דרשו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אחינו (ארגון))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו דרשו
לוגו דרשו

"דרשו" - קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה, הוא ארגון הפועל בקרב המגזר החרדי ומטרתו לעודד אברכים ובחורי ישיבות ללימוד הדף היומי וההלכה. הארגון מקיים מבחנים מדי חודש במגוון תחומים, ומחלק מלגות כספיות לעומדים בהם בהצלחה. 'דרשו' מפעיל תחתיו ארגון נוסף – אחינו - תורה ויהדות לנוער, הפועל בקרב בני נוער חרדים וחוזרים בתשובה. בלוגו של הארגון מופיעות המילים "דרשו ה' ועוזו" מתוך הפסוק מספר תהילים דִּרְשׁוּ ה' וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד [1]. את שם הארגון מקובל להגות במלעיל.

בנשיאות הארגון מכהנים הרב ברוך דב פוברסקי, הרב דוד כהן, האדמו"ר מויז'ניץ, האדמו"ר מצאנז, האדמו"ר ממודז'יץ והאדמו"ר מאלכסנדר.

רבנים רבים תומכים בארגון ומשתתפים באירועי ה'סיום' הנערכים על ידו.[2][3]

הארגון נוסד וממומן על ידי דוד הופשטטר[4], מטורונטו שבקנדה. הארגון מחזיק משרדים בישראל, ארצות הברית ובקנדה.

היסטוריה

ארגון 'דרשו' הוקם בכ"ז תשרי ה'תשנ"ח, כארגון מקומי לחיזוק ועידוד לימוד התורה, בטורונטו שבקנדה, כשהבסיס היה שיעור ב'דף היומי' שמסר נשיא הארגון מדי בוקר בבית המדרש של 'דרשו' ברחוב יונג בטורונטו.

אט אט התרחב הארגון והוקמו מוקדי פעילות נוספים בתוך הקהילה היהודית בטורונטו ומחוצה לה, זרוע נוספת נפתחה במונטריאול בדמות 'כולל' ל'בעלי בתים' מקומיים, ומשם לארצות הברית השכנה.

כעבור שנים אחדות כבר הופעלו על ידי 'דרשו' כוללים ללימוד תורה בערים לייקווד שבניו ג'רזי, ניו יורק[5]. בולטימור, סינסינטי, קליבלנד[6], סילבר ספרינג[7], מונסי, שיקגו, דטרויט ועוד.

במקביל נוסד ארגון 'דרשו' בישראל, עם הקמתם של כוללי אברכים בשכונת רמות שבירושלים ובבית שמש.

במחלקת הבחינות של הארגון, הגרעין ההתחלתי מנה כ-1000 נבחנים, וכיום עומד על כ-20 אלף נבחנים בגמרא ובהלכה[דרוש מקור].

'דרשו' מפעיל שלוחות בארצות הברית, קנדה, שווייץ, דרום אפריקה, ונצואלה, ברזיל, מקסיקו, ארגנטינה, אוסטרליה, פנמה, בלגיה, אנגליה, בלארוס, אוקראינה, רוסיה ועוד[דרוש מקור].

בישראל מפעיל הארגון קרוב ל-500 שיעורים בעשרות יישובים ברחבי הארץ, לצד מאות מוקדי בחינה הפועלים בהתאם למועדי בחינות במגוון התכניות של הארגון.

פעילות 'דרשו'

הארגון מפעיל 14 מסלולי לימוד שונים, חלקם מוקדשים ללימוד הדף היומי במגוון אופציות, החל מלימוד ומבחן חודשי, וכלה במבחנים על הש"ס כולו וכן מספר תכניות לעידוד לימוד ההלכה.

נוסף לתכניות הלימוד האישיות מקיים 'דרשו' גם תכניות קבוצתיות ללימוד, באמצעות חיבור שוטף עם עולם הישיבות ועם רשתות הכוללים. בין היתר קיימים מסלולי לימוד לשעות הבוקר המוקדמות בהיכלי הישיבות, לימוד בימי שישי ובשבתות.

במרוצת השנים נבחנו ב'דרשו' יותר מ-150 אלף בני אדם, הוקמו מאות רבות של מוקדי בחינה, נפתחו סניפים במאות ערים ויישובים, ב-15 מדינות הפזורות על פני חמש יבשות.

