מסכת
ערך זה עוסק בחלק של המשנה והגמרא. אם התכוונתם למכשיר רפואי, ראו 
מַסֶּכֶת[1] היא ספר המרכיב את המשנה והגמרא, כאשר המשנה והגמרא מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד.
שורש המילה
מקובל להניח כי משמעותה של המילה נולדה מהמילה המקראית מסכת -מארג של חוטים, ”וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִם תַּאַרְגִי אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשִׁי עִם הַמַּסָּכֶת” (ספר שופטים, פרק ט"ז, פסוק י"ג) ”והמסכת הפרוסה הרי זו מצטרפת” (תוספתא נגעים פ"ה). ובהשאלה: מארג של נושאים רבים בהקשר רציף.
אמנם, בספר "מעשה רוקח", מובאים עוד כמה פירושים למילה על דרך הפשט והרמז.[2]
חלוקת המסכתות
החלוקה הראשונית של המשנה והגמרא היא לשישה סדרים. קיימות שתי חלוקות, שלכל אחת מהן עזר זיכרון מתאים:
- החלוקה לפי הגמרא: זמ"ן נק"ט (זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קודשים וטהרות).
- החלוקה לפי המדרש: נז"ם קט"ן (נשים, זרעים, מועד, קודשים, טהרות, נזיקין).
כל אחד מהסדרים מורכב ממסכתות. ההתייחסות לטקסט במשנה ובגמרא נעשית על-פי המסכת שבה הוא נמצא.
המסכת עוסקת ביסודה בדיון מקיף בנושא אחד, הנרמז בשם המסכת. המסכת הראשונה, מסכת ברכות, למשל, עוסקת בהלכות הקשורות בברכות ובתפילות. כך לדוגמה מסכת ביצה העוסקת בהלכות יום טוב נקראת גם (שם פחות מצוי) מסכת יום טוב.
כמעט כל המסכתות נמצאות במשנה. ישנן מסכתות, המודפסות בסוף סדר נזיקין בגמרא שלא נכנסו לסדר המשנה כגון מסכת סופרים מסכת דרך ארץ ועוד, מסכתות אלו ידועות בשם מסכתות קטנות. למרבית מסכתות המשנה יש תלמוד בבלי או תלמוד ירושלמי, כאשר למסכתות מסדר זרעים קיים תלמוד ירושלמי בלבד (למעט מסכת ברכות שקיימת בשני התלמודים) ולמסכתות מסדר קדשים קיים תלמוד בבלי בלבד. למסכתות סדר טהרות אין גמרא בכלל למעט מסכת נדה. לרובן המכריע של המסכתות קיימת תוספתא.
מדרשי מסכת
קיימים מדרשים הערוכים בצורת מסכת, שמותם: מסכת גן עדן, מסכת גיהנום, מסכת חיבוט הקבר.
סדר המסכתות
מסכתות המשנה
מסכתות המשנה מסודרות בתוך כל סדר לפי גודלן הנמדד על פי מספר הפרקים בכל מסכת: מן המסכת בעלת מספר הפרקים הגדול ביותר המופיעה ראשונה ועד למסכת בעלת מספר הפרקים הקטן ביותר והמופיעה בסוף הסדר, וכפי שניתן לראות בטבלה שלהלן.[3] יוצא דופן ביניהם הוא סדר זרעים, וחלקו החוקרים והמפרשים בניסיון להסביר חריגה זו.
| סדר זרעים | פרקים | סדר מועד | פרקים | סדר נשים | פרקים | סדר נזיקין | פרקים | סדר קדשים | פרקים | סדר טהרות | פרקים |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ברכות | 9 | שבת | 24 | יבמות | 16 | מסכת נזיקין[4] | 30 | זבחים | 14 | כלים | 30 |
| פיאה | 8 | עירובין | 10 | כתובות | 13 | סנהדרין | 11 | מנחות | 13 | אהלות | 18 |
| דמאי | 7 | פסחים | 10 | נדרים | 11 | מכות | 3 | חולין | 12 | נגעים | 14 |
| כלאים | 9 | שקלים | 8 | נזיר | 9 | שבועות | 8 | בכורות | 9 | פרה | 12 |
| שביעית | 10 | יומא | 8 | סוטה | 9 | עדיות | 8 | ערכין | 9 | טהרות | 10 |
| תרומות | 11 | סוכה | 5 | גיטין | 9 | עבודה זרה | 5 | תמורה | 7 | מקואות | 10 |
| מעשרות | 5 | ביצה | 5 | קידושין | 4 | אבות | 5[5] | כריתות | 6 | נידה | 10 |
| מעשר שני | 5 | ראש השנה | 4 | הוריות | 3 | מעילה | 6 | מכשירין | 6 | ||
| חלה | 4 | תענית | 4 | תמיד | 7 | זבים | 5 | ||||
| ערלה | 3 | מגילה | 4 | מידות | 5 | טבול יום | 4 | ||||
| ביכורים | 4[6] | מועד קטן | 3 | קינים | 3 | ידיים | 4 | ||||
| חגיגה | 3 | עוקצים | 3 |
עם זאת, סדר המסכתות היה שונה אצל חלק מהראשונים. שתי דוגמאות מובהקות לכך הם הרמב"ם והמאירי, המפרטים את סדר המסכתות שלפניהם, ואף מסבירים אותו – וקל לראות שהוא שונה במידת מה מהסדר שלפנינו.
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||
הערות שוליים
- ^ ברבים מַסֶּכְתּוֹת
- ^ מעשה רוקח, סוף פתיחתו למשנה
- ^ ראו למשל: רי"נ אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה, ח"ב, עמ' 982 ואילך.
- ^ מסכת זו מפוצלת בדפוסים לשלוש מסכתות – בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבכל אחת מהן 10 פרקים – אך בתחילה הן היו, ככל הנראה, מסכת אחת.
- ^ הפרק שישי שבדפוסי המשנה, פרק "קנין תורה", הוא אוסף ברייתות ואיננו חלק מקורי של המסכת.
- ^ מקורו של הפרק הרביעי שבדפוסים, פרק "אנדרוגינוס", הוא בתוספתא, והוא כנראה אינו חלק מקורי של המסכת.
