תל צפית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תל צָפִית היא תל בקרבת כפר מנחם המזוהה כגת פלשתים.

השם הערבי של תל צפית הוא תל א-צאפי ("התל הבוהק"[1]), בעקבות המִסלָע הלבן הבוהק שלו. תל צפית הוא בין הגדולים בתלי ארץ ישראל הקדומים. שטחו הכולל 400–500 דונם והוא מתנשא לגובה 180 מטר מעל פני הים ומהווה נקודת התצפית הגבוהה ביותר בשפלה הפנימית.

תולדות המקום

תל צפית נחפר לראשונה על ידי משלחת אמריקאית בראשותם של פרדריק בליס ורוברט מקאליסטר, והחל משנת 1996 על ידי אהרן מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

על פי הממצאים הארכאולוגיים, התל היה מיושב כמעט ברציפות למן התקופה הכלקוליתית ועד לתקופה המודרנית. מחפירות שנעשו בתל עולה שהעיר יושבה לראשונה בסוף העידן הפריהיסטורי. לאורך תקופת הברונזה היה בתל יישוב גדול, והתגלה גם ביצור מתקופת הברונזה התיכונה. בתקופת הברונזה המאוחרת כבר הייתה גת עיר של מסחר בינלאומי, נמצאו בה עדיות לקטורת מאגוזי מוסקט וזו עדות למסחר ששורשיו מגיעים עד סרי לנקה. עיר זו חרבה בסוף תקופת הברונזה המאוחרת (סביב 1200 לפנה"ס). עושר של ממצאים פלשתיים מובהקים מחזקים את זיהויו של התל עם גת. בין השאר, יש התאמה בין התקופות שבהן הממצאים הפלשתים הם מרובים (תקופת הברזל א-ב, 800–1200 לפנה"ס), לבין האזכורים הרבים של גת במקרא. בחפירות נמצאה קערת חרס מהמאה ה 9-10 ועליה חרותים בכתב אלפביתי השמות "ולת" ו"אלות", ייתכן וזוהי עדות חוץ מקראית לשמו של גלית שהתגורר בגת. מנגד, מאוחר יותר, מתמעטים הממצאים הפלשתיים וכן גת כמעט ולא נזכרת במקרא (לאחר המאה ה-9 לפנה"ס). יש לציין באופן מיוחד את שכבת החורבן מסוף המאה ה-9 לפנה"ס המכונה שכבה A3. שכבה זו שנחשפה בכל שטחי החפירה היא שכבת חורבן עשירה ביותר המיוחסת בידי חוקרי המקרא לכיבוש חזאל מלך ארם עליו מסופר בספר מלכים ב': "אָז יַעֲלֶה, חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם, וַיִּלָּחֶם עַל-גַּת, וַיִּלְכְּדָהּ; וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו, לַעֲלוֹת עַל-יְרוּשָׁלִָם" (י"ב, יח). מסביב לאתר נתגלו שרידים של דייק ומערכת מצור אדירת ממדים שכנראה קשורה למצור של חזאל, שאין שנייה לה בעולם כולו. לאחר חורבן זה בסוף המאה ה-9 לפנה"ס, זוהתה פעילות מועטה בלבד בחלקו המערבי של שטח A הקרוב יותר למרכז התל.

הצלבנים הקימו בשנת 1142 מצודת משמר על תל צפית, שנקראה בגלל הצבע הלבן של סלעי התל בשם הלטיני - Castrum Album (מצודה לבנה) ובשם הצרפתי - Blanche Garde (משמר לבן). זהו אחד משרשרת מבצרים שהקימו הצלבנים כנגד הפשיטות הפטימיות שיצאו מכיוון אשקלון (ביניהם מצודת בית ג'וברין). בתקופה העות'מאנית, שכן באתר הכפר הערבי "תל א-צאפי". הכפר השתייך לנפת חברון בתקופת המנדט הבריטי, נכבש בידי חטיבת גבעתי ב-9 ביולי 1948 ונהרס.

גן לאומי תל צפית

בשנת 2008 הוכרז אתר "תל צפית" כגן לאומי.[2] במקום מסלול הליכה עד לראש התל ולאורכו שלטים עם פסוקים מהתנ"ך הנוגעים לפלשתים. המסלול הוא מעגלי ומסומן בסימון שבילים בצבע ירוק. בפסגה הוקם מצפור ובו לוחות הסבר לכל הכיוונים וכן עמוד ובו שלטי הכוונה לערי הפלשתים: עזה, עקרון, אשדוד ואשקלון. לאורך המסלול נפגשים גם בשרידי הכפר תל א-צאפי ובבית הקברות שלו וכן בחפירות ארכאולוגיות.

גלריית תמונות

לקריאה נוספת

  • אהרן מאיר. עשר שנים לחשיפתה של גת פלשתים המקראית, קדמוניות 133, 2007, עמ' 15 - 25.
  • אהרן מאיר. מה בין גת פלשתים לירושלים המקראית? היבטים נבחרים והשלכות לשחזור ההיסטוריה של א"י בתקופת הברזל ב1, בתוך: א. ברוך וא. פאוסט (עורכים), חידושים בחקר ירושלים 10. רמת-גן, 2005, עמ' 51 - 62.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ^ יואב רגב, מדריך ישראל החדש, כרך 10: השפלה, כתר, ידיעות אחרונות ומשרד הביטחון, 2001
  2. ^ טקס חנוכת גן לאומי תל צפית, באתר רשות הטבע והגנים, 11 במרץ 2008