גלי בהרב-מיארה
 | |||||||
| לידה | 18 בספטמבר 1959 (גיל: 64) | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| השכלה | הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב | ||||||
| בן זוג | ציון מיארה | ||||||
| |||||||
| |||||||
גלי בהרב-מיארה (נולדה ב-18 בספטמבר 1959) היא עורכת דין ישראלית המכהנת כיועצת המשפטית לממשלה. האישה הראשונה שמונתה לתפקיד זה. קודם לכן כיהנה, בין היתר, כפרקליטת מחוז תל אביב לעניינים אזרחיים וכיועצת למשרד עורכי הדין תדמור לוי ושות'.[1]
ביוגרפיה
בהרב-מיארה נולדה לשולמית (לבית דוידוביץ'), שעסקה בציור,[2] ולעמנואל בהרב, מלוחמי הפלמ"ח ומלחמת העצמאות.[3] שירתה בצה"ל ביחידה 8200 ובחטיבת המחקר של אגף המודיעין.[4] בעלת תואר ראשון (1984, בהצטיינות יתרה) ושני (1990) במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. שימשה באוניברסיטה כעוזרת הוראה, וכמרצה מן החוץ.[5]
ב-1985 הצטרפה לפרקליטות מחוז תל אביב, שם כיהנה כשלושים שנה במגוון תפקידים, בעיקר בתחומי המשפט האזרחי והמנהלי. ב-2002 מונתה למנהלת המחלקה המנהלית בפרקליטות המחוז, ובין השנים 2007–2015 שימשה כפרקליטת מחוז תל אביב לעניינים אזרחיים. בתיקי נזיקין שהגישו פלסטינים תושבי השטחים נגד המדינה הובילה קו של התנגדות לתביעות,[6] והייתה בין יוזמי חקיקה אשר הרחיבה את חסינות חיילי צה"ל, תחת סעיף פעילות מלחמתית. יזמה את הקמת ועדת ריבלין, אשר גיבשה מתווה פיצוי לעובדי הקריה למחקר גרעיני שחלו בסרטן.[7] בשנת 2014 הוצגה מועמדתה לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים, אולם היא לא נבחרה לתפקיד.[8]
לאחר פרישתה מפרקליטות המדינה
החל משנת 2015 הייתה חברה בוועדת האיתור של נציבות שירות המדינה, המחווה דעתה בפני הממשלה על מינויים בכירים שמינויים טעון אישור הממשלה.[9] שימשה חברה בוועדה המייעצת לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים והוועדה המייעצת לסדר דין אזרחי, יושבת ראש הוועדה לבחינת כשירות מינויים בתאגידים עירוניים במשרד הפנים, יושבת ראש הוועדה הציבורית לבחינת מקצוע החקירות הפרטיות,[10] וחברה במועצת בתי הדין המינהליים.[11]
בשנת 2016 הצטרפה כיועצת למשרד עורכי הדין תדמור לוי ושות'.