מסלולי הלימוד

דף היומי

  • 'קניין תורה': בשנת ה'תשס"א פתח הארגון את מסלול 'קניין תורה', במסגרתו נערכו מבחנים חודשיים על 30 דף מתוך התלמוד הבבלי מדי חודש, על פי מסלול הדף היומי. אחת לארבעה חדשים נערך מבחן מסכם.
  • 'קניין ש"ס': כמו כן הוקם מסלול 'קניין ש"ס' בו משתתפים הלומדים בנוסף למבחני קנין תורה, במבחנים הנערכים אחת לחצי שנה על התלמוד הבבלי, מתחילתו ועד למקום בו אוחז מחזור לימוד הדף היומי בתאריך המבחן. המבחן האחרון של 'קניין ש"ס' נערך על כל 2711 דפי התלמוד הבבלי.
  • 'קניין משניות': בהמשך הוסיפו בתוכנית לימוד התלמוד הבבלי גם את מסכתות המשניות שאין עליהם תלמוד בבלי. מסלול לימוד זה מכונה 'קניין משניות'.
  • בכ' בחשון תשפ"ג נפתח מסלול 'קנין ירושלמי' על סדר דף היומי ירושלמי שהחל את מחזורו האחד עשר ביום זה.

בסיום מחזורי הלימוד של הדף היומי, עורך הארגון 'מעמד סיום', בו משתתפים רבים מגדולי ישראל.

דף הכולל

  • מסלול שנפתח בשנת ה'תש"פ לקראת סיום המחזור הי"ג בדף היומי, במקביל למסלול קנין תורה, ובמסגרתו בכוללים המצטרפים ילמדו דף ליום, מלבד שישי ושבת. כך שבכל חודש ייבחנו על עשרים דף. ובמסגרת התכנית יסיימו את הש"ס לא לפי הסדר. בתכנית צפויים להשתתף כ-10,000 אברכים[8].

עמוד היומי

בתחילת חודש חשוון ה'תשפ"ד נפתח מסלול יומי חדש. 'עמוד יומי': הכולל בתוכו ארבעה מסלולים: א. גמ' רש"י. ב. גמ' רש"י ועיון העמוד. ג. גמ' רש"י תוס' ד. גמ' רש"י תוס' ועיון העמוד.

באדר א' ה'תשפ"ד לרגל סיום מסכת ברכות. התקיים כנס סיום בווינה מקום שבו רבי מאיר שפירא מלובלין יזם את הדף היומי.

הלכה

הרב יצחק אזרחי נואם באירוע סיום מחזור ראשון של הדף היומי בהלכה
אירוע סיום המחזור הראשון של הדף היומי בהלכה ד' בניסן תשע"ה
  • 'דף היומי בהלכה' הוא מסלול בו מדי יום נלמד עמוד אחד מתוך ספר משנה ברורה. מחזור לימוד הדף היומי בהלכה נמשך כשבע שנים. מדי חודש נערך מבחן, ואחת לחצי שנה מבחן מסכם.
  • 'קניין הלכה' הוא מסלול לימוד הלכה המבוסס על לימוד נושאים מרכזיים בארבעה טורים ושולחן ערוך, עם עיון בסוגיות בתלמוד הבבלי והירושלמי הקשורות לנושא.

תכניות 'בני הישיבות'

  • תוכנית 'ותלמודו בידו' במסגרתה נבחנים התלמידים על המסכת הנלמדת בישיבתם, כולל הדפים שאינם נלמדים במסגרת סדרי הישיבה. התוכנית פועלת על פי הספק של 20 דפי גמרא בחודש, גפ"ת. הנבחנים מקבלים מלגה על כל מבחן ומלגה נוספת בסיום כל המסכת.
  • תוכנית 'דרשו בוקר'. במסגרת זו לומדים הבחורים מדי בוקר מ 6:00 עד 7:00 בבוקר. הספק הלימוד במסגרת תוכנית זו עומד על שניים וחצי דפי גמרא בשבוע, והמלגה מוענקת לפי חישוב משולב של שעות הלימוד וציוני המבחנים.
  • 'מקדשי שביעי'. מסלול לימוד לימי שישי, שבתות ומוצאי שבתות. החומר הנלמד הוא הדפים הנלמדים בישיבה באותו השבוע, או חזרה על מסכת שנלמדה בישיבה בשנים קודמות.

