גלי בהרב-מיארה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גלי בהרב מיארה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גלי בהרב-מיארה
מדינה ישראלישראל ישראל
בן זוג ציון מיארה
מספר ילדים 3
היועצת המשפטית לממשלה ה־15
7 בפברואר 2022 – מכהנת
(3 שנים)
תחת ראשי הממשלה נפתלי בנט, יאיר לפיד, בנימין נתניהו
פרקליטת מחוז תל אביב לעניינים אזרחיים
2007–2015
(כ־8 שנים)

גלי בהרב-מיארה (נולדה ב-18 בספטמבר 1959) היא עורכת דין המשמשת כיועצת המשפטית לממשלה. היא האישה הראשונה שמונתה לתפקיד זה. קודם למינויה לתפקיד הנוכחי, כיהנה, בין היתר, כפרקליטת מחוז תל אביב לעניינים אזרחיים וכיועצת למשרד עורכי הדין תדמור לוי ושות'.[1]

ביוגרפיה

בהרב-מיארה נולדה לציירת שולמית (לבית דוידוביץ')[2] ולעמנואל בהרב, מלוחמי הפלמ"ח ומלחמת העצמאות.[3]

את שירותה בצה"ל עשתה ביחידה 8200 ובחטיבת המחקר של אגף המודיעין.[4] בשנת 1984 סיימה, בהצטיינות יתרה, לימודי תואר ראשון במשפטים וב-1990 סיימה תואר שני באותו תחום, שניהם באוניברסיטת תל אביב. שימשה באוניברסיטה כעוזרת הוראה וכמרצה מן החוץ.[5]

קריירה בפרקליטות

ב-1985 הצטרפה לפרקליטות מחוז תל אביב, שם כיהנה כשלושים שנה במגוון תפקידים, בעיקר בתחומי המשפט האזרחי והמנהלי. ב-2002 מונתה למנהלת המחלקה המנהלית בפרקליטות המחוז ובין 2007–2015 שימשה כפרקליטת מחוז תל אביב לעניינים אזרחיים. בתביעות נזיקין שהגישו פלסטינים תושבי השטחים נגד המדינה, הובילה קו של התנגדות לתביעות,[6] והייתה בין יוזמי חקיקה שהרחיבה את חסינות חיילי צה"ל תחת סעיף פעילות מלחמתית. יזמה את הקמת ועדת ריבלין, שגיבשה מתווה פיצוי לעובדי הקריה למחקר גרעיני שחלו בסרטן.[7] ב-2014 הוצגה מועמדתה לתפקיד מנכ"לית משרד המשפטים, אך לא נבחרה לתפקיד.[8]

לאחר פרישתה מפרקליטות המדינה

החל מ-2015 הייתה חברה בוועדת האיתור של נציבות שירות המדינה, המחווה דעתה בפני הממשלה על מינוי בכירים שטעון אישור הממשלה.[9] שימשה חברה בוועדה המייעצת לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים ובוועדה המייעצת לסדר דין אזרחי, יושבת ראש הוועדה לבחינת כשירות מינויים בתאגידים עירוניים במשרד הפנים, יושבת ראש הוועדה הציבורית לבחינת מקצוע החקירות הפרטיות[10] וחברה במועצת בתי הדין המנהליים.[11]

ב-2016 הצטרפה כיועצת למשרד עורכי הדין תדמור לוי ושות'.[12]

ב-2018, לבקשת פרקליטות המדינה, כתבה חוות דעת שהגנה על בני גנץ ואמיר אשל מתביעת נזיקין שהוגשה לבית משפט בהולנד בידי פלסטיני שבני משפחתו נהרגו במבצע צוק איתן.[13] חוות דעתה התקבלה והתביעה נדחתה. במאי 2019 חתמה, לצד בכירים לשעבר בפרקליטות המדינה ובמשרד היועץ המשפטי לממשלה, על גילוי דעת נגד חקיקת פסקת התגברות והרחבת חוק החסינות.[14]

היועצת המשפטית לממשלה

ממשלת ישראל ה-36

בנובמבר 2021 הוצגה בהרב-מיארה בידי שר המשפטים גדעון סער כאחת משלושת המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ונחשבה למועמדת המועדפת עליו.[15] בינואר 2022 הוצגה בידי ועדת האיתור כאחת משלושת המועמדים לתפקיד לצד רועי שיינדורף ואיתי אופיר.[16] לצד שר המשפטים, מועמדותה נתמכה גם על ידי ראש הממשלה, נפתלי בנט.[17] מנגד, יו"ר ועדת האיתור, אשר גרוניס, התנגד למועמדותה[18] ואף צוטט כאומר "זה כמו למנות תת-אלוף לרמטכ"ל. אין לה את ההכשרה המקצועית לתפקיד".[19] ב-7 בפברואר 2022 אישרה פה אחד הממשלה ה-36 את מינויה. בהרב-מיארה היא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה.[20]

