בירה בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בירות ישראליות מכבי וגולדסטאר המיוצרות על ידי חברת טמפו תעשיות בירה. הבירות מיועדות לייצוא ועליהן תווית באנגלית

הבירה בישראל מיוצרת בעיקר על ידי שתי מבשלות גדולות: טמפו משקאות ומבשלות בירה ישראל. במהלך העשור האחרון מבשלות בוטיק רבות הוקמו ברחבי ישראל. פסטיבלי בירה מתקיימים מדי שנה בישראל, אחד הגדולים שבהם הוא בירושלים.

היסטוריה

עדות ארכאולוגית למבשלת בירה בארץ ישראל נמצאה בתל עין הבשור, ליד מושב עין הבשור, בצפון-מערב הנגב בתקופת השושלת הראשונה המצרית (3100–2890 לפנה"ס). האתר מאופיין במבני לבנים מיובשות בשמש ובכלי חרס המאפיינים מבשלות מצריות כמו קערות קמח. ניתן לומר שהמבשלה של עין בשור היא תופעה מצרית שקושרה לשלטון המצרי בארץ ישראל בתקופת השושלות הראשונות של הממלכה הקדומה ולא תופעה מקומית עתיקת יומין[1]. עדויות ארכאולוגיות נוספות לייצור בירה בארץ ישראל מגיעה מהמילניום ה-3 לפנה"ס, מערד וממתחם חסן ערפה בתל אביב[2]. בדצמבר 2019 הצליחו חוקרים לייצר בירה משמרים שנמצאו בכלים בני 2500 שנים שנמצאו בפך בירה מחפירות תל צפית[3].

בשנים 35–1934 ייסד ג'יימס רוטשילד, בשותפות עם חברת פיק"א וחברה בנקאית צרפתית בראשותו של גסטון דרייפוס, את תעשיית בירה א"י בע"מ (Palestine Brewery Ltd), או בשמה הידוע יותר בירה נשר. המבשלה הוקמה בראשון לציון והייתה מבשלת הבירה המסחרית הראשונה בארץ ישראל. רוטשילד זיהה את הדרישה לבירה מצד חיילי חיל המצב הבריטי בארץ ישראל, והמתכון פותח בסגנון הפילזן הצ'כי האהוב על חיילי המנדט[4][5]. בהמשך סופקה בירה נשר גם לחיילי הכוח האימפריאלי האוסטרלי השני בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנת 1942 המבשלה נאלצה להרחיב את המפעל כדי שתוכל לענות על הביקוש הגובר שנוצר על ידי צרכנים צבאיים ואזרחיים כאחד.

הבנייה של מה שהייתה אז מבשלת הבירה הגדולה ביותר במזרח התיכון, מבשלת שיכר לאומית, החלה באפריל 1952 בעיר נתניה, והיא נוסדה על ידי קבוצת משקיעים בראשות לואיס הרצברג מניו יורק. עם השלמתה במאי 1953, עמד כושר הייצור השנתי במבשלה הלאומית על כ-400,000 חביות. ב-1954 המבשלה ייצאה את מה שהיה אז "המשלוח הגדול ביותר אי פעם של בירה מיובאת לארצות הברית" - 180,000 בקבוקים של בירה אביר שלה. המבשלה הארצית התמזגה עם מבשלת ארץ ישראל ומבשלת הגליל ב-1973, ויחד שלטו החברות ב-90% משוק הבירה הישראלי. החברה נרכשה בשנת 1976 על ידי היזם הקנדי מוריי גולדמן תמורת 8 מיליון דולר. ב-1980 נמכרה במצרים בירה משומרת עם תווית המציינת את מוצאה כמבשלת הבירה הלאומית בנתניה, על אף החרם המצרי על מוצרים ישראליים. תחת המותג O.K. beer, הבירה הוכיחה את עצמה כפופולרית אף יותר מהיינקן וטובורג, ונצרכה בברים בקהיר ובמקומות אחרים במצרים, גם כשמנהיגים דתיים שמרנים אסרו על מכירת משקאות אלכוהוליים במדינה. לאחר כניסתה להסכם רישיון עם חברת אנהאוזר-בוש האמריקאית בשנת 1983 לייצור הבירה האמריקאית הראשונה בישראל, החלה חברת הבירה הלאומית לייצר את באדוויזר בשנת 1984.

מבשלות

בקבוקי גולדסטאר על פס היצור במפעל טמפו
בקבוקי בירה טייבה

מאז שנות ה-50, תעשיית הבירה הישראלית נשלטת על ידי לא יותר משתי חברות מדי תקופה. החל משנות ה-90, עם הקמתה של חברת מבשלות בירה ישראל, היא וחברת טמפו שולטות ב-70% משוק הבירה בישראל. טמפו מייצרת את המותגים גולדסטאר ומכבי, ואילו מבשלות בירה ישראל מייצרת את קרלסברג וטובורג הדנים. בנוסף, פועלות במדינה כ-24 מבשלות בוטיק מורשות.

טמפו, הממוקמת בנתניה, היא מבשלת הבירה הגדולה ביותר בישראל. ב-1999 היו בירות גולדסטאר ומכבי של טמפו כ-60% מנתח מכירות הבירה בארץ. טמפו גם מייבאת את המותגים היינקן ואמסטל ההולנדיות. מבשלות בירה ישראל נכנסה לשוק בשנים 1991–1992 כשותפות בין קבוצת קרלסברג לזכיינית קוקה-קולה המקומית (החברה המרכזית לייצור משקאות קלים). ב-1996 החלה החברה לשווק את בירה גינס. מבשלות בירה ישראל מפעילה מרכז מבקרים באשקלון.

בירה טייבה, המיוצרת במבשלת בירה פלסטינית בכפר הנוצרי טייבה הסמוך לרמאללה, הוקמה על ידי פלסטינים נוצרים בשנת 1994[6].

מבשלות בוטיק

מבשלות בוטיק בישראל החלו להופיע ולהתפתח באמצע העשור הראשון של שנות ה-2000. מבשלת דנסינג קאמל, שנפתחה בתל אביב ב-2006, הייתה המבשלה הראשונה שנפתחה בישראל והיא מייצרת ארבעה סוגי בירה באופן קבוע ורציף[7]. מאוחר יותר באותה שנה נפתחה מבשלת הגולן ברמת הגולן. "ג'מס מפעל הבירה" - המבשלה הכשרה הראשונה בישראל, נפתחה ברחוב המגשימים בפתח תקווה ב-2009. בירה ג'מס מייצרת מספר רב של בירות, ומלבד המפעל בפתח תקווה היא מחזיקה בסניפים נוספים ברחבי ישראל. נכון לשנת 2009 פועלות מבשלות בוטיק בכל רחבי הארץ, החל מאילת, מושב דקל והעיר קריית גת בדרום, דרך המושב סלעית והערים ירושלים, בית שמש, פתח תקווה ותל אביב במרכז, חיפה, עמק יזרעאל, רמות נפתלי ויחיעם בצפון, ועד קצרין ברמת הגולן. כיום מיוצרים בישראל סה"כ כ-100 סוגי בירה[8].

מותגי מבשלות הבוטיק ומיקומן בארץ (נכון לאוקטובר 2018) הם:

שם מקום שנת הקמה מותגים הערות
מבשלת דנסינג קאמל תל אביב 2006 דנסינג קאמל
בירה מלכה תפן 2006 מלכה
מבשלת הגולן קצרין 2006 בזלת, עוג.
מבשלת ליבירה חיפה 2007 ליבירה
מבשלת אייסיס דקל 2007 אייסיס
מבשלת הנגב קריית גת 2008 נגב אוחדה עם בירה מלכה ב-2016
מבשלת סלארה גניגר 2008 סלארה
באסטרס בית שמש 2008
ג'מס (בירה) פתח תקווה 2009 ג'מס
מבשלת העם אבן יהודה 2009 הדובים נסגרה ב-2015 ובהמשך המותג הדובים מיוצר במבשלת הארץ
בירה אלכסנדר עמק חפר 2010 בירה אלכסנדר
מבשלת בירה שיטה ערד 2010 שיטה, (איפשי)
בירה שפירא א.ת. שורק 2011 בירה שפירא
מבשלת הגליל קיבוץ מורן 2011 גליל
מבשלת שריגים שריגים-ליאון 2011 עמק האלה, רונן
מבשלת מידן כרמיאל 2012 מידן בירה ללא גלוטן
מבשלת מוסקו זנוח 2012 מוסקו, (ללה)
מבשלת פס גשור 2012 פס
צ'אקס 2013 צ'אקס המבשלה נסגרה
מבשלת בירבזאר 2013
בירה הרצל ירושלים 2013 בירה הרצל
הגיבור כרמיאל 2013 הגיבור
מבשלת החצר 2014 החצר המבשלה נסגרה
מבשלת הערבה צוקים 2014 קצרה
בירצינות קטורה 2014 בירצינות
מבשלת השכן 2015 השכן
המבשלה סוף אילת 2015 סוף
מבשלת הארץ קריית גת 2016 בירבזאר, הדובים המבשלה נקנתה ממבשלת הנגב
אודיז כפר גלעדי 2016 אודיז
האטץ' ירושלים 2017
מבשלת שבט פרדס חנה-כרכור 2018
מבשלת שקמה אשקלון 2021

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בירה בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0