ברתיה דרב חסדא

בת רב חסדא
ברתיה דרב חסדא

השתייכות	הדור הרביעי לאמוראי בבל
בן זוג	רמי בר חמא ורבא
אב	רב חסדא

ברתיה דרב חסדא (מארמית: בת רב חסדא) הייתה בתו של האמורא רב חסדא, נישאה לתלמידו רמי בר חמא ואחר פטירתו לתלמידו רבא. הזכירה שמועות משמו של אביה.

ביוגרפיה

בילדותה ישבה אצל אביה רב חסדא כששני תלמידיו: רמי בר חמא ורבא יושבים לפניו. האבא שאל את הבת למי תרצה להנשא והיא השיבה 'לשניהם'. בתגובה, אמר רבא שהוא יהיה האחרון ואכן כך היה היא נישאה לרמי ולאחר פטירתו נישאה לרבא. מכאן הוכיחו חז"ל כי מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות.

לרב חסדא היו מספר בנות ולכן בכל אותם מקומות בהם הגמרא מזכירה את בתו, לא ניתן לדעת על מי מהן מדובר.

בגמרא מסופר על שיחות שונות בין רב חסדא לבנותיו, וככל הנראה בת זו בכללן:

כאשר הציעו לו בנותיו לנוח מעט מתלמודו ולישון, השיב להן כי תכף יבואו ימים ארוכים בהם נישן הרבה, שכוונתו הייתה לימים שאחר הפטירה בהם 'יישן' בקבר. הוא חינכן לצניעות יתירה והורה להן לשאול את הנוקש בדלת (בלשון נקבה) "מי את?" ולא "מי אתה", כדי להתרחק מדיבור עם גברים.

כמו כן יעץ להן עצות שונות כיצד ימצאו חן בעיני בעליהן ולא יתגנו בעיניהם: לא לאכול ירק המשאיר ריח בפה; לא לאכול לחם בפני בעליהם, שמא ירבו באכילה ויתגנו בעיניהם; לא לאכול תמרים ושיכר בלילה, שכן אלו גורמים לשלשול ולהפחה; לא להתפנות במקום בו התפנה הבעל, שמא יתגנו בעיניהם.

עם בעליה

רמי בר חמא

כאמור בעלה הראשון היה רמי בר חמא, על נישואין אלו מספרת הגמרא בפן נוסף שהיא ואחותה היו זוג הכוהנות היחיד באזורם שהיו נשוי לזוג אחים: ”כי אתא רב יצחק אמר עיר אחת היתה בארץ ישראל - וגופנית שמה - שהיו בה שמונים זוגות אחים כהנים נשואים לשמונים זוגות אחיות כהנות, ובדקו רבנן מסורא ועד נהרדעא ולא אשכחו בר מבנתיה דרב חסדא דהוו נסיבן לרמי בר חמא ולמר עוקבא בר חמא. ואף על גב דאינהי הוו כהנתא, אינהו לא הוו כהני תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ד עמוד א'”

מנישואין אלו ככל הנראה נולד להם בת, ונכדם הוא האמורא אמימר.

רבא

ערך מורחב – רבא#משפחתו

אחרי יותר מעשר שנים מאז פטירת בעלה רמי בר חמא נישאה בת רב חסדא לבעלה השני והאחרון, רבא. והיא הייתה מסורה לו באופן מיוחד. הגמרא מספרת שרבא האמין לה אפילו יותר משהאמין לרב פפא.

שמירה ממזיקים

בת רב חסדא דאגה לרבא ושמרה עליו גם מפני המזיקים. כך לדוגמא מסופר בגמרא, שכשהיה רבא נכנס לבית הכיסא הייתה אשתו מקשקשת אגוז בתוך כלי נחושת כדי להבריח את המזיקים, ואחרי שמונה רבא לראש ישיבה נצרך לשמירה גדולה יותר כיוון שהמזיקים רוצים יותר לפגוע בתלמידי חכמים, ולכן פתחה חלון והניחה ידה על ראשו.

נאמנותה

הגמרא מספרת מעשה שארע בבית דינו של רבא, שאישה אחת הייתה צריכה להישבע, אך רבא לא השביע אותה מפני שרעייתו - בת רב חסדא, אמרה לו שאישה זו חשודה להישבע לשקר. לעומת זאת בדין תורה אחר שבו לתובע היה שטר ואף על פי שרב פפא אמר לרבא שהשטר הזה הוא מזוייף, רבא לא סמך עליו וחייב את הנתבע. לשאלת תלמידיו איך יתכן שעל אשתו הוא סומך ועל רב פפא לא, הוא ענה שאת אשתו הוא מכיר בה שהיא תאמר רק את האמת.

פטירתה

ערך מורחב – בר הדיא

בת רב חסדא נפטרה בעקבות חלומו של בעלה רבא, כפי שמסופר בגמרא: אביי ורבא נהגו לפתור את חלומותיהם אצל בר הדיא, ובעוד אביי היה משלם לבר הדיא עבור פתרון חלומתיו, רבא לא היה משלם לו; לכן הוא נהג לפתור את חלומתיו של אביי לטובה ושל רבא לרעה. כאשר אביי ורבא חלמו שניהם שמקריאים להם את הפסוק ”בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר”. לאביי פתר זאת בר הדיא לטובה, אך לרבא הוא פתר שאישתו תמות והוא ינשא בשנית, ולבניו תהיה אם חורגת. וכך אכן היה שאשתו של רבא, בת רב חסדא, נפטרה. לאחר תקופה התחיל רבא גם הוא לשלם לבר הדיא עבור פתרונותיו, וכאשר סיפר רבא לבר הדיא שהקריאו לו בחלום את ההלל פתר לו בר הדיא שבקרוב יהיה לו נס. בעקבות חלום זה, כאשר בהזדמנות אחרת מצא בר הדיא את רבא באותה ספינה בה הפליג, הוא ברח מהספינה, מכיוון שפתר לרבא כי עתידים להתרחש לו ניסים, ושמא הנס הוא שהספינה תטבע ורק הוא ינצל. במהלך מנוסתו נפל מידיו הספר ממנו היה פותר את חלומותיו. מצא רבא את הספר וראה בספר את הכלל "כל החלומות הולכין אחר הפה" (כלומר, כוונת החלום והתגשמותו תלויים באמירת הפתרון). כעס רבא על בר הדיא ואמר לו: רשע שכמותך, בידך תלוי היה פתרון החלומות וצערתני כל כך? על הכול מוחל אני לך חוץ מאשתי - בתו של רב חסדא, שנפטרה בעקבות החלום שפתרת לי לרעה, יהי רצון שתמסר ביד המלכות ולא ירחמו עליך כפי שאכן היה שהמלכות תפסו את בר הדיא והרגו אותו במיתה משונה.

בתורת הסוד

הרב חיים ויטאל מביא בשם רבו האר"י ששורש בת רב חסדא הוא מספירת מלכות, והיא רמוזה בפסוק ”מה רב טובך אשר צפנת ליראיך” ו"יראיך" הכוונה לרבא ורמי בר חמא.

ראו גם

• ילתא

לקריאה נוספת

• ליאת ל' סובלוב-מנדלבאום, של בת רב חסדא כ'אישה האדיאלית' בתלמוד בבלי, חמדת, י"א
• תולדות תנאים ואמוראים ערך רבא בויקיטקסט