ישיבת גאון יעקב (בני ברק)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת גאון יעקב
ישיבה
תאריך ייסוד אלול ה'תשל"ח - 1978
השתייכות חרדים ליטאים
מייסדים הרב אהרן יהודה לייב שטינמן
ראש הישיבה הרב זאב ברלין, הרב נתן זוכובסקי
משגיח הרב חזקיהו מישקובסקי
צוות הוראה הרב נחום ברנשטיין, הרב נתן רוטשילד
תלמידים 200
מיקום בני ברק

ישיבת גאון יעקב היא ישיבה גדולה בבני ברק שנוסדה על ידי הרב אהרן יהודה לייב שטינמן בשנת תשל"ח (1978). בראשות הישיבה עומדים הרב זאב ברלין והרב נתן זוכובסקי.

הקמת הישיבה

הישיבה הוקמה באלול תשל"ח (1978) על ידי הרב אהרן לייב שטינמן וחתנו הרב זאב ברלין. הישיבה הוקמה בבנין כולל וולוז'ין בבני ברק שהיה בבעלות הרב שמעון לנגבורט, חתנו של הרב יעקב שפירא רבה של וולוז'ין שהישיבה נקראה על שמו. גרעין היסוד של הישיבה הורכב מתלמידיו של הרב שטיינמן מישיבת פוניבז' לצעירים שעלו ללמוד אצלו בישיבת גאון יעקב לצד קבוצות תלמידים שעברו מישיבות פוניבז', סלובודקה ועוד.

ביסוד הישיבה החליט הרב שטיינמן שהישיבה לא תשתמש בתקציבי המדינה ותישען על שכר לימוד ותרומות. בשיחה שמסר בעת ייסוד הישיבה אמר הרב שטיינמן שיש מעלה לקיים ישיבה ללא תקציבים מהמדינה ומי שיכול לעמוד בזה זה עדיף[1].

צוות הישיבה

בשנים הראשונות לקיומה, מסר הרב שטינמן שיעור יומי בישיבה 3 פעמים בשבוע לבני השיעור הגבוה, ושיעור כללי מדי שבוע. לאחר שהקים את ישיבת ארחות תורה עבר למסור רק שיעור כללי, ובשנים האחרונות מוסר שיעור לבני הקיבוץ של הישיבה בביתו. הרב שמעון לנגבורט היה מוסר בישיבה שיעור פתיחה בכל תחילת זמן עד לפטירתו בשנת תשמ"ג (1983). לאחר פטירתו, הקפיד הרב שטיינמן למסור שיעור לעילוי נשמתו ביום פטירתו[2], בשנים האחרונות כאשר הרב שטיינמן נחלש הקפיד ראש הישיבה הגאון רבי זאב ברלין שליט"א להמשיך במסורת ואף עולה מידי שנה ביום פטירתו לציון של הרב לנגבורט.

בנוסף מכהנים בישיבה חתנו של הרב שטינמן הרב זאב ברלין וכן הרב נתן זוכובסקי שהיה תלמידו מישיבת חפץ חיים בכפר סבא. הר"מים בישיבה הם הרב יצחק לויער (חתנו של הרב זאב ברלין), הרב ישראל ברמן, הרב אלעזר דוד הוכברגר, והרב יעקב יפה.

לאחר פטירת הרב לנגבורט ללא ילדים, הוא הותיר את הבניין בצוואתו לישיבת ולוז'ין, והתנהל דין תורה בבית דין של הרב נסים קרליץ, בין יורשי משפחת שפירא, לבין הישיבה. לפי פסק הדין, הישיבה זכתה בחלקו העליון של הבניין ובשימוש בחדרי הפנימיה, בלא יכולת לערוך שינויים במבנה. בקומה התחתונה בבנין קיים כולל ולוז'ין המנוהל על ידי יורשי משפחת שפירא. בשנים האחרונות הושג הסדר, ונערכו שיפוצים נרחבים במבנה בהרחבת היכל הישיבה והוספת חדרי פנימיה. לאחר פטירת הרב שטיינמן נהרס בית המדרש הישן ונבנה היכל חדש "היכל ר' אהרן לייב" שעתיד להיות מושלם לקראת אלול תשע"ט.

במשך השנים הראשונות לקיומה, לא היה בישיבה משגיח, וראש הישיבה הרב שטיינמן מסר מדי שבועיים שיחות מוסר עם צאת השבת. השיחות כונסו לאחר מכן בסדרת ספריו ימלא פי תהלתך. בהמשך מונה הרב דוד מנחם שניידר כמשגיח, תפקיד בו החזיק עד שעבר לכהן כמשגיח בישיבת גרודנא. לאחר פרישתו מונה הרב חזקיהו מישקובסקי לכהן כמשגיח, שכיהן במקביל כמשגיח גם בישיבת ארחות תורה עד לשנים האחרונות, וכעת מוסר שיחה שבועית ואחראי גם בקבלת החלטות בישיבה. לצידו מכהן כמשגיח הרב נחום ברנשטיין, שכיום משמש כמשגיח הרשמי של הישיבה. בעבר כיהן בישיבה הרב מנחם צבי ברלין שהקים מאוחר יותר את ישיבת רבנו חיים עוזר, כמו כן מכהן לצידו הרב מאיר פרישמן כמשגיח קטן ומשיב.

בישיבה נמסרים בשבתות שיעורי חומש על ידי ראש הישיבה הרב זאב ברלין, בסגנון שיעורי החומש הנמסרים בישיבות בריסק. מדי שבוע מתפרסם בישיבה עלון עם קושיא תלמודית, עליה עונה לאחר מכן ראש הישיבה הרב ברלין. בשנים קודמות אף הרב שטיינמן היה מפרסם תשובות משלו לחלק מהקושיות. מעלונים אלו יצאו לאור על ידי הישיבה, סדרת ספרים בשם פירורים משולחן גבוה[3].

ישיבת "גאון יעקב" עורכת מידי שנה דינר לתומכי הישיבה, כאשר יוזם הדינר הינו הרב מאיר פרישמן מרבני הישיבה יחד עם תומך הישיבה הרב ישראל רייסנר, מנהל עמותת 'שתילים', במשך 7 שנים השתתף הרב שטיינמן באופן קבוע בדינרים כאשר ביקש לתמוך בישיבה, בשנתיים האחרונות לא יכל להשתתף מחמת חולשתו וביקש ממרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א שישתתף ויחזק את התורמים בשמו, כאשר בשנה האחרונה חודש לפני פטירתו פרסם מכתב מיוחד בו הוא מורה לתמוך בישיבת גאון יעקב[4].

עד לשנת תשנ"ב, נאמרו כל השיעורים והשיחות בישיבה בשפת היידיש. מאז עברו בהדרגה לשפת העברית. בתקופה מסוימת בשנות ה-90, למדו בישיבה קבוצה גדולה של בחורים מחסידות דארג, שפרשו מישיבת חוג חתם סופר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים