יונתן נתניהו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יונתן נתניהו
Yonin.jpg
יונתן "יוני" נתניהו, 1974
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 13 במרץ 1946
ניו יורק, ארצות-הברית
נהרג 4 ביולי 1976 (בגיל 30)
אנטבה, אוגנדה
תאריך עלייה 1948
כינוי יוני
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19641976 (כ־12 שנים)
דרגה סגן-אלוףסגן-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
פעולת סמוע
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מבצע ארגז
מבצע אביב נעורים
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מבצע יונתן
עיטורים
עיטור המופתעיטור המופת
הנצחה
  • מבצע צבאי
  • מחנה צבאי נושא את שמו
  • רחובות בערים ויישובים בארץ
  • שבט הצופים "יונתן" במבשרת ציון
  • גנים ובתי ספר ביישובים רבים על שמו

יונתן "יוני" נתניהו (13 במרץ 1946, י"א באדר ב' ה'תש"ו4 ביולי 1976, ו' בתמוז ה'תשל"ו) היה קצין בצנחנים, מפקד סיירת מטכ"ל, מעוטר עיטור המופת. יוני נתניהו נהרג במהלך מבצע אנטבה לשחרור בני ערובה ממטוס אייר פראנס שנחטף לאנטבה שבאוגנדה. בעקבות מותו הוענק למבצע השם "מבצע יונתן".

ילדות ונעורים

נתניהו נולד בשנת 1946 בניו יורק, שם שהו הוריו במסגרת פעילות למען הקמת מדינת ישראל. הוא בנם הבכור של צילה ופרופ' בנציון נתניהו ואחיהם של בנימין, לימים ראש ממשלת ישראל, ועדו, רופא וסופר. שמו ניתן לו מחיבור שמם של ג'ון פטרסון מפקד הגדודים העבריים שהיה סנדקו ושל סבו נתן מיליקובסקי.[1]

כאשר היה נתניהו בן שנתיים חזרו הוריו לישראל, והמשפחה התגוררה בירושלים. נתניהו למד בבית הספר "בדרום" (היום "סאלד") ובהמשך במגמה המזרחנית בגימנסיה העברית רחביה. המשפחה יצאה מישראל לסירוגין לצורך מחקריו האקדמיים של האב, כך שבכיתה י"א נאלץ נתניהו להיפרד מחבריו בבית הספר ובשבט "מודיעין" של הצופים, ואת לימודי התיכון סיים בארצות הברית.

שירות צבאי

באוגוסט 1964 שב נתניהו לישראל והתגייס לצה"ל. הוא התנדב לחטיבת הצנחנים[2] בה שובץ בגדוד 890.[3] בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה, וכן עבר קורס מ"כים חי"ר.[4] לאחר שסיים בהצטיינות קורס קציני חי"ר מונה למפקד מחלקה בצנחנים,[5] עליה פיקד בעת פעולת סמוע.

עוד לפני שחרורו מצה"ל נרשם נתניהו ללימודי פיזיקה באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית והתקבל. הוא השתחרר בינואר 1967 והמתין לתחילת שנת הלימודים בסתיו, אך במהלך תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים גויס לשירות מילואים. במלחמת ששת הימים נלחם נתניהו במסגרת חטיבה 80, חטיבת צנחנים במילואים, בקרב אום-כתף שבסיני. לאחר קרב זה הועבר הגדוד לרמת הגולן לצורך תגבור הכוחות הלוחמים. נתניהו נפצע בקרב על דרבשיה בשעה שניסה לעזור לחייל פצוע ונותר מוגבל בתנועה במרפקו.

מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה

מספר חודשים לאחר המלחמה נישא נתניהו לחברתו תותי (תרזה קרסנוסלסקי). הזוג טס ללימודים בהרווארד אך השניים שבו כעבור כשנה בשל מלחמת ההתשה. נתניהו החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, אך לאחר חצי שנה חזר לשירות צבאי פעיל כמפקד צוות בסיירת מטכ"ל, לאחר שאחיו הצעיר בנימין, שהיה לוחם בסיירת באותה התקופה, המליץ עליו בפני מפקד היחידה, עוזי יאירי.[6] נתניהו הועבר בהמשך לשרת כמפקד פלוגה בסיירת חרוב,[7] ולאחר מכן חזר לסיירת מטכ"ל כמ"פ. בקיץ 1972 מונה לסגן מפקד הסיירת. הוא פיקד על מבצע ארגז בו חטפה הסיירת מספר קצינים בכירים בצבא הסורי בשעה שסיירו בסביבות הכפר עייתא א-שעב בלבנון, בתור קלף מיקוח לטייסים הישראלים השבויים. באותה שנה התגייס גם האח הצעיר עדו לצה"ל והחל לשרת בסיירת. במשך שנתיים שירתו בסיירת כל שלושת האחים.

בשנת 1973 השתתף נתניהו במבצע אביב נעורים שבו השתתפו סיירת מטכ"ל, שייטת 13 וכוחות צנחנים. הכוחות תקפו, בסיוע המוסד, את מפקדות אש"ף והפת"ח בביירות. בקיץ 1973 יצא נתניהו, שאז כבר היה גרוש, לחופשת קיץ ללימודים בהרווארד. בעת ההיא נפגש עם אחיו בנימין, ששהה בקרבת בוסטון לצורך לימודיו ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס), ועם הוריו, שהתגוררו בניו יורק. האב עבד אז כראש המחלקה ללימודים שמיים באוניברסיטת קורנל.

מלחמת יום הכיפורים

באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים. במהלך המלחמה פיקד נתניהו על כוח של סיירת מטכ"ל ברמת הגולן, אשר סיכל ניסיונות של הקומנדו הסורי להנחית כוחות באזור.[8] במהלך הקרב בין הכוח בפיקודו וכוח של חטיבת גולני[9] לבין הקומנדו הסורי ליד מחנה נפח במרכז רמת הגולן נהרגו 41 לוחמים סורים, בעוד שלכוח הסיירת היו שני הרוגים ולכוח גולני היו ארבעה הרוגים.[10] בפעולה אחרת חילץ כוח הסיירת בפיקוד נתניהו את סא"ל (לימים אלוף) יוסי בן-חנן הפצוע מתל א-שמס.[11] על פעולה זו עוטר בעיטור המופת.[12][8] נתניהו הוביל גם את ניווט כוח הארטילריה בפשיטה מעבר לקווי הכוחות לצורך ירי על פרברי דמשק ופיקד על כוח הסיירת במבצע קינוח לכיבוש החרמון.[13]

לאחר המלחמה התנדב נתניהו לשרת כמפקד בחיל השריון כדי לסייע לשקם את החיל, שספג אבדות קשות במהלך המלחמה. הוא סיים בהצטיינות קורס הסבה לשריון והתמנה למפקד גדוד שריון 71 בחטיבה 188. היה זה שריד של גדוד שנשחק בימי מלחמת יום הכיפורים ונתניהו שיקם אותו.[14] באותה עת, באפריל 1974, השתתף בחדירה עמוקה לסוריה יחד עם כוח צנחנים בפיקוד דורון אלמוג.[15] בשנת 1975 עזב נתניהו את חיל השריון וחזר לסיירת מטכ"ל. ביוני הועלה לדרגת סגן-אלוף ומונה למפקד הסיירת.

מבצע יונתן

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מבצע יונתן

ב-3 ביולי 1976 פיקד נתניהו על צוות הפריצה שנועד לחסל את המחבלים שחטפו את מטוס אייר פראנס לאנטבה שבאוגנדה. נתניהו נפצע בחזהו במהלך הפשיטה. הניסיונות להצילו עלו בתוהו והוא נפטר עוד בטרם יצא המטוס עם החטופים ארצה. לאחר שמבצע החילוץ הסתיים בהצלחה, הוחלט לקרוא אותו על שמו של נתניהו, ושמו הרשמי הפך ל"מבצע יונתן".

יונתן נתניהו נקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים, ליד קברו של הרמטכ"ל דוד אלעזר.

קברו של יונתן נתניהו בהר הרצל בירושלים

חייו האישיים

לאחר שירותו הצבאי הראשון התחתן עם חברתו "תותי" (תרזה קרסנוסלסקי), לימים תרזה גודמן, באמפיתיאטרון בהר הצופים. לאחר זמן נולדה להם בת אך היא מתה לאחר כמה ימים. לאחר ארבע וחצי שנות נישואים התגרשו השניים. לאחר הגירושין מכרו את ביתם ברמת אשכול להוריו של דני רופ[16].

בחודשיו האחרונים היה חברה לחיים של ברוריה שקד-אקון, לה היה אמור להינשא, וחמישה ימים לפני מותו כתב לה את מכתבו האחרון.[17]

הנצחתו

אנדרטת יוני נתניהו בחזית בית הכנסת קהל קודש בפילדלפיה (מול מרכז המבקרים של האזור ההיסטורי).
אנדרטה בגן יונתן נתניהו בירושלים

על שמו של יונתן נתניהו כונו בישראל שכונות, רחובות, בתי ספר, מכינה קדם-צבאית, שבט צופים במבשרת ציון בית ספר למחוננים באלקנה ו'גרעין יונתן' - פרויקט להצמחת מנהיגות של בני-עקיבא.

על שמו נקראו מחנה רוויה א' של גדוד 71, עליו פיקד,[18] רחוב בניו יורק[19] וגינת הפרחים הנמצאת בכניסה לקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים, שם למד לפני חזרתו לשירות הצבאי. באזור ההיסטורי שבמרכז פילדלפיה הוקמה אנדרטה לזכרו (ראה תמונה).

אחיו, בנימין ועדו, כינסו את המכתבים ששלח יונתן לידידיו ולבני משפחתו לספר "מכתבי יוני".

אילן יוחסין משפחת נתניהו


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי מיליקובסקי
 
ליבה גיטל מיליקובסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נתן מיליקובסקי
(רב, מחנך ופעיל ציוני)
 
שרה מיליקובסקי
(לבית לוריא)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שרה טייטל
(לבית מיליקובסקי)
 
דוד טייטל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צילה נתניהו (לבית סגל)
 
בנציון נתניהו
(פרופסור להיסטוריה ופעיל ציוני)
 
אלישע נתניהו
(פרופסור למתמטיקה)
 
שושנה נתניהו
(לבית שנברג,
שופטת בבית המשפט העליון)
 
מתתיהו מיליקובסקי
 
עזרא מיליקובסקי
 
רחל שמרון
(לבית טייטל)
 
עו"ד ארווין שמרון
(פרקליט המדינה השני)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דפנה נתניהו
 
עִדו נתניהו
(רופא וסופר)
 
 
יונתן נתניהו
(מפקד סיירת מטכ"ל)
 
נתן נתניהו
(פרופסור למדעי המחשב)
 
סיניה נתניהו
(לבית הללי, כלכלנית)
 
נתן מיליקובסקי
(איש עסקים)
 
ד"ר גיל מיליקובסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שרה נתניהו
(לבית בן ארצי,
פסיכולוגית חינוכית)
[החל מ-1991]
 
בנימין נתניהו
(ראש ממשלת ישראל)
 
מיקי הרן
(כימאית)
[1979-1972]
 
 
פלור קייטס
(אשת עסקים)
[1989-1981]
 
 
 
 
 
 
אודרי שמרון
(מנכ"לית ההסתדרות הציונית הדסה)
 
עו"ד דוד שמרון
 
שלומית מולכו
(לבית שמרון)
 
עו"ד יצחק מולכו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יאיר נתניהו
 
אבנר נתניהו
 
נעה רוט
(לבית נתניהו)
 
דניאל רוט
 


בתרבות

בשנת 1977, שמונה חודשים לאחר שנהרג, הופיעה דמותו של נתניהו בסרטו של מנחם גולן "מבצע יונתן" והוא גולם על ידי יהורם גאון.

נוסף על כך בעקבות הצלחת המבצע ההירואי הופקו שני סרטים אמריקאים על המבצע: ניצחון באנטבה (1976) (גולם על ידי ריצ'רד דרייפוס) והפשיטה על אנטבה (1977) (גולם על ידי סטפן מאכט).

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אשר גולדברג, כדורגל עברי בשרות הוד מלכותו, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
  2. ^ מתן שירם, וילנאי: "אנטבה לא היה שווה את מותו של יוני", nrg מעריב, 3 ביולי 2006
  3. ^ עידו נתניהו, "הקרב האחרון של יוני", הוצאת מעריב, 1991, עמ' 229.
  4. ^ מתן שירם, וילנאי: "אנטבה לא היה שווה את מותו של יוני", nrg מעריב, 03.06.2006, מתן וילנאי: "הוא גדל בשכונת רחביה על גבול קטמון ולמדנו יחד באותו בית ספר. הוא היה צעיר ממני בשנתיים, ושירת בצבא באותם מקומות שבהם אני שירתתי. באותו גדוד צנחנים."
  5. ^ יוני נתניהו, מכתבי יוני, הוצאת ספרית מעריב, מהדורה מיוחדת לכבוד 30 שנים למבצע אנטבה, 2006, עמוד 113, "אני כבר זמן מה מפקד מחלקה בצנחנים, ואומר לכם רק זאת - מעודי, בכל תקופת שירותי הצבאי, לא חשתי סיפוק רב כל כך מן השהיה בצבא, וגם לא הפקתי כל כך הרבה ממנה כפי שהפקתי בשבועות האחרונים".
  6. ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000, עמוד 124, מנחם דיגלי: "יוני היה חצי נכה, פצוע ביד מששת הימים. אמרנו לו בשביל מה לך, אחרי מה שעשית בצנחנים, תבוא להיות מפקד צוות ביחידה, שזה בעצם כמו מ"כ. מפקד צוות ביחידה חי עם החיילים שלו באותם תנאים, רק שעליו יש את האחריות. זו קריעת תחת גדולה מאוד. חוץ מזה יוני היה נשוי. אבל הוא היה נחוש מאוד. צריך אופי מיוחד מאוד כדי לחזור אחורה ולעשות את מה שיוני עשה. לא כל אחד היה עובר את זה".
  7. ^ עדו נתניהו, "הקרב האחרון של יוני", הוצאת ספרית מעריב, 1991, עמוד 118.
  8. ^ 8.0 8.1 עיטור המופת שהוענק לרס"ן יונתן נתניהו, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
    רס"ן יונתן נתניהו, באתר הגבורה, "ב-8 אוק' 1973 השמיד עם יחידתו כוח-קומנדו סורי, שהונחת ממסוקים בעורף כוחותינו".
  9. ^ אורי מילשטיין, ‏הגיבורים הנשכחים של צה"ל: הקצין שלקח פיקוד על חיילים עד שנהרג בקרב על החרמון, באתר מעריב אונליין, 20 ביולי 2019
  10. ^ עידו נתניהו, "הקרב האחרון של יוני", הוצאת מעריב, 1991, עמוד 117.
  11. ^ אביגדור קהלני, "עוז 77", שוקן, 1975, עמוד 201;
    סרטונים חילוץ יוסי בן חנן על ידי הכוח של יוני נתניהו, באתר הגבורה
  12. ^ יוני נתניהו - האתר הרשמי לזכרו.
  13. ^ עוזי דיין, "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית", ישראל היום, 2010\09\17
  14. ^ גל פרל פינקל, המוכנות של הצבא לא תספיק, אם לא יהיה מי שיחליט נכון, באתר "זמן ישראל", 22 באפריל 2021.
  15. ^ דורון אלמוג, רוח ישראלית: 35 שנים למבצע אנטבה, ישראל היום, ‏ 04.07.2011, "הבזקי זיכרון על השיחות האחרונות שלנו, על המבצע שביצענו בעומק סוריה באפריל 1974, כשאני מפקד כוח צנחנים והוא קצין שריון המצטרף אלינו למשימה מיוחדת - הידהדו בי".
  16. ^ שילה פריד, עניין אישי והפעם עם דני רופ, באתר ערוץ 7, 27 בפברואר 2020
  17. ^ מתוך עמוד 284 בספר מכתבי יוני
  18. ^ באתר חיל השריון
  19. ^ Bronx Street is Named to Honor Slain Entebbe‐Raid Commander, הניו יורק טיימס, 13 ביוני 1977


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0