מונקו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־13:51, 17 בינואר 2021 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "| ראש המדינה =" ב־"| ראש מדינה =")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה

פרמטרים [ מפה מתבנית, מנהיגים, שמות מנהיגים, מפה נוספת מתבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

נסיכות מונקו
Principauté de Monaco
דגלסמל
מוטו לאומי בעזרת הקל
המנון לאומי ההמנון המונגאסקי
ממשל
משטר מונרכיה חוקתית
ראש מדינה נסיך מונקו
שפה רשמית צרפתית
עיר בירה מונקו[1] 43°44′N 7°24′E / 43.733°N 7.400°E / 43.733; 7.400
גאוגרפיה
יבשת אירופה
העיר הגדולה ביותר מונטה קרלו (הרובע הגדול ביותר)
שטח יבשתי[3] 2 קמ"ר (245 בעולם)
אחוז שטח המים זניח
אזור זמן UTC +1
היסטוריה
הקמה  
- תאריך 8 בינואר 1297
דמוגרפיה
אוכלוסייה[4]
(הערכה 1 באפריל 2024)
36,191 נפש (217 בעולם)
צפיפות 18,095.50 נפש לקמ"ר (2 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 9.41%
גילאי 15 - 24 9.52%
גילאי 25 - 54 30.46%
גילאי 55 - 64 15.47%
גילאי 65 ומעלה 35.15%
כלכלה
תמ"ג[5] (2021) 8,596 מיליון $ (154 בעולם)
תמ"ג לנפש 237,522$ (1 בעולם)
מטבע אירו[2]‏ (EUR)
שונות
סיומת אינטרנט mc
קידומת בין־לאומית 377

נסיכות מונקוצרפתית: Principauté de Monaco, קרי: "פְּרָנְסִיפּוׁטֶה דה מונקו", במונגאסקית: Principatu de Munegu) היא נסיכות המהווה עיר מדינה באירופה. מונקו שוכנת בריביירה הצרפתית, בקרבת הגבול עם איטליה. העיר העתיקה של מונקו ואזורים שנבנו בתקופות מאוחרות יותר נכללים בטריטוריה של מונקו.

מונקו נמצאת במקום השני בעולם (אחרי קריית הוותיקן) ברשימת המדינות העצמאיות בעלות השטח הקטן ביותר. תחום שיפוטה משתרע על פני 2.02 קילומטר רבוע בלבד, ונכון לשנת 2015 היא המדינה הצפופה ביותר בעולם, עם אוכלוסייה של 38,300 תושבים, כ-19,000 נפש לקמ"ר.[7]

היסטוריה

למקור שמה של מונקו יש מספר גרסאות: המילה הכנענית־פניקית "מנוחה" שהגיעה דרך הסוחרים הפיניקים שמצאו במקום מנוחה במסעות הסחר שלהם,[8] או המילה היוונית "μόνοικος"[9] שבה כינו סוחרים יוונים את המקום.

מונקו נוסדה ב־1215 כקולוניה של ג'נובה. היא נשלטה על ידי בית גרימלדי מאז 1297, כאשר פרנסואה גרימלדי (François Grimaldi) תפס את המצודה המגנה על הסלע המפורסם כשהוא לבוש כנזיר פרנציסקני. יוצאת דופן היא התקופה בין 1789 ל־1814, שבה מונקו הייתה תחת שליטה צרפתית. במלחמת העולם השנייה, למרות מאמציה לשמור על נייטרליות, נכבשה מונקו על ידי איטליה, אחר כך על ידי גרמניה, ולבסוף שוחררה על ידי בנות הברית.

פוליטיקה

צורת השלטון היא נסיכות שושלתית המנוהלת כך שהרשות המבצעת נתונה במשותף בידי הנסיך ומועצת הממשל. זו מונה ארבעה חברים, ובראשה שר החוץ. 18 צירי המועצה נבחרים אחת לחמש שנים.

