אילת השחר (ספר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר

פרמטרים ריקים [ ספר הבא, מחברת, ספר קודם, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ מחבר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אילת השחר
תאריך מהדורות נוספות ה'תשל"ז, ה'תשל"ט, ה'תש"מ, ה'תשמ"ד, ה'תשמ"ה, ה'תשמ"ז, ה'תשמ"ט, ה'תש"ן, ה'תשנ"א, ה'תשנ"ב, ה'תשנ"ד, ה'תש"ס, ה'תשס"ה, ה'תשס"ז, ה'תש"ע, ה'תשע"א, ה'תשע"ג, ה'תשע"ד, ה'תשע"ה, ה'תשע"ו, ה'תשע"ז. (המהדורות מתייחסות לכלל הכרכים, לא בכל מהדורה יצאו כל הכרכים.)
מספר כרכים על התורה - חמשה
על הש"ס - ששה עשר
.

אילת השחר היא סדרת ספרים שכתב רבי אהרן יהודה לייב שטינמן, הכוללת חמשה כרכים על חמשה חומשי תורה, וששה עשר כרכים על הש"ס (מתוך כ-30 ספרים שהוציא בחייו). בשם הספר רמז רבי אהרן לייב את שמו אהרן יהודה לייב ושם אשתו תמר. ספריו מתאפיינים בהערות וביאורים קצרים בלבד. מחשש לפרסום ועין הרע לא כתב רבי אהרן לייב את שמו בספריו אלא רק 'א.י.ל. בלאא"מ ר' נח צבי זללה"ה'[1]. הספרים יצאו לאור רק לאחר שעבר עליהם ואישר את הוצאתם ובצוואתו[2] הקפיד על כך וכתב "הכתבים בדברי תורה וכן באגדה אין להדפיס רק אלה שידעו שעברתי עליהם והם מוכנים לדפוס"[3].

על שם סדרת ספריו מכונה הרב שטיינמן בפי רבים בעל האילת השחר ובקצרה האילת השחר. כמו כן יצאו לאור ספרים נוספים מתורתו ונקראו בשם איילת השחר, או על משקל דומה כאייל תערוג, אפיקי איל וכדומה.

על התורה

סדרת אילת השחר על התורה כוללת חמשה כרכים, כרך לכל חומש, ובכרך החמישי נוספו מפתחות על פי סדר הנ"ך, הש"ס, המדרשים, רמב"ם, ראשונים ואחרונים וכן מפתחות על פי ערכים שונים.

הספרים נכתבו לאחר לימוד של שבע שנים משנת ה'תשנ"ו פרשת אחרי מות ועד לשנת ה'תשס"ג עם תלמידים, כאשר בכל יום מימות השבוע (א' עד ה') היו לומדים בערך חצי שעה את החומש עם פירוש רש"י ושאר מפרשים עיקריים. הלימוד נעשה כדי לקיים את מצות שניים מקרא ואחד תרגום עם פירוש רש"י אשר בלעדיו אי אפשר להבין את התורה שבכתב וכדברי המגיד לרבי יוסף קארו[4] שילמד הפרשה בנחת ירגיש בספקות יתרצם בעצמו ואם לא יוכל יעיין בספרים ולא ילמד שנים מקרא ואחד תרגום במרוצה כחותה על הגחלים[5]. תוך כדי הלימוד התלבנו דברים והועלו על הכתב, בעיקר כהערות קצרות על פי סדר הפסוקים. דברים רבים נשארו בצריך עיון. לעיתים אין בדברים כל חידוש אלא הבאת הדברים לפני הקורא "כמו שמש המביא הספרים לקרוא בהם"[6]. המהדורה הראשונה יצאה בשנת ה'תשס"ו.

בחלק מן הפרשות ישנן הערות על המנחת חינוך במצוות המופיעות בפרשה, ובחלקן ישנן הערות על ההפטרות.

כדרכו של רבי אהרן לייב בדברי תורתו גם בהקדמתו לספר הוא כותב מילים ספורות בלבד, מודה לה' על חסדיו בהוצאת הספרים, מספר כיצד למדו יחד את הדברים ומה הסיבה לכך כנ"ל, מברך את כותבי הדברים ומסיים שאין ללמוד ממה שכתוב בספר שום הלכה ואפילו לסניף בעלמא.

בין עורכי הספרים נמנה רבי יעקב ידידיה פרידמן[7] שנפטר בעת הדפסת הספרים.

על הש"ס

ספרי אילת השחר על הש"ס נכתבו בין השנים ה'תשמ"ד - ה'תשע"ז. כמו ספריו על התורה גם ספרים אלו נכתבו בקיצור יחסי וללא הרחבה יתרה אך הם יותר מבוארים מספריו על התורה, שיטת לימודו ה'בריסקאית' ניכרת מתוך דבריו בספרים. כיון שהדברים נכתבו בזמנים שונים ניתן למצוא בהם לפעמים כפילות ולפעמים סתירות[8]. רבי אהרן לייב כתב לספריו הקדמה מאד קצרה ובה הודאה לה' על הוצאת הספרים ולעיתים אף לא כתב כלום. בהקדמתו לאילת השחר על מסכת קידושין שיצא לאור באדר ה'תשנ"א לאחר סיום מלחמת המפרץ, הוא מודה לקדוש ברוך הוא על חסדיו בהצלת עם ישראל בארץ ישראל.

