בשר מתורבת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בשר מתורבת או בשר סינתטי הוא בשר המיוצר במעבדה בתרבית תאים במקום בגופם של בעלי חיים.

המבורגר מתורבת

בפוטנציה, ניתן לגדל תאי שריר של כל חיה בתהליך הייצור במעבדה. מספר מיזמי מחקר מגדלים בשר במעבדה באופן ניסויי, ומוצרי בשר מתורבת הראשונים יצאו לשוק במסגרת מצומצמת של מסעדת יצרן בסינגפור[1] ובישראל. עם זאת, יכולות השיווק והשימוש של הבשר המתורבת מוגבלת בגלל עלויות הייצור הגבוהות[2] אף שההערכות הן שהמחיר ירד בעתיד בערך לחצי מעלות עוף שיוצר באופן הקונבנציונלי.[3][4] המדע הנדרש עבור בשר שיוצר במעבדה הוא ענף של המחקר הביוטכנולוגי הידוע כהנדסת רקמות. הטכנולוגיה בו זמנית נמצאת בפיתוח יחד עם שימושים אחרים להנדסת רקמות, כגון סיוע במקרי ניוון שרירים, ובאופן דומה, גידול איברים מושתלים.[5]

בשר מתורבת שונה מתחליף בשר, שהוא מוצר צמחוני המופק מחלבון מן הצומח כגון סויה או חיטה.

היסטוריה

ב-2001, הדרמטולוג וייט וסטרהוף (Wiete Westerhof) מאוניברסיטת אמסטרדם, הרופא וילם ואן אילן (Willem van Eelen),[6] ואיש העסקים וילם ואן קוטן (Willem van Kooten), הכריזו על הגשה רשמית של פטנט כלל-עולמי בתחום ייצור הבשר במעבדה.[7] בתהליך זה, מושתלים לתוך מטריצה חוץ-תאית של קולגן תאי שריר, מושרים בתמיסה עשירה בנוטריינטים המזורזים להתחלק. ג'ון פ. ויין (Jon F. Vein) מארצות הברית רשם גם הוא פטנט (פטנט 6,835,390 של ארצות הברית) על ייצור בשר בהנדסת רקמות לצריכת בני אדם, בו תאי שומן יגודלו באופן אינטגרלי ליצירת מוצרי מזון כמו בשר בקר, בשר עוף ודגים.[8] מדענים באמסטרדם לומדים את מדיום הגידול בתרביות, בעוד שאוניברסיטת אוטרכט מלמדת את פרוליפרציית תאי השריר, ואילו אוניברסיטת איינדהובן לטכנולוגיה חוקרת מגיבים ביולוגיים.[6]

ב-2008 עוד לא הייתה טכנולוגיה לגידול שריר אמיתי במעבדה.[2]

בשנת 2013, דיווחו כלי התקשורת בבריטניה על ההמבורגר הסינתטי הראשון.[9][10] בדצמבר 2020 סינגפור הפכה למדינה הראשונה בעולם שאישרה מכירת בשר מתורבת למאכל, כאשר בשר העוף המתורבת של חברת Eat Just עבר את הבדיקות הדרושות במדינה.[11] בנובמבר 2022, אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי מכירת בשר מתורבת למאכל, בשר עוף של אפסייד פודס.[12]

בישראל

בישראל פועלות חברות הזנק רבות העוסקות במיזמים של בשר מתורבת.[13] חברה בתחום זה היא פיוצ'ר מיט טכנולוגיות, שלה מרכז פיתוח ומפעל ייצור ברחובות, וגייסה בדצמבר 2021 את הסכום הגבוה ביותר שגויס עד אז בתחום הבשר המתורבת בעולם.[14] בנובמבר 2020 הודיעה חברת SuperMeat כי היא הקימה בישראל מסעדת בשר עוף מתורבת ראשונה בעולם. המסעדה נקראת The Chicken. מדובר במטבח ניסיוני הממוקם סמוך למפעל הייצור של החברה בנס ציונה. המקום מעוצב כמסעדה, בה נוסף על כך שהסועדים יאכלו מנות המבוססות על בשר מתורבת, הם גם יצפו בתהליך הייצור עצמו.[15]

תהליך העיבוד

בשר הוא שריר של בעל חיים. תהליך ייצור בשר במעבדה כולל לקיחת תאי שריר ושימוש בחלבון שעוזר לתאים להתרבות.[2] ברגע שהתקבלו התאים ההתחלתיים, לא נדרשים בעלי חיים נוספים - בדומה לייצור תרביות יוגורט.[16]

כדי לייצר "בשר טחון" מספיק לגדל תאי שריר מנותקים או שכבת תאים דקה. הטכנולוגיה לכך קיימת וכבר יוצרו המבורגרים, אם כי במחיר גבוה. ייצור נתחי בשר או עוף או כל רקמה עבה אחרת שקול לייצור איבר להשתלה והוא מורכב בהרבה מיצירת תאים מנותקים.

