אולפנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אולפנא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכניסה לאולפנת "סגולה" בקריית מוצקין

אוּלְפָּנָה היא בית ספר תיכון לבנות בזרם הממלכתי-דתי, שבו ניתן תגבור של לימודי תורה ופעילויות חברתיות. האולפנה מקבילה לישיבה התיכונית עבור בנים.

מקור השם

מקור השם אולפנה הוא בארמית ומובא למשל בתרגום אונקלוס לפרשת כי תשא, שם הוא מתרגם את הפסוק "וקרא לו אהל מועד" (שמות ל"ג,ז) - "וקרי ליה משכן בית אולפנא", כי באוהל זה התנהלו לימוד התורה והוראתה. השם נבחר כדי להבדילו מבית ספר תיכון רגיל, מצד אחד, ומצד שני שלא להשתמש במונח ישיבה המיועד למוסדות לימוד לבנים.

במקור אולפנא נכתבה ב-א', אולם ע"פ כללי האקדמיה ללשון העברית, כיוון ש"שורה של שמות ארמיים בעלי סיומת םָא חדרו לעברית, והם נתפסו בה כשמות ממין נקבה בגלל זהות הצליל לסיומת הנקבה העברית... לפיכך החליטה האקדמיה שמילים אלו ייכתבו בה"א, כדין כל מילה ממין נקבה המסתיימת בתנועת a:".

ייחוד האולפנה

באולפנה לומדות הבנות מקצועות יהדות עם מקצועות חול, במטרה לסיים את התיכון עם תעודת בגרות, אך גם עם הישגים בתחום הרוחני, מידות טובות, ואהבת התורה, העם והארץ. האולפנות גובות מההורים שכר לימוד שבין 5,000-10,000 שקלים ויותר מכך בשנה, על מנת לתגבר את התלמידות בשיעורים נוספים ובפעילויות חברתיות. בחלק מהאולפנות פועלת פנימייה חלקית או מלאה.

התגבור בלימודי היהדות באולפנה מתבטא בלימוד מוגבר לבגרות (5 יחידות תורה שבעל פה, 5 יחידות תנ"ך), שעות של למידה עצמית בזוגות (המכונות פרקא, חברותא או מוסר, בהתאם לאולפנה), וכן יוזמות העשרה שונות כשיעורי בחירה למתמידות ושעות לימוד עם רב. מנהל האולפנה הוא לרוב רב, המקרין מבחינה חינוכית על הכיוון של האולפנה.

נוסף לפן הלימודי, האולפנות שמות דגש רב על קשר עם הבנות והמחנכות מצופות להעביר שיעורי חינוך רבים וליצור קשרים אישיים עם התלמידות.

באולפנות קיימות פעילויות חברתיות רבות. אלה הפעילויות המקובלות ברובן:

מכולן הפעילות המרכזית של השנה היא בחודש אדר כאשר השמינית, כתה י"ב, מפיקות הצגה - טקס הכתרה לרבנית פורים שתחליף את הרב, (מנהג שמקורו בישיבה תיכונית - הנהגת רב פורים) הלא הוא מנהל בית הספר, למשך כל החודש (או לפחות עד פורים), החודש הזה הוא כמו מסיבת הפרידה של השמיניסטיות מהאולפנא והן משקיעות בהעלאת ההצגה ובפעילויות שיעסיקו את האולפנא עד פורים. פעילות ידועה בהרבה אולפנות היא ה"אולפזמון" - תחרות שירים מקוריים באולפנא, שעל הפקתו אחראיות גם אחת השכבות הבוגרות - השישית או השביעית, תלוי במסורות שעוברות עם השנים.

אולפנות בתנאי פנימייה נשארות בדרך כלל לשבתות פעם בשבועיים או שלוש, אך גם אולפנות אקסטרניות מקפידות להוציא את הבנות כמה פעמים בשנה לשבתות משותפות.

היסטוריה

יוזמה ראשונה להקמת אולפנה הייתה במרחשוון תש"ג (1943), בעין גנים ליד פתח תקווה, במתכונת דומה לזו של הישיבה בכפר הרואה. באולפנה היו שבע תלמידות ששילבו לימודי קודש עם עבודה חקלאית. האולפנה הראשונה במתכונתה הנוכחית היא אולפנת כפר פינס, המכונה "אם האולפנות". היא נוסדה בשנת תש"ך (1960) כדי למלא את הצורך של הורים לתת לבנותיהם חינוך תורני, מעבר לזה הניתן בתיכון המקיף הדתי, שיתאים לבנות הציונות הדתית. בהמשך שנות השישים נוסדו עוד שלוש אולפנות: אולפנת אמנה בכפר סבא שנוסדה בתשכ"ד (1964), אולפנת סגולה בקריית מוצקין שנוסדה בשנת תשכ"ה (1965), ואולפנת צפירה במושב צפריה שנוסדה בתשכ"ה (1965). אולפנות אלו שימשו קבוצה קטנה של בנות שיצאו לחינוך פנימייתי, כאשר רוב הבנות הדתיות נשארו ללמוד בבתי ספר תיכוניים דתיים במקומות מגוריהן.

בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 החלה התעוררות בחינוך הדתי לכיוון של הקמת אולפנות נוספות. בדרום הארץ, שבו לא היו אולפנות, הוקמו אולפנת ערד בתשל"ח (1978)[1] ואולפנת אבן שמואל במושב אבן שמואל בשנת תש"מ (1980).