תכניות עונתיות

  • 'סדר הכנה'. מסגרת בה מתכנסים מדי שנה ב'בין הזמנים' של חודש אב בחורי ישיבה קטנה לכינוס בהשתתפות רבנים כהכנה לקראת עלייתם לישיבה גדולה.
  • מסלול לימוד 'קנין שבת'. התקיים מספר פעמים במהלך ימי בין הזמנים של חודש ניסן. במסגרת זו נלמדו הלכות שבת בסגנון הלימוד של 'הדף היומי בהלכה', ונבחנו על הנלמד עם סיום בין הזמנים.
  • תוכנית 'קנין סוכה' התקיימה מספר פעמים בבין הזמנים של חודש תשרי. במסגרת התוכנית למדו ונבחנו אברכים ובחורים על הלכות סוכה מתוך המשנה ברורה, בסגנון הלימוד של הדף היומי בהלכה.
  • תוכנית 'קניין שביעית' עוסקת בהלכות שמיטה, והיא מתקיימת אחת לשבע שנים, בשנת השמיטה. הלימוד כולל לימוד משניות מסכת שביעית בשילוב הלכות שמיטה.

אירועים

במסגרת לימודי הש"ס וכן לימודי ההלכה, נערכו במהלך השנים אירועים רבי משתתפים של 'סיום הש"ס' וכן 'סיום הדף היומי בהלכה'.

  • בניסן ה'תשע"ה נערך מעמד הסיום למחזור הראשון של מבחני הדף היומי בהלכה. בשל ריבוי משתתפים האירוע פוצל לשני מעמדים שהתקיימו במקביל, האחד בהיכל נוקיה בתל אביב[9] והאחר בבנייני האומה בירושלים[10].

הוצאת ספרים

ארגון דרשו הוציא לאור את ספר משנה ברורה במהדורה ייחודית, אשר במקביל לכל עמוד 'משנה ברורה' המופיע בצורתו המקורית, מופיעות תוספות מדברי הפוסקים שלאחר ימי המחבר. ספר זה זכה לפופולריות רבה, והוא נקרא בפי הלומדים 'משנה ברורה דרשו'. מאידך ספר זה זכה לביקורת מצד הרב יצחק יוסף ורבנים ספרדיים נוספים, אשר טענו כי 'מסיבות מוזרות' לא הוזכרו פסקי אביו הרב עובדיה יוסף[14].

בשנת תשפ"ג החל הארגון בהוצאה לאור של ספר שולחן ערוך עם ביאורים והוספות. הכרך הראשון שהודפס עוסק בחלק יורה דעה.

כמו כן מוציא הארגון עלון שבת בשם 'לקראת שבת מלכתא', המופיע גם במהדורה דיגטלית ומופץ ברשת.

בנוסף הוציא לאור את הספר 'דרש דוד', בו מופיעים מאמרים תורניים של נשיא הארגון על סדר פרשיות השבוע והמועדים.


אחינו

לארגון 'דרשו' יש זרוע לפעילות קירוב בשם "אחינו". במסגרת זו פועלים עשרות רבות של פעילים ומתנדבים ברחבי הארץ, מפעילים 'מדרשיות' לבני נוער, מבצעים הרשמה לישיבות המותאמות לחוזרים בתשובה, פועלים בבתי הספר התורניים על מנת לשכנע את התלמידים להצטרף לעולם הישיבות במקום לבחור במסלולי המשך אחרים, ואף מלווים אותם לאחר כניסתם לישיבות תוך שמירה על קשר שוטף עם ההורים ואנשי הצוות החינוכי.

'אחינו אף פועל ל'קירוב הקרובים' באמצעות 'מוקד ישיבה', אשר פעיליו מסייעים לבחורים מתוך המגזר החרדי המתקשים במסגרות הישיבתיות, ומעניקים להם עזרה בדמות של הקשבה למצוקותיהם ובשיבוץ מקצועי לישיבות מתאימות. למוקד הישיבה שלוחה חסידית המותאמת עבור תלמידי הישיבות החסידיות.

הארגון אף מפעיל אתר אינטרנט בשם 'הרב של האינטרנט', המשיב מדי חודש לאלפי פניות במגוון רחב של נושאים, מוקדי מענה טלפוניים לצעירים חרדיים ולצעירים מתעניינים ביהדות. כמו כן הארגון מוציא לאור עלוני חידושי תורה שונים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0