התקופה הראשונה בכהונתה של בהרב-מיארה אופיינה כשקטה מבחינה תקשורתית. היא מיעטה להתראיין, להופיע באירועים ציבוריים, להתעמת בפומבי עם החלטות ממשלת ישראל ה-36 ולחתום בשמה על החלטות בתיקים רגישים.[21]

במרץ 2022, כאשר השר לביטחון הפנים עמר בר-לב ביקש לקבוע כי חבר הכנסת המבקש לבקר בהר הבית במהלך הרמדאן יצטרך לקבל את אישור משטרת ישראל, קבעה בהרב-מיארה שאין לשר לביטחון הפנים סמכות להחלטה מעין זו, וכי לפי השב"כ אין לה צידוק ביטחוני.[22]

במאי 2022 פרסמה חוות דעת, לפיה חוק עונש מוות למחבלים לא עומד במבחנים החוקתיים ויש מניעה משפטית מלקדמו.[23] היא הביעה התנגדות זו גם בפברואר 2023.[24] ביולי 2022 פרסמה חוות דעת, לפיה לא חלה מניעה משפטית על שר הביטחון בני גנץ למנות רמטכ"ל בתקופת הבחירות לכנסת ה-25.[25] באוגוסט 2022, בתגובה לעתירה בבית המשפט העליון, הגישה עמדה כי במקרה של דרישת תשלום מאוחרת של היטלים על נכסים בגין פיתוח תשתיות, על העירייה להוכיח את נסיבות העיכוב.[26]

ביולי 2022 אישרה בהרב-מיארה לשר הביטחון בני גנץ למנות לרמטכ"ל את הרצי הלוי חרף הקשיים המשפטים שעולים מתקופת בחירות, בשל עמדה מקצועית-ביטחונית שהוצגה לפניה, כי אי מינוי הרמטכ"ל כעת היה פוגע ביכולות של צה"ל לעמוד באתגרים הביטחוניים הצפויים לו.[27]

באוגוסט 2022 אישרה בהרב-מיארה ליאיר לפיד ראש ממשלת ישראל, ולבני גנץ שר הביטחון לצאת למבצע עלות השחר ללא כינוס של הקבינט המדיני-ביטחוני.[28]

בהרב-מיארה הוציאה חוות דעת שתמכה במינוי קבוע של מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים, אף על פי שהיה מדובר בממשלה יוצאת. לאחר שסירבה להצעת פשרה של בג"ץ שתמך במינוי זמני, הוציא בג"ץ צו על תנאי לפיו עליה לנמק מדוע לא יבוטל המינוי הקבוע של מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים.[29] ב-22 בספטמבר 2022 דחו שופטי בג"ץ את חוות הדעת וביטלו את מינויו של מזוז ליושב ראש הוועדה.[30]

באוקטובר 2022 פרסמה חוות דעת בנוגע לקידום הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון, לפיה אף שאין חובה על הממשלה להביא את ההסכם לאישור הכנסת, הרי שנוכח הקרבה למועד הבחירות, ראוי לממשלה לנהוג כך. אולם ראש הממשלה, יאיר לפיד, לא הביא את ההסכם לאישור הכנסת.[31]

ממשלת ישראל ה-37

בדצמבר 2022, לאחר הבחירות לכנסת ה-25 ולקראת הקמת ממשלת ישראל ה-37, התבטאה בהרב-מיארה בנוגע לרצון מפלגות הקואליציה המיועדת לחוקק חוקים העלולים לדעתה להוביל למדינה שאיננה "דמוקרטיה במובנה המהותי":

הצעות החקיקה הנדונות בימים אלה, מה שמכונה לצערי 'בליץ החקיקה', אינן עומדות כל אחת בפני עצמה. הרעיון שלפיו נכון או ניתן לבצע שינוי עמוק במארג המשטרי באבחת חרב הוא שגוי בעיניי. שינוי משטרי מהותי דורש חשיבה מעמיקה ושיקול דעת מושכל. הוא לא מתאים לחקיקת בזק, חלקה טרם הקמת הממשלה, עת נדחסים ומקודמים חוקים עקרוניים בזמן קצר. יש להימנע ממצב שבו שיח המשילות ישמש אמצעי להסרת כל מגבלה על כוחו של השלטון.