בשנת 2018, לבקשת פרקליטות המדינה, כתבה חוות דעת שהגנה על בני גנץ ואמיר אשל מתביעת נזיקין שהוגשה לבית משפט בהולנד בידי פלסטיני, שבני משפחתו נהרגו במבצע צוק איתן.[12] חוות דעתה התקבלה והתביעה נדחתה. במאי 2019 חתמה, לצד בכירים לשעבר בפרקליטות המדינה ובמשרד הייעוץ המשפטי לממשלה, על גילוי דעת נגד חקיקת פסקת התגברות והרחבת חוק החסינות.[13]
היועצת המשפטית לממשלה
ממשלת ישראל ה-36
בנובמבר 2021 הוצגה בהרב-מיארה בידי שר המשפטים גדעון סער כאחת משלושת המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ונחשבה למועמדת המועדפת עליו.[14] בינואר 2022 הוצגה בידי ועדת האיתור כאחת משלושת המועמדים לתפקיד, לצד רועי שיינדורף ואיתי אופיר.[15] לצד שר המשפטים, מועמדותה נתמכה גם על ידי ראש הממשלה נפתלי בנט.[16] ב-7 בפברואר 2022 אישרה פה אחד הממשלה ה-36 את מינויה. בהרב-מיארה היא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה.[17]
התקופה הראשונה בכהונתה של בהרב-מיארה אופיינה כשקטה מבחינה תקשורתית. היא מיעטה להתראיין, להופיע באירועים ציבוריים, להתעמת בפומבי עם החלטות ממשלת ישראל ה-36 ולחתום בשמה על החלטות בתיקים רגישים.[18]
במרץ 2022 כאשר השר לביטחון הפנים עמר בר לב ביקש לקבוע כי חבר כנסת שמבקש לבקר בהר הבית במהלך הרמדאן, יצטרך לקבל את אישור ממשטרת ישראל, טענה כי אין לשר לביטחון הפנים סמכות להחלטה מעין זו, וכי לפי השב"כ אין לה צידוק בטחוני.[19]
במאי 2022 פרסמה חוות דעת, לפיה חוק עונש מוות למחבלים לא עומד במבחנים החוקתיים ויש מניעה משפטית מלקדמו.[20] היא הביעה התנגדות זו גם בפברואר 2023.[21] ביולי 2022 פרסמה חוות דעת, לפיה לא חלה מניעה משפטית על שר הביטחון בני גנץ למנות רמטכ"ל בתקופת הבחירות לכנסת ה-25.[22] באוגוסט 2022, בתגובה על עתירה בבית המשפט העליון, הגישה עמדה כי במקרה של דרישת תשלום מאוחרת של היטלים על נכסים בגין פיתוח תשתיות, על העירייה להוכיח את נסיבות העיכוב.[23]
באוגוסט 2022 אישרה גלי בהרב-מיארה ליאיר לפיד ראש ממשלת ישראל, ולבני גנץ שר הביטחון לצאת למבצע עלות השחר ללא כינוס של הקבינט המדיני-ביטחוני[24].
בהרב-מיארה הוציאה חוות דעת שתומכת במינוי קבוע של מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים למרות שמדובר בממשלה יוצאת. לאחר שסירבה להצעת פשרה של בג"ץ שתמך במינוי זמני, ב-7 בספטמבר 2022, הוציא בג"ץ צו על תנאי לפיו עליה לנמק מדוע לא יבוטל המינוי הקבוע של מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים.[25] ב-22 בספטמבר דחו שופטי בג"ץ את חוות הדעת וביטלו את מינוי מזוז ליושב ראש הוועדה.[26]
באוקטובר 2022 פרסמה חוות דעת בנוגע לקידום הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון, לפיה אף שאין חובה על הממשלה להביא את ההסכם לאישור הכנסת, הרי שנוכח הקרבה למועד הבחירות ראוי לממשלה לנהוג כך. אולם ראש הממשלה יאיר לפיד לא הביא את ההסכם לאישור הכנסת.[27]
ממשלת ישראל ה-37
בדצמבר 2022, לאחר הבחירות לכנסת ה-25 ולקראת הקמת ממשלת ישראל ה-37, התבטאה בהרב מיארה בנוגע לרצון מפלגות הקואליציה המיועדת לחוקק חוקים העלולים לדעתה להוביל למדינה שאיננה "דמוקרטיה במובנה המהותי":
הצעות החקיקה הנדונות בימים אלה, מה שמכונה לצערי 'בליץ החקיקה', אינן עומדות כל אחת בפני עצמה. הרעיון שלפיו נכון או ניתן לבצע שינוי עמוק במארג המשטרי באבחת חרב הוא שגוי בעיניי. שינוי משטרי מהותי דורש חשיבה מעמיקה ושיקול דעת מושכל. הוא לא מתאים לחקיקת בזק, חלקה טרם הקמת הממשלה, עת נדחסים ומקודמים חוקים עקרוניים בזמן קצר. יש להימנע ממצב שבו שיח המשילות ישמש אמצעי להסרת כל מגבלה על כוחו של השלטון.
— טובה צימוקי, היועמ"שית מסירה כפפות: "היו ערניים. עלולים להישאר עם דמוקרטיה רק בשם", באתר ynet, 15 בדצמבר 2022
בעניין מינוי אריה דרעי לשר עמדתה הייתה כי "ההחלטה למנות את דרעי אינה מבטאת את המשקל הכבד שיש לייחס בנסיבות העניין ל'שיקולים הנוגעים לשלטון החוק ולטוהר המידות של האוחזים בהגה השלטון', ובכך היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות". עמדתה התקבלה בידי בג"ץ, שהורה לפטר את דרעי ממשרת השר.[28]
בתחילת פברואר 2023 פירסמה חוות דעת בו הביעה התנגדות לרפורמה המשפטית שהציג שר המשפטים יריב לוין. לדבריה, הרפורמה תוביל "לפגיעה קשה באיזון בין הרשויות". כן כתבה לראש הממשלה בנימין נתניהו שעליו להימנע מעיסוק ברפורמה בשל ניגוד עניינים.[29] היא דחתה את בקשתו של נשיא המדינה יצחק הרצוג לאפשר לנתניהו לעסוק בהצעת הפשרה שגיבש.[30]
חיים אישיים
נשואה לציון מיארה, ששימש בתפקידים בכירים בשירותי הביטחון.[31][32] אם לשלושה בנים.[33] מתגוררת בגבעתיים. אחותה היא ענת בהרב-קרן, יועמ"ש עיריית הרצליה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גלי בהרב-מיארה |
- חן מענית, פרקליטת מחוז ת"א (אזרחי) לשעבר מצטרפת למשרד תדמור-לוי, באתר גלובס, 18 באפריל 2016
- יהודה יפרח, על קו הגמר: המרוץ לתפקיד היועמ"ש הבא מתקרב לסיום, בעיתון מקור ראשון, 21 בדצמבר 2021
- נטעאל בנדל, הולכת בין הממשלות: מי את גלי בהרב-מיארה?, באתר ישראל היום, 15 בדצמבר 2022
הילו גלזר, כל כך הרבה מונח על כתפיה של גלי בהרב־מיארה. כבר ברור איך היא עומדת לפעול, באתר הארץ, 2 בפברואר 2023
הערות שוליים
- ^ Gali Baharav-Miara, משרד תדמור לוי ושות' (באנגלית)
- ^ שולמית בהרב, באתר מוזיאון ישראל; מודעת אבל עם פטירתה
- ^ בהרב עמנואל ז"ל, באתר הפלמ"ח; מודעת אבל עם פטירתו
- ^ יאיר אלטמן, עו"ד גלי בהרב-מיארה נבחרה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, באתר ישראל היום, 7 בפברואר 2022
- ^ מורים מן החוץ ומורים אורחים, באתר אוניברסיטת תל אביב
- ^ משה גורלי, פרשנות: רשימת המועמדים הסופית למשרת היועמ"ש: למה סער רוצה את גלי בהרב-מיארה?, באתר כלכליסט, 5 בינואר 2022
- ^ זוהר שחר לוי, המדינה תפצה 170 מעובדי הכור בדימונה שחלו בסרטן אך לא תיקח אחריות למחלה, באתר כלכליסט, 18 בספטמבר 2017
- ^ רויטל חובל, ציפי לבני בחרה באמי פלמור למנכ"לית משרד המשפטים, באתר הארץ, 12 בינואר 2014
- ^ ראו: דין וחשבון לשנת 2015, נציבות שירות המדינה, עמ' 10
- ^ הוועדה הציבורית לבחינת מקצוע החקירות הפרטיות, באתר משרד המשפטים
- ^ מינוי חברה למועצת בתי הדין המינהליים, ילקוט הפרסומים 7155, עמ' 1401
- ^ יהודה יפרח, על קו הגמר: המרוץ לתפקיד היועמ"ש הבא מתקרב לסיום, בעיתון מקור ראשון, 21 בדצמבר 2021
- ^ גילוי דעת מטעם בכירים לשעבר בפרקליטות המדינה ובייעוץ המשפטי לממשלה, 26 במאי 2019
