יצחק זמיר
לידה |
15 באפריל 1931 (גיל: 93) ורשה, פולין | ||||
---|---|---|---|---|---|
תאריך עלייה | 1934 | ||||
| |||||
|
יצחק זמיר (נולד ב-15 באפריל 1931) הוא פרופסור ישראלי למשפטים, היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1978–1986 ושופט בית המשפט העליון בשנים 1994–2001. בשנת 2003, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה[1].
ביוגרפיה
זמיר נולד בוורשה בשם יצחק נכטיגל (Nachtigall, זמיר בגרמנית) ועלה לארץ ישראל בגיל שלוש עם הוריו. למד בגימנסיה הרצליה ואחר כך שירת בצה"ל והיה כתב בבטאון חיל האוויר. לאחר שחרורו למד כלכלה ומדע המדינה בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, ובהמשך עבר ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בתקופה זו היה חבר בארגון "שורת המתנדבים". את התמחותו עשה אצל השופט יואל זוסמן בבית המשפט העליון, ובשנת 1959 קיבל רישיון לעריכת דין[2]. בהמשך קיבל תואר דוקטור במשפטים (בנושא פסקי דין הצהרתיים במשפט האנגלי) מאוניברסיטת לונדון, והדוקטורט פורסם כספר על ידי הוצאת הספרים "סטיבנס" שבאנגליה.
זמיר לימד משפטים באוניברסיטה העברית והתמחה במשפט ציבורי וביחסי עבודה[3] ואף עמד בראש ועדה להכנת חוק על יחסי עבודה[4]. בספר שהוציא בשנת 1962 טען להרחבת זכות העמידה, עמדה שצוטטה על ידי שופטים באנגליה[5]. היה פעיל במאבק הסגל האקדמי להעלאת שכרו וטען נגד דרישת משרד האוצר לבטל הסכם שכר שנחתם בין האוניברסיטה העברית והסגל האקדמי[6].
ב-1965 קיבל מינוי כמרצה בכיר[7]. ב-1970 קודם לדרגת פרופסור חבר[8]. בין השנים 1975–1978 כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים[9].
היה יו"ר האגודה למניעת עישון[10] ובמסגרת זאת הביע תמיכה בחוק המגביל פרסומת לסיגריות[11].
יועץ משפטי לממשלה
ביולי 1978 נבחר זמיר לשמש כיועץ המשפטי לממשלה החל מספטמבר 1978[12]. הוא כיהן בתפקיד עד אמצע 1986.
ביוני 1985 הורה למשטרה שלא לאשר ולמנוע קיום של הפגנות בעד שחרור עצורי המחתרת היהודית בטענה שהן פוגעות בטוהר ההליך המשפטי בניגוד לחוק הסוב יודיצה[13]. זמיר תקף את הקריאות לשחרור המחתרת וטען שכפסע בינם לבין החלפת שלטון החוק בשלטון הרחוב[14]. הדברים עוררו ביקורת רבה בתקשורת[15] ובימין[16], בה מחו שזמיר לא התערב בנוגע להפגנות נגד המחתרת[17].
יותר מכל זכור זמיר מתקופת כהונתו כיועץ משפטי לממשלה על מאבקו לחקירת פרשת קו 300 והעמדת האשמים לדין. עוד כאשר התפרסמו הידיעות הראשונות על אפשרות הריגת מחבלים שנתפסו חיים, דרש זמיר משר הביטחון משה ארנס למנות ועדת חקירה לבדיקת הפרסומים. זמיר טען מאוחר יותר שארנס הסכים לדרישה רק לאחר ששמועות עקשניות ייחסו את הריגת המחבלים לארנס עצמו. עיקר מאבקו של זמיר לחקירת הפרשה החל מספר שבועות לאחר שהודיע על פרישתו, לאחר שהגיעו אליו שלושת פורשי השב"כ שספרו לו על הוראת ראש השב"כ להרוג את המחבלים ועל שיבוש הפעילות של ועדות החקירה. זמיר ניסה להגיע להסכמות עם הממשלה על חקירת הנושא ולחלופין על פרישת המעורבים מהשב"כ. אולם לאחר שראש השב"כ, אברהם שלום, סירב להתפטר, בגיבוי של ראש הממשלה שמעון פרס וממלא מקומו יצחק שמיר[18][19], הורה זמיר למשטרה לפתוח בחקירה פלילית[20]. זמיר הסביר את החלטתו: "התלונה במשטרה הוגשה לאחר שכלו כל הקיצים וכל הצעותי לפתרון נדחו. אילמלא כן כל הפרשה הייתה יכולה להגמר אחרת."[21]. לאחר שהתפרסם בתקשורת דבר ההוראה, הופעלו על זמיר לחצים כבדים לחזור בו, אך זמיר סירב. בעקבות זאת, הממשלה מיהרה למנות את יוסף חריש כמחליפו של זמיר. על ההאשמות נגדו אמר זמיר[21]:
- "מציגים את הנושא כאילו מצד אחד עומדים אישים החרדים לביטחון המדינה ומהצד השני כאילו עומדים המשפטנים, אנשים מרובעים, אפורים וצרי אופקים. לא כך הוא. אני פועל בנושא זה למען ביטחון המדינה. מדובר במוסר ובאמינות של שב"כ. אם תהיה פגיעה באמינותו, תהיה זו פגיעה חמורה בביטחון המדינה."