בעניין מינוי אריה דרעי, שהורשע בעבירות מס זמן קצר קודם לכן, לשר, הייתה עמדתה כי "ההחלטה למנות את דרעי אינה מבטאת את המשקל הכבד שיש לייחס בנסיבות העניין ל'שיקולים הנוגעים לשלטון החוק ולטוהר המידות של האוחזים בהגה השלטון', ובכך היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות". עמדתה התקבלה בידי בג"ץ, שהורה לפטר את דרעי ממשרת השר.[32]

בתחילת פברואר 2023 פרסמה חוות דעת, שבה ביקרה את הרפורמה המשפטית שהציג שר המשפטים יריב לוין וטענה כי היא מחלישה את ההגנה על זכויות האדם ופוגעת במאפייניה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. היא הדגישה כי השינויים המוצעים יובילו לכוח שלטוני בלתי מוגבל, תוך פגיעה בעקרונות יסוד של דמוקרטיה וקראה לשינויים משטריים זהירים שנעשים בהליך מסודר ובהסכמה רחבה, ולא לריכוז כוח בלתי מוגבל בידי השלטון.[33] כן כתבה לראש הממשלה בנימין נתניהו שעליו להימנע מעיסוק ברפורמה בשל ניגוד עניינים.[34] היא דחתה את בקשתו של נשיא המדינה, יצחק הרצוג, לאפשר לנתניהו לעסוק בהצעת הפשרה שגיבש.[35]

בהרב-מיארה התנגדה לתיקון מס' 12 לחוק יסוד: הממשלה, שקבע כללים להכרזת נבצרות של ראש הממשלה, אך התיקון אושר בכנסת על אף התנגדותה.[36][37] באפריל 2023 הקפיאה את החלטת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ומפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, להדיח את מפקד מחוז תל אביב, עמי אשד, והנחתה את השר לערוך שימוע מסודר ולבחון מחדש את ההחלטה.[38] בתחילת מאי אישרה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט לצאת למבצע מגן וחץ ללא כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני.[39] בסמוך ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוציאה חוות דעת שמאפשרת למשפחות פלסטינים להיכנס לישראל להשתתף בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני, בניגוד לדעתו של שר הביטחון יואב גלנט.[40] בסוף אותו חודש הביעה התנגדות להצעה ממשלתית שנועדה לתת משקל מכריע לערכי הלאום היהודי בהחלטות הממשלה. עקב כך, ראש הממשלה נתניהו דחה את הדיון בהצעה.[41]

ב-29 במאי 2023 דחתה את הצעתו של שופט בית המשפט המחוזי עודד שחם, הדן במשפט נתניהו, לפנות למסלול גישור פלילי בפני שופט מול בנימין נתניהו.[42][43] ב-31 במאי הגישה לבית המשפט את תגובתה לעתירות נגד תיקון מספר 37 לפקודת המשטרה, שקידם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. לפי חוות דעתה, אין לבטל את התיקון, על אף שהוא "מעורר קשיים מהותיים" ומעגן את סמכויות השר "באופן עמום ובלי שהיקפן הוגדר ותוחם". בתגובה נכתב שניתן לקרוא את התיקון כמוביל ל"פגיעה בעצמאותה של המשטרה" ול"פוליטיזציה של הכוח המשטרתי", אך בית המשפט יכול לפרש את התיקון ואת כל אחד מסעיפיו באופן שמשמר את עצמאות המשטרה ומונע התערבות של שיקולים פוליטיים.[44][45] בנוסף קבעה בהרב-מיארה שהשר לביטחון לאומי יוכל להשיב לעתירה בנפרד.[46]

ביוני 2023 הגישה את התייחסותה לערעור לבית המשפט העליון על פסיקה שקבעה שיש התיישנות במקרה של זיהום מקורות מים במדבר יהודה ובנגב. לדבריה, החלה מרחיבה של דוקטרינת ההתיישנות עלולה להוביל לכך שכלל לא ניתן יהיה להגיש תביעות אזרחיות בגין זיהומים סביבתיים וזיהומים של מקורות המים, והדבר יפגע באינטרס הציבורי.[47]

ביולי 2023, בתגובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון בעניין "חוק הנבצרות" ציינה כי נעשה שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי אישי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט.[48][36] בהמשך הדיון דרשה לדחות את תחולת החוק לפחות עד לכנסת הבאה.[49]

בינואר 2024 קיבל בית המשפט העליון את עמדתה כי התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שביטל את עילת הסבירות, פוגע באופן חמור בעקרונות הדמוקרטיה ובשלטון החוק וקבע ברוב של 8 שופטים מול 7 כי התיקון אינו חוקתי.[50]

