הרב דוד לייבל
 | |
| הרב דוד לייבל בשיעור | |
| לידה |
1954 (גיל: 70 בערך) ה'תשי"ד  שטרסבורג, צרפת |
|---|---|
הרב דוד לייבל (נולד בשנת ה'תשי"ד, 1954) הוא ראש כולל, ראש ישיבה ואיש עסקים חרדי, מייסד וראש ישיבת 'המתיבתא - תורה ודעת' ומקים הרשתות אחוות תורה ואברטק.
ביוגרפיה
נולד בשטרסבורג בצרפת לרב משה יואל, ראש ישיבת 'חכמי צרפת' בעיר אקס-לה-בן וראש קהילה בשטרסבורג. למד בישיבת גייטסהד באנגליה. בגיל צעיר עלה לישראל, למד בישיבת פוניבז' והיה לתלמידו של הרב שך[1][2] לאחר נישואיו (בשנת 1975) שימש כעורך בספר המפתח לרמב"ם בהוצאת שבתי פרנקל ובאנציקלופדיה תלמודית. בשנת 1977 מונה למגיד שיעור בישיבת תורה ושלום בבני ברק, לאחר כשלוש שנים עבר לשמש כראש כולל במוסדות "אהל משה" בבני ברק ובמשך השנים מונה לנשיא המוסדות. בשנת 1987 מונה לראש כולל בחסידות קרלין.
בשנת 1994 הקים את חברת 'לייבל אליאלי יהלומים בע"מ' למסחר ביהלומים, בבורסת היהלומים ברמת גן.[3]
פעילותו
רשת הכוללים 'רבי עקיבא איגר'
בשנת 1995 הקים הרב לייבל כולל אברכים על שם רבי עקיבא אייגר. בהמשך הקים מסגרות של 'כולל אברכים' נוספים בראשות תלמידיו כשהוא דואג למימונם ולתשלום המלגות. ברשת הכוללים 'רבי עקיבא איגר' לומדים מאות אברכים ולה סניפים בירושלים, בני ברק, אלעד, חדרה ומודיעין עילית, וכן בשטרסבורג שבצרפת.
ישיבת רבנו חיים הלוי
בשנת 2008 הקים הרב לייבל את 'ישיבת רבנו חיים הלוי' שבה לומדים בעיקר בחורים מבוגרים ובחורי ישיבות מחוץ לישראל, בעיקר מצרפת.
רשת אחוות תורה
ערך מורחב – אחוות תורה
בשנת 2011 לאחר התייעצות עם הרב אהרן לייב שטיינמן[2] עודד את תלמידיו לפתוח מסגרות לימוד ערב לחרדים עובדים שבהן לומדים גמרא בעיון. למיזם קרא בתחילה רשת כוללים "ר' שלמה אייגר" (על שם הרב שלמה איגר, בנו של הרב עקיבא איגר, שעסק בתורה וגם שלח ידו במסחר). לרשת כ-90 סניפים בישראל, שבהם לומדים מדי יום כ-3,200 איש, אשר אינם מקבלים מלגה.[4] הארגון מארגן אירועים חברתיים לתלמידי הרשת ויוזם כנסים למשתתפים ולנשותיהם.[5]
בכנס אחוות תורה שהתקיים ב-2018 בבנייני האומה בירושלים השתתפו נשיא מועצת חכמי התורה הרב שלום כהן, הראשון לציון הרב יצחק יוסף, הרב יצחק אזרחי, הרב משה יהודה שלזינגר ועוד עשרות רבני קהילות, ראשי ישיבות ואדמו"רים.[6][7] מנהיג הציבור החרדי הרב חיים קניבסקי שלח מכתב ברכה לבאי הכנס.[8]
מכללת JBH
בשנת 2013 הקים הרב לייבל מיזם עסקי שבו עובדים רק 6 שעות ביום, ובנוסף מקדישים כמה שעות ללימוד תורה. מכללת JBH פועלת כעמותה ומטרתה להכשיר עובדים בהייטק, על מנת שיעבדו לאחר מכן בבית תוכנה שישלב לימוד תורה במסגרת העבודה.[9][10][11]
המכללה נוסדה תחת השם "אברטק", אך נתקלה בתחילת דרכה בהתנגדות מתוך הממסד החרדי הליטאי בטענה שאין לשלב לימוד תורה עם לימודי חול ובשל השם 'אברטק' המורה על השילוב של "אברך" עם הייטק.[12] ביוני 2013 פורסם בעיתונים החרדים יתד נאמן והמבשר מכתבו של הרב ניסים קרליץ, עליו חתומים הרב שטינמן, הרב חיים קניבסקי והרב גרשון אדלשטיין, ובו נמתחה ביקורת על כוללים המשלבים לימודים אחרים: ”עצם הדבר לשלב לימודי חול במסגרת של לימוד תורה, הוא דבר חמור גם אם יקראו לזה בשם אחר”. מנגד המיזם קיבל תמיכה מהרב מנדל שפרן. בעקבות זאת הופרדו לימודי הקודש ושם המכללה הוחלף ל-JBH, ראשי תבות של Jewish Brain in HighTech (מוח יהודי בהייטק). לאחר השינויים הרב לייבל קיבל הכרה בעיתון יתד נאמן[13] ורבנים חרדים בולטים כתבו בשבחו.[14]
בית התוכנה RAVTECH
כחלק מן החזון של מכללת JBH לשילוב חרדים בתעשיית הייטק נוסד בשנת 2014 בית התוכנה RAVTECH על מנת לספק השמה לבוגרי מכללת JBH. סדר היום בבית התוכנה כולל לימודי תורה.[15] בית התוכנה עוסק בפיתוח אתרי אינטרנט, אפליקציות לטלפונים חכמים, וכן בדיקות תוכנה.[16]
בשנת 2018 הכנסותיה של החברה עמדו על כ־8 מיליון שקל, והיא גייסה כ4 מיליון דולר.[17]
שיעורי תורה ומחשבה
הרב לייבל מוסר שיעורים שבועיים בבית המדרש המרכזי בבני ברק, בבתי מדרשות נוספים בישראל ובאופן מקוון. שיעוריו עוסקים במקרא, אמונה, מועדי ישראל וסוגיות בתלמוד. שיעוריו וכתביו מועלים לאתר 'תבונות נט', לאתר קול הלשון, ולערוץ היוטיוב 'שיעורי הרב לייבל'.
משנתו
לרב לייבל משנה העוסקת בלימוד פשטות המקרא ודקדוק בכל מילה ואות בטקסט, עיון בהקשר הדברים ובמקבילות בתנ"ך, לאור דברי חז"ל.
ספרו 'שיעורי הרב' כולל מאמרים לפי סדר פרשות השבוע על פי משנתו,[18] כמו כן יוצא לאור מדי שבוע כתב עת בשם 'תבונות' (לשעבר 'פשטא') [19] ובו מאמרים של הרב לייבל בתחום זה.
בלימוד התלמוד בבלי הוא מתמקד בשתי נקודות עיקריות[20]: דקדוק לשון התלמוד ככלי להבנת הדברים, וההקפדה שלא לומר סברות בסוגיה אם אינן מתקבלות על דעתו של אומרם.[21] הוא הוציא לאור ספר בשם 'עומקא דשמעתתא'[22] ובו מערכות מסודרות על סוגיות הש"ס המציגים אבני דרך למשנתו בלימוד.
דיעותיו
הרב לייבל סבור שיש להכיר בחשיבות הלימוד בכולל, ובמקביל שמי שאינו מסוגל לכך ועליו לפרנס את ביתו צריך להקפיד על שמירת צביון החיים החרדי ועל לימוד תורה בעיון. הוא מתנגד למצב הקיים בחלק מהבתים החרדים שבהם האשה היא המפרנסת העיקרית, ולפי דעתו, אינה יכולה לגדל את ילדיה כראוי.[23]
בנאום שנשא בחודש סיוון ה'תשפ"ג, טען שגם חרדים היוצאים לשוק העבודה נוהגים "לכתחילה", ותמך בהקמת מוסדות חרדיים הכוללים לימודי ליבה לצד מוסדות בהם לומדים תורה בלבד.[24] בתגובה, יצאו בעיתון הליטאי יתד נאמן בסדרת מאמרי מערכת חריפים המגנה את התנהלותו והשקפתו בתמיכת הרב דוב לנדו.[25] כמו כן פורסמו כתבות ביקורת בעיתון הפלס נגד הרעיון של הרב לייבל[26].
לאחר שהודיע על כוונתו לייסד ישיבה גבוהה ללימוד תורה בשילוב עם לימודי בגרות, יצא הרב דוב לנדו במכתב חריף כנגד התוכנית, כאשר למכתב הצטרפו כמה מחברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה[27]. כמו כן נשאו הרב מאיר צבי ברגמן והרב ברוך דב פוברסקי נאומים חריפים נגד פעולותיו.
בעקבות הביקורת הרב לייבל סגר את בית מדרשו בבני ברק ובית המדרש עבר לירושלים[דרוש מקור].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של תבונות נט - אתר ייעודיי למאמרים ושיעורים של הרב דוד לייבל
סרטונים בערוץ של שיעורי הרב דוד לייבל, באתר יוטיוב- שיעורי הרב דוד לייבל באתר "קול הלשון"
- אתר האינטרנט הרשמי של אברטק
- אתר האינטרנט הרשמי של אחוות תורה
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ הרב דוד ליבל, באתר AvraTech - Wise Tech Academy
- ^ 2.0 2.1 כתבה בעיתון 'משפחה' באנגלית 15 באוגוסט 2018
- ^ Leybel Elieli Diamond Ltd, gemgeneve.com
- ^ סיכום זמן חורף: 3,200 לומדים ב-90 כוללים | אחוות תורה
- ^ events | אחוות תורה
- ^ כיכר השבת, העובד צריך את האברך והאברך צריך את העובד • נאום השבטים החרדי, באתר כיכר השבת, 2 ביוני 2018
- ^ עבודתם אומנותם - בבוקר יוצאים למשרד, בערב לומדים: עבודת החרדים זוכה להכרה מלמעלה באתר הארץ, 18 ביוני 2018
- ^ צפו: המהפכה הרוחנית של "אחוות תורה" באתר כיכר השבת, 4 ביוני 2018
- ^ אורפז, ענבל (2013-12-17). "גמרא בבוקר, תוכנה בערב: כך נראה כרטיס הכניסה של החרדים לעשירונים הגבוהים". TheMarker. נבדק ב-2019-11-08.
- ^ ravtech, תנו לנו לעבוד בדרך שלנו – חדשות 2:, באתר AvraTech - Wise Tech Academy
- ^ חזון ויעדים, באתר AvraTech - Wise Tech Academy
- ^ "טוב" התנועה החרדית חברתית הדף הרשמי
- ^ דברי הר' שרגא שטיינמן עיתון יתד נאמן, ד בכסלו תשפ
- ^ מכתב הרבנים
- ^ לוי, רותי (2 באוקטובר 2016). "רבי עקיבא פינת רוטשילד: כך מצטרפים החרדים לאחד המקצועות הנחשקים במשק". TheMarker. נבדק ב-2019-11-08.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ רבטק - דף הבית
- ^ גיוס ראשון לחברת ההייטק החרדית רבטק מבכירי התעשייה, באתר כלכליסט, 17/07/2019
- ^ ספר שלם, באתר שיעורי הרב דוד לייבל, 2018-02-11(הקישור אינו פעיל)
- ^ כל גליוני תבונות באתר, באתר 'תבונות נט'
- ^ ספר עומקא דשמעתתא, הקדמה, דרך הלימוד, באתר מכון עומקא דשמעתתא
- ^ הרב דוד לייבל - כנס פתיחת הזמן ברשת הכוללים 'רבי עקיבא אייגר דרוש וחידוש' אלול תשע"ז באתר יוטיוב
- ^ עומקא דשמעתתא, הרב דוד לייבל, תערובות, שכנים, פרק חזקת הבתים, ריבית, באתר מכון עומקא דשמעתתא
- ^ הרב דוד לייבל - למצוא את המסלול האישי - ערב ראש השנה תשע"ט באתר יוטיוב
- ^ נאום מעורר הדים של הגר"ד לייבל: "לצאת לעבוד זה לכתחילה", באתר כיכר השבת.
- ^ יתד נאמן, כ"ז בסיוון תשפ"ג.
- ^ י. שכטר, מייסד אחוות תורה במסר הרסני וחסר תקדים, עיתון הפלס, המרפא 3 הר חוצבים ירושלים: נתן זאב גרוסמן, תשפ"ג 2023, עמ' 2
- ^ גדולי הדור נגד הקמת תכנית לשילוב לימודי קודש עם לימודי תואר, באתר כל רגע
