חוק יסוד
 |
לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל חוק ומשפט. |
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל |
|
|
חוקי היסוד הם הדרך שבה בחרה הכנסת לשם גיבוש הדרגתי של חוקה למדינת ישראל. על הליכה במסלול זה הוחלט לאחר שבכנסת הראשונה נמצאו תומכים ביצירת חוקה יחד עם רבים שהתנגדו לה. הפשרה שהוצעה על ידי ח"כ יזהר הררי, נוסחה ב-13 ביוני 1950 בהחלטת הררי: ”הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים-פרקים, באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסוד בפני עצמו. הפרקים יובאו בפני הכנסת, אם הוועדה תסיים את עבודתה, וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה”.
מרבית חוקי היסוד שנחקקו עד כה עוסקים במוסדות המדינה: הכנסת, הממשלה, נשיא המדינה, ועוד. שני חוקי יסוד נוספים – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק – עוסקים בזכויות האדם, וחוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי מעגן את היותה של ישראל מדינה יהודית.
המשותף לחוקי היסוד:
- צורה - בכותרת יצוין "חוק יסוד", ניסוח כללי כיאה לעקרונות וערכים, היעדר תאריך החקיקה כדי להדגיש כי הערכים הם מעבר לזמן ומקום.
- מעמד - חוקי יסוד הם בעלי מעמד (על) משפטי עדיף על פני חוק רגיל. כאשר חוק רגיל סותר חוק יסוד הוא עלול להיפסל בידי בג"ץ.
- תוכן - חוקי יסוד אמורים לבטא את שני עקרונות היסוד של המדינה: יהודית ודמוקרטית, לבטא ערכים מרכזיים, להגדיר את הרשויות והיחסים ביניהן ולעגן את זכויות האדם, האזרח והמיעוט.
המהפכה החוקתית ועליונות חוקי היסוד
ערך מורחב – המהפכה החוקתית
על פי תפיסת בית המשפט העליון בפס"ד המזרחי, לאחר חקיקת חוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, החלה בישראל מהפכה חוקתית הקובעת את עליונותם הנורמטיבית של חוקי היסוד על יתר החוקים. עליונות זו מתבטאת בכך שלחוקים רגילים אסור לסתור חוקי יסוד, אלא אם צוינו כחריגים בתוך חוקי יסוד. לפני הגשת החוק להצבעה, נבדק כי הוא עצמו אינו מתנגש עם חוק יסוד.
בפס"ד בנק המזרחי ישנה הפרדה ברורה בין פגיעה בחוק יסוד לבין שינוי חוק יסוד[1]. פגיעה משמעה חקיקת חוק אשר סעיפיו או כולו נוגדים חוק יסוד כלשהו. לעומת זאת, שינוי של חוק יסוד, שינוי של חוק היסוד עצמו - מחיקה, הוספה או שינוי כלשהו בחוק היסוד. ההפרדה בין פגיעה לבין שינוי היא חשובה היות שכל אחד מהם מחייב עמידה בתנאים שונים.
חוק אשר יסתור חוק יסוד, כמו גם חוק המשנה חוק יסוד, יעמדו לביקורת שיפוטית ואף היו מקרים שבהם בוטלו סעיפי חוק על ידי בית המשפט, לאחר שנמצאו מנוגדים "באופן חזיתי וקיצוני" לחוקי היסוד.
הביקורת השיפוטית אשר תבוצע כלפי חוק הסותר חוק יסוד תהיה בדיקת השאלה האם החוק הרגיל עומד בתנאי פסקת ההגבלה הקבועה בחוק. היות שפסקת הגבלה מפורשת קבועה אך ורק בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק, החיל פסק דין מופז פסקת הגבלה שיפוטית על כל חוקי היסוד הקיימים[2]. אם כן, כל חוק הסותר כל חוק יסוד שהוא צריך לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה כפי שהיא מופיעה בחוקי היסוד של כבוד האדם וחירותו ושל חופש העיסוק, ולא, יקבע בית המשפט את הסעד המתאים בגין סתירה זו.
חקיקת חוק הסותר הוראה שבחוק יסוד אפשרית רק באמצעות חוק יסוד אחר, ולכן נחקק בשנת 2009, כהוראת שעה, חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)[3], שנועד לאפשר חקיקת תקציב דו-שנתי, בניגוד לחוק יסוד: משק המדינה, שבו נקבע "התקציב יהיה לשנה אחת".