עמדתה של בהרב מיארה היא כי לאחר פקיעת חוק דחיית השירות לתלמידי ישיבות, אין בסיס חוקי להמשיך ולהעביר כספים למוסדות תורניים עבור תלמידים שלא קיבלו דחיית שירות. במרץ 2024 בית המשפט העליון קיבל את עמדתה והורה על הפסקת ההעברות הכספיות.[51][52]

ביוני 2024 קבעה בתצהיר תשובה לבג"ץ כי אי מינוי נשיא לבית המשפט העליון לתקופה ארוכה מאוד לוקה בחוסר סבירות קיצוני ופוגע קשות ברשות השופטת. היא בקשה מבית המשפט לחייב את שר המשפטים, יריב לוין, לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לשם בחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון ובחירת שני השופטים החסרים בהרכב בית המשפט העליון.[53] בינואר 2025 בית המשפט העליון קיבל את עמדתה. הפסיקה הדגישה את חשיבות קיום ההליך במועדו, בהתאם לעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות.[54][55][56]

באוגוסט 2024 פנתה במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבו קבלה כי "מזה זמן החלטות ממשלה משמעותיות מתקבלות בתהליכי עבודה משובשים. זאת, מבלי שקדמה להן עבודת מטה מקצועית", וציינה כי "התוצאה היא הפרת דין ופגיעה בציבור".[57]

באוקטובר 2024 קבע בג"ץ ברוב קולות כי מינוי אודליה מינס בידי הממשלה לממלאת מקום יו"ר הרשות השנייה הוא חוקי, בניגוד לעמדתה של בהרב מיארה. השופט סולברג כתב על חוות דעתה של בהרב-מיארה כי היא "אינה מתיישבת ומעוררת קושי, לשון המעטה". השופטת כנפי-שטייניץ הצטרפה לפסיקתו בעניין חוקיות המינוי, אולם כתבה כי אכן, בהתאם לחוות דעתה של בהרב מיארה, מתעורר חשש מפני 'ערוץ' מילוי המקום עוקף נהלים. השופט כבוב קבע, בעמדת המיעוט, כי המינוי אינו חוקי.[58]

נבחרה כאחת מ-50 הנשים המשפיעות של גלובס לשנת 2022 ו-2023.[59][60]

בנובמבר 2024 אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על בהרב-מיארה: "זה ייעוץ משפטי לעומתי. ... אי-אפשר לעבוד כך. מבקש מיריב שייתן הצעה איך אפשר לפתור. היא לעומתית לנו".[61] השרים שלמה קרעי[62] ואיתמר בן גביר[63] קראו לפיטוריה, חבר הכנסת משה סעדה קרא להתפטרותה,[64] והשר דודי אמסלם התבטא בחריפות נגדה.[65] נשיא המדינה, יצחק הרצוג, גינה את ההתקפות על בהרב-מיארה.[66] ביוזמת השר קרעי חתמו 13 משרי ממשלת ישראל השלושים ושבע על מכתב הקורא להדחתה של בהרב-מיארה.[67]

בפברואר 2025 טען שר התקשורת שלמה קרעי כי בידי שר המשפטים נמצאות "מאות דוגמאות של פעילות לא-חוקית של גלי בהרב-מיארה; דברים שלא יעלה על הדעת שיועצת משפטית תעשה".[68] במרץ 2025 החל שר המשפטים, יריב לוין, במהלך להדחתה של בהרב-מיארה,[69] וב-23 במרץ 2025 החליטה הממשלה פה אחד על הבעת אי-אמון מתמשך בבהרב-מיארה.[70] בתגובה הגישה בהרב מיארה ב־24 במרץ, מכתב רשמי בו הביעה את עמדתה בנוגע למהלך של לוין בו טענה כי המהלך אינו חוקי ומבוסס על הבנה שגויה של תפקידה. בהרב-מיארה הדגישה כי "חילוקי הדעות" הנטענים - מקורם בדאגתה לחוקיות פעולות הממשלה ולא בחוסר שיתוף פעולה, והציגה נתונים לפיהם הייעוץ המשפטי לממשלה סייע בקידום למעלה מ-650 החלטות ממשלה, ומנע משפטית פחות מעשרה מקרים בעילה של חוסר חוקתיות, על מנת להדגים שהייעוץ המשפטי מקדם את מדיניות הממשלה, וכי המהלך להדחתה מנסה להכפיף את הייעוץ לפוליטיקאים ולהחליש את שומרי הסף.[71] ב-8 ביוני החליטה הממשלה על הקמת ועדת שרים מיוחדת בראשות עמיחי שיקלי שתדון בהדחת בהרב מיארה, שתגיש לממשלה עמדה לגבי ההדחה.[72] למחרת הוציא שיקלי זימון לשימוע לפני פיטורים,[73] שנדחה עקב מבצע עם כלביא.

