות הטבה • כתב זכויות • מניית בכורה • מניית שליטה • מניות באוצר • יחידת השתתפות • בעל מניות | |
| ניירות ערך התחייבותיים | איגרת חוב (איגרת חוב קונצרנית • איגרת חוב ממשלתית • איגרת חוב מוניציפלית) • אג"ח אופציה | |
| ניירות ערך אחרים | קרן נאמנות • קרן מחקה • תעודת סל • תעודת סל בחסר • נייר ערך המיר • המירות • אג"ח להמרה | |
| קבוצות ניירות ערך | שטר הון • מניית בכורה | |
| השקעות שאינן נייר ערך | מוצר מובנה • פיקדון • חיסכון • חשבון בנק • קרן הון סיכון • קרן גידור • קרן השקעות פרטיות • מימון המונים • הלוואת בעלים • קרן נדל"ן | |
| חסכונות פנסיוניים | קופת גמל (קרן פנסיה • קרן השתלמות) • קופת גמל להשקעה • ביטוח מנהלים • קופת גמל בניהול אישי | |
| נגזרים | אופציה • חוזה עתידי • אופציה אקזוטית (אופציה בינארית • אופציה אסייתית) • CDO • CDS • חוזה החלף | |
| סחורות נפוצות | סחורה • זהב • כסף (יסוד) • נפט | |
| מטבעות דיגיטליים | הצעת מטבע ראשונית • מטבע מבוזר • ביטקוין | |
| ניתוח ניירות ערך | ניתוח טכני • מודל בלק ושולס • בטא (מדד) • ארביטראז' • רווח למניה | |
| בורסות מרכזיות | הבורסה לניירות ערך בתל אביב • נאסדאק • הבורסה לניירות ערך בניו יורק • הבורסה לניירות ערך בלונדון • יורונקסט | |
| מדדים מרכזיים | ת"א 35 • דאו ג'ונס • S&P 500 • FTSE • מדד נאסד"ק 100 | |
| תאגידים | מיזוגים ורכישות • הערכת שווי • בדיקת נאותות • הצעת רכש • השתלטות עוינת • רכישה ממונפת • מנוף פיננסי • דיבידנד • מיזוג חברות • פירוק חברות • דיני תאגידים • אמצעי שליטה | |
| דוחות כספיים | יחסים פיננסיים • דוחות כספיים • רואה חשבון • תקן דיווח כספי בינלאומי • תשקיף • הערת עסק חי | |
| רגולציה וגופים רגולטוריים | רשות ניירות ערך • רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון • הפיקוח על הבנקים • חוק ניירות ערך • הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית) • מועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות • הבנק הפדרלי • חוק גלאס-סטיגל • רפורמת בכר • חוק החברות | |
| היסטוריה | השפל הגדול • משבר הסאבפריים • משבר מניות הבנקים | |
| תחומים אקדמיים קשורים | מימון • חשבונאות • כלכלה • מנהל עסקים | |
| דירוג אשראי | דירוג אשראי • דירוג אג"ח • מודי'ס • פיץ' • סטנדרד אנד פורס | |
| ערכים נוספים | הנפקה • ערך נקוב • הנפקה ראשונה לציבור • השוק הראשוני • השוק המשני • בנק השקעות • חיתום • רכישה עצמית • בורסה לניירות ערך • ניירות ערך • ברוקר • דילר • חוזה הפרשים • מסלקת הבורסה • נייר ערך מגובה משכנתה • איגוח • עושה שוק • מעבר לדלפק • ספר הפקודות • מכירה בחסר • שורט סקוויז • קסטודיאן • שוק המעו"ף • בקדייטינג • מידע פנים • Dark Pool • הרצת מניות • ויסות שערי ניירות ערך • סיכון אשראי • נזילות פיננסית • EBITDA • אמות מידה פיננסיות • פירמידת שליטה • עקום התשואה • אזהרת רווח | |