כיועץ משפטי לממשלה פעל להסרת החסינות ולהעמדה לדין של השר אהרון אבוחצירא ושל חבר הכנסת שלמה עמר.
בשנים 1988–1991 כיהן כנשיא מועצת העיתונות בישראל. בדצמבר 1991 התפטר מתפקידו בטענה שאין בו אמון ואין בידיו סמכויות, לנוכח סירוב המועצה לאפשר הטלת קנס או הרחקה מעבודה כעיתונאי על מי שעבר על כללי האתיקה.
בשנת 1991 היה ממקימי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה והדקאן הראשון שלה.
בבית המשפט העליון
בין השנים 1994–2001 כיהן זמיר כשופט בבית המשפט העליון. כיהן גם כראש ועדה לבחינת דרכי מינוי שופטים.
בפסק דין (בג"ץ 7111/95 מרכז השלטון המקומי ואח' נ' הכנסת ואח', ניתן ב-6 בפברואר 1996) מתח זמיר ביקורת על השימוש המופרז שעושים לעיתים עורכי דין בחוקי היסוד:
אכן, כיום הלכה היא שחוקי היסוד הקנו לבית המשפט סמכות לבטל חוקים. סמכות זאת היא, לדעתי, חיונית בחברה נאורה, ובמיוחד כך בישראל, שבה תרבות השלטון טרם הכתה שורשים עמוקים. יש לשמור עליה היטב, כדי שניתן יהיה לעשות בה שימוש במקרה הראוי. אך דווקא בשל כך יש להיזהר מאד שלא תהיה כעושר השמור לבעליו לרעתו. כבר אמר הנשיא ברק, שהסמכות של בית-משפט לבטל חוקים דומה לנשק בלתי קונבנציונלי (ראו א' ברק, "זכויות אדם מוגנות: ההיקף וההגבלות" משפט וממשל א, 253). כל אחד יודע עד כמה נשק כזה עלול להיות הרסני, אם כי לא כל אחד מבין עד היכן עלול ההרס להתפשט. מי שמופקד על נשק כזה מחויב באיפוק מרבי. אוי לסמכות שאין עמה אחריות. צריך להיות ברור לכל בר-דעת שבית המשפט אינו אמור לעשות שימוש בסמכותו לבטל חוק, אלא במקרה בולט של פגיעה מהותית בזכויות יסוד או בערכים בסיסיים. כבוד האדם אינו צריך לדחוק את כבוד החוק.
על מניעים פוליטיים של עותרים לבית המשפט כתב:
לא מעט עתירות שהוגשו לבית משפט זה על ידי חברים במועצות של רשויות מקומיות, ובהן לא מעט עתירות שהתקבלו על ידי בית המשפט, הונעו על ידי שיקולים פוליטיים. ולא פעם היה בעתירות אלה כדי לקדם את שלטון החוק.
— [22]
זמיר דרש שהמדינה תפקח על השוק החופשי. לדבריו[23]:
- "השוק החופשי נותן הזדמנות למשק הפרטי לצבור כוח כלכלי רב. גם כוח כלכלי עלול להשחית. אסור לשכוח את הלקח המר של המדינה המתירנית, שאפשרה לכוח כלכלי לגרום, תחת הסיסמה של חופש, הרבה עושק ועוול. דווקא בתנאים של שוק חופשי נדרשת המדינה להגן על חלשים."