ב-13 במאי 2025 בהרב מיארה הורתה לצה"ל להוציא צווי גיוס בשנה הקרובה לכל בני גיל הגיוס, כולל באוכלוסייה החרדית.[74][75]

בכנס של לשכת עורכי הדין באילת ב-26 במאי 2025 נשאה בהרב-מיארה נאום ובו הזהירה מהשפעת ההפיכה המשטרית וציינה כי שיטת המשטר הישראלי משתנה בקצב מהיר. היא ציינה כי קיימת החלשה שיטתית של המוסדות הדמוקרטים, פוליטיזציה בתהליך מינוי השופטים באופן שיפגע משמעותית בעצמאות מערכת המשפט, פגיעה בעצמאות מערכת התקשורת ומהימנותה וסילוף מכוון של מושגי הדמוקרטיה. עוד הדגישה את הצורך הביטחוני הדחוף בגיוס מיידי של חרדים.[76][77]

ב-2 ביוני 2025 הציגה חוות דעת בה התנגדה להצעת חוק של ח"כ ואטורי שתאפשר למנות מועמדים לחברות ממשלתיות תוך העדפת קשרים על פני כישורים. היא ציינה כי קיים חשש כבד שמינויים בלתי-הולמים ינבעו מהזיקה הפוליטית של המועמד, תוך פגיעה במנהל התקין ובאינטרס הציבורי.[78]

חיים אישיים

הייתה נשואה לציון מיארה, איש שירות הביטחון הכללי, בו שירת 28 שנים עד שחלה.[79][80] נפטר ב־24 ביוני 2025.[81] להם שלושה בנים.[82] מתגוררת בתל אביב.

אחותה היא ענת בהרב-קרן, היועצת המשפטית של עיריית הרצליה.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גלי בהרב-מיארה

