עמר בר-לב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־22:20, 29 בנובמבר 2020 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "תמונה=-" ב־"תמונה=")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמר בר-לב
עמר בר-לב, 2013
עמר בר-לב, 2013
לידה כ"ג בתשרי ה'תשי"ד (גיל: 70)
מדינה ישראלישראל ישראל
סיעה
חבר הכנסת
5 בפברואר 201330 באפריל 2019
(6 שנים ו־12 שבועות)
3 באוקטובר 2019 – מכהן
(4 שנים ו־29 שבועות)
כנסות ה־1920, ה-22
תפקידים בולטים


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית

פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

עמר בר-לב
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנהאלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מבצע אנטבה
מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה

עֹמר ישראל בר-לב (נולד ב-2 באוקטובר 1953) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה, מפקד סיירת מטכ"ל בין השנים 19841987 וחבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה.

ביוגרפיה

עמר בר-לב, בנם של תמר וחיים בר-לב, הרמטכ"ל השמיני של צה"ל, נולד בחיפה, גדל בשכונת נווה מגן ברמת השרון ובצעירותו שהה עם משפחתו מספר שנים בארצות הברית ובצרפת. למד בתיכון חדש ובנובמבר 1971 התגייס לצה"ל.

לא התקבל לקורס טיס בשל פגם בראייה ובחר להתנדב לסיירת מטכ"ל בעקבות בן דודו רפי בר-לב ועבר הכשרה כלוחם. במלחמת יום הכיפורים נע עם כוחות יחידתו מלחימה ברמת הגולן לחצי האי סיני. לאחר המלחמה חזר בו מסירובו לצאת לקורס קצינים ועבר קורס מזורז בן שלושה חודשים. בפברואר 1974 חזר לסיירת, ובאפריל 1974 פיקד על צוות בקרב על שיא החרמון.[1] היה אחד מארבעה מפקדי כוחות הפריצה למלון סבוי ב-1975,[2] ובמבצע יונתן פיקד על אחד מצוותי היחידה.[3]

בנובמבר 1976 השתחרר והחל ללמוד בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. עם סיום לימודיו עבד כאגרונום בתחנת ניסיונות ביטבתה. בתקופה זו פנה לפוליטיקה והיה ממייסדי שלום עכשיו. במקביל שירת במילואים כמפקד פלוגה ביחידת שלדג שבאותה עת השתייכה לסיירת מטכ"ל, ומפקד כוחות המילואים של הסיירת, תפקיד בו שימש בתקופת מלחמת לבנון הראשונה.[4]

ב-1984 השתתף בכוח הפריצה לאוטובוס קו 300[5] וימים ספורים לאחר מכן החליף את שי אביטל בפיקוד על היחידה.[6] בתקופת פיקודו ספגה היחידה שלושה כישלונות מבצעיים.[7] אחד מהכישלונות המבצעיים הגדולים ביותר בתולדות היחידה, התרחש בדצמבר 1984, כשמבצע שערכה בשטח של ארץ אויב הסתבך, ולוחם היחידה ברק שרעבי נהרג ומספר לוחמים נוספים נפצעו.[8] עם זאת, אופן החילוץ מההסתבכות עם מינימום אבידות ונזקים נחשב להצלחה.[7] הכישלון הביא לכמעט שיתוק מבצעי של היחידה במשך כשנה.[9] לנוכח זאת, במהלך שנותיו כמפקד, שקד בר-לב על שינוי קונספציה ביחידה, שקצר פירות בעיקר בתקופת המפקד הבא, משה יעלון. בר-לב כיהן כמפקד היחידה במשך שלוש שנים (עד מרץ 1987), פרק זמן ארוך מהשנתיים המקובלות. תחת פיקודו קיבלה היחידה צל"ש רמטכ"ל.[10]

