כפר שמריהו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־15:56, 7 ביוני 2020 מאת גאון הירדן (שיחה | תרומות) (החלפת קובץ שבור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כפר שמריהו
בית לוין המשמש את המועצה המקומית
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז תל אביב
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה דרור אלוני
גובה ממוצע[1] ‎31 מטר
תאריך ייסוד 1937
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 1,943 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 253
  - צפיפות אוכלוסייה 717 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 179
תחום שיפוט[2] 2,710 דונם
    - דירוג ארצי 226
32°11′11″N 34°49′16″E / 32.1862603713679°N 34.8211036746062°E / 32.1862603713679; 34.8211036746062
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3]
10 מתוך 10
    - דירוג ארצי 2
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.5862
    - דירוג ארצי 1
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 4.6%
גילאי 5 - 9 7.1%
גילאי 10 - 14 7.6%
גילאי 15 - 19 8.7%
גילאי 20 - 29 11.8%
גילאי 30 - 44 11.5%
גילאי 45 - 59 19.9%
גילאי 60 - 64 5.7%
גילאי 65 ומעלה 23.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 1
–  יסודיים 1
תלמידים 333
 –  יסודי 333
מספר כיתות 12
ממוצע תלמידים לכיתה 27.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל כפר שמריהו נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.kfar-shemaryahu.muni.il/
מפת כפר שמריהו

כְּפַר שׁמַרְיָהוּ היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל. כפר שמריהו שוכנת בשרון הדרומי צפונית להרצליה סמוך לכביש 2 כ-9 קילומטר צפונית לתל אביב. היישוב גובל ברשפון בצפון ובהרצליה ביתר שלושת עבריו.

היישוב מדורג במקום גבוה מאד בסולם החברתי-כלכלי (10 מתוך 10), ומתגוררים בו רבים מהתושבים העשירים ביותר בישראל.[4]

היסטוריה

כפר שמריהו נוסד ב-20 במאי 1937 כיישוב חקלאי על ידי חברת רסקו עבור עולים מגרמניה, ונקרא "כפר שמריהו - התיישבות יהודי גרמניה על שם שמריהו לוין".[5] היישוב הוקם על שטח של 600 דונם שהחברה רכשה ויועד להקמת 40 משקים מלאים, שלושים משקי עזר ועשרים מגרשים לשיכונים. עוד לפני ההקמה הכינה החברה כביש פנימי, קדחה באר והחלה בבניית המשקים. החברה הדגישה את המרחק הקצר לתל אביב, אשר לאחר סלילת הכביש החדש יהיה 17 קילומטר בלבד.[6] בסוף שנת 1938 היו במקום כ-60 משפחות והשפה השלטת הייתה גרמנית. חיי התרבות התרכזו סביב בית הכנסת בו התקיימו חוגי לימוד בשבתות.[7] בשנת 1939 הקים משה פרנקנטל את מחלבת "נגה" בכפר. ב-1953 הפכה המחלבה לחברת "טנא נגה" כאשר לפרנקנטל חברה אגודת "טנא", אגודה שיתופית לשיווק תוצרת חקלאית. בשנת 1949 תיאר מאמר בדבר את היישוב[8]:

"לכאורה מראה חקלאי למושבה. משקים, רפתות, לולים - אך למעשה רק חלק קטן מתושביה הגשימו את החזון ... חזון ההפיכה מאיש העיר לעובד אדמתו. רובם לא עמדו בניסיון הגדול וחזרו לאמנותיהם הקודמות. ... חלקם עזבו את הכפר ועקרו העירה, ויש שהגרו לחוץ לארץ, לאמריקה. גם את חזונם המשותף הפרו ... חשבו ליצור צורה חדשה של התיישבות בארץ, מין מיזוג בין המושב והמושבה ... וכך הפך המושב הנאה למושבה רגילה שברגילות, ללא חזון."

חבר ועד הכפר הציג את הדברים כך[9]:

"אמנם רק 50 אחוז מתושבי המקום הם בעלי משקים המתפרנסים על חקלאות, שאר התושבים הם פועלים שכירים, בעלי מלאכה העובדים בכפר ומחוצה לו, אנשי תעשייה ובעלי מקצועות חופשיים שתעסוקתם היא בעיר. יש גם אמידים המתקיימים על הכנסות הונם, מקומות קיט ופנסיונים מספר, אף על פי כן החקלאות היא השולטת מבחינה כלכלית שליטה גמורה בכל חיי הכפר המתנהלים על יסודות קואפרטיביים."

בשנת 1949 קלט הכפר עולים חדשים בעלי אמצעים וחסרי אמצעים וכדי להתרחב ביקש שיוקצו לו קרקעות נוספות.[9] היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1950[10]. באותה תקופה סופחו ליישוב שטחים מהכפר הערבי אל-חרם, שתושביו עזבו אותו במלחמת העצמאות ושהבעלות על אדמותיו נשללה מהם בחוק נכסי נפקדים.

תחילה היה ליישוב אופי חקלאי, אך ככל שחלפו השנים וביתר שאת, לאחר הסכם השילומים עם גרמניה ב-1958, התחזק אופיה העירוני של המועצה. זאת משום שרוב תושבי הכפר היו גרמנים שעלו לפני מלחמת העולם השנייה והיו זכאים לרנטה גבוהה יחסית. הסכם השילומים הביא לכך שמרבית תושבי הכפר נשענו על הכנסה קבועה של רנטה מגרמניה ואט אט זנחו את החקלאות לטובת מקצועות חופשיים בעלי אופי עירוני יותר. כיום, כמעט כל בתי כפר שמריהו הם וילות יוקרתיות. למעלה ממחצית מתושבי כפר שמריהו אינם צאצאים של ראשוני היישוב אלא תושבים חדשים.

בשנת 1962 הוקמה בכפר שמריהו קהילה רפורמית, מהראשונות בישראל. הקהילה התקשתה למצוא מקום לתפילה בגלל התנגדות של ועד היישוב להימצאותה בכפר[11]. לקראת שמחת תורה חייב בג"ץ את המועצה להשכיר לקהילה הרפורמית את אולם ההתעמלות לצורך תפילה[12].

כרבה של המועצה המקומית כיהן עד פטירתו בשנת 2005, הרב שמואל אבידור הכהן, שרבנותו נשאה אופי פלורליסטי. אחרי פטירתו, משך ארבע שנים, מילא את מקומו ברבנות הכפר בנו, הרב יעקב דוד הכהן, ומסר מדי שבוע שיעור ביהדות שמשך אליו קהל משתתפים רב, מכל גוני הציבוריות הישראלית.

ראש המועצה המקומית הוא דרור אלוני, לשעבר מנהל הגימנסיה הרצליה בתל אביב ובנה של שולמית אלוני (שהתגוררה אף היא בכפר שמריהו עד מותה), שנבחר פעם נוספת, כמועמד יחיד, בבחירות 2013.

ראשי המועצה

נתונים סטטיסטיים

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2024 (אומדן), מתגוררים בכפר שמריהו 1,943 תושבים (מקום 253 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 97.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 25,075 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[13]

אתרים

  • בית המועצה הישן שכן בתחנה של משטרת היישובים העבריים, הממוקמת מאחורי המרכז המסחרי, בדרומו של היישוב.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית המועצה הישן בוויקישיתוף
  • בית ראשונים ברחוב הזורע 24 הוא אחד מבנייני המגורים הבודדים בכפר שנשמר כפי שהיה עם הקמתו. הבית היה ביתם של יוסטין ולילי קלימן שנמנו עם ראשוני העולים מגרמניה אשר יסדו את היישוב. יוסטין קלימן שימש כראש המועצה הראשון בין השנים 1950-1951, ובערוב ימיה תרמה אותו לילי קלימן למועצה, למען הנצחת דור המייסדים ומורשתם. הבית שלא הורחב ואשר בו ריהוט וחפצים מקוריים, שופץ יחד עם הרפת ובית אמון הצמודים לו, וביום העצמאות תשס"ז נחנך במקום מוזיאון לתולדות הכפר. בחצר מוצגים כלים חקלאיים.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הראשונים בוויקישיתוף
  • בית לוין הקרוי על שמו של שמריהו לוין - לאחר שהוחלט לקרוא ליישוב על שם שמריהו לוין, החליטו ידידיו להקים לזכרו בית עם וארכיון לזכרו.[14] ידידיו אספו את הכסף ונבנה מבנה גדול על גבעה במרכז גן כפר שמריהו שהתפרש על 12 דונם. המבנה נבנה מבטון מזוין, בשל מיקומו על גבעה חשופה לירי. הבית היה בין שתי קומות והקומה הראשונה נחנכה, עוד טרם שהקומה השנייה הושלמה, בדצמבר 1939.[15] במקום התקיימו קורסים של ההגנה והוא שימש כתחנת מעבר למעפילים. כיום שוכנת בבניין המועצה המקומית, ובחזיתו פרוטומה של שמריהו לוין ושלט לאמור "הבית הזה, והכפר הזה, זיכרון הם, לשמריהו לוין". חזית המבנה מופיעה במרכזו של סמל המועצה המקומית.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית לוין בוויקישיתוף
  • אנדרטת הבנים - האנדרטה לזכר תושבי הכפר אשר נפלו במלחמות ישראל שוכנת ב"גן הזיכרון" בצפונו של היישוב. צורתה כשל חצי עיגול, היא בנויה אבן וחקוקים בה שמות הנופלים.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרטת הבנים בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מערות שמריהו בוויקישיתוף
  • בריכת כפר שמריהו - בריכה עונתית ממזרח למסילת הרכבת ובקרבת רחוב המעפילים. בריכה זו היא המשך צפוני של בריכת החורף "הבאסה" בהרצליה, ומקיימת מגוון צמחייה ובעלי חיים.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריכת כפר שמריהו בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרכז וייל בוויקישיתוף
  • הסקייט פארק של כפר שמריהו- הסקייט פארק של כפר שמריהו יש מסלולי אופניים ומסלולי גלישה אתגרית בסקייט בורד. הפארק נבנה ומומן בעזרת מפעל הפיס, הפארק נבנה בשנת 2017, הפאק נמצא ליד הקאנטרי של כפר שמריהו שעליו מוסבר למטה.
  • קאנטרי כפר שמריהו- קאנטרי כפר שמריהו נבנה במטרה לעידוד הספורט של הילדים והמבוגרים. בקאנטרי יש: בריכה, מגרשי טניס ומיני מרקט. בקאנטרי מקיימים שיעורי שחייה וטניס במסגרת הבית ספר, בקיץ מקיימים שם קייטנות קיץ בחופש שעות הפתיחה של הקאנטרי יופיעו בכאן למטה.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קאנטרי כפר שמריהו בוויקישיתוף

ראש המועצה

  • דרור אלוני- נכון לשנת 2018 דרור אלוני הוא ראש המועצה המקומית של כפר שמריהו אתם {הקוראים מוזמנים לבדוק בקישור השם שלו עליו}

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כפר שמריהו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ ליאור דטל, היישובים העשירים בישראל: סביון, כפר שמריהו ועומר, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2009
  5. ^ ישוב חדש – כפר שמריהו, על שם שמריהו לוין, דבר, 21 במאי 1937.
  6. ^ כפר שמריהו, דבר, 2 בפברואר 1937
  7. ^ כפר שמריהו, דבר, 12 בדצמבר 1938
  8. ^ אמתי עציוני, כפר שמריהו בן י"ב, דבר, 22 בפברואר 1949
  9. ^ 9.0 9.1 כפר שמריהו, דבר, 26 בדצמבר 1949
  10. ^ מעמד מועצה מקומית לכפר שמריהו, דבר, 28 בפברואר 1950
  11. ^ נחום פונדק, הריפורמיים בכפר שמריהו בנו בית תפילתם במו ידיהם, דבר, 19 באוקטובר 1962
  12. ^ ביהמ"ש העליון מנמק את הצו בעניין השכרת אולם ל"יהדות המתקדמת" בכפר שמריהו, דבר, 1 בינואר 1963
  13. ^ פרופיל כפר שמריהו באתר הלמ"ס
  14. ^ בית שמריהו לוין, דבר, 12 באוקטובר 1937
  15. ^ חנוכת בית שמריהו לוין בכפר שמריהו, דבר, 17 בדצמבר 1939