באופן תאורטי, קל יחסית לגדל תרבית תאים בתוך מגיב ביולוגי (bioreagent), ואז לגרום להם להתאחות זה עם זה. לעומת זה גדילת רקמת שריר עבה דורשת מערכת הובלה בדומה למערכת הדם על מנת לספק לרקמה מזון וחמצן, וכן לסלק את תוצרי הפסולת. בנוסף, דרושים סוגי תאים אחרים כמו תאי רקמת חיבור, ויש צורך במדיום כימי שיספק אותות לרקמה הגדלה בנוגע למבנה. ולבסוף, רקמת שריר צריכה להימתח ולעבור "אימון" על מנת להתפתח.

ההבדלים בין בשר מתורבת לבשר קונבנציונלי

בריאות

פס ייצור רחב של בשר שגודל במעבדה עשוי לכלול הורמונים שגודלו בצורה מלאכותית על מנת שיוספו לתרבית הרקמה לייצור בשר, מה שלא הכרחי בייצור בשר בשיטות קונבנציונליות. שום נוהל לא הוצג על מנת ליצור פס ייצור רחב של בשר שגודל במעבדה בלי שימוש באנטיביוטיקה למניעת זיהום בקטריאלי.

מאחר שבשר שיוצר במעבדה עוד לא יוצא לשווקים, סיכוני הבריאות עוד לא נחקרו במלואם. שאלה זו היא אחת מהמוקדים העיקריים עבור מדענים העובדים על בשר במעבדה, כשהמטרה היא לייצר בשר בריא יותר מהבשר הקונבנציונלי, בצורה המובהקת ביותר על ידי הורדת תכולת השומן שבו ובקרה על הרכיבים התזונתיים (נוטריינטים). לדוגמה, רוב סוגי הבשר המיוצרים בשיטות קונבנציונליות מכילים שומן רווי בכמות גדולה, מפני שבעלי החיים מקבלים מזון העשיר בכמויות מאסיביות של הורמונים ושל תבואה העשויה מתירס במטרה לגרום להם להשמין במהירות גבוהה יותר מהרגיל. הדבר עלול לגרום לרמה גבוהה של כולסטרול ולבעיות בריאותיות אחריות, כמו מחלות לב והשמנה (שתבעה יותר חיים לשנה מאשר רעב, מאז שנות ה-2000).[17]

חוקרים הציעו שיש להוסיף חומצות שומן מסוג אומגה-3 לבשר במעבדה כבונוס בריאותי. באופן דומה, יש להעלות גם את תכולת חומצות השומן אומגה-3 של הבשר הקונבנציונלי על ידי שינוי תזונת בעלי החיים. מגזין טיים הזכיר שתהליך ייצור בשר במעבדה גם יפחית את חשיפת הבשר לבקטריות ולמחלות.[2]

השלכות סביבתיות

בשר שיוצר במעבדה עשוי לדרוש פחות משאבים ויצור פחות גזי חממה ופסולת אחרת, מאשר ייצור בשר בדרכים קונבנציונליות. בין הטוענים טענה זו בעל הפטנט לבשר במעבדה,[6] העיתונאי ברנדן י. קורנר (Brendan I. Koerner) והאנה טומיסטו (Hanna Tuomisto), סטודנטית PhD מאוניברסיטת אוקספורד.[18] מרגרט מלון (Margaret Mellon) מ-Union of Concerned Scientists, שדולה מבוססת מדע המוקדשת לנושאים סביבתיים וחברתיים, אוחזת בהשקפה שונה, וחושבת שאנרגיה ודרישות דלק מאובנים של פס ייצור גדול של בשר שמיוצר באופן מלאכותי במפעל הם הרסניים יותר לסביבה מאשר ייצור המזון הקונבנציונלי.[10] מחקר של אוניברסיטת אוקספורד משנת 2019 חיזק טענה זו, וצידד בספקנים לגבי התועלת הסביבתית של הבשר המתורבת.[19]