עם הקמת ההתנחלויות ברחבי יהודה ושומרון, הוקמו בהן מספר אולפנות, בהן האולפנה בקריית ארבע, אולפנת השומרון באלקנה, אולפנת עפרה ואולפנת להב"ה בקדומים בשנת תשמ"ב. אולפנה נוספת, נווה חנה בגוש עציון, הוקמה בשנת תשמ"ד (1984).

בשנת תשל"ח (1978) הוקמה האולפנית בתל אביב שנועדה להיות אולפנה לימודית בעיקרה, ללא פנימייה וללא הפעילויות הרבות בערבים. אולפנה זאת ענתה על הרצון של תלמידות והוריהן למסגרת לימודית תורנית ללא פנימייה. בהמשך, הוקמו אולפנות של רשת צביה ברחבי הארץ, גם הן ללא פנימייה.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 הפך המושג אולפנה למותג ורבים מבתי הספר התיכוניים לבנות במגזר הציוני דתי שינו את שמם לאולפנה או הקימו נתיב אולפני. הדבר חייב במקרים מסוימים הוספות שיעורי לימודי קודש על מנת לעמוד במינימום הנדרש על מנת להקרא אולפנה. כמו כן, הוקמו אולפנות נוספות ברחבי הארץ.

הוקמו מספר אולפנות לבנות המתקשות בלימודים, בהן האולפנה בדולב והאולפנה בנוב.

אולפנות בישראל

יישוב בית הספר יישוב בית הספר יישוב בית הספר יישוב בית הספר
כפר סבא אולפנת "אמנה" פתח תקווה אולפנית ישורון בת ים צביה בת ים מודיעין אולפנת בנ"ע "אורות מודיעין"
כפר סבא אולפנית "הראל" פתח תקווה אולפנת דרכי נועם בית אל אולפנת רעיה קריית גת אולפנת גרוס+אולפנת צביה
צפריה אולפנת בנ"ע "צפירה" פתח תקווה אולפנת בנ"ע רעות בית אל אולפנית בנ"ע תאיר דולב אולפנת דולב
טבריה אולפנית אורט "אמונה" טבריה גדרה אולפנת הרב בהר"ן חפץ חיים צביה חפץ חיים דימונה אולפנת נריה צביה דימונה
אבן שמואל אולפנת בנ"ע אבן-שמואל באר-שבע אמי"ת אוריה (מקיף ב') באר- שבע אשקלון אולפנת צביה אשקלון בני ברק אולפנת צביה בני ברק
נוף איילון-שעלבים אולפנת-קריית חינוך שעלבים לא ידוע אולפנת בנ"ע "אוהל שלמה" ערד אולפנת בנ"ע נאות-אברהם קריית שמונה אולפנית דרכא
קריית מוצקין אולפנת בנ"ע סגולה חיפה צביה חיפה עפולה "צביה" עפולה מגדל העמק אולפנת תפארת
תל אביב אולפנית בני עקיבא תל אביב הרצליה צביה הרצליה כוכב יעקב צביה כוכב יעקב חולון אולפנת יבנה חולון
מעלות תרשיחא צביה מעלות מירון אולפנת בני עקיבא מירון אלקנה אולפנת השומרון קצרין אולפנת קצרין - הגולן
לוד צביה לוד רמת בית שמש אולפנת "גילה" שעלי תורה ראש העין אולפנת "זבולון" נוב אולפנת איל ברמה
ירושלים אולפנת חורב בית שמש אולפנית אמי"ת נגה עפרה אולפנת עפרה גבעת וושינגטון אולפנת הללי לאומנויות
ירושלים צביה ירושלים בית שמש אולפנת "פירסט" מעלה לבונה אולפנת מעלה לבונה נתניה אולפנית בר-אילן
ירושלים צביה לאומניות קדומים אולפנת להב"ה מעלה אדומים צביה מעלה אדומים פרדס חנה אולפנית אלישבע
ירושלים אולפנית "נווה רוחמה" אילת אולפנת "תהילת ישראל" קריית ארבע אולפנת ק"א "אשת חיל" נווה צוף אולפנת שירת הים
ראש צורים אולפנת בנ"ע 'ראש צורים' ניצן אולפנת נווה דקלים חדרה אולפנית "מבשרת ברוך" שדרות אולפנת שירת
נתיבות צביה נתיבות רחובות צביה רחובות צפת אולפנת אמי"ת צפת
חצור הגלילית אולפנת אמי"ת חצור פסגת זאב אולפנת בנ"ע פסגת זאב בני ברק אולפנית "נווה-שרה הרצוג"

אולפנת "אמונה"

אופקים אולפנת איילת השחר נריה אולפנת בנ"ע נריה כפר פינס אולפנת בנ"ע כפר פינס
אשדוד אולפנא אשדוד אלון שבות אולפנת "אוריה" אלון שבות אולפנת נווה חנה באר-שבע בנ"ע חן במדבר קריית אתא אולפנית שח"ם
רמת מגשימים אולפנת רגבים בגולן

ראו גם

לקריאה נוספת

  • החינוך הדתי בגבורותיו, המרכז לחינוך דתי בישראל, עמודים 395–397.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0