ספרו על מסכת שבת נכתב בחלקו על ידי שומעי השיעורים.

ספרו על מסכת סנהדרין נקרא בתחילה 'חסד ומשפט' ולבסוף נכנס תחת השם הכללי 'אילת השחר'.

ספרו על מסכת בבא קמא חלק ב' כולל מחברת שכתב שבעים שנה קודם לכן ויש שם חידושים על פרק החובל ופרק הגוזל[9].

את ספריו על מסכת זבחים הוא החל לכתוב כשהיה בגיל 85, תוך כדי לימוד כל הסוגיות מתחילה עם קבוצת אברכים כאדם צעיר. רבי אברהם נח גרבוז שהתמחה בנושא סדר קדשים העיד שיש בספרים אלו דברים שרבותינו לא עמדו עליהם קודם, הוא כתב לו מכתב על כך והרב שטיינמן נהנה מכך[10].

בסדרה קיימים ספרים על המסכתות דלהלן:

כמה פעמים אמר רבי אהרן לייב שיש לו 'תאוה' להוציא כרך נוסף על סדר קדשים וכרך על סדר מועד[11].

התבטאויות מפי רבי אהרן לייב על ספריו

רבי אהרן לייב שטיינמן התבטא רבות בענין ספריו וחזר על הדברים בכל מיני הזדמנויות:

  • "מי חשב שאזכה לכך, היו כאלה שחשובים ממני בתורה ויראת שמים ועדיין לא זכו, כנראה שחשוב להוציא הכל בחיים, כמו שהחזון איש הוציא הכל בחייו"[12].
  • "החזון איש אמר שבכל ספר חדש שיוצא לאור הוא מרגיש כאילו הכניס ילד לחופה, וגם אני מרגיש כך, בתחילה אני חושש שהספר לא יתקבל, וכשהוא מתקבל אני שמח"[13].

הגדה של פסח - אילת השחר

על אף השם הזהה שניתן להגדה של פסח, היא אינה חלק מסדרת ספריו של רבי אהרן לייב, אלא נכתבה על ידי בוגרי ישיבת גאון יעקב, מתוך שיחות שמסר רבי אהרן לייב בישיבה ומתוך כתביו הרבים. דבריו עוסקים במצות סיפור יציאת מצרים תוך חיזוק האמונה והחיוב להודות לקדוש ברוך הוא, כמו כן לוקטו הלכות על סדר ההגדה והוגהו על ידי רבני הישיבה.

להגדה מצורף קונטרס "פירורים משולחן גבוה" ובו שאלות ותשובות וחידושים שהועלו בישיבה למעלה מעשר שנים בענייני חג הפסח, בתוספת הערות והארות מהרב חיים קנייבסקי.

ספרים נוספים

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר

לאחר פטירתו של רבי אהרן לייב יצאו לאור שני ספרים נוספים שנקראו בשם 'אילת השחר'; זמירות שבת - אילת השחר ואגרת הגר"א עם ביאור אילת השחר. הספרים יצאו בהוצאה מיוחדת (בכריכה רכה) על ידי דגל התורה באזכרת השנה לפטירתו (כסלו ה'תשע"ט) וחולקו למשתתפים בה.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
  • אגרת הגר"א עם ביאור אילת השחר - הוא אוסף מדברי רבי אהרן לייב על אגרת הגר"א שנאמרו מפיו מעת לעת, אשר הייתה חביבה עליו. הדברים הודפסו במוסף שבת קודש של העיתון יתד נאמן, לאחר מכן ביקשו ממנו העורכים לקבוע לימוד מיוחד באגרת, ודברים אלו הובאו במוסף שבת קודש של ערב חג סוכות ה'תשע"א. בספר לוקטו כל הדברים ונוספו עליהם אחרים. בסוף הספר הודפסו ענייני ציבור מתוך ספרו 'ימלא פי תהלתך'[14].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נעמה גרין 10 עובדות מהגראי"ל שטיינמן על עין הרע (עובדה 6) באתר הידברות
  2. אות י
  3. צוואתו.
  4. מגיד מישרים, ישעיה
  5. רבי אהרן לייב שטיינמן בהקדמתו לספריו
  6. מתוך הקדמתו לספרי אילת השחר על התורה
  7. כן נטל חלק בעריכת אילת השחר על הש"ס בכרכים יבמות וזבחים ובספר ימלא פי תהלתך.
  8. הקדמתו לאילת השחר על מסכת גיטין
  9. הוא התבטא ואמר שיש מי שחושב שפרק החובל שייך לילדים אבל לי יש דברים טובים על החובל ואני מתגעגע לזה כמו לילד חביב. צדיק כתמר יפרח עמ' שצ"ד
  10. על פי עדות בניהם הרב איתמר גרבוז והרב שרגא שטיינמן, מוסף שבת קודש של יתד נאמן גליון 11 פר' וישב כ"ב בכסלו ה'תשע"ט בכתבתו של ר. וילמן
  11. צדיק כתמר יפרח עמ' שצ"ד
  12. צדיק כתמר יפרח עמ' שצ"ד
  13. צדיק כתמר יפרח עמ' שצ"ד
  14. על פי דברים אחדים בראש הספר