הרב בנימין זאב בנדיקט

הרב פרופ' בנימין זאב בֶּנֶדִּיקְט

מקום פעילות	רב שכונת אחוזת שמואל בחיפה
תפקידים נוספים	איש אקדמיה וחוקר במדעי היהדות

הרב פרופ' בנימין זאב בֶּנֶדִּיקְט (ד' באייר ה'תרע"ג 10 במאי 1913 – כ"ב בסיון ה'תשס"ב 2 ביוני 2002) היה רבה של האג ורבה של שכונת אחוזה בחיפה במשך 45 שנה, איש אקדמיה וחוקר במדעי היהדות.

קורות חייו

וינה

בנדיקט נולד בווינה בד' באייר תרע"ג (10 במאי 1913). בילדותו למד לימודי קודש אצל אביו, הרב שמואל יוסף בנדיקט, ולימודים כלליים בבית הספר היהודי של וינה. בגיל 13 התחיל ללמוד בישיבת "יסודי תורה" בווינה, באותה כיתה למד רב מפורסם נוסף בשם הרב שמואל ווזנר, והמשיך בישיבת טירנאו שליד פרשבורג. בגיל 17 עבר לישיבה העירונית של קרקוב בראשות הרב מנדל וקסלר. בשל קשיים כלכליים נאלץ לעזוב ולחזור לווינה, שם המשיך ללמוד בהדרכת אביו.

כשהיה בן 20 התבקש לומר שעור ב"פרקי אבות" באחד מבתי הכנסת בווינה. לשיעור זה הייתה הצלחה רבה ובעקבותיו מונה לרב בית כנסת גדול יותר. במקביל לכהונתו כרב בית הכנסת למד בימות השבוע בישיבת פרשבורג אצל הרב עקיבא סופר, ובשבתות היה חוזר לוינה. לאחר כארבע שנים החל לכהן כרב בית הכנסת Schone Lanterne Strasse, במקביל לכהונתו כרב בית הכנסת מונטיפורי, שמתפלליו לא היו מוכנים לוותר עליו ואף העלו את משכורתו.

עליה לארץ ישראל

ב-1938, עם כניסת כוחותיו של היטלר לווינה והתחלת רדיפות היהודים, הצליח בנדיקט לברוח לעיר פרשבורג בצ'כוסלובקיה. בסיוע רבו, הרב עקיבא סופר ואחד מעשירי העיר הצליח לקבל סרטיפיקט, באמצעות תשלום של שכר לימוד לאוניברסיטה העברית מראש. מספר חודשים לאחר ביצוע התשלום התקבל הסרטיפיקט בשגרירות הבריטית בפראג. בבוקרו של היום שבו נסע מפרשבורג לפראג, כבשו כוחותיו של היטלר את צ'כיה. למזלו, פגש הרב בנדיקט מדריך בבני עקיבא, שיעץ לו להימנע מלגשת למשטרה לקבלת האישור, כיון שהדבר יחשוף את אזרחותו האוסטרית. במקום זאת, הציע המדריך לרשום אותו כאחד המדריכים של קבוצה חניכים מבני עקיבא העומדת לעלות לארץ ישראל דרך איטליה.

בנדיקט הגיע לארץ ישראל בקיץ 1939 והחל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. כעבור ארבע שנים סיים בהצטיינות את לימודי התואר שני בלימודי היהדות. נושא התמחותו היה: "רבי מאיר איש שלום - חייו וספריו". מחוסר אמצעים הוגשה העבודה בכתב יד. פרופ' יוסף קלוזנר כתב על עבודתו: "עבודה דייקנית ומקפת. מלאה בקיאות והבנה. החקירות הפרטיות וכן ההערכה הכללית מצוינות. העבודה ראויה לדפוס ולציון טוב מאוד". בתקופת לימודיו החל לתת שעורי גמרא בבית הכנסת "היכל אבינועם" בירושלים, ובהמשך אף נבחר כרב בית הכנסת.

