בית הכנסת בבעלז
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב בצורה לא אנציקלופדית.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב בצורה לא אנציקלופדית. |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| שימוש | תפילה |
| מיקום | בלז |
| מדינה | אוקראינה |
| זרם | חסידות |
| נוסח תפילה | נוסח בעלז |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | כסלו תקפ"ח – תר"ג |
| תאריך פירוק | ת"ש |
| קואורדינטות | 50°23′01″N 24°00′35″E / 50.383509°N 24.009662°E |
בית הכנסת בעיירה בלז היה מבתי הכנסת המפורסמים באירופה. נבנה על ידי האדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלז שנטל חלק פעיל בבנייתו בצוותא עם חסידיו. ועמד על תילו קרוב למאה שנים עד לחורבנו בשנות מלחמת העולם השניה. בונה הית הכנסת התבטא עליו כי לעתיד לבא הוא יהיה בין בתי הכנסת היפים בירושלים, וכי הכהן הגדול בדרכו לעבוד את עבודת יום הכיפורים יעבור בו בדרכו לבית המקדש.
בנייתו
את בניית בית הכנסת החל האדמו"ר לאחר שהיה ניעור אלף לילות ברציפות במהלכם עסק בתורה, בלילה האחרון נגלה אליו אליהו הנביא ולמד עמו את הלכות בית הכנסת, ומכך הסיק שמוטל עליו לבנות בית כנסת[1].
אבן הפינה הונחה בחודש כסלו שנת תקפ"ח. הבניה נמשכה כ-15 שנה, עד לחנוכת הבית בשנת תר"ג. הרבי עצמו עסק בבניה בסיוע החסידים, ואף כיבד בבנייתו את האורחים שבאו לצל קורתו. על מנת למנוע מתח בין היהודים לאוכלוסייה הנכרית, השתתפו בבניית בית הכנסת אף פועלים שאינם יהודים, אף שרצון האדמו"ר היה שבית הכנסת יבנה רק על ידי יהודים. אולם האדמו"ר התבטא כי השתתפותם בבנייה הייתה רק למראית עין גשמית ובאמת הכל נעשה מאליו.
במהלך גיוס הכספים לא הניח האדמו"ר שיטלו מאדם אחד את כל הכסף הנדרש לצורך הבניה, כי רצונו היה שיהודים רבים ככל שאפשר יקחו חלק בבנייתו.
צורתו החיצונית
בית הכנסת היה גבוה מכל בתי העיר והוא נראה למרחוק, הוא נבנה במידות זהות לקלויז המפורסם בברודי, ובצורת בית הכנסת העתיק בז'ולקווה שתוכנן על ידי מהנדס יהודי שלא כרוב בתי הכנסת באירופה שעוצבו על ידי נכרים.
על גג בית הכנסת נבנה כעין כתר שהיה מורכב מעמודים גדולים וקטנים לסירוגין, כל אחד מהעמודים עוטר בכדור נחושת מצופה זהב ('קוגלען' בפי החסידים).
מעל בית הכנסת היתה עליית גג אליה הוביל גרם מדריגות סיבובי שכונה 'שווינדל טרעפ' (מדרגות בחילה).
צורתו הפנימית
לפני בית הכנסת היתה מבואה ('פאליש') כדי שיכנסו לבית הכנסת מדלת לפנים מדלת[2].
את גג בית הכנסת תמכו ארבעה עמודים, שביניהם נוצרו על הגג תשעה שקעים קעורים (שכונו 'כיפות'), בימיו של האדמו"ר רבי ישכר דוב (הראשון) נצבעו כיפות אלו בגווני השמים על ידי צייר יהודי. מכל כיפה השתלשלה נברשת שכונתה 'הענג לייכטער'.
מקומו של האדמו"ר היה על ספסל פשוט בשורה אחת עם ה'מזרח', ופניו אל הקהל.
השימוש בבית הכנסת
בימי החול נערכו התפילות בבית המדרש שעמד בסמוך, בבית הכנסת התפללו רק בשבתות וחגים. כמו כן לא נבנה בבית הכנסת תנור חימום ולפיכך התפללו בו רק בתקופת הקיץ, ובחורף היו מתפללים בבית המדרש שהוסק כנדרש.
הרחבתו
בנו של רבי שלום, האדמו"ר רבי יהושע רוקח, הרחיב את המבנה והוסיף לו אגפים ('סאלאשן') מצפון ומדרום, נכדו האדמו"ר רבי ישכר דוב (הראשון) המשיך והגביה את האגפים בקומה נוספת.
חורבנו
חורבנו במלחמת העולם הראשונה
בשנת תרע"ד במהלך מלחמת העולם הראשונה, גלה האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח מהעיר בלז להונגריה. חיילי הצבא הרוסי שפלשו לעיר פנו להרוס את המבנה, אולם קצין זקן שהזדמן למקום מנע אותם מזממם. במהלך המלחמה הפכו הרוסים את המבנה לארוות סוסים, וגרמו הרס רב למקום, בזזו את כדורי הזהב שהתנוססו על גג בית הכנסת[3], וכן את כפתורי-הזהב שעיטרו את גג בית הכנסת מבפנים.
עם תום המלחמה כאשר שב האדמו"ר וחסידיו לגליציה, השתכן למשך כשנה וחצי בעיר הולושיץ הסמוכה עד שיסיימו לשפץ את המבנה ולהשיבו על כנו. על פינה אחת בבית הכנסת הורה האדמו"ר שלא לשפצה אלא להותירה בחורבנה, בנמקו שרצונו שיוכלו להראות בעתיד לרוסים את מה שעוללו ולהיפרע מהם על כך. בראותו שתמורת השלט 'שיויתי ה' לנגדי תמיד' שהיה עשוי נחושת הוצב לוח זמני עשוי עץ, התבטא: "בבית המדרש שיהיה לי בירושלים, יהיה לי 'שיויתי' מזהב"[4].
חורבנו במלחמת העולם השניה
בליל שמחת תורה שנת ת"ש, עם פרוץ מלחמת העולם השניה, גלה האדמו"ר רבי אהרן רוקח מהעיר בלז. הנאצים שפלשו לעיירה ניסו להרוס את בית הכנסת באמצעות חומר נפץ, ללא הצלחה. משנוכחו שהדבר אינו עולה בידם, הביאו יהודים שהתגוררו בעיירות הסביבה וכפו עליהם לפרק את המבנה ידנית. בצורה זו פורק רוב המבנה למעט כמה קירות שנשארו עומדים על תילם.
בשנת תשי"ד יושר השטח ופורקו שאריות המבנה, במטרה לשמש חצר משחקים לבית ספר מקומי שנבנה בסמוך.
בשנות הס' נרכש שטח בית הכנסת על ידי חסידי בעלזא מידי המקומיים, בשנת תשע"ג בוצעו במקום עבודות חישוף ואותרו יסודות המבנה, מעל הריסות הקיר הדרומי של בית הכנסת נבנה אנדרטת לבנים שעליה רשום היסטוריית המקום. חסידים המגיעים לעיר להשתטח על קברי האדמו"רים מבעלז, נוהגים לשאת תפילה על שטח בית הכנסת ההרוס, ולטבול במקוה העתיק ששרד במבנה סמוך.
לקריאה נוספת
- מכון שמן רוקח, בית הכנסת שבבעלזא, באתר אוצר החכמה
- מכון שמן רוקח, תל תלפיות, העיר בעלזא ותפארתה, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ ספר דובר שלום אות י, יד, טו באתר היברו בוקס
- ^ ראו דברים רבה ז, ב: "אם הלכת להתפלל בתוך בית הכנסת... הוי מתכוין להכנס דלת לפנים מדלת".
- ^ לימים מנע האדמו"ר רבי ישכר דוב מחסידיו לתבוע את הרוסים על גניבת הכדורים, בנמקו כי חורבן בית הכנסת מעורר בשמים על חורבן בית המקדש.
- ^ חסידים רואים כהתגשמות נבואה זו, כשבבית המדרש הגדול בירושלים שנבנה על ידי נכדו האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח (השני) הוצב כעבור כ-75 שנה שלט 'שיויתי' מצופה בזהב טהור.