יציבותם של חוקי היסוד
אף על פי שנהוג לקבוע בחוקה תנאים נוקשים לשינויה, רוב חוקי היסוד במדינת ישראל אינם משוריינים כלל ואחרים משוריינים על ידי דרישה ל-61 חברי כנסת כדי לשנותם, אך אף חוק בישראל אינו משוריין שריון אופטימלי שעל מנת לשנותו דרוש רוב אל-זמני. בפירוט, חוק יסוד: הממשלה, חוק יסוד: חופש העיסוק, חוק יסוד: משאל עם וחוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי הם חוקים משוריינים, וניתן לשנותם רק ברוב של 61 חברי כנסת לפחות. כמו כן משוריינים אחדים מסעיפיהם של חוק יסוד: הכנסת וחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. יתר חוקי היסוד, כולל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אינם משוריינים.
למרות שרק חוקי יסוד ספורים כוללים בתוכם שריון פרוצדורלי מפני שינוי, קבע בית המשפט העליון בפסק דין בנק המזרחי כי אמנם חוקי היסוד הכוללים שריון - ישונו אך ורק לפי דרישות השריון (רוב של 61 חברי כנסת ושינוי שנעשה בחוק יסוד). אך מוסיף בית המשפט ואומר כי אף חוקי יסוד שאינם משוריינים רשמית, כוללים מעתה שריון פסיקתי, הקובע כי שינוי של חוק יסוד ייעשה אך ורק בחוק יסוד[4].
הביקורת על כך תהיה כי מלבד הכותרת הנדרשת של "חוק יסוד", שריון פסיקתי זה איננו מהווה מגבלה אמיתית בפני מי שירצה לשנות חוק יסוד, היות שניתן להעביר חוק יסוד אף ברוב של 0–1. אם כן, ניתן יהיה לשנות חוק יסוד אף ברוב כזה, אם רק נוסיף לחוק המשנה את הכותרת "חוק יסוד". כנגד ביקורת זו, ניתן לטעון כי אכן חוק יסוד יכול לעבור ברוב של 0–1 בלבד, אך היות שחברי הכנסת והציבור יודעים כבר את משמעותם של חוקי היסוד, סביר להניח שהכנסת לא תעביר חוק יסוד בקלות שכזו, וכך, טוענים המצדדים בדעה זו, הכותרת של "חוק יסוד", למרות היותה פורמלית בלבד לכאורה, תביא לדיון אמיתי ומעמיק בשינוי הנדון לחוק יסוד קיים וכך תשמר נוקשותם של חוקי היסוד.
במהלך תקופת קיומם הקצרה יחסית עברו חוקי היסוד לא מעט שינויים. בולט בכך חוק יסוד: הכנסת, שמאז חקיקתו ועד ליולי 2018 תוקן 47 פעמים. בולט גם חוק יסוד: הממשלה, שגרסתו הנוכחית היא גרסתו השלישית, ושבסוף 2004 עסקה הכנסת בשינויו בשל עניין פעוט - מתן התואר "ממלא מקום ראש הממשלה" לשני שרים במקום לשר אחד. במסגרת הדיון בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת הביע היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז את דעתו בעניין זה:
- "יש לחוקק חוקי יסוד ביישוב הדעת. גם אם התיקון המוצע לחוק הוא קטן ושולי, הוא צריך להתבצע בזהירות, משום שחוקי היסוד צריכים לשמש יסוד של החקיקה ואורחות החיים בישראל. הם אמורים להיות דבר יציב וקבוע ובשינוי בהם יש משום סתירה פנימית".