מאז פרישתו מבית המשפט העליון בגיל 70, כיהן זמיר בתפקידים ציבוריים שונים. בין השאר מכהן מאז שנת 2001 כיושב ראש המרכז לאתיקה במשכנות שאננים שבירושלים ובשנים 2003–2007 עמד בראש הוועדה להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת.
זמיר זכה בפרסים רבים. בין השאר זכה בפרס צלטנר לעידוד המחקר במדעי המשפט ובאות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג, שניהם בשנת 1986, בפרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים ב-1988, בפרס ישראל לחקר המשפט בשנת ה'תשנ"ז (1997), באות אביר איכות השלטון בשנת 2002[24] ועמית כבוד של האוניברסיטה הפתוחה בשנת 2011. באותה שנה זכה בפרס גורני למשפט ציבורי מטעם העמותה למשפט ציבורי בישראל, ובשנת 2014 זכה בפרס א.מ.ת לחקר המשפט (ביחד עם פרופ' אריאל פורת).
השקפותיו
זמיר מרבה לפרסם מאמרים בעיתונות בנושאים שעל הפרק. הוא מתומכי האקטיביזם השיפוטי, אך עם זאת התבטא בעד ריסון בפסילת חוקים.
זמיר התבטא בחריפות נגד הסרבנות מימין ומשמאל.
ספריו
- בתי הדין המנהליים בישראל, בהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, 1971
- דיני עבודה: מקורות, הערות, בעיות, הוצאת אקדמון
- השפיטה בעניינים מנהליים, בהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, 1975
- הסמכות המינהלית, נבו הוצאה לאור, 1996
לקריאה נוספת
- יצחק זמיר, "אקטיביזם שיפוטי: החלטה להחליט", עיוני משפט, ינואר 1993
- גד ברזילי, אפרים יוכטמן-יער, זאב סגל, בית המשפט העליון בעין החברה הישראלית. ת"א: דיונון/פפירוס, 1994
- גד ברזילי, דוד נחמיאס, היועץ המשפטי לממשלה: סמכות ואחריות. הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה. ירושלים: 1997
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: יצחק זמיר |
- פרופיל יצחק זמיר, באתר News1 מחלקה ראשונה, ספטמבר 2001
- תשעה מן העליון - הרהורים שלאחר השפיטה, יצחק זמיר, עלי משפט ז, תשס"ט
- מיכל קפרא, עת הזמיר הגיע, מעריב, 6 בדצמבר 1985
- פרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון, על השופט זמיר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 21 במאי 2001
- גידי וייץ, תשמעו, אנחנו חולים, באתר הארץ, 27 בפברואר 2007
- חן מענית, "הנזק שגורמות המכללות למשפטים מחלחל לחברה כולה", באתר גלובס, 13 ביוני 2012
- תום שגב, האיש של ההתנחלויות בבג"ץ, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2012
- שלושה מכתבים של יצחק זמיר אל מנחם בגין נכללים בקובץ תעודות שפורסם באתר ארכיון המדינה לרגל מלאות 33 שנים לבג"ץ אלון מורה
- רביב דרוקר, המקור, כך כמעט הועמד אריאל שרון לדין, בגלל בית לא חוקי של תורם לליכוד, באתר של "רשת 13", 26 בדצמבר 2013 (במקור, מאתר "nana10") – יצחק זמיר בקטע מראיון לסדרה של רביב דרוקר "שותפי סוד" על היועצים המשפטיים לממשלה
- נעמה לנסקי, "ביהמ"ש העליון במצב הכי פגיע שיכול להיות", באתר ישראל היום, 28 בנובמבר 2014
מכּתביו והרצאותיו:
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים מבחן גורלי למערכת המשפט, באתר הארץ
שגיאות פרמטריות בתבנית:משפט וממשל