הערות שוליים

  1. ↑ Gali Baharav-Miara, משרד תדמור לוי ושות' (באנגלית)
  2. ↑ שולמית בהרב, באתר מוזיאון ישראל; מודעת אבל עם פטירתה
  3. ↑ בהרב עמנואל ז"ל, באתר הפלמ"ח; מודעת אבל עם פטירתו
  4. ↑ יאיר אלטמן, ‏עו"ד גלי בהרב-מיארה נבחרה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, באתר ישראל היום, 7 בפברואר 2022
  5. ↑ מורים מן החוץ ומורים אורחים, באתר אוניברסיטת תל אביב
  6. ↑ משה גורלי, פרשנות: רשימת המועמדים הסופית למשרת היועמ"ש: למה סער רוצה את גלי בהרב-מיארה?, באתר כלכליסט, 5 בינואר 2022
  7. ↑ זוהר שחר לוי, המדינה תפצה 170 מעובדי הכור בדימונה שחלו בסרטן אך לא תיקח אחריות למחלה, באתר כלכליסט, 18 בספטמבר 2017
  8. ↑ רויטל חובל, ציפי לבני בחרה באמי פלמור למנכ"לית משרד המשפטים, באתר הארץ, 12 בינואר 2014
  9. ↑ ראו: דין וחשבון ל-2015, נציבות שירות המדינה, עמ' 10
  10. ↑ הוועדה הציבורית לבחינת מקצוע החקירות הפרטיות, באתר משרד המשפטים
  11. ↑ מינוי חברה למועצת בתי הדין המינהליים, ילקוט הפרסומים 7155, עמ' 1401
  12. ↑ בשנת 2022 התמזג המשרד עם משרד יגאל ארנון ושות' והוא קרוי משרד ארנון, תדמור-לוי.
  13. ↑ אתר למנויים בלבד יהודה יפרח, ‏על קו הגמר: המרוץ לתפקיד היועמ"ש הבא מתקרב לסיום, בעיתון מקור ראשון, 21 בדצמבר 2021
  14. ↑ גילוי דעת מטעם בכירים לשעבר בפרקליטות המדינה ובייעוץ המשפטי לממשלה, 26 במאי 2019
    גיא פלג, ‏"אסור ליטול מבית משפט את הסמכות", באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 במאי 2019‏
  15. ↑ טובה צימוקי, ועדת האיתור לבחירת היועמ"ש מתכנסת לראשונה. המועמדת הבולטת: פרקליטה לשעבר שעברה לשוק הפרטי, באתר ynet, 12 בדצמבר 2021;
    טובה צימוקי, ועדת האיתור לבחירת יועמ"ש התכנסה לראשונה, הערכה: זו המועמדת של סער, באתר ynet, 12 בדצמבר 2021;
    עו"ד גלי בהרב מיארה מועמדת לתפקיד היועמ"ש, באתר ערוץ 7, 12 בדצמבר 2021
  16. ↑ הועדה המליצה על המועמדים להחלפת היועמ"ש: רז נזרי בחוץ, גלי בהרב מיארה בפנים, באתר ערוץ 7, 30 בינואר 2022
  17. ↑ הודעה משותפת לראש הממשלה ולשר המשפטים, באתר משרד ראש הממשלה, 31 בינואר 2022
  18. ↑ משה גורלי, רכבת ההרים למינוי היועמ"ש: גרוניס התנגד למועמדותה של מיארה, תמך בנזרי, באתר כלכליסט, 31 בינואר 2022
  19. ↑ אבישי גרינצייג, ‏ההתייעצות עם מני מזוז וההמלצה הכפולה: מאחורי הקלעים של הדרמה בבג"ץ, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2022
  20. ↑ הממשלה אישרה פה אחד: גלי בהרב-מיארה מונתה ליועצת המשפטית לממשלה, באתר ערוץ 7, 7 בפברואר 2022
  21. ↑ אבישי גרינצייג, ‏בכירי משרד המשפטים מורידים פרופיל. זה לא יעבוד לאורך זמן, באתר גלובס, 12 במאי 2022
  22. ↑ אתר למנויים בלבד שילה פריד, ‏היועמ"שית לשר בר לב: אין לך סמכות לאסור עליית ח"כים להר הבית, בעיתון מקור ראשון, 16 במרץ 2022
  23. ↑ יובל אראל, ‏היועצת המשפטית לממשלה: מניעה משפטית לקדם את החוק שיחייב עונש מוות למחבלים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏22 במאי 2022‏
  24. ↑ יערה שפירא ומיכאל שמש, המשנה ליועמ"שית: חוק הנבצרות יוצר "חור שחור", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 בפברואר 2023
  25. ↑ גלי בהרב-מיארה, מינוי ראש המטה הכללי של צה"ל בתקופת בחירות, 14 ביולי 2022
  26. ↑ יובל ניסני, ‏ההחלטה שתעלה לעיריות ירושלים וחיפה באובדן של מאות מיליוני שקלים, באתר גלובס, 23 באוגוסט 2022
  27. ↑ טובה צימוקי, היועמ"שית אישרה לגנץ למנות רמטכ"ל חרף הבחירות, באתר ynet, 14 ביולי 2022
  28. ↑ נטעאל בנדל, ‏היועמ"שית: "הקבינט לא כונס לפני המבצע כי לא היה חשש למלחמה", באתר ישראל היום, 8 באוגוסט 2022
  29. ↑ נטעאל בנדל, ‏בג"ץ הוציא צו על תנאי: "על המדינה להסביר למה לא תבוטל ההחלטה למינוי קבע של מזוז", באתר ישראל היום, 7 בספטמבר 2022;
