קבר רבי נחמן מברסלב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קבר רבי נחמן מברסלב
Hasidi Uman 2.JPG
נתונים כלליים
תאריך פטירה י"ח בתשרי ה'תקע"א
תאריך הילולה בראש השנה ובתאריך הפטירה
עיר אומן, אוקראינה
קואורדינטות 48°44′49.19″N 30°14′3.53″E / 48.7469972°N 30.2343139°E / 48.7469972; 30.2343139
https://rabenu.org

קבר רבי נחמן מברסלב (מכונה בקרב חסידי ברסלב "הציון הקדוש") נמצא בעיר אוּמַן שבאוקראינה ומהווה מוקד עלייה לרגל לחסידי ברסלב ולאוהדים.

הקבר והעלייה אליו בעבר

Rabbi Nahman Tomb (Uman, Ukraine).JPG
ציון מקום הקבר

כחצי שנה לפני פטירתו עבר רבי נחמן להתגורר בעיר אומן, באמרו: "אומן מקום טוב להיקבר בו", וזאת מכיוון[דרוש מקור] שבבית העלמין נקברו יהודי העיר שנרצחו בידי ההיידמקים בטבח ב-1768. הוא עצמו נפטר בי"ח בתשרי (ג' חול המועד סוכות) ה'תקע"א (16 באוקטובר 1810).

רבי נחמן הבטיח כי מי שיבוא לקברו, ייתן פרוטה לצדקה, יאמר את עשרת פרקי התהלים של התיקון הכללי ו"יקבל על עצמו שלא ישוב לאוולתו", רבי נחמן "בהפאות יוציא אותו מהגיהנם"[1].

רבי נחמן הקפיד בחייו שחסידיו יגיעו אליו לראש השנה, באומרו כי בראש השנה יש לו כוח מיוחד "להמתיק את הדינים" מעל מי שיהיו אתו. בערב ראש השנה האחרון לחייו, כשהוא כבר נוטה למות, ציווה לחסידיו שכשיחזרו כל אחד לביתו, יעשו כרוז שכל מי שמאמין בה' יבוא להיות בראש השנה אצל רבי נחמן באומן. תלמידיו, ובראשם רבי נתן, הסיקו מכך כי כוונתו שימשיכו לבוא אליו לראש השנה גם אחרי פטירתו, לשהות בסמוך לציונו[2].

על פי צוואתו נוהגים חסידי ברסלב להגיע לקברו. גם בתקופת השלטון הסובייטי קיימו החסידים באזור את העלייה לרגל, ועד אמצע שנות ה-30 פעל במקום בית-מדרש קטן[3]. מעטים אף הצליחו להגיע מארצות אחרות תוך חציית מסך הברזל.

העלייה לקבר כיום

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הקיבוץ באומן
מבקרים לצד חסידי ברסלב בפתח מתחם הקבר

לאחר נפילת ברית המועצות החלה עלייה נרחבת לקבר בשבת חנוכה ובחג השבועות, וכן ביום הולדתו של רבי נחמן, בערב ראש חודש ניסן. אולם המועד שבו מתרחשת העלייה ההמונית ביותר הוא ראש השנה. ההתכנסות מכונה "הקיבוץ באומן" או בקיצור "קיבוץ".

מסורת זו של נסיעות לאומן בראש השנה סוחפת גם אנשים מחוץ לחסידות ברסלב. בראש השנה תשס"ח הגיע מספר העולים לכ-31 אלף איש הבאים מישראל, מארצות הברית, מצרפת ועוד.

המתחם מנוהל החל משנת 2014 על ידי עמותת "איחוד ברסלב באומן".

בסמוך לקבר הוקמה קהילה יהודית המונה כמה עשרות משפחות, המתפרנסות מעסקים במקום.

בדצמבר 2016 השליכו אלמונים בתוך מבנה הקבר ראש חזיר שעליו חרוט צלב קרס ושפכו צבע אדום[4].

בתחילת 2022 בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, עמותת איחוד ברסלב באומן הקימו בסמוך לקבר מרכז עזרה וסיוע הומניטרי לפליטים מכל רחבי אוקראינה[5]. מרכז הסיוע פעל בין השאר גם בקומות התחתונות של הקלויז באומן ובמקווה של ראש השנה[6].

יוזמות וניסיונות להעלאת עצמותיו של רבי נחמן לארץ ישראל

מעת לעת עולות יוזמות להבאת עצמותיו של רבי נחמן לקבורה בירושלים. יוזמות אלו נתקלות בהתנגדות מצד חלקם הגדול של חסידי ברסלב הסבורים שרבי נחמן רצה להיקבר דווקא שם, בעוד חסידי ברסלב אחרים סבורים שכך היה רצונו רק בזמן שעם ישראל היה בגולה.

בין הבולטים הלוקחים חלק ביוזמות אלו נמנים תלמידי הרב ישראל דב אודסר אשר פנה בנובמבר 1992 אל יצחק רבין בהיותו ראש ממשלת ישראל ואל נשיא המדינה חיים הרצוג. בראשית שנת 1993 פנה הנשיא הרצוג לאוקראינים בבקשה רשמית. ליאוניד קרבצ'וק נשיא אוקראינה התחייב שיאפשר את העלאת העצמות ברם חזר בו לאחר התנגדות עזה מצד פלג גדול של חסידי ברסלב בהם דוד רפאל בן-עמי.

גם ראש הממשלה אהוד אולמרט ניסה להעלות את עצמות רבי נחמן לקבורה בהר הזיתים[7]. בשנת 2017 אישרה סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי כי ישראל פנתה לממשלת אוקראינה בבקשה להעלות את העצמות[8]. זמן קצר לאחר מכן הבהיר שגריר אוקראינה בישראל שהנושא אינו עומד על הפרק ושעמדת אוקראינה היא שמדובר "בנכס תרבותי-היסטורי המהווה חלק מסיפורה של המורשת האוקראינית"[9].

"ועד ציון רבנו בארץ ישראל" יצא באותו זמן במסע הסברה ציבורי בסימן "LET MY RABBY GO"[10]

לקריאה נוספת

  • אהרן קליגר, אומן - געגועים שהפילו חומות, ירושלים תשס"ה
  • פינחס זילברמן, אומן - כך נפרצה הדרך..., סיפור נסיעותיו הראשונות של ר' גדליה פליער, ירושלים תשס"א
  • משה וינשטוק, "אומן – המסע הישראלי לקברו של ר' נחמן מברסלב, ידיעות ספרים, 2011

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0