מסכת מכות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מכות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט

מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין. לעיתים היא נקראת "מסכת מלקות" על-שם עונש המלקות שבו עוסקת המסכת ובעיקר פרקה האחרון.

במשנה כוללת המסכת 3 פרקים ובתוספתא יש בה 4 פרקים. על כל שלושת פרקי המסכת מצוי תלמוד בבלי ואורכו בש"ס וילנא - 23 דפים. בתלמוד הירושלמי יש גמרא רק על שני הפרקים הראשונים של המסכת.

על-פי אחת הדעות, מסכת מכות היא חלק ממסכת סנהדרין (ראו בהקדמת הרמב"ם למשנה), והופרדה ממנה מאוחר יותר.

חלוקת המסכת לנושאים

המאירי[1] מחלק את ענייני המסכת לשלושה נושאים:

  1. דיני עדים זוממים.
  2. דיני חייבי גלות לעיר מקלט.
  3. דיני חייבי מלקיות.

מיקומה של המסכת בסדר נזיקין

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הטעם האסוציאטיבי לפיו מסכת מכות מגיעה לאחר מסכת סנהדרין הוא שמכיוון שאחר שנשנה פרק "ואלו הן הנחנקין" (במסכת סנהדרין), מגיע תורו של פרק "ואלו הן הלוקין" במסכת. אך הרמב"ם מציין מייד כי "ואין זה טעם אמת, אבל היא מסכת בפני עצמה" ומוסיף כי המסכת נסמכה למסכת סנהדרין מפני שאין רשות לבני אדם לענוש ולהלקות, אלא השופטים בעצמם. ”וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר”[2].

פרקי המסכת

במסכת מכות יש שלושה פרקים:[3]

כיצד העדים

פרק כיצד העדים הינו הפרק הראשון במסכת ויש בו עשר משניות[4][5]

בתלמוד בבלי פרק זה מתפרס מדף ב. עד לדף ז.

הפרק מחולק לחמישה נושאים:[6]

  1. מקרים שבהם אי אפשר לקיים דין "כאשר זמם" כלל.[7]
  2. מקרים שבהם גם בלא עדותם היה מתחייב.
  3. במקרה שחייבים שתי מלקיות או שחייבים מלקות ותשלומין וכן במקרה שהעונש מתחלק בין כולם, כיצד מבוצע העונש.
  4. מתי נקרא עדות אחת ומתי שתי עדויות.
  5. מעט מדיני סנהדרין ההורגת.

אלו הן הגולין

פרק אלו הן הגולין הינו הפרק השני במסכת ויש בו שמונה משניות[8]. הפרק דן בעונש הגלות לרוצח בשגגה ובהלכות עיר מקלט בכלל.

בתלמוד בבלי פרק זה מתפרס מדף ז. עד לדף יג.

הפרק מחולק לארבעה נושאים:[6]

  1. מקרים שבהם אפילו שהאדם הרג בשוגג - פטור מגלות [9].
  2. דיני ערי מקלט, במה הן, וכיצד קולטות, ותפקיד הבית דין בברחו לשם.
  3. דיני הגאולה מעיר המקלט.

אלו הן הלוקין

פרק אלו הן הלוקין הינו הפרק השלישי והאחרון במסכת ויש בו שש עשרה משניות[10].

בתלמוד בבלי פרק זה מתפרס מדף יג. עד לדף כד: והוא הפרק הגדול במסכת.

הפרק מחולק לארבעה נושאים:[6]

  1. סוגי עבירות שעליהן לוקים, ועבירות שעליהן לוקה יותר ממלקות אחת.
  2. כמות המלקות לפי כח הסבל של האדם.
  3. תיאור צורת ההלקאה.
  4. במקרה שמת המולקה תוך כדי ההלקאה, באיזה מקרים חייב המלקה ובאיזה פטור, ומקרים שבהם אף שעוד לא לקה כלל נפטר ממלקות[11].


בסך הכל יש במסכת 34 משניות והיא מתפרסת בתלמוד בבלי על גבי 23 דפים.