ב-1943 נישא ליונה חיה קופרשטיק. לאחר החתונה גרו בני הזוג בדירת הוריה של יונה בתל אביב במשך 10 שנים. הרב בנדיקט המשיך בלמודי התואר השלישי באוניברסיטה העברית בירושלים. נושא הדוקטורט היה: "ספר בעלי אסופות לתולדות הספרות הרבנית בפרובנס", בהנחיית פרופ' שמחה אסף. למרות שהעבודה הסתיימה תוך שנתיים, היא נמסרה לוועדת הבוחנים רק ב-1951 בהיעדר מימון להדפסתה. לבסוף התאפשרה ההדפסה באמצעות פרסום קטעים מעבודת הדוקטורט בירחונים שונים לספרות תלמודית, וכך התאפשרה הגשת העבודה כמוצר לוואי לפרסומים. במקביל לעבודת הדוקטורט, מצא עבודה בגימנסיה הדתית לבנות "תלפיות" בתל אביב.

ב-1948, עם פרוץ מלחמת השחרור, התגייס לצה"ל והוצב לאור הרקע הרבני שלו, לתפקיד הרב הצבאי של תל אביב בדרגת סרן, תפקיד בו כיהן עד שנת 1949.

הנסיעה להולנד

בקיץ 1953 נסע הרב בנדיקט לשליחות של חמישה שבועות בהולנד לצורך איסוף כספים למען המרכז העולמי של המזרחי – הפועל המזרחי. בזמן שהותו בהולנד התפנה תפקיד של דיין באמסטרדם. פעילותו בהולנד נחלה הצלחה רבה, הוא הרבה לתת שיעורים ואף התמנה לאור הישגיו לרבה של האג. בראש הישגיו בהאג, עמדה הצלחתו בשיפור משמעותי של מערך השחיטה הכשרה.

רבנות בשכונת "אחוזה" בחיפה

ב-1957, בהשתדלות הרב יהושע הוטנר מעורכי האנציקלופדיה התלמודית התמנה הרב בנדיקט לרב שכונת אחוזה בחיפה. את שמחתו על החזרה לארץ ביטא במכתב לאשתו במילים: "ברוך המחזיר לציון". הרב בנדיקט שימש כרב השכונה במשך 45 שנה עד לפטירתו. במקביל לתפקידו כרב שימש גם כמרצה באוניברסיטאות תל אביב וחיפה.

לרב בנדיקט ולאשתו לא היו ילדים. לאחר פטירתו הוכתר דניאל הרשקוביץ כממלא מקומו ברבנות שכונת אחוזה, תפקיד אותו התחיל למלא באופן חלקי כבר ב-1997 כדי לסייע לרב בנדיקט.

תפיסת עולמו ההלכתית

תפיסת עולמו ההלכתית של הרב בנדיקט שאובה מתפיסת עולמו של בית המדרש של החת"ם סופר ותלמידיו בפרשבורג. תפיסה זו דוגלת באחידות ההלכה ובנאמנות ללא גבולות לפסיקת ההלכה התלמודית. כפועל יוצא מכך אין מחויבות הלכתית ללכת אחרי פסקי ספרי מאספים כמשנה ברורה. ולכן, במקום שיש ראיה מהתלמוד נגד דברי המשנה ברורה פוסקים כשאר הפוסקים.

הרב נתן סמכות-על למרא דאתרא, כשהרב המקומי רשאי לפסוק הלכה בניגוד לחכמים אחרים בני דורו, ופסקיו מחייבים את כל בני קהילתו. בנוסף הקפיד הרב לפסוק הלכה רק לבני קהילתו ודחה שאלות של אנשים הגרים מחוץ לשכונת אחוזה בחיפה.

הרב בנדיקט נהג לחלק לבני המצוה, כפעולה סימבולית, את ספר ההלכה קיצור שולחן ערוך של ר' שלמה גנצפריד, המבטא לדעתו גישה זו. לדבריו, ה"קיצור שולחן ערוך" מחנך ליראת שמים, בניגוד לספר ההלכה "חיי אדם", שחובר אף באותה תקופה, שמחנך ליראת חטא. הדבר החשוב הנוסף אותו היה מזכיר הוא העובדה שבספר ה"קיצור שולחן ערוך" מוערת רבות ההערה "ויעשה שאלת חכם". בעת שהיה מעניק את הספר היה מציין זאת ומברך את הנער שילך וישמע לרב וחכם כפי שהדגיש הרש"ג בקשו"ע.