לאחר שחרורו מצה"ל, החל בלימודי תואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב בשנת 1989. עבודת המאסטר שלו עסקה בהסדר ביטחוני אסטרטגי בין ישראל לסוריה ובמסגרתה שימש כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים.[11] ספר שכתב בעקבות העבודה - "הסדר ביטחון בגולן לנוכח פני הקרב המודרני", יצא לאור ב-1999 בהוצאת ספרית פועלים. עבד בתחום אבטחת תעופה אזרחית כסמנכ"ל תפעול ושהה עם משפחתו במשך שנתיים בפריז, כשנקרא ב-1992 על ידי הרמטכ"ל, מפקדו לשעבר אהוד ברק, לחזור לשירות הצבאי. קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד חטיבת הבקעה. לאחר שנה בתפקיד הועבר לאגף התכנון, שימש כיועץ בשיחות מול הפלסטינים ומול ירדן. ביולי 1994 פרש מהשירות הצבאי.

בשנים שלאחר מכן עסק ביזמות בתחום ההיי טק והיה בין מקימי חברת איתוראן. בשנת 2000 יסד את חברת פאיון מדיקל העוסקת בתחום הדימות הרפואי ומאז שימש מנהלה.[12]

חייו הציבוריים והפוליטיים

בר-לב פעל במסגרת תנועת דור שלום והקים בשנת 1997 את תנועת "אחריי!" בראשה הוא עומד מאז. התנועה מפעילה תוכניות לצמצום פערים בפריפריה, קבוצות הכנה לצבא ולבחינות הבגרות. ביום העצמאות ה-63 של מדינת ישראל נבחר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות.[13]

פעילותו במפלגת העבודה ובכנסת

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב במקום השביעי ברשימת מפלגת העבודה[14] ונבחר לכנסת.

באוקטובר 2013, השיק בר-לב את היוזמה המדינית שלו "זה בידיים שלנו!", בה הוא מציג אסטרטגיה לניהול המשא ומתן מול הפלסטינים, תוכנית להסדר קבע וברירת מחדל אם המשא ומתן ייכשל.

בכנסת ה-19 כיהן כחבר בוועדת החוץ והביטחון, כראש ועדת המשנה למשאבי אנוש והכשרות וכחבר בוועדה המיוחדת ליישום חוק השוויון בנטל. היה חבר בוועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לענייני פטור מטעמי הכרה דתית ובוועדה מיוחדת למעקב אחר יישום הוראות בחוק שירות ביטחון וחוק שירות לאומי אזרחי. שימש יושב ראש של ארבע שדולות: השדולה למען קידום הנוער בפריפריה, השדולה למען קידום צורכי האוכלוסייה הבדואית, השדולה החקלאית והשדולה למען פנסיה הוגנת. היה חבר בשדולה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והישראלי-ערבי ובשדולה למאבק בשחיתות במינהל הציבורי. היה חבר משלחת הכנסת לאספה הפרלמנטרית נאט”ו ומשלחת הכנסת לאספה הפרלמנטרית של האיחוד למען הימ”ת UFM-PA.

במהלך כהונתו, יזם, בין היתר, חוק המבקש לסבסד קייטנות עבור ילדים להורים עובדים בפריפריה.

במאי 2014 השעה את עצמו מהשתתפות בדיוני שתי ועדות משנה של ועדת החוץ והביטחון, לאחר ששלח מכתב בסיווג "בלתי סודי" שהכיל פרטים (לא סודיים) מתוך דיון חסוי בוועדה הקשור לתקציב הביטחון.[15][16]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום השישי ברשימת המחנה הציוני ונבחר לכנסת. והיה חבר בוועדת החוץ והביטחון.

ב-3 במרץ 2017 הכריז בר-לב כי יתמודד על ראשות מפלגת העבודה.[17] בבחירות, שנערכו ב-4 ביולי 2017,[18] הגיע בר-לב למקום החמישי מבין שבעה מתמודדים עם 6.9% מהקולות.

בחודש דצמבר 2018 הגיע בר-לב למקום הראשון בין כל חברי הכנסת במחקר של האוניברסיטה הפתוחה שדירג את חברי הכנסת על פי תרומתם לשיח ערכי ודמוקרטי ברשת האינטרנט.[19]

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הגיע במקום השישי בפריימריז והוצב במקום השמיני ברשימה ולא נכנס לכנסת, לאחר שהמפלגה זכתה בשישה מושבים בלבד. בבחירות שלאחר מכן ברשימת העבודה-גשר הוצב במקום החמישי ונכנס לכנסת. במשך הבחירות לכנסת ה-23 הוצב במקום ה-9 ברשימת העבודה-גשר-מרצ ולא נכנס לכנסת.

חייו האישיים

בר-לב נשוי בשנית לתמי, עורכת וידאו ואב לשלושה ילדים.[6] מתגורר בכוכב יאיר. בנוסף, מחזיק בר-לב בבית מגורים פרטי בהר אליעזר, שכונת מגורים פרטית שהוקמה באופן בלתי-חוקי במקום חוות סוסים בסמוך למושב שדה אליעזר בעמק החולה באמצע שנות ה־90, והוכשרה מאוחר יותר על ידי מינהל מקרקעי ישראל.[6]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ערוצי תקשורת רשמיים ופרופילים של עמר בר-לב

ראיונות, כתבות עיתונות וכלי תקשורות

מאמריו

.

הערות שוליים

  1. ^ במחנה, ‏איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 בספטמבר 2011‏, עמר בר לב: "אזיקון זה ליווה אותי במבצעים הרבים עליהם פיקדתי מעבר לגבול".
  2. ^ אייל לוי, ‏נזכרים בפיגוע במלון סבוי: "שאנחנו נכנע? מדובר בצה"ל בלב תל אביב!", באתר מעריב אונליין, 7 באפריל 2015
  3. ^ עמרי נחמיאס‏, בחזרה לאנטבה: "יוני לא ענה – והתחלנו לירות", באתר וואלה!‏, 4 ביולי 2013
  4. ^ יוסי פלד, איש צבא (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: "ספרית מעריב", תשנ"ג-1993, עמודים 251–252
  5. ^ בן כספית, 300 טון: פרשת השב"כ בגרסת איציק מרדכי, באתר nrg‏, 29 באוקטובר 2011
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 שי פוגלמן, מוסף הארץ, "כשהתעוררו הפנתרים השחורים גולדה לא תפסה. אותו דבר קרה עם ביבי והמחאה החברתית", באתר הארץ, 14 בנובמבר 2012
  7. ^ 7.0 7.1 עמרי אסנהיים, רעידת אדמה – כתבה על מותו של ברק שרעבי, העיר, 19 ביוני 2003
  8. ^ מאיה פולק, "גם בעוד 500 שנה אסור יהיה לספר איך ברק מת", באתר nrg‏, 14 בנובמבר 2014
  9. ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, הוצאת כתר, 2000, עמ' 217–218
  10. ^ צל"ש יחידתי - סיירת מטכ"ל, באתר הגבורה
  11. ^ משה זונדר, ברק ידפוק אותם. מהר, חזק ובאופן אלגנטי, מעריב, 5 בפברואר 1999, כפי שהועלה באתר פרש
  12. ^ Paieon Medical: Management
  13. ^ אחיקם משה דוד, יו"ר התנועה החברתית "אחרי" ידליק משואה, באתר nrg‏, 4 באפריל 2011
  14. ^ יהונתן ליס, הפריימריז בעבודה: אין שריונים, אלא "הבטחת ייצוג" למגזרים מסוימים, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2012
  15. ^ לירון מרוז‏, למה שח"כ ייתן לעצמו שבת?, באתר וואלה!‏, 21 במאי 2014
  16. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, ח"כ בר לב הושעה מוועדות ביטחוניות כי חשף מידע מדיוני ועדה לתקציב הביטחון, באתר הארץ, 19 במאי 2014
  17. ^ עמר בר-לב, חבר הכנסת בר-לב מכריז על ההתמודדות למפלגת העבודה, באתר הרשמי של בר-לב, ‏3 במרץ 2017
  18. ^ מפלגת העבודה, הודעת מזכירות לשכת מפלגת העבודה, באתר המפלגה, ‏5 במרץ 2017
  19. ^ אתר 'מעריב', ח"כ בר־לב מוביל בניהול שיח ערכי ומאבק בגזענות ברשתות, ‏20 בדצמבר 2018


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0