פרשני המסכת

למסכת זו בתלמוד הבבלי ישנם ארבעה מפרשים:

  • פירוש רש"י - עד דף י"ט עמוד ב' מובא פירוש רש"י המוכר[12].
  • ריב"ן - מדף י"ט עד דף כ"ד מובא פירוש ריב"ן[13].
  • רבינו גרשום - בדף האחרון מובא פירושו של רבנו גרשום מאור הגולה[14].
  • תוספות - התוספות למסכת זו נכתבו בבית מדרשו של רבנו פרץ, ושלא כתוספתות אחרות נערך פירוש התוספות עוד בחייו של רבנו פרץ. ישנן פעמים שפרושו של רבנו פרץ בתוספות מכונה בשם משי"ח (ראשי תבות:מורי שיחיה)[15]. פירוש התוספות חופף לכל שאר הפירושים, ונמצא מתחילת המסכת ועד סופה, בשונה משאר הפירושים שכל אחד במקום קודמו.

סגולות לימוד המסכת

החיד"א כותב[16] בשם מקובל ישיש כי לימוד במסכת מכות מסוגל לבטל הרהורים רעים. הוא מציין בשמו כי המילה "מכות" שווה לערך הגימטרי של "הרהורים" (466). דברים זהים לכך מופיעים בספר "מפתח הים"[17], שם מספר המחבר כי קיבל את סגולה זו מאחד מגדולי פראג שקיבל את הסגולה משמים אחר שהתענה על כך 40 יום. המחבר מעיד כי סגולה זו פעלה אצל כמה וכמה אנשים להם מסר את הסגולה. קיימים גם מספר הסברים המקשרים את תוכן המסכת עם סגולתה לבטל הרהורים[18].

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט משנה, מסכת מכות, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תוספתא, מסכת מכות, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת מכות, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת מכות, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    1. ^ בהקדמה למסכת
    2. ^ ספר דברים, פרק כ"ה, פסוק ב'
    3. ^ שמות הפרקים נגזרים מהמילים הראשונות בהם פותח הפרק
    4. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
    5. ^ משנה, מסכת מכות, פרק א'
    6. ^ 6.0 6.1 6.2 על פי ביאור המאירי
    7. ^ כגון כאשר העידו על כהן שהוא בן גרושה או חלוצה
    8. ^ משנה, מסכת מכות, פרק ב'
    9. ^ כגון ששגגתו קרובה לאונס או למזיד, או שפטור מצד עצמו - שהרג את בנו או תלמידו
    10. ^ משנה, מסכת מכות, פרק ג'
    11. ^ ועל דרך זה הגמרא תתגלגל להסביר את דיני חייבי מלקיות וכרת יחדיו
    12. ^ רש"י נפטר לפני שסיים לפרש מסכת זו, בדף האחרון בו מופיע פירושו מופיעים המילים "רבינו גופו טהור ויצאה נשמתו בטהרה ולא פירש יותר מכאן ואילך לשון תלמידו רבי יהודה ברבי נתן", האגדה מספרת שרש"י נפטר במילה "טהור" שנכתבה שם, והמילים "דטבל ועלה אוכל במעשר" הם הוספת הריב"ן, וזו הכוונה במילים "ויצאה נשמתו בטהרה".
    13. ^ חתנו של רש"י
    14. ^ רש"י
    15. ^ א"א אורבך, בעלי התוספות, תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם, ירושלים: מוסד ביאליק, 1986, עמ' 575
    16. ^ רבי חיים יוסף דוד אזולאי, דבש לפי, מערכת ה'.
    17. ^ רבי יעקב מאיר קובלנץ, מפתח הים, שער השבע חכמות, ד"ה פעם אחד, אופנבך ה'תקמ"ח, דף ל"ג, עמ' ב'.
    18. ^ הרב שמואל דוד פרידמן, שדה צופים - מכות <הוצאה שלישית>, ניו יורק תש"ע, עמ' א', באתר אוצר החכמה.


    Logo hamichlol 3.png
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0