יתוש הטיגריס האסייתי
 יתוש הטיגריס האסייתי
| |
|---|---|
נקבת יתוש הטיגריס האסייתי ניזונה
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | זבובאים |
| משפחה: | כולכיתיים |
| שבט: | אדיני |
| סוג: | אדס |
| מין: | אדס מפוספס |
| שם מדעי | |
 Aedes albopictusSkuse, 1895 | |
| תחום תפוצה | |
| |
יתוש הטיגריס האסייתי (שם מדעי: Aedes albopictus), או יתוש-יום טיגריסי, לעיתים מכונה גם יתוש הנמר האסייתי ואדס מפוספס, הוא יתוש שמקורו בדרום-מזרח אסיה, הנפוץ כמין פולש (בישראל דרך סחר בצמיגים משומשים) בעיקר באיזור הדרום והמרכז. היתוש נפוץ בכל היבשות (למעט אנטארקטיקה), ובארצות כגון: ארצות הברית (מאז 1985), אלבניה ואיטליה (מאז שנות ה-90), ניגריה (מאז 2002), ניו זילנד, קנדה, ספרד וארצות רבות אחרות, בהן ישראל. בניגוד לרוב היתושים, יתוש הטיגריס האסייתי פעיל במהלך היום, בעיקר בשחר ובשעות בין הערביים.
סביבת מחייתו של היתוש היא לרוב באזור הטרופי והסובטרופי, במי גשם החודרים לחללים של עצים. יתוש זה מתפתח גם בתוך עציצים, אגרטלים וכל מקום שבו יש מים עומדים לתקופה ארוכה.
היתוש חדר לאירופה בשנות ה-70, באלבניה. בשנות ה-90 החל היתוש לפלוש לאמריקה ולאיטליה והוא היתוש העיקרי הגורם לעקיצות בצפון איטליה. בשנת 2007 גרם להתפרצות מקומית של מחלת הצ'יקונגוניה. בשנת 2002 נמצא לראשונה היתוש בישראל (במושב גנתון) ומאז מתפשט היתוש באזור.
תפוצתו העיקרית של יתוש הטיגריס האסייתי היא בצמיגים משומשים המיובאים מאסיה לאירופה, לאמריקה ולאפריקה. היות שיתושים חיים בסביבת מים עומדים ומטילים ביצים שם, הם מצויים גם בתוך המים בצמיגים וכאשר צמיגים אלו מגיעים ליעדם, מגיעים דרכם גם היתושים. יתוש הטיגריס האסייתי עלול להעביר למעלה מ-20 מחלות, בהן קדחת דנגי, צ'יקונגוניה ועוד.
הטלת ביצים יכולה להתבצע גם בכלים קטנים, כמו צנצנות, שבהן מים עומדים. הנקבה מטילה ביצים על דופן הכלי שבו עומדים המים, בניגוד לנקבות מסוגים אחרים אשר לרוב מטילות ביציהן על פני המים. הביצים הן בעלות כושר הישרדות גבוה: ביצה יכולה להיות במקום יבש לתקופה של כמה חודשים ובכל זאת לבקוע לאחר הרטבה קלה ובתנאים מתאימים.
היתוש הבוגר מתאפיין בגופו השחור ופספוס לבן על הרגליים והחזה. הוא זריז למדי, והנקבות מסוגלות לעקוץ מספר פעמים בפרק זמן קצר.
הפצת מחלות
יתוש הטיגריס האסייתי נחשב למעביר העיקרי של נגיף הצ'יקונגוניה ברחבי העולם. לצד העברת נגיף זה, היתוש הוא נשא של נגיף קדחת דנגי ובמקרים רבים הוא נושא את נגיף קדחת מערב הנילוס אותו הוא עשוי להעביר לאדם. אורך חייו הממוצע הוא כשבועיים.
תפוצה בישראל
ברחבי ישראל היתוש נפוץ לאורך מישור החוף - מראש הנקרה ועד אשקלון, באזור הכרמל, הגליל המערבי, בשפלה, באזור השרון, במערב השומרון, בגוש דן, בשפלת יהודה ובהרי יהודה, במדבר יהודה, בירושלים ובאזור באר שבע ובגליל העליון.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יתוש הטיגריס האסייתי |
- יתוש הטיגריס האסייתי, באתר ITIS (באנגלית)
- יתוש הטיגריס האסייתי, באתר NCBI (באנגלית)
- יתוש הטיגריס האסייתי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- יתוש הטיגריס האסייתי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- יתוש הטיגריס האסייתי, באתר GBIF (באנגלית)
- יתוש הטיגריס האסייתי, באתר המשרד להגנת הסביבה
- אביב לביא, הפלישה האסייתית: ישראל נעקצת ע"י יתוש נמר, באתר nrg, 31 ביולי 2009
- שחר סמוחה, תנו לו בכפיים: יתוש הטיגריס האסיאתי מגיע לנוכחות שיא, באתר גלובס, 22 ביוני 2018
הערות שוליים
