אין כאלוקינו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אֵין כֵּאלֹקֵינוּ

אֵין כֵּאלֹקֵינוּ אֵין כַּאדוֹנֵנוּ
אֵין כְּמַלְכֵּנוּ אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ

מִי כֵאלֹקֵינוּ מִי כַאדוֹנֵנוּ
מִי כְמַלְכֵּנוּ מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ

נוֹדֶה לֵאלֹקֵינוּ נוֹדֶה לַאדוֹנֵנוּ
נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ

בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ בָּרוּךְ אֲדוֹנֵנוּ
בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ

אַתָּה הוּא אֱלֹקֵינוּ אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵנוּ
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ

אַתָּה תוֹשִׁיעֵנוּ, אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד.

אין כאלוקינו הוא פיוט הנאמר בסוף תפילת שחרית לפני פיטום הקטורת.

מקור

מקור התפילה מובא בטור[1]: "ובסידור רב עמרם גאון כתב, לאחר שיסיים ש"ץ עושה שלום, נוהגים לומר אין כאלוקינו וכו' עד אתה הוא מושיענו אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך קטורת הסמים, פיטום הקטורת הצרי והצפורן וכו'.

והרמב"ם[2] מביא את הפיוט אחר תפילת העמידה בשחרית אך ללא פיטום הקטורת.

טעם אמירת הפיוט

רבי יהודה בר יקר כתב בספרו פירוש התפילות והברכות שמה שנהגו לומר חרוזים אלו קודם אמירת פיטום הקטורת, משום שאמרו חז"ל שהקטורת מעשרת, לכן אומרים "אין כאלוקינו", שלא נאמר כחי ועוצם ידי עשה לי החיל, רק הכל מאת ה' ניתן לנו, ולו נאה לברך על העושר.

וכתב החיד"א[3]: "אין כאלוקינו" – כנגד בבל, נבוכדנאצר גזר שישתחוו לצלם. "אין כאדונינו" – כנגד מדי, דאחשוורוש מכרנו להמן לעבדים, "אין כמלכנו" – כנגד יוון, דאלכסנדרוס מָלך בכל העולם, "אין כמושיענו" – כנגד עשו, וכן כתב בכלי יקר[4].

טעם נוסף מביא בשבלי הלקט, כנגד תפלת שמונה עשרה - כדי להשלים למאה ברכות, וראו במהשך.

זמן אמירת הפיוט

בכמה ראשונים מוזכר שנהגו לאמרו רק בשבת. וכן כתבו שבלי הלקט[5], הרוקח[6], הכל בו[7], התניא[8], הרמ"א[9], והגר"א[10], וכן הוא מנהג אשכנז.

הטעם לכך, כתב בשבלי הלקט, שעיקר התקנה באה כדי להשלים למאה ברכות, מפני שבשבת אין מתפללים תפילת שמונה עשרה, כי אם תפילת שבע, לכן אומרים ארבעה פעמים אין, מי ונודה - שראשי התיבות מרכיבות את המילה "אמן", ו"ברוך" ו"אתה" באים להשלים את צורת הברכות[11], אם כן הרי אומר שנים עשרה "אמן", ועם שבע ברכות הרי שמונה עשרה, כנגד תפלת שמונה עשרה שמתפללים בחול.

על פי נוסח ספרד אומרים בחול בסיום הפיוט את הפסוק[12] "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד". ובשבת "אתה הוא שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים".

הרמ"א[13] כתב בשם רבי יצחק אייזיק מטירנא, שביום הכיפורים אין אומרים "אין כאלקינו", משום שאומרים "אהללה בקול רם" כנגד שמונה עשרה ברכות. טעם נוסף הוא מביא משום שתפילת נעילה משלמת למספר "מאה ברכות", ואם כן לפי הטעם של ה'שבלי הלקט' שאין כאלוקינו אמור להשלים מאה ברכות - אין צורך בכך ביום הכיפורים.

בספר המנהיג[14] מביא מנהג פרובנס בצרפת לומר "אין כאלקינו" ו"פיטום הקטרת" במוצאי שבת אחר "ויתן לך", כסגולה לעשירות, מפני שאמרו חז"ל שהקטורת מעשרת.

בחלק מהחצרות החסידיות נוהגים לנגן את הפיוט בסעודה שלישית בשבת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ארבעה טורים, אורח חיים, סימן קל"ג.
  2. יד החזקה, ספר אהבה, סדר תפילות, נוסח הקדיש.
  3. בספר קשר גודל סימן כ.
  4. ויקרא יא, ד.
  5. שבלי הלקט סי' א' וסי' פ"ג הוצאת באבער.
  6. סימן שיט.
  7. סימן לז.
  8. סימן מא.
  9. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קלב, סעיף ב .
  10. בספר מעשה רב.
  11. שכל הברכות מתחילות ב"ברוך אתה..."
  12. ספר תהלים, פרק ק"ב, פסוק י"ד.
  13. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכב, סעיף א .
  14. דף לה ע"ב.