תמורות כלכליות

ייצור של בשר במעבדה כרגע יקר מאוד (כמיליון דולר ל-250 גרם בשר בקר[2]) ותידרש השקעה ניכרת על מנת להחליף פס ייצור רחב. למרות זאת "איחוד הבשר המיוצר במעבדה" (In-Vitro Meat Consortium) העריך כי בעזרת שיפורים טכנולוגיים, תוכל להתקבל הפחתה ניכרת בעלות הבשר המיוצר במעבדה. הם מעריכים שניתן יהיה לייצרו עבור 3,500 יורו לטון[4] - פי 2 ממחירו של בשר עוף לא מסובסד המיוצר באירופה בדרכים הקונבנציונליות.[4][3]

שיקולים אתיים

קבוצות שעוסקות ברווחת בעלי החיים נוטות לטובת ייצור הבשר במעבדה מפני שהוא איננו כרוך בשחיטה ובגידול בתנאים לא טובים (בעיקר בחקלאות תעשייתית) של בעלי חיים.[20][16][10]

בהלכה היהודית

פיתוח בשר המופק מתאי בעלי חיים עשוי לפתור בעיות כשרות סבוכות הנוצרות מהצורך להעמיד מערך של עשרות אלפי משגיחי כשרות המפקחים ברמות שונות של הקפדה על תהליך ייצור הבשר הכשר הכרוך בשחיטה, ניקור החלב וגיד הנשה, מליחת הבשר מן הדם, ועוד. הפקת בשר מתאי תרבית ייתר את הצורך במערך כשרות זה, ויאפשר להשיג בשר כשר בכשרות מהודרת ובמחיר נמוך יחסית.

רבנים החלו לעסוק בכשרות הבשר הסינתטי ובדינו ודעותיהם נחלקות לשניים:

  1. דין הבשר הסינתטי זהה לדין תא הגזע הראשוני שממנו התפתח הואיל וכל הדינים נמשך ממנו. ולכן אם התא יילקח מבשר חזיר דינו יהיה כבשר חזיר שאסור באכילה. ואם יילקח מבשר בהמה או עוף כשר שנשחט כהלכה, דינו יהיה כבשר הכשר ויהיה מותר לאוכלו אך לא לערבו עם חלב.
  2. הבשר הסינתטי נחשב כפנים חדשות מאחר שהתא הראשוני הוא זעיר וחסר חשיבות והוא בטל למיליארדי התאים שהתפתחו ממנו. לכן גם אם התא הראשון נלקח מחזיר, הבשר המלאכותי כשר, וגם אם הגיע מבהמה כשרה או עוף דינו כמאכל פרווה.[21][22]

בפסק הלכה, קבע הרב הראשי לישראל, דוד לאו, כי מוצר בשר מתורבת אחת החברות הוא כשר ודינו כמאכל פרווה בכפוף לתנאים. זהו אישור כשרות ראשון לבשר מתורבת.[23]

שימוש עתידי אפשרי

מחקר NASA המקורי על בשר שמיוצר במעבדה היה מיועד לשימוש בטיסות חלל ארוכות או לשהיות ממושכות. הבשר המיוצר במעבדה יהיה מקור מזון בר קיימא לצד ירקות הגדלים ללא אדמה (הידרופוניקה). הוא עשוי להיות שימושי גם במהלך התיישבות בתנאי סביבה קיצוניים בהם מזון מצוי בצמצום, כמו באנטארקטיקה.

אתגרים

ישנם מספר מכשולים עליהם יש להתגבר על מנת להצליח; כרגע, הבולטים ביותר הם הגודל והעלות.[2]