לשיא החיפזון בתיקונו של חוק יסוד הגיעה הכנסת העשרים, שב-30 באפריל 2018 אישרה תיקון לסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה[5] שאיפשר לממשלה לאצול סמכות להכרזת מלחמה לוועדת שרים (הקבינט המדיני-ביטחוני), שתקבל החלטה זו בנוכחות של לפחות חצי ממספר חבריה. בנסיבות קיצוניות הרשה התיקון לראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר (ובכלל זה בפורום של שניהם בלבד). בעקבות ביקורת ציבורית בוטל תיקון זה כעבור חודשיים וחצי, ב-17 ביולי 2018.[6]
רשימת חוקי היסוד
| שם חוק היסוד | תאריך החקיקה | הכנסת המחוקקת | |
|---|---|---|---|
| תאריך עברי | תאריך לועזי | ||
| הכנסת | כ״ב בשבט ה'תשי״ח | 12 בפברואר 1958 | הכנסת השלישית |
| מקרקעי ישראל | כ״ד בתמוז ה'תש״ך | 19 ביולי 1960 | הכנסת הרביעית |
| נשיא המדינה | ו׳ בתמוז ה'תשכ״ד | 16 ביוני 1964 | הכנסת החמישית |
| הממשלה (1) | י"ט באב ה'תשכ"ח | 13 באוגוסט 1968 | הכנסת השישית |
| משק המדינה | י״ד באב ה'תשל״ה | 21 ביולי 1975 | הכנסת השמינית |
| הצבא | כ״ט באדר ב׳ ה'תשל״ו | 31 במרץ 1976 | |
| ירושלים בירת ישראל | י״ז באב ה'תש״ם | 30 ביולי 1980 | הכנסת התשיעית |
| השפיטה | כ״ה באדר א׳ ה'תשמ״ד | 28 בפברואר 1984 | הכנסת העשירית |
| מבקר המדינה | כ״ז בשבט ה'תשמ״ח | 15 בפברואר 1988 | הכנסת האחת עשרה |
| חופש העיסוק (1) | כ"ח באדר א' ה'תשנ"ב | 3 במרץ 1992 | הכנסת השתים עשרה |
| כבוד האדם וחירותו | י״ב באדר ב׳ ה'תשנ״ב | 17 במרץ 1992 | |
| הממשלה (2) | י״ג באדר ב׳ ה'תשנ״ב | 18 במרץ 1992 | |
| חופש העיסוק (2) | כ״ו באדר ה'תשנ״ד | 9 במרץ 1994 | הכנסת השלוש עשרה |
| הממשלה (3) | י״ב באדר ה'תשס״א | 18 במרץ 2001 | הכנסת החמש עשרה |
| משאל עם | י׳ באדר ב׳ ה'תשע״ד | 12 במרץ 2014 | הכנסת התשע עשרה |
| ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי | ז' באב ה'תשע"ח | 19 ביולי 2018 | הכנסת העשרים |
בכל מקום שמופיע חיקוק חדש לחוק יסוד, החוק החדש מבטל את הישן (חוק יסוד: חופש העיסוק, חוק יסוד: הממשלה)
בקרב חוגים משפטיים נטען שיש צורך בעוד חוקי יסוד אשר טרם חוקקו. בין השאר מונים כחסרים את חוק יסוד: החקיקה וחוק יסוד אשר יסדיר זכויות אזרח המקובלות בעולם דוגמת חופש הביטוי, חופש הדת והזכות לשוויון בפני השלטון. עוד חוק אשר יש הטוענים[דרושה הבהרה] לנחיצותו הוא חוק יסוד: זכויות חברתיות.
לקריאה נוספת
- אורי זילברשייד, שוויון חברתי? לא בחוקתנו, הוצאת שוקן, 2015, פרק ז: חוקי יסוד ללא עם וללא זכויות חברתיות, עמ' 237–320.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חק יסוד |
- הטקסט המלא של חוקי היסוד, באתר הכנסת
- חוקה בהסכמה רחבה, אתר של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת
שגיאות פרמטריות בתבנית:משפט וממשל
פרמטרים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אריאל בנדור, פגמים בחקיקת חוקי היסוד, משפט וממשל כרך%20ב(2)%20אריאל%20בנדור%20-%20פגמים%20בחקיקת%20חוקי%20היסוד- אביגדור קלגסבלד, סתירה לחוק יסוד, הפרקליט מח(2), ינואר 2006
- יניב רוזנאי, "חוקי-היסוד בדבר זכויות האדם והליך החקיקה בכנסת - נאה דורש ונאה מקיים?" משפט ואדם - משפט ועסקים יד, תשע"ב (ספטמבר 2012), 199-259.
- ההיסטוריה של התהליך החוקתי בישראל, באתר "תמיד אזרחות"
- אליאב אורגד, חוקה של מי ובעבור מי? על היקף תחולתם של חוקי-היסוד, משפט וממשל י"ב 1–2, תשס"ט
הערות שוליים
- ^ ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221, 274-275 (1995).
- ^ ע"ב 92/03 מופז נ' יושב-ראש וועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה, פ"ד נז(3) 793, סע' 17 לפסק דינו של השופט מצא (2003).
- ^ חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), ס"ח 2196 מיום 7 באפריל 2009
- ^ ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נגד מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221, 296 (1995).
- ^ חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 6), ס"ח 2715 מ-2 במאי 2018
- ^ חוק־יסוד: הממשלה (תיקון מס' 7), ס"ח 2744 מ-26 ביולי 2018
 חוקי־יסוד
| ||
|---|---|---|
| חוקי־יסוד משוריינים | הממשלה • חופש העיסוק • ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי • משאל עם | 
|
| חוקי־יסוד משוריינים־חלקית | הכנסת • משק המדינה • מקרקעי ישראל • ירושלים בירת ישראל | |
| חוקי־יסוד לא־משוריינים | נשיא המדינה • הצבא • השפיטה • מבקר המדינה • כבוד האדם וחירותו | |