    בג"ץ 5403/22 לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־7 בספטמבר 2022
  30. ↑ בג"ץ 5403/22 לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות נ' ראש הממשלה ואחרים, ניתן ב־22 בספטמבר 2022
  31. ↑ קובי עוזיאלי, חוות הדעת המשפטית: לפיד לא סופר אותה, באתר בחדרי חרדים, 11 באוקטובר 2022
  32. ↑ בג"ץ 8948/22 אילן שיינפלד ואחרים נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־18 בינואר 2023
  33. ↑ סוזי נבות, כשמובילי תכנית לוין שואפים לכוח בלתי מוגבל, היועמ"שית דבקה בזכויות האזרחים, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 05 בפברואר 2023
  34. ↑ עמיר קורץ, היועמ"שית לנתניהו: אינך יכול לעסוק בשינויים במערכת המשפט מחשש לניגוד עניינים, באתר כלכליסט, 2 בפברואר 2023
  35. ↑ אתר למנויים בלבד גידי וייץ, הרצוג ביקש מבהרב-מיארה לאפשר לנתניהו להשתתף בהידברות על ההפיכה המשטרית, באתר הארץ, 16 בפברואר 2023
  36. ^ 36.0 36.1 גלעד מורג, סיון חילאי, היועמ"שית נגד חוק הנבצרות: "נועד לשיפור מצבו המשפטי האישי של נתניהו", באתר ynet, 25 ביולי 2023
  37. ↑ צבי זרחיה, שרי הממשלה אישרו את חוק הנבצרות בניגוד לעמדת היועמ"שית, באתר כלכליסט, 26 בפברואר 2023
  38. ↑ עמיר קורץ, היועמ"שית נגד בן גביר: יש לקיים שימוע למפקד מחוז ת"א ולבחון מחדש את ההחלטה להדיחו, באתר כלכליסט, 17 באפריל 2023
  39. ↑ טובה צימוקי, גם יועצים משפטיים יושבים ב"בור": מדוע נדרש אישור לחיסולים?, באתר ynet, 9 במאי 2023
  40. ↑ גלעד מורג, קורין אלבז-אלוש, היועמ"שית נגד עמדת גלנט: לאפשר לפלסטינים להגיע לטקס יום הזיכרון המשותף, באתר ynet, 21 באפריל 2023
  41. ↑ חן מענית ויהונתן ליס, היועמ"שית מתנגדת להצעה שתיתן לערכי חוק הלאום משקל מכריע בהחלטות ממשלה, באתר הארץ, 28 במאי 2023
  42. ↑ נטעאל בנדל, ‏היועמש"ית מתנגדת להליך גישור פלילי בתיקי נתניהו, באתר ישראל היום, 29 במאי 2023
  43. ↑ אתר למנויים בלבד גידי וייץ, בהרב־מיארה דחתה את הבקשה לגישור, ונתניהו מנסה למשוך זמן בכל החזיתות, באתר הארץ, 4 באפריל 2024
  44. ↑ תגובה מטעם משיבי המדינה, בבג"ץ 8987/22, התנועה למען איכות השלטון ואחרים נ' הכנסת ואחרים, 31 במאי 2023
  45. ↑ אתר למנויים בלבד חן מענית ויהושע בריינר, היועמ"שית: חוששת מפוליטיזציה, אך אין לבטל את החוק שמכפיף את המשטרה לבן גביר, באתר הארץ, 31 במאי 2023
  46. ↑ גלעד מורג, היועמ"שית תאפשר לבן גביר להגיב בנפרד לעתירות נגד תיקון פקודת המשטרה: "חשש כבד מפוליטיזציה", באתר ynet, 31 במאי 2023
  47. ↑ אילנה קוריאל, היועמ"שית: לא חלה התיישנות במקרים של זיהומים סביבתיים, באתר ynet, 27 ביוני 2023
  48. ↑ אברהם בלוך, ‏היועמ"שית: "נתניהו עשה שימוש לרעה בכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי", באתר מעריב אונליין, 25 ביולי 2023
  49. ↑ גלעד מורג, היועמ"שית בעד דחיית חוק הנבצרות "לפחות לכנסת הבאה": "לא יכול לשמש לסילוק בעיות פרסונליות", באתר ynet, 18 בספטמבר 2023
  50. ↑ ביהמ"ש העליון: פס"ד ותקציר בבג"ץ 5658/23 - בעניין ביטול חוק עילת הסבירות
  51. ↑ בג"ץ 6198/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־25 ביוני 2024
  52. ↑ חוק הגיוס: בגץ הקפיא את התמיכות לישיבות, באתר News1 מחלקה ראשונה
  53. ↑ עמיר קורץ, היועמ"שית לבג"ץ: "אי מינוי נשיא לעליון לתקופה כה ארוכה - חסר תקדים בהיסטוריה של ישראל", באתר כלכליסט, 23 ביוני 2024
  54. ↑ דניאל הרץ, ‏בג"ץ דחה את בקשת לוין: הוועדה לבחירת שופטים תתכנס בראשון, באתר כיכר השבת, 24 בינואר 2025
  55. ↑ אביעד גליקמן, בג"ץ דחה את בקשת לוין: הוועדה למינוי שופטים תכונס ביום ראשון, באתר חדשות 13, 24 בינואר 2025
  56. ↑ טובה צימוקי, נטעאל בנדל, בג"ץ קבע, לוין יחרים: הדיון על יצחק עמית - בראשון, באתר ynet, 24 בינואר 2025
  57. ↑ טובה צימוקי, היועמ"שית הזהירה את נתניהו מ"תהליכים משובשים": "להחזיר הדברים למסלולם" | הדוגמאות, באתר ynet, 6 באוגוסט 2024
  58. ↑ נטעאל בנדל, בג"ץ הכשיר את החלטת קרעי למינוי יו"ר הרשות השנייה - ומתח ביקורת על היועמ"שית, באתר ynet, 15 באוקטובר 2024
  59. ↑ גרינצייג, אבישי (2021-12-14). "המשפטנית של שחור ולבן לא תסטה מהאמת שלה". Globes. נבדק ב-2023-09-25.
  60. ↑ לוי-וינריב, אלה (2022-03-24). "50 הנשים המשפיעות של גלובס 2022". Globes. נבדק ב-2023-09-25.
  61. ↑ איתמר אייכנר, נתניהו נגד היועמ"שית: היא לעומתית לנו, מבקש מהשר לוין שייתן הצעה איך לפתור, באתר ynet, 4 בנובמבר 2024
  62. ↑ דרמה משפטית: קרעי תוקף את גלי בהרב בציטוט שמעורר סערה, באתר כיפה, 17 בנובמבר 2024
  63. ↑ בן גביר: "היועמ"שית רוצה לבצע הפיכה - צריך לפטר אותה"; בהרב-מיארה: "לא היה ולא נברא", באתר ישראל היום, 18 בנובמבר 2024
  64. ↑ סיון חילאי, טובה צימוקי, היועמ"שית בהופעה נדירה בכנסת, חברי קואליציה השתלחו: "תניחי את המפתחות, תתפטרי", באתר ynet, 18 בנובמבר 2024
  65. ↑ יאיר אטינגר קלמן ליבסקינד, אמסלם נגד היועמ"שית, ראש השב"כ והרמטכ"ל | כאן רשת ב, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 בנובמבר 2024;
    אמסלם השתלח ביועמ"שית: "לא יכול לשמוע אותה יותר", באתר "סרוגים", 11 בנובמבר 2024
  66. ↑ איתמר אייכנר, הרצוג במתקפה נגד השרים שמאיימים על היועמ"שית: "מחריבים את המדינה", באתר ynet, 21 בנובמבר 2024
  67. ↑ מורן אזולאי, קרעי חושף: אלה 13 השרים שחתמו על המכתב להדחת היועמ"שית, באתר ynet, 3 בדצמבר 2024
  68. ↑ קרעי: תוך שבועיים נתחיל בהליך הדחת היועמ"שית, באתר חדשות 13, 24 בפברואר 2025
  69. ↑ טובה צימוקי, מורן אזולאי, שילה פריד, "דמוקרטיית גיזְלוּת": לוין פתח בהליך הדחת היועמ"שית, באתר ynet, 5 במרץ 2025
  70. ↑ איתמר אייכנר, מורן אזולאי, שילה פריד, הממשלה אישרה פה אחד: הליך הדחת היועמ"שית יצא לדרך, באתר ynet, 23 במרץ 2025
  71. ↑ טובה צימוקי, כתב האישום של היועצת, באתר ynet, 23 במרץ 2025
  72. ↑ הממשלה אישרה את הצעת לוין בעניין הדחת היועמ"שית, באתר ערוץ 7, 8 ביוני 2025
  73. ↑ ערוץ 7, מאיצים את מהלך ההחלפה: השר שיקלי זימן את בהרב-מיארה לשימוע, באתר ערוץ 7
  74. ↑ יערה שפירא, היועמ"שית קבעה: יש להוציא צווי גיוס בשנה הקרובה לכל בני הגיל המתאים - כולל חרדים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 במאי 2025
  75. ↑ אברהם בלוך, ‏גלי בהרב מיארה הפעילה את נשק יום הדין: "הממשלה תהיה בבעיה", באתר מעריב אונליין, 13 במאי 2025
  76. ↑ לשכת עורכי הדין (2025-05-26), עו"ד גלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, נבדק ב-2025-06-03
  77. ↑ לשכת עורכי הדין בישראל, כנס לשכת עורכי הדין באילת 2025, באתר יוטיוב, ‏26 במאי 2025
  78. ↑ טובה צימוקי, היועמ"שית נגד "חוק הג'ובים" של הח"כ מהליכוד: "פוליטיזציה לשירות הציבורי", באתר ynet, 2 ביוני 2025
  79. ↑ השב"כ שלא הכרתם, באתר מאקו, ‏15 בדצמבר 2020
  80. ↑ ישי אלמקייס, ‏מי את גלי בהרב מיארה? 10 דברים שלא ידעתם על היועמ"שית החדשה, באתר כיפה, 7 בפברואר 2022
  81. ↑ בגיל 66: בעלה של היוע"משית הלך לעולמו, באתר כיפה, 24 ביוני 2025
  82. ↑ סיפורים אישיים, באתר ידי אור – פורום המטפלים


דגל ישראל
דגל ישראל
היועצים המשפטיים לממשלה
יעקב שמשון שפירא • חיים כהן • גדעון האוזנר • משה בן זאב • מאיר שמגר • אהרן ברק • יצחק זמיר • יוסף חריש • מיכאל בן יאיר • רוני בר-און • אליקים רובינשטיין • מני מזוז • יהודה וינשטיין • אביחי מנדלבליט • גלי בהרב-מיארה
המשנים ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה
שרון אפק • כרמית יוליס • מאיר לוין • גיל לימון • עמית מררי • גיל-עד נועם • אביטל סומפולינסקי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

גלי בהרב-מיארה41298430Q110612168

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גלי_בהרב-מיארה&oldid=3019307"