  • פרוליפרציית תאי שריר: אף על פי שלא קשה במיוחד לגרום לתאי גזע להתחלק, עבור ייצור בשר הכרחי שהם יתחלקו בקצב מהיר, וייצרו בשר מוצק.[20] דרישה זו חופפת מעט עם הענף הרפואי של הנדסת רקמות.
  • מדיום גידול התרבית: פרוליפרציית תאים דורשת מקור מזון על מנת שיגדלו ויתפתחו. מדיום הגידול צריך להיות תערובת מאוזנת היטב של רכיבים ופקטורי גדילה. מדענים כבר זיהו אמצעי גדילה עבור תאי שריר של תרנגול הודו, דג, כבש, וחזיר. כתלות במניעים ובחוקרים, מדיום הגידול הוא בעל דרישות נוספות.
  • מסחרי: עלותו של ייצור מדיום הגידול צריכה להיות נמוכה. מדיום המבוסס על צמחים יהיה פחות יקר מאשר פלזמת דם עוברית של פר.
  • סביבתי: נדרש ממדיום הגידול שייצורו לא יביא להשפעה שלילית על הסביבה. מה שאומר שהייצור צריך להיות ידידותי אנרגטית. בנוסף, הרכיבים צריכים להיות מופקים ממשאב שניתן לחדשו. עדיף שלא יהיה שימוש במינרלים שמקורם במחצבה או בנוטריינטים המופקים ממקורות שלא ניתנים לחידוש.
  • רווחת בעלי החיים: מדיום הגידול צריך להיות נטול מקורות מן החי (מלבד הפקת תאי הגזע המקוריים).[20]
  • לא אלרגני: בעוד שגידול המבוסס על מדיום צמחי הוא "יותר ריאליסטי", יהיה זול יותר, ויפחית את סוכני הזיהום האפשריים, ישנה אפשרות שמדיומי גידול מבוססי צמחים יגרמו לתגובות אלרגיות לכמה מהצרכנים.
  • ביוריאקטורים (bioreactors): יש צורך באספקת רכיבים תזונתיים (נוטריינטים) וחמצן בסמוך לכל תא הגדל, בקנה מידה של מילימטרים. בבעלי חיים, עבודה זאת מסופקת על ידי כלי דם. מגיב ביולוגי צריך לחקות תפקוד זה, בדרך יעילה. הגישה המקובלת היא יצירת מאטריקס דמוי ספוג בו התאים יכולים לגדול, וטפטוף מדיום הגידול לתוכו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בשר מתורבת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ This restaurant will be the first ever to serve lab-grown chicken (for $23), CNBC, ‏Dec 18 2020
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 D.J. Siegelbaum,‏ In Search of a Test-Tube Hamburger, באתר מגזין טיים, 23 באפריל 2008
  3. ^ 3.0 3.1 James Temple,‏ The Future of Food: The No-kill Carnivore, באתר Portfolio.com,‏ 23 בפברואר 2009
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 The In Vitro Meat Consortium Preliminary Economics Study Project 29071 - V5 March 2008, באתר New Harvest
  5. ^ Dr. Morris Benjaminson,‏ Growing Fish Fillets Outside the Fish, באתר Touro College
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Westerhof Patent holder Willem van Eelen: ‘In another five years meat will come out of the factory’
  7. ^ Industrial Scale Production of meat from in vitro cell cultures
  8. ^ Method for Producing Tissue Engineered Meat for Consumption, באתר espacenet
  9. ^ איתי בלומנטל וקובי נחשוני, מיקי חיימוביץ': הבורגר הסינתטי - מהפך, באתר ynet, 6 באוגוסט 2013
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 Ketzel Levine,‏ Lab-Grown Meat a Reality, But Who Will Eat It?‎, באתר npr,‏ 20 במאי 2008
  11. ^ שירות כלכליסט, הראשונה בעולם: סינגפור אישרה ל-Eat Just למכור בשר מתורבת, באתר כלכליסט, 2 בדצמבר 2020
  12. ^ ה-FDA אישר לראשונה מכירה של בשר מתורבת | כלכליסט, באתר m.calcalist.co.il
  13. ^ סו סורקיס, חלבון זבובים, סטייק מודפס ובקטריות, באתר "זמן ישראל", 4 בנובמבר 2020
  14. ^ שני אשכנזי, ‏הכי הרבה אי פעם עבור בשר מתורבת: פיוצ'ר מיט הישראלית גייסה 347 מיליון דולר, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2021
  15. ^ צוות טבעוניוז, מסעדת בשר עוף מתורבת ראשונה בעולם נפתחה בישראל, באתר טבעוניוז | כל החדשות בעולם הטבעונות, ‏2020-11-09
  16. ^ 16.0 16.1 Raizel Robin,‏ In Vitro Meat, באתר עיתון הניו יורק טיימס, 11 בדצמבר 2005
  17. ^ Understanding Nutrition and its Importance, באתר All 4 Natural Health
  18. ^ Scientists turn stem cells into pork
  19. ^ האם הבשר שיגודל במעבדה ידידותי לסביבה?, באתר הידען
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 Susan Kruglinski ו- Karen Wright,‏ I'll Have My Burger Petri-Dish Bred, With Extra Omega-3, באתר מגזין Discover,‏ 22 בספטמבר 2008 (נלקח מכתב העת, גיליון אוקטובר 2008)
  21. ^ כשרות בשר מלאכותי באתר פניני הלכה לרב אליעזר מלמד
  22. ^ לפירוט הדעות השונות ראו במאמר בשר מתורבת, באתר ישיבת הר ברכה
  23. ^ פסק הלכה של הרב הראשי לישראל: הבשר המתורבת של אלף פארמס יוגדר כפרווה | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2023-01-18
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בשר_מתורבת&oldid=2213435"