אשדות יעקב איחוד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אשדות יעקב (איחוד))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אשדות יעקב איחוד
AshdotYa'akovIhud 6810.jpg
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק הירדן
גובה ממוצע[1] ‎-200 מטר
תאריך ייסוד 1933
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,011 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.8% בשנה
32°39′29″N 35°34′49″E / 32.658165312106°N 35.5802961378104°E / 32.658165312106; 35.5802961378104
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
http://www.ashdot.org.il

אַשְדּוֹת יַעֲקֹב (אִחוּד) הוא קיבוץ בעמק הירדן, במרחק של 5 ק"מ מהכנרת, בסמוך לגבול עם ירדן המשתייך לתנועה הקיבוצית. הקיבוץ הוא המשכו של קיבוץ אשדות יעקב, שבשנת 1951, בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית שינה שמו ל"אשדות יעקב איחוד" (כחבר באיחוד הקבוצות והקיבוצים), בעוד שקיבוצם של הפורשים נקרא "אשדות יעקב מאוחד".

היסטוריה

הפילוג באשדות יעקב

ניצני הפילוג בתנועה הקיבוצית כולה החלו בשנת 1950. אשדות יעקב הוא היישוב הראשון בו החל הפילוג. באפריל 1950 עלתה מחלוקת בנושא החינוך שנסובה סביב הרחקת החינוך מהפוליטיזציה. רוב אנשי הקיבוץ השתייכו פוליטית למפא"י ומדריכי הנוער השתייכו פוליטית למפ"ם. עקב כך חששו ההורים כי המדריכים ישפיעו על בני הנוער מבחינה פוליטית. לכן, הוקמה ועדה ציבורית שנקראה ועדת בית הספר אשר הופקדה על גיוס החברים לעבודה החינוכית וההוראה.

שבוע לאחר הקמת הוועדה התקיים דיון בנוגע לאישור חברות במשק של 45 מועמדים. חברותם נדחתה עקב השתייכותם הפוליטית למפ"ם וחשש להיווצרות רוב לתומכי מפלגה זו בקיבוץ. מזכירות הקיבוץ המאוחד הגיבה להחלטה זו: היא התנגדה לדחיית קבלה לחברות על רקע פוליטי, וחייבה את אשדות יעקב לקבל את המועמדים לחברות. הקיבוץ לא נשמע לדין התנועה, והתפתח בו משבר בין תומכי מפא"י לתומכי מפ"ם. בין אפריל לאוגוסט 1950 חדלה בהדרגה הפעילות החברתית באשדות יעקב. מועצת הקיבוץ המאוחד, שהתכנסה בפתח תקווה באוגוסט 1950, דנה במתרחש באשדות יעקב, החליטה לאשר את חברותם של המועמדים (בטענה שאי קבלתם סותרת את עקרונות הקיבוץ), ואסרה על פילוג המשק. בנוסף, שלחה המועצה ועדה לקיבוץ לשם בירור המצב ותיקונו. אך איסורה של המועצה וביקור הוועדה היו לשווא כיוון שתהליך הפילוג בקיבוץ כבר היה בעיצומו. בין השאר החלו לצאת עלונים נפרדים. בחודש ינואר 1951 הופיע היומן הראשון באשדות עם התוספת "יומן הרוב במשק".

באפריל 1951 החלה חלוקה במוסדות החינוך לפי הגדרתם הפוליטית של הורי הילדים. עם תחילת שנת הלימודים תשי"ב בחודש ספטמבר 1951, הופרדה מערכת החינוך כולה. בעת פילוג הקיבוץ היו חברי מפא"י הרוב במשק, כ-246 חברים, אשר נשארו בחלק הוותיק של הקיבוץ. מצפון לו, על חלק קטן של הקיבוץ ושדותיו הוקם קיבוץ נוסף, שאליו עברו 231 החברים תומכי מפ"ם. אדמות הקיבוץ, המים ומפעל הקיבוץ "אשד", חולקו באופן שווה.

תהליך הפילוג הסתיים בשנת 1954 וכל קיבוץ נשא שם נפרד: "אשדות יעקב איחוד" המזוהה עם מפא"י (בדרום) ו"אשדות יעקב מאוחד" המזוהה עם אחדות העבודה (בצפון) כאשר דרך עפר מפרידה בין שני המשקים. כיום לאחר שנים, קיימים שני הקיבוצים זה לצד זה, ושניהם שייכים לאותו זרם פוליטי – התק"ם.

לאחר הפילוג

גן הזיכרון בתכנון האדריכל ויטוריו קורינלדי
חזית הכניסה הראשית לחדר האוכל

בתקופת הצנע סבל גם קיבוץ אשדות יעקב מהמצב הקשה. המפעל כבר לא הצליח כל כך בעקבות סגירת הגבולות עם סוריה, דבר שאילץ את הובלת הפירות והירקות במשאיות ממרכז הארץ. ההובלה הייתה יקרה והמפעל לא היה כבר רווחי כמקודם. חברי הקיבוץ קיבלו באותה תקופה תלושי מזון, כמו כל אזרחי ישראל. התלושים היו מרוכזים במזכירות, והקיבוץ קיבל את המכסה עבור החברים. הקיבוץ גידל ירקות, תרנגולות ופרות אולם את החלב, הביצים והירקות מכר הקיבוץ לתנובה. מזכיר הקיבוץ בין השנים 1958–1960 היה ישעיהו פונדק.

לאחר מלחמת ששת הימים, משנת 1968, התחוללה באזור מלחמת ההתשה. ב-8 בפברואר 1968 עלתה עגלה נגררת של הקיבוץ, ובה עובדים בענף הבננות, על מוקש. ארבעה מן העובדים נהרגו. הפת"ח היה בירדן והפגיז בלילות את יישובי עמק הירדן, בקעת בית שאן ובקעת הירדן. אשדות יעקב היה בין המקומות המופגזים ביותר באותה תקופה. חיי הילדים היו בסכנה, אחרי תקופה מסוימת בהם הורדו הילדים לילה לילה למקלט, הוחלט להשכיב אותם לישון מראשית הלילה במקלט. החיים התנהלו בין אזעקה ושהייה ממושכת במקלטים. החברים לא נטשו והמשיכו לחרוש את השדות ולעבוד בבית. רה"מ גולדה מאיר ואלוף הפיקוד דוד אלעזר ערכו באותה עת ביקור באשדות, ובשיחה עימם הועלה הצורך בחדרי ביטחון. בתקופה זו נבנו חדרי הביטחון הצמודים לבתים כדי לאפשר גם בבית ביטחון יחסי. בשנת 1970 התחיל חיל האוויר הישראלי להפגיז את מוקדי ריכוז הפת"ח בירדן ואת המקומות שמהם נורו הקטיושות. המלך חוסיין הבין שהמצב החדש פוגע בירדן והוא גירש את המחבלים מירדן במסגרת ספטמבר השחור. המחבלים ברחו והתיישבו בלבנון, ובכך הסתיימה מלחמת ההתשה באזור.

בשנת 1970, לקראת סוף מלחמת ההתשה, שמנעה מחברי אשדות לעבוד בשדות ובעיקר בקרבת הגבול עם ירדן, ועקב התבגרותה של האוכלוסייה ורצון למצוא מקומות תעסוקה נוספים, חיפש הקיבוץ מפעל. החבר מאיר זקצר החל בחיפוש אחר מפעל מתאים. באפריל 1971 קנה הקיבוץ חברה בשם "פרקו-פלסט" שישבה בבני ברק. קבוצה של חברים בתפקידים שונים בקיבוץ נסעה לבני ברק כדי ללמוד על הפעילות של המפעל. באוגוסט 1971 הועבר המפעל, שכלל שתי מכונות ניפוח פלסטיק, לאשדות יעקב איחוד, והוא מוקם בבית החרושת למיצים ולפרי הדר "אשד" שנסגר בשנות ה-60. המנהל הראשון של המפעל היה משה אריאלי. את השם שנבחר למפעל, "לוג", הציע יצחק ניב, במשמעות מידת נוזלים עתיקה המתייחסת לשמן זית ומופיעה מספר פעמים בויקרא פרק י"ד פסוק ט"ו, העוסק בדיני הטוהרה בבית המקדש: "ולקח הכהן מלוג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית". המפעל ייצר לאורך השנים מוצרי פלסטיק ובהם: אריזות לתרופות (לחברות כמו טבע, פריגו, האגיס, דקסון ועוד), מוצרים לחברות קוסמטיקה, אריזות לחברות מזון, מילוי חם (פלסטיק שעומד בחום), לדטרגנטים, בקבוקי תינוקות ובקבוקי שוקו יטבתה לשוק המקומי ולייצוא.

אשדות יעקב איחוד כיום

אשדות יעקב כיום הוא קיבוץ יציב מבחינה כלכלית. ענפי המשק מתבססים על תעשייה באמצעות "מפעל לוג מוצרים פלסטיים" ועל חקלאות אשדות יעקב, שהשכילה לנצל את תנאי השטח המיוחדים של שדותיה ופיתחה עם השנים חקלאות ענפה ורווחית במספר ענפים: בננות, תמרים, גידולי שדה, זיתים, מנגו, עכוב, תרנגולי הודו. כמו כן, לאשדות רפת משותפת הממוקמת בקיבוץ בית רימון.

בשנות ה-2000 הפסיק הקיבוץ את תהליך קליטת חברים חדשים למשך מספר שנים, והתנה קבלת מועמדים קיימים לחברות בכך שהכנסתם תהיה לפחות המשכורת הממוצעת במשק[3]. מדיניות הקיבוץ הייתה שבני הקיבוץ אינם זכאים לחברות באופן אוטומטי, אלא הם רשאים להתגורר בקיבוץ באופן זמני עד גיל 30 ועד אז הם נדרשים להתקבל על ידי אספת החברים. מדיניות זאת של הקיבוץ אושרה על ידי בית המשפט[4].

במשך שלוש שנים, החל משנת 2008, קיבוץ אשדות יעקב איחוד קלט 31 חברים וחברות חדשים. גל של קליטה נוספת החל בראשית 2015 ומאז ועד יוני 2016 נקלטו 19 חברים וחברות נוספים, והקיבוץ מבקש לקלוט משפחות נוספות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0