ביטחון

למונקו יש צבא מוגבל וקטן (Corps des Sapeurs-Pompiers), המופקד בעיקר על ביצוע תפקידי הגנה אזרחית, על חילוץ ועל הענקת שירותי חירום בעת הצורך. ביטחון הנסיכות מוטל בעיקר על צבא צרפת. בנוסף ישנו כוח משמר הנסיך (Compagnie des Carabiniers du Prince). המשמר, שהוקם ב־1817 על ידי אונור הרביעי, נסיך מונקו, מונה כ־100 חיילים ושלושה קצינים בלבד. בעוד החיילים הם מקומיים, הקצינים הושאלו מצבא צרפת.

המשטרה הלאומית של מונקו, המונה כ־520 שוטרים, אמונה על הביטחון ועל שמירת הסדר בנסיכות. כלולים בה גם יחידת שיטור ימי ומשמר גבול זעיר. קיימת במונקו גם יחידת אבטחת אישים - כוח המשמר של נסיך מונקו, המצוידת בנשק מודרני ומורכבת מ־115 קצינים ושומרים. מונקו היא חברה באינטרפול ורמת הפשיעה בה היא הנמוכה ביותר מבין כל המדינות החברות בו. משטרת מונקו היא חלק ממחלקת ביטחון הציבור של מונקו, שהוקמה ב־23 ביוני 1902. המשטרה כוללת את חטיבת משטרת הפלילים ובה מחלקת חקירות פשיעה, זיהוי פלילי ומשאבי מידע; חטיבת משטרת העיר, הכוללת יחידת התערבות מיוחדת המקבילה לימ"מ ומרכז פיקוד מבצעי; חטיבת נמל התעופה ויחידת השיטור הימי שהוקמה באוגוסט 1960.

כלכלה

כלכלתה של מונקו מבוססת על הקזינו במונטה קרלו ועל שירותים ותעשייה זעירה. מקורן של כ־55% מן ההכנסות השנתיות של מונקו הוא ממע"מ, המשולם על עסקי המלונאות, הבנקים והתיירות. למרות זאת היא גם מייצרת מוצרי אלקטרוניקה, הנדסה, נייר, כימיקלים ופלסטיק. סחר החוץ שלה מבוסס על בושם, ביגוד, נייר, מוצרים סינתטיים וחומרי בניין. במונקו יש בממוצע 278,000 נופשים בשנה, מתוכם 85,000 אורחי ועידות וכנסים.

מונקו כמקלט מס

באופן כללי אין במונקו מס הכנסה אישי לסוגי עסקים רבים, למשקיעים ולעצמאיים המתגוררים במונקו ומוצאים את הכנסתם מחוץ למדינה. אולם, כלל זה אינו ישים ביחס לאזרחי צרפת המתגוררים במונקו. לכן, מונקו איננה יכולה לשמש מקלט מס לאזרחי צרפת, אלא לאזרחי מדינות אחרות בלבד.

אף ששכירים העובדים במונקו אינם משלמים מס הכנסה, הם חייבים בתשלום משמעותי של "דמי ביטוח לאומי" ביחס ישיר לגובה הכנסתם, היכול להגיע לשיעור של 40-50% מן ההכנסה הכוללת ואשר מופרש ישירות על ידי המעביד. דמי ביטוח לאומי אלה גבוהים משיעורי מס ההכנסה במדינות רבות אחרות. שיעור החיסכון במיסים לאזרח זר החי במונקו תלוי במקורות ההכנסה של אותו אדם ועל אמנות המס הקיימות בין מונקו לבין מדינת הלאום של התושב (לכן, לרבים מעשירי תבל אין מגורים במונקו מקנים יתרונות מס כלשהם).

יתרונות המס של מונקו הביאו עשירים רבים למצוא בה "מקלט מס". כמה מביניהם ידוענים בולטים, אולם רובם אנשי עסקים אלמונים. ההערכה היא שיחס חשבונות הבנק במונקו הוא 11 על כל תושב (לערך 300,000 חשבונות). עם זאת מונקו איננה משמשת מרכז לרישום חברות מעבר לים (דוגמת פנמה, ברמודה, או סיישל). רישום חברות זרות אינו אפשרי במונקו ולכן המדינה אינה משמשת כמרכז פיננסי לחברות זרות. מיסוי עסקים במונקו אינו יוצא דופן, להבדיל ממיסוי הכנסות אישיות.

