דן לנר
 | |
| דן לנר, כמפקד הגדוד הראשון של חטיבת יפתח במהלך מבצע דני | |
| לידה |
29 במאי 1922 אוסטריה |
|---|---|
| פטירה | 16 במרץ 1988 (בגיל 65) |
| תאריך עלייה | 1940 |
| השתייכות |
 פלמ"ח הצבא הבריטי צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם השנייה מלחמת העצמאות מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים | |
דן לנר (29 במרץ 1922 - 16 במרץ 1988) היה מצנחני היישוב, לוחם פלמ"ח, אלוף בצה"ל, מפקד אוגדה 210 במלחמת יום הכיפורים.
ביוגרפיה
נולד באוסטריה בשם ארנסט לינר, היה חבר בארגון הנוער הציוני בלאו וייס. בשנת 1938, לאחר סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית נמלט מהמדינה. בשנת 1940 עלה לארץ ישראל, ונמנה עם מקימי קיבוץ נאות מרדכי. בשנת 1941 התנדב לפלמ"ח וגויס למחלקה הגרמנית, שהתאמנה לפעולות מאחורי קווי האויב. בשנת 1944 הוצנח על ידי הבריטים ביוגוסלביה, שם לחם בשורות הפרטיזנים של טיטו. לאחר תום מלחמת העולם השנייה חזר לארץ ישראל. בשנת 1946 עבר קורס מפקדי מחלקות של הפלמ"ח. בהמשך מונה למפקד הגדוד הראשון של הפלמ"ח[1], ועם פרוץ מלחמת העצמאות פיקד עליו בקרבות משמר העמק[2].
בהמשך המלחמה מונה למפקד גדוד בחטיבת יפתח[3], לחם בחזית הצפון והדרום, בין השאר בקרבות מלכיה. לאחר סיום המלחמה נשאר בשירות קבע, ועמד לצד ראובן שילוח ומשה דיין בראש משלחת לשיחות על הסכם הפסקת האש עם ירדן. בשנת 1950 הועלה לדרגת אלוף משנה ומונה למפקד חטיבת גולני, אך כעבור שנה פרש משירות סדיר בצה"ל וחזר לעבוד בקיבוצו, נאות מרדכי. במסגרת שירות המילואים פיקד על חטיבה 45 בשנים 1950–1964. בשנת 1965 שב לשירות קבע ומונה לראש מטה פיקוד צפון. במלחמת ששת הימים פיקד על הכוחות שפרצו את קווי ההגנה הסוריים בצפון רמת הגולן.
ביוני 1970 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד אוגדה 252 - עוצבת סיני, עמה לחם במלחמת ההתשה. בתפקידו זה הקפיד על מלאכת הסברה מקיפה בין חיילי המעוזים של קו בר-לב, לגבי חשיבות ומשמעות השהייה במקום.
בשנת 1972 פרש סופית משירות קבע והפך לחקלאי בקיבוצו נאות מרדכי.
במלחמת יום הכיפורים היה מפקד אוגדת מילואים 210 [4], שבנייתה החלה מספר חודשים בלבד לפני פרוץ הקרבות במסגרת כוננות כחול לבן. האוגדה שבפיקודו נכנסה ללחימה בגזרת רמת הגולן כבר ב-7 באוקטובר, ומילאה תפקיד מכריע בבלימת המתקפה הסורית במרכז הרמה, ולאחר מכן בחיסול כיס חושניה. בשלבים המאוחרים יותר של המלחמה השתתפה האוגדה בהבקעת מערך ההגנה הסורי בצפון רמת הגולן וביצירת המובלעת הישראלית בשטח סוריה, ובלמה שורת התקפות נגד של חיל המשלוח העיראקי ושל יחידות מצבא ירדן על האגף הדרומי של המובלעת.[5] אלוף דן לנר הוכיח את כישוריו כמצביא והפגין קור רוח במצבי לחץ כאשר פיקד על כוחות האוגדה במהלך המלחמה.
על שמו קרויים רחובות בערים תל אביב ובית שמש.
לקריאה נוספת
- עמירם אזוב, משמר העמק לא תיפול!: נקודת מפנה בתש"ח, אור יהודה: דביר, 2013.
- דני אשר (עורך), "הסורים על הגדרות: פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים", הוצאת מערכות, 2008.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ עמירם אזוב, משמר העמק לא תיפול!: נקודת מפנה בתש"ח, אור יהודה: דביר, 2013, עמודים 151-152.
- ^ עמירם אזוב, משמר העמק לא תיפול!: נקודת מפנה בתש"ח, אור יהודה: דביר, 2013, עמוד 235.
- ^ עמירם אזוב, משמר העמק לא תיפול!: נקודת מפנה בתש"ח, אור יהודה: דביר, 2013, עמוד 264.
- ^ אורי שמחוני צבא מופתע אך יעיל, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2010.
- ^ משה בר כוכבא, מערכת השריון נגד העיראקים במלחמת יום-הכיפורים, מערכות 258-259, נובמבר 1977, עמ' 2-7 .
מפקדי חטיבת גולני 
| |
|---|---|
|
מפקדי חטיבה 188 
| |
|---|---|
|
מפקדי חטיבת כרמלי 
| |
|---|---|
|
