ג'ון גודאינף

ג'ון באניסטר גודאינף (באנגלית: John Bannister Goodenough; נולד ב-25 ביולי 1922) הוא פיזיקאי אמריקאי בתחום פיזיקה של מצב מוצק הידוע בתרומתו לפיתוח זיכרון גישה אקראית, פיתוח סוללת ליתיום-יון ובניסוח חוקי גודאינף-קאנאמורי. מכהן כפרופסור באוניברסיטת טקסס באוסטין.

ביוגרפיה

גודאינף נולד ביינה שבגרמניה,^[1] בנם של אירווין והלן. הוא גדל בניו הייבן שבקונטיקט, שם לימד אביו היסטוריה של הדתות באוניברסיטת ייל. בגיל 12 נשלח לפנימיית גרוטון במסצ'וסטס. ב-1944 סיים בהצטיינות יתרה תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת ייל. במלחמת העולם השנייה שירת כקצין באיים האזוריים, לאחר המלחמה קיבל מלגה מיוחדת ליוצאי צבא ללימודי פיזיקה באוניברסיטת שיקגו, במחלקה בה לימדו באותה העת אנריקו פרמי ואדוארד טלר. ב-1951 סיים תואר שני וב-1952 השלים תואר שלישי, כשאת עבודת הדוקטורט שלו ביצע תחת הנחייתו של פרופסור קלרנס זנר. לאחר הלימודים החל לעבוד במעבדת לינקולן במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס שם הניח את היסודות לפיתוח זיכרון גישה אקראית לתעשיית המחשבים וביחד עם ג'ונג'ירו קאנאמורי ניסח סט כללים המכונים חוקי גודאינף - קאנאמורי, לקביעת התכונות המגנטיות של מגוון רחב של חומרים.

ב-1976 מונה לפרופסור ולמנהל מעבדת הכימיה אי-אורגנית באוניברסיטת אוקספורד. בשנת 1979 פיתח תא חשמלי נטען בעל צפיפות אנרגיה גבוהה הכולל מתכת ליתיום כאלקטרודה השלילית ותחמוצת ליתיום קובלט כאלקטרודה החיובית. פיתוח זה היה הבסיס לסוללה נטענת ליתיום-יון בה נעשה כיום שימוש במגוון רחב של מכשירים ניידים וכלי רכב חשמליים. ב-1986 מונה לפרופסור באוניברסיטת טקסס באוסטין.

גודאינף חיבר שלושה ספרים בתחום עיסוקו ומאות מאמרים אקדמיים.

חבר האקדמיה למדעים של הודו (1980)^[2]
חבר האקדמיה הצרפתית למדעים (1992)^[3]
פרס יפן (2001)
פרס אנריקו פרמי (ארצות הברית, 2009)
עמית זר בחברה המלכותית (הממלכה המאוחדת, 2010)^[4]
המדליה הלאומית למדעים (ארצות הברית, 2011)^[5]
חבר האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית, 2012)^[6]
פרס צ'ארלס סטארק דרייפר (ארצות הברית, 2014)^[7]
פרס ראש הממשלה לחדשנות בתחום תחליפי נפט (ישראל, 2015)^[8]
משנת 2009 מעניקה העמותה המלכותית לכימיה פרס על שמו של גודאינף לתורמים בתחום הנדסת חומרים

21665786ג'ון גודאינף