תפיסת עולמו האמונית

תפיסת עולמו הפילוסופית אמונית מיוסדת על כתבי הרמב"ם, על פי ההבנה ששאובה כולה מתורת רבותיו, שהרמב"ם במורה נבוכים, ביד החזקה, בפרוש המשנה ובאגרות הרמב"ם - דעה אחת היא לו השוה בכולם, עם אפשרות לחזרה מדבריו, עקב לימוד מחודש עם השנים.

גם בהלכה וגם באמונה טען הרב בנדיקט כי דברי הרמב"ם הולכים תמיד לפי דעת רבינא ורב אשי בתלמוד. במחקריו התלמודיים הראה כיצד הרמב"ם הולך תמיד אחרי התלמוד ואינו סוטה ממנו.

הנהגותיו כרב קהילה

הרב בנדיקט עמד על דברים שנראו לכמה גבאים ולכמה מחברי הקהילה כחידושי הלכות, כמו סדרת שעורים, בשבת בערב פרשת השבוע או הסברים למנהגים שהנהיג הרב בנדיקט בבהכ"נ. בשבת אחה"צ בין מנחה למעריב השעור המרכזי של השבוע בסוגיות גמרא שונות, שבו השתתפו רוב חברי הקהילה. בנוסף הנהיג הרב בנדיקט שעורים קבועים בביתו לצעירים ולמבוגרים. במקביל העבירה אשתו שעורים שבועיים בביתה לנשות הקהילה.

בשבת הגדול ובשבת שובה השתתפו מאות רבות מאנשי ונשות הקהילה ומהסביבה בדרשה ובהרצאה שהעבירו הרב בנדיקט ואשתו. לדרשותיו של הרב בנדיקט שארכו מספר שעות יצא מוניטין רב, והאנשים באו גם ממרחקים כדי להקשיב לה. ההכנות לדרשת הרב בשבת הגדול ושבת תשובה החלו מספר שבועות לפני מועדן כשתלמידי חכמים מבני הקהילה היו דורשים בשבתות בסוגיות הקשורות לנושא שידון בהם הרב ובהדרכתו.

עם היבחרו לתפקיד, עמל הרב על הפקת תקנון לבית הכנסת, והגביל את סמכויות הגבאים לצדדים המנהליים של בית הכנסת. הוא גם הקפיד על שמירה קפדנית על כבוד רבנים ותלמידי חכמים. בניגוד לרשמיות בה נהג בבית הכנסת, התקבלו אנשי הקהילה בביתו באווירה ידידותית משפחתית.

במקביל לעבודתם בבניית קהילה מפוארת באחוזה שקדו הרב בנדיקט ואשתו על השגת משאבים להבטחת אי תלותם הכלכלית בחברי הקהילה. אי תלות זו הייתה חיונית, כדי שפסיקותיו תהיינה אובייקטיביות ובלתי מושפעות מ"טובות" אנשי הקהילה. הרב בנדיקט התקבל כפרופסור מן המנין באוניברסיטת תל אביב, כמרצה במדעי היהדות, וסיפר כי הנהלת אוניברסיטת בר-אילן סרבה לקבלו כאיש סגל בשעתו.

הרב בנדיקט לא הסכים לקבל כל תשלום, משום אדם, עבור כל שרות שהוא, שנתן במסגרת תפקידו כרב הקהילה. הוא היה בין הרבנים המעטים שלא היו מוכנים לקבל שום תמורה בגין חתונה, ברית, או כל שמחה אחרת. כך גם בפורים או במסגרת מכירת חמץ סירב לקבל מתנות. במידה שמישהו התעקש יותר מדי, העביר הרב בנדיקט את מתנתו למוסד צדקה כלשהו. תכונה זאת הייתה ידועה ברבים ולא פעם באו אליו רבנים ואמרו לו: "הרב בנדיקט מקלקל לנו את הכנסותנו". אך הוא נותר תקיף בנוהגו וכולם העריכו את יושרו הבלתי מתפשר.