פרמטרים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שוויון זכויות כלפי ערבים בישראל, משפט וממשל כרך%20ט(1)%20יצחק%20זמיר-%20שוויון%20זכויות%20כלפי%20ערבים%20בישראל- ההיסטוריה של זכויות האדם בישראל, הרצאה בסדרת ההרצאות "בכור המהפכה", 27 במרץ 2012
- הניחו לבתי הדין לעבודה, באתר הארץ, 4 בפברואר 2013
- חוק היועמ"שים: הצעת החוק נגד שלטון החוק, באתר הארץ, 1 בפברואר 2018
- יצחק זמיר | משרת היועץ המשפטי לממשלה | בית המשפט הגבוה לצדק | תפקידו של בית המשפט העליון בהגנה על זכויות אדם | ניגוד עניינים בשירות הציבורי | הרצאות באתר האוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל, אוקטובר-נובמבר 2017
הערות שוליים
- ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
- ^ הוסמכו 55 עו"ד חדשים, דבר, 21 באפריל 1959
- ^ דוד ליפקין, הסדר תחיקתי מיוחד, דבר, 28 בינואר 1971
בעד ונגד תחיקת עבודה, דבר, 13 בספטמבר 1971
ביקורת על החלטות מהירות מדי, דבר, 8 ביולי 1973
נחנכה קתדרה לדיני עבודה, דבר, 28 בנובמבר 1977 - ^ אלמוגי: יופסק מתן העדפות למפעלים, דבר, 23 ביוני 1971
- ^ גדעון גינת, אלן רוס נגד הטלוויזיה, דבר, 23 במאי 1973
- ^ אברהם פלג ויחיאל לימור, הפרופסורים זועמים: יש מגמה ברורה, מעריב, 11 ביוני 1974
- ^ העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, דבר, 26 באוגוסט 1965
- ^ העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, דבר, 11 בפברואר 1970
- ^ פרופ' י. זמיר דיקן הפקולטה למשפטים בי-ם, דבר, 19 ביוני 1975
- ^ כינוס האגודה למניעת עישון, דבר, 7 באוקטובר 1973
- ^ בעד הגבלת הפרסומת לסיגריות, דבר, 6 באוגוסט 1973
- ^ פרופ' יצחק זמיר - יועץ משפטי לממשלה, דבר, 24 ביולי 1978; המשך
- ^ ברוך מאירי ואלי דנון, זמיר: אסור להפגין למען עצורי המחתרת, מעריב, 11 ביוני 1985
- ^ היועץ המשפטי לממשלה זמיר: כפסע בין החלפת שלטון החוק בשלטון הרחוב, מעריב, 19 ביוני 1985
- ^ גבריאל שטרסמן, משטרת סוב יודיצה, מעריב, 22 בספטמבר 1985
- ^ יהושע ביצור, רוב הח"כים בליכוד נגד השתתפות בהפגנה, מעריב, 12 ביוני 1985
- ^ בני עקיבא במבוכה, מעריב, 16 ביוני 1985
- ^ זמיר הציע לסיים הפרשה בהתפטרות שלום - פרס התנגד, מעריב, 28 במאי 1986
- ^ צפויה פרישת בכירים מהשב"כ, מעריב, 30 במאי 1986; המשך
- ^ הממשלה הופתעה מהוראת זמיר, מעריב, 25 במאי 1986; המשך
- ^ 21.0 21.1 זמיר: בפרשה זו יש אישים הנושאים שם הבטחון לשווא, מעריב, 28 במאי 1986
- ^ בג"ץ 5692/97
- ^ בג"ץ 7721/96, סעיף 26
- ^ זוכי אות אביר איכות השלטון 2002
24851220יצחק זמיר
- ילידי 1931
- בוגרי האוניברסיטה העברית
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- חוקרי משפט ישראלים
- סגל אוניברסיטת חיפה: משפטים
- זוכי פרס א.מ.ת
- היועצים המשפטיים לממשלה
- שופטי בית המשפט העליון
- שופטי בית המשפט העליון בדימוס
- נשיאי מועצת העיתונות
- זוכי פרס ישראל למשפטים
- אנשי העלייה החמישית
- זוכי אות אביר איכות השלטון
- זוכי אות אמיל גרינצוויג
- זוכי פרס צלטנר
- בוגרי גימנסיה הרצליה
- זוכי פרס גורני
- זוכי פרס יו"ר הכנסת
- יושבי ראש ועדות ציבוריות
- מחברי ספרי עיון ישראלים
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה