בנימין גיבלי
 | |
| בנימין גיבלי בדרגת אל"ם בתפקיד ממלא מקום מפקד פיקוד המרכז ב-1959 | |
| לידה |
1919 פתח תקווה |
|---|---|
| פטירה |
19 באוגוסט 2008 (בגיל 89 בערך) תל אביב |
| כינוי | ירוחם |
| השתייכות |
 ההגנה צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1944–1961 (כ־17 שנים) |
| דרגה |
 אלוף משנה |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות מבצע קדש | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מנהל, דירקטור | |
בנימין גיבלי (1919 - 19 באוגוסט 2008) היה איש צבא (בתפקידו הבכיר ביותר כיהן כראש אמ"ן) ותעשיין, שנודע במעורבותו בפרשות מאיר טוביאנסקי ו"העסק הביש".
קורות חייו
גיבלי נולד בפתח תקווה. בין 1944 ל-1948 שירת במשטרת היישובים העבריים והיה פעיל בשירות הש"י. עם קום מדינת ישראל מונה לקצין המודיעין של מחוז ירושלים. גיבלי נמנה עם החוקרים והשופטים במשפט השדה המהיר שנערך לסרן מאיר טוביאנסקי, שנאשם במסירת ידיעות לאויב ונגזר עליו עונש מוות. המשפט וההוצאה להורג היו ב-30 ביוני 1948 בכפר בית ג'יז (כיום בסמוך לקיבוץ הראל). על אף שמאוחר יותר התברר כי טוביאנסקי הוצא להורג על לא עוול בכפו, והליך החקירה והמשפט היה לקוי ביותר, גיבלי לא נענש על כך וקידומו לא עוכב.
בתחילת 1949 התמנה למפקד ענף מודיעין 1 שכלל את המודיעין הקרבי ויחידות המחקר. ביוני אותה שנה מונה לסגן ראש שירות המודיעין. בשנת 1950 התמנה לראש מחלקת מודיעין במטכ"ל. בתקופתו שם דגש על פיתוח יחידות ההאזנה של המחלקה, כולל פתיחת בסיסים ברחבי הארץ, הפעלת יחידה 131, והרחבת מחלקת המודיעין של חיל האוויר[1].
לאחר תקופת לימודים בחו"ל מונה בסוף מרץ 1954 לראש אגף מודיעין, בדרגת אלוף משנה.
בתפקידו כראש אגף מודיעין בדרגת אלוף משנה היה אחראי לגיוסה ולהפעלתה של חוליית יהודים במצרים על ידי יחידה 131. החוליה נלכדה ביולי 1954, עניין שנודע לימים בשם "העסק הביש". במשך שנים רבות הוסתרה זהותו של גיבלי בהקשר זה, והוא נודע רק בכינוי "הקצין הבכיר". עניין "העסק הביש" ומידת אחריותו של גיבלי היו שנויים במחלוקת שנים רבות. יחד עם זאת, אין חולק על כך שגיבלי הוא ששלח את חברי החוליה למשימתם: חבלה במתקנים של ארצות הברית ובריטניה במצרים, לשם ערעור יחסיה של מצרים עם מדינות אלה. סלע המחלוקת העיקרי בעניין זה הוא האם הפקודה לחברי החוליה ניתנה ביוזמתו הבלעדית של גיבלי, או שהוא פעל בהנחייתו של שר הביטחון, פנחס לבון (התשובה לשאלה זו היא חסרת משמעות מבחינת מידת אחריותו של גיבלי ל"עסק הביש"). מידת אשמתו ומעורבותו של גיבלי קיבלה גוונים חמורים נוספים עם היחשפה, במהלך השנים, של עובדת פעולותיו לכיסוי וטיוח מעורבותו, שכללה מעשי זיוף (ראו בהרחבה בערך "דליה כרמל") וניסיונות הפחדה והטיה של אברי אלעד, סוכן כפול שנודע בכינוי "האדם השלישי".
בעקבות הבירורים בפרשת "העסק הביש" הועבר גיבלי מתפקידו ומונה לראש מטה פיקוד הצפון באמצע מאי 1955 ולאחר מכן למפקד חטיבת גולני, שעליה פיקד במבצע קדש. ב-1957 מונה לראש מטה פיקוד המרכז ובשנים 1958 עד 1960 שימש כממלא מקום אלוף פיקוד המרכז. דוד בן-גוריון סירב להעלותו לדרגת אלוף בגלל חלקו בפרשת "העסק הביש". בשנים 1960-1961 היה נספח צה"ל בבריטניה ובסקנדינביה. בשנת 1961 פרש מצה"ל. במשך שנים רבות המשיך לטעון לחפותו ואף הבטיח לפרסם ספר שבו יציג את עמדתו. הוא כתב ספר כזה (בעזרתו של אריה קרישק כסופר צללים), אך נמנע מלפרסמו[2][3] גם כיום, חצי-עשור לאחר פטירתו ובניגוד להצהרות אלמנתו ד"ר אלישבע גבלי, טרם ראה הספר אור.
גיבלי נמנה עם יוזמי ומתכנני הפלגת הספינה בת גלים אל עבר תעלת סואץ, בספטמבר 1954, בניסיון לפרוץ את הסגר הימי שהטילה מצרים על ישראל. ניסיון זה הסתיים במעצר אנשי הצוות ובאובדן הספינה.
בסרט הדוקומנטרי "לא בגדתי" פורסם כי גיבלי, שהיה ראש אגף מודיעין, שלח חוליית לוחמים, במבצע צרצר, להשיב מכשיר קשר סודי לארץ מסוריה, על אף שידע כי הסורים כבר איתרו את המכשיר והתכוננו לבואה של חוליה. חברי החוליה נפלו בשבי הסורי, ואורי אילן התאבד בשבי זה. לאחר ששאר חברי החוליה שבו לארץ בעסקת חילופי שבויים, גיבלי הכחיש כי ידע על כך.
בשנים 1961–1967 ניהל את מפעל המכוניות הישראלי קייזר אילין, שהיה בבעלות איש העסקים אפרים אילין, וב-1967 מונה למנכ"ל מפעל "שמן", שהיה חלק מקונצרן "כור". עם הקמת חטיבת המזון בקונצרן, בשנת 1970, מונה גיבלי לעמוד בראשה, וכיהן בתפקיד זה עד 1987, תוך הרחבה ניכרת של פעילות החטיבה. בתחילת שנות ה-70 שימש כמנהל מכון היצוא.
בשנים 1986-1989 כיהן כיו"ר חברת החשמל. ב-1988 מונה לנציגו בישראל של איש העסקים אריה גנגר. בסוף 1989 מונה ליו"ר פעיל של חברת "תעשיות לייזר".
בנימין גיבלי נפטר בגיל 89 בתל אביב ונטמן במתחם בתי הקברות בכפר סמיר שבחיפה.
משפחתו
גיבלי נישא בשנות ה-40 לאסתר לבית פנחסי. לשניים נולדה הבת תמר. בשנות ה-60 הכיר את אשתו השנייה אלישבע, עמה התחתן לאחר שהתגרש מאשתו הראשונה.
קישורים חיצוניים
- בנימין גיבלי, באתר Nfc
- נפטר ראש אמ"ן לשעבר בנימין גיבלי, באתר ynet
- יוכי ארליך, ראש אמ"ן לשעבר אל"מ בנימין גבלי, מבט מל"מ 52, דצמבר 2008, עמ' 22
- בועז ארד, מי הגדיר את השאלה?, באתר "אנכי".
-
אריה קרישק, ההוראות, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2013 - מיכאל בר-זהר, העסק עדיין ביש, באתר הארץ, 21 אוגוסט 2013
- אמנון לורד, אם כל פרשיות הריגול: תיבת פנדורה נפתחת, אתר מידה, 23 בספטמבר 2014
- נועם (דבול) דביר, "לא יכול להאמין לך אדוני השר": 61 שנה ל"עסק הביש", באתר ynet, 11 במאי 2015
- איתי בלומנטל, הפרוטוקולים נחשפים: כך ניסה אל"מ גיבלי לצאת מ"עסק הביש", באתר ynet, 23 ביוני 2016
- עוזי ברוך וקובי פינקלר, מסמכי "עסק הביש" נחשפים, באתר ערוץ 7, 23 ביוני 2016
- אייל לוי, 64 שנים ל"עסק הביש": אשת הסוד חושפת מי נתן את ההוראה למבצע, באתר מעריב אונליין, 18 באוגוסט 2018
הערות שוליים
- ^ יוכי ארליך, ראש אמ"ן לשעבר אל"מ בנימין גבלי, מבט מל"מ 52, דצמבר 2008, עמ' 22
- ^ יוסי מלמן, ראש אמ"ן לשעבר גיבלי נקבר בחיפה. מקורביו תוהים אם כעת יפורסם הספר שגנז, באתר הארץ.
- ^ בעז גאון, גיבלי על "עסק הביש": דיין נתן את ההוראה, באתר nrg, 6 באוקטובר 2008
| ראשי אגף המודיעין (אמ"ן) | ||
|---|---|---|
| מחלקת המודיעין | איסר בארי • חיים הרצוג | 
|
| אגף המודיעין | בנימין גיבלי • יהושפט הרכבי • חיים הרצוג • מאיר עמית • אהרן יריב • אלי זעירא • שלמה גזית • יהושע שגיא • אהוד ברק • אמנון ליפקין-שחק • אורי שגיא • משה יעלון • עמוס מלכא • אהרן זאבי-פרקש • עמוס ידלין • אביב כוכבי • הרצי הלוי • תמיר הימן • אהרון חליוה | |
מפקדי חטיבת גולני 
| |
|---|---|
|