גיא פלג, "אסור ליטול מבית משפט את הסמכות", באתר מאקו, 26 במאי 2019 - ^ טובה צימוקי, ועדת האיתור לבחירת היועמ"ש מתכנסת לראשונה. המועמדת הבולטת: פרקליטה לשעבר שעברה לשוק הפרטי, באתר ynet, 12 בדצמבר 2021;
טובה צימוקי, ועדת האיתור לבחירת יועמ"ש התכנסה לראשונה, הערכה: זו המועמדת של סער, באתר ynet, 12 בדצמבר 2021;
עו"ד גלי בהרב מיארה מועמדת לתפקיד היועמ"ש, באתר ערוץ 7, 12 בדצמבר 2021 - ^ הועדה המליצה על המועמדים להחלפת היועמ"ש: רז נזרי בחוץ, גלי בהרב מיארה בפנים, באתר ערוץ 7, 30 בינואר 2022
- ^ הודעה משותפת לראש הממשלה ולשר המשפטים, באתר משרד ראש הממשלה, 31 בינואר 2022</
- ^ הממשלה אישרה פה אחד: גלי בהרב-מיארה מונתה ליועצת המשפטית לממשלה, באתר ערוץ 7, 7 בפברואר 2022
- ^ אבישי גרינצייג, בכירי משרד המשפטים מורידים פרופיל, זה לא יעבוד לאורך זמן, באתר גלובס
- ^ שילה פריד, היועמ"שית לשר בר לב: אין לך סמכות לאסור עליית ח"כים להר הבית - מקור ראשון, באתר מקור אשון, 16/03/2022
- ^ יובל אראל, היועצת המשפטית לממשלה: מניעה משפטית לקדם את החוק שיחייב עונש מוות למחבלים, באתר מאקו, 22 במאי 2022
- ^ יערה שפירא ומיכאל שמש, המשנה ליועמ"שית: חוק הנבצרות יוצר "חור שחור", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 בפברואר 2023
- ^ גלי בהרב-מיארה, מינוי ראש המטה הכללי של צה"ל בתקופת בחירות, 14 ביולי 2022
- ^ ניסני, יובל (2022-08-23). "ההחלטה שתעלה לעיריות ירושלים וחיפה באובדן של מאות מיליוני ש' | בלעדי". Globes. נבדק ב-2022-08-23.
- ^ נטעאל בנדל, היועמ"שית: "הקבינט לא כונס לפני המבצע כי לא היה חשש למלחמה", באתר ישראל היום, 8 באוגוסט 2022
- ^ נטעאל בנדל, בג"ץ הוציא צו על תנאי: "על המדינה להסביר למה לא תבוטל ההחלטה למינוי קבע של מזוז", באתר ישראל היום, 7 בספטמבר 2022;
בג"ץ 5403/22 לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב-7 בספטמבר 2022 - ^ בג"ץ 5403/22 לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב-22 בספטמבר 2022
- ^ בחדרי חרדים - חוות הדעת המשפטית: לפיד לא סופר אותה, באתר bhol.co.il
- ^ בג"ץ 8948/22 אילן שיינפלד ואחרים נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב-18 בינואר 2023
- ^ היועמ"שית לנתניהו: אינך יכול לעסוק בשינויים במערכת המשפט מחשש לניגוד עניינים | כלכליסט, באתר כלכליסט
- ^ "הרצוג ביקש מבהרב-מיארה לאפשר לנתניהו להשתתף בהידברות על ההפיכה המשטרית". הארץ. נבדק ב-2023-02-20.
- ^ השב"כ שלא הכרתם, באתר מאקו, 15 בדצמבר 2020
- ^ מי את גלי בהרב מיארה? 10 דברים שלא ידעתם על היועמ"שית החדשה, באתר כיפה, 2022-02-07
- ^ סיפורים אישיים, באתר ידי אור – פורום המטפלים
| המשנים ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה | |
|---|---|
|