פעילותו האקדמית

פעילות נוספת חשובה מאד היא ההשתתפות הקבועה של הרב בנדיקט בכנוסים לתורה שבע"פ. כל עוד היו כוחותיו עמו, לא היה כינוס שלא נשא בו דרשה. הוא היה מביא גלויי מקורות סתומים של הרמב"ם ושיטותיו, שלא סוטים כהוא זה מהתלמוד. הרב בנדיקט נחשב לאחד המומחים הגדולים לחקר מקורות הרמב"ם ועבודתו הגדולה התפרסמה בשלושה כרכים: "מרכז התורה בפרובאנס", "הרמב"ם ללא סטיה מן התלמוד" ו"אסופת מאמרים" בספר זה נמצא המאמר 'המחדל באספקלרית ההלכה' העוסק במעמדה של הרבנות הראשית לישראל בימינו.

פרסים

הרב בנדיקט זכה במספר פרסים:

• פרס ביאליק של האוניברסיטה העברית במקצוע תנ"ך, תש"ב (1942).
• פרס ווארבורג לספרות ימי הביניים, תש"י (1950).
• פרס על שם הרב יהושע קניאל של עירית חיפה, על ספרו 'הרמב"ם ללא סטיה מן התלמוד', תשמ"ב (1982)

ספריו

• מסכת שבועות של התלמוד הבבלי בתרגום עברי ומפורש בהוצאת "דביר".
• בית הבחירה לרבי מנחם המאירי למסכת שבועות בהוצאת מכון הרי פישל.
• השגות הרמ"ך (הרב ר' משה כהן) מלוניל על הרמב"ם בהוצאת "אל המקורות".
• מרכז התורה בפרובאנס - מאמרים בחקר מרכז התורה בצרפת הדרומית משלהי המאה ה-10 ועד ראשית ה-14, שנתפרסמו בכתבי-עת שונים במשך שלושים שנה ויותר (תש"ז - תשמ"א). בהוצאת מוסד הרב קוק, זכה בפרס ע"ש הרב יהושע קניאל מטעם עיריית חיפה - תשמ"ב (1982).
• הרמב"ם ללא סטיה מן התלמוד - בספר זה מציג הרב בנדיקט את טענתו שפסיקותיו של הרמב"ם מבוססות על דברי חז"ל. הוצאת מוסד הרב קוק. הספר זכה בפרס עיריית חיפה על שם הרב יהושע קניאל בשנת תשנ"א.
• אסופת מאמרים - מאמרים על נושאים שונים, בהם גם שיעורים אחדים על הרמב"ם שנתפרסמו לאחר פרסום הספר על הרמב"ם. הוצאת מוסד הרב קוק.
• נחלת בנימין
  • כרך א' - תורתו דרכיו ומשנתנו של מוה"ר פרופ' בנימין זאב בנדיקט - בעריכת ניסן יואלי ויוסף יואלי, המכון למחקר תורני שעל יד ישיבת אור וישועה, חיפה תשס"ג (כולל את כל פרסומיו המדעיים).
  • כרך ב' - "מרא דאתרא", מבית מדרשו של "החת"ם סופר" מפרשבורג - מאת שלמה חיים משה רמתי, הערות שוליים ומקורות אביב יואלי, המכון למחקר תורני שעל יד ישיבת אור וישועה, חיפה תשס"ד.
  • כרך ג' - מסיים בשבח - דרשות ליום העצמאות, - בעריכת אביב יואלי, המכון למחקר תורני שעל יד ישיבת אור וישועה, חיפה תשס"ו.
  • כרך ד' - דרשות שבת הגדול ושבת תשובה על פי מקורותיו של הרב, - בעריכת השופט בדימוס עו"ד מנחם נאמן ישיבת אור וישועה, חיפה תשע"א.

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "בנימין זאב בנדיקט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4049
• מת שאין לו מנחמים - לדמותו של מו"ר הרב ר' בנימין זאב בנדיקט, ז"ל - מאמר של פרופ' דוד הנשקה, צהר גיליון 13.
• הספד על הרב בנדיקט מאת הרב פרופ דניאל הרשקוביץ, אתר: הרב דניאל הרשקוביץ רבנות אחוזה.
• הרב בנימין זאב בנדיקט, אליהו הנביא, נביא השלום
• "המרא דאתרא האחרון", אריה יואלי בעיתון מקור ראשון, 28.05.2010
• הרב אליעזר מלמד, רבנות חיפאית בהדרת כבוד אירופאית
• רשימת המאמרים של הרב בנימין זאב בנדיקט באתר רמב"י