בשנת 2000 פרסם חבר הפרלמנט הצרפתי ארנו מונטבור דו"ח ובו האשים את מונקו בכך שהיא מהווה מרכז להלבנת כספים, בין השאר גם בבתי הקזינו שבמדינה, בזכות מדיניות המס שלה וכי הממשל מפעיל לחצים כדי שתופעות אלה לא יחקרו.[10] הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי פרסם החל משנת 1998 דו"חות על השפעות מקלטי מס על המערכת הפיננסית העולמית. מונקו לא הופיעה בדו"חות אלה קודם לשנת 2004,[11] אז זכתה לגינויו של הארגון על חוסר שיתוף הפעולה מצידה בדיווחים כלכליים (כך גם זכו לגינוי דומה אנדורה, ליכטנשטיין, ליבריה ואיי מרשל). מונקו אף מופיעה ברשימת מקלטי המס של קרן המטבע הבינלאומית, זאת לצד רשימה ארוכה של מדינות אחרות.[12]

גם מועצת אירופה כללה את מונקו בדו"חות שפרסמה המצביעים על מדינות המשמשות כמקלטי מס. בדו"ח שסקר את הפעילות הפיננסית לשנים 1998–2000 הופיעה מונקו לצד 22 מדינות אחרות. מונקו סירבה להמשיך ולשתף פעולה עם עורכי הדו"ח בסקירות שנערכו בשנים 2001–2003 ובשנים 2005–2007.[13]

מנגד, זוכה מונקו לשבחים על מדיניות המס שלה מצד מכוני חשיבה אירופים ואמריקאים בעלי אידאולוגיה ליברלית, השואפים להקטנת המעורבות הממשלתית בפעילות הפרט.[14][15]

תחבורה

תחנת מונקו-מונטה מופעלת על ידי מערכת הרכבות הלאומית של צרפת (SNCF).

מנחת המסוקים של מונקו מספק שירות מסוקים לשדה התעופה הקרוב ביותר, נמל התעופה קוט ד'אזור שבניס, צרפת.

חברת האוטובוס מונקו (CAM) מכסה את כל האטרקציות התיירותיות, המוזיאונים, הגן האקזוטי, מרכזי העסקים, ואת קזינו או אצטדיון לואי השני.

גאוגרפיה

מונקו תחומה בין צרפת בצפון וחוף הים התיכון בדרום ובה שלושה אזורים: מונקו העיר, לה קונדמין - אזור עסקים שסביב הנמלים, מונטה קרלו -הרובע העשיר ביותר במונקו אשר משמש כאזור הבילויים המרכזי בנסיכות.

דמוגרפיה

במונקו חיים 38,300 תושבים.

התפלגות אתנית: 28% צרפתים, 19% איטלקים, 21% מונגאסקים והשאר אירופאים.

התפלגות דתית: 83.2% נוצרים, 12.9% חסרי דת, 2.9% יהודים, 0.8% מוסלמים (נתוני 2012).

שפות

השפה הרשמית היחידה במדינה היא צרפתית. כמו כן רווחות איטלקית, אנגלית ושפה מקומית - מונגאסקית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מונקו היא עיר מדינה.
  2. ^ לפני שנת 1999 - פרנק צרפתי.
  3. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  4. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  5. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  6. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  7. ^ https://www.imsee.mc/Population-et-emploi Monaco Statistics
  8. ^ על פי הספר דברי ימי צרפת של אנדרה מורואה (תשכ"ג), עמוד 14
  9. ^ מונואיקוס - בית בודד
  10. ^ http://www.assemblee-nationale.fr/11/rap-info/i2311-2.asp
  11. ^ Stage Report 2004: Project of OECD on the detrimental tax practices, OECD, Paris, 2004
  12. ^ http://www.imf.org/external/np/mae/oshore/2000/eng/back.htm
  13. ^ First Mutual Evaluation Report on the Principality of Monaco, Moneyval, Strasbourg, 2003
  14. ^ http://www.iea.org.uk/record.jsp?type=pressArticle&ID=295
  15. ^ http://www.cato.org/pub_display.php?